פתיחת התפריט הראשי

רחוב קפלן הוא רחוב וציר תנועה ראשי במרכז תל אביב הקרוי על שם אליעזר קפלן. הרחוב מהווה את אחד מצירי הכניסה הראשיים למרכז העיר מנתיבי איילון, מגבעתיים ומדרום רמת גן. ראשית הרחוב במחלף קפלן ומפגש הרחובות דרך בגין (דרך פתח תקווה) וגבעת התחמושת (קטע הרחוב הקצר שבין דרך בגין ונתיבי איילון). סופו של הרחוב במפגש הרחובות אבן גבירול ודיזנגוף.

שלט רחוב.svg
רחוב קפלן
KAPLANST.
Kaplan St Tel Aviv 17.5.08 012.jpg
רחוב קפלן. מגדל הקריה ומגדלי עזריאלי ברקע
מדינה ישראל
עיר תל אביב-יפו
רובע 6
שכונה הקריה, שרונה
קרוי על שם אליעזר קפלן
קואורדינטות 32°04′23″N 34°47′12″E / 32.073102777778°N 34.786577777778°E / 32.073102777778; 34.786577777778
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
רחוב קפלן
רחוב קפלן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרחוב נבנה על תשתית "דרך הים" - הרחוב הרוחבי הראשי של מושבת הטמפלרים שרונה, שנבנתה בצורת צלב. הרחוב האורכי שניצב לו היה רחוב כריסטוף הופמן (Christoph-Hoffmann-Straße) הוא רחוב דוד אלעזר כיום. רחוב קפלן היה מחובר בצדו המערבי לשביל שחיבר בין יפו והכפר סומייל ובצדו המזרחי לדרך "נבלוס-דמסקוס" (דרך בגין)[1]. בשנת 1939 גורשו הטמפלרים מארץ ישראל ועם קום המדינה הפכו מבני הטמפלרים למבנים ששירתו את מדינת ישראל, לאחר שימוש דומה בהם על ידי המנדט הבריטי.

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הוקמו בחלקו המערבי של הרחוב ובסביבתו (גם ברחוב דובנוב הניצב לו שהיה מחוץ לתחומי המושבה הישנה), בנייני ציבור מוסדיים רבים, בהם בנייני הסוכנות היהודית ובית ההסתדרות הציונית העולמית (אשר נמצא בפינת רחוב לאונרדו דה וינצ'י), בית העיתונאים על שם סוקולוב, בית הסופר, בית יכין ועוד. רוב הבניינים האלו נבנו בסגנון הברוטליזם שאפיין את הבנייה בארץ באותן שנים, והם חלק ממרכז עסקים הנמשך גם בשדרות שאול המלך. מצפון לרחוב קפלן נמצא מחנה רבין, ובו משרד הביטחון, מוצב הפיקוד העליון של צה"ל, מטה חיל האוויר ומטה חיל הים. הרחוב הוא מיקום פופולרי להפגנות נגד משרד הביטחון.

בשנת 2005 הוקם ברחוב קפלן פינת דרך בגין מגדל הקריה, שהוא גורד השחקים החמישי בגובהו בישראל והשלישי בגובהו בתל אביב.

עם גידול עומסי התנועה בתל אביב היה צורך בהרחבת הרחוב על מנת לאפשר קיבולת גדולה יותר של כלי רכב. תוכניות העירייה להרחבת הכביש התנגשו עם התנגדות המועצה לשימור אתרים על רקע הכוונה להרוס חלק מהמבנים בסגנון האדריכלות הטמפלרית. לאור הכרזת המבנים לשימור הוחלט בתחילת שנות ה-2000 על פרויקט הרחבת הכביש אשר במסגרתו הוזזו בשנת 2005 חמישה מבנים לשימור. פרויקט הזזת המבנים היה הראשון מסוגו שנעשה בישראל ואותו ביצע האדריכל אמנון בר אור. חמישה מבנים הוזזו מרחק של כ-30 מ'. עלות פרויקט הזזת המבנים הייתה כ-26 מיליון שקלים.

הרחבת הרחוב הסתיימה בשנת 2008 אולם והחל משנת 2011 עברו בתי המושבה שיפוץ ושימור עד לפתיחתם ב-2014 כמתחם שרונה.

ביולי 2008, במסגרת חגיגות שנת המאה לתל אביב, תלתה העירייה לאורך הרחוב את דגלי אומות העולם כדי להפוך את הרחוב לשער הכניסה לעיר ולמתגו כ"שדרת האומות"[2].

הפגנות ברחובעריכה

כרחוב מרכזי השוכן לצד הקריה וקריית הממשלה, משמש הרחוב לעיתים קרובות זירה להפגנות ופעולות מחאה, זאת במיוחד לאחר הרחבתו שאיפשרה בין השאר את המקום לפעילות זו. מעת לעת נערכים מול הקריה הפגנות קטנות אולם במהלך המחאה החברתית בשנים 2011 ו-2012 נערכו ברחוב שתי הפגנות ענק בשטח הרחוב: ב-5 באוגוסט 2011 נערכה עצרת [1] ברחוב בה השתתפו כ-300,000 איש, וב-14 ביולי 2012 נערכה ברחוב עצרת במלאת שנה למחאה בה השתתפו כ-10,000 איש אשר הסתיימה עם הצתתו העצמית של משה סילמן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה