ספריית בית אריאלה

ספרייה בישראל

ספריית שער ציון בית אריאלה היא הספרייה המרכזית מבין 22 הספריות הציבוריות הפועלות בתל אביב-יפו.

ספריית שער ציון בית אריאלה
סמל הספרייה
בניין הספרייה
בניין הספרייה
מיקום שדרות שאול המלך 25, תל אביב, ישראל
סוג ספרייה ציבורית
תאריך ייסוד 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר סניפים 22
מספר חברים 37,679 (2021)
מספר מועסקים 100
קואורדינטות 32°04′36″N 34°47′11″E / 32.0767°N 34.7864°E / 32.0767; 34.7864
http://www.tel-aviv.gov.il/ariela
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הסמליל הקודם של הספרייה
הספרייה במבט מן האוויר שנות ה-70 (גלויה בהפקת ארכיון אדריכלות ישראל)
מרכז מידע ויעץ, 2013
שולחנו האישי של אחד העם, בספרייה על שמו
אולם עיון שנות ה-70 (גלויה בהפקת ארכיון אדריכלות ישראל)

תולדות הספרייהעריכה

הספרייה נוסדה ביפו בשנת תרמ"ו (1886) על ידי אגודת עזרת ישראל (שיזמה את הקמת בית החולים היהודי הראשון ביפו, שער ציון ואת שכונת נווה צדק) ונקראה אז "בית עקד ספרים". בשנת 1891 הצטרפו חברים נוספים מאגודות חובבי ציון, בני ברית ובני משה לתמיכה בספרייה שנקראה מאז "שער ציון". בתחילת 1894 הספרייה שכנה בשני חדרים בבית נבולסי, שתוארו כחדרים גדולים מלאים ספרים ממסד ועד הטפחות, בסמיכות למשרדי חובבי ציון. על פי דיווחו של הספרן יהושע ברזילי היו בספרייה 1,340 ספרים בעברית, 1,010 ספרים בארבע לשונות אירופאיות, וכ-20 עיתונים וביקרו בה כ-10 עד 20 קוראים ליום[1]. לספרים חדשים, הספרייה התבססה על תרומות של הסופרים והמולים שנתבקשו לתרום עותקים מספריהם[2].

בשנת 1922 הכירה בה מועצת העיר תל אביב כספרייה העירונית. בין 1921 ל-1936 פעלה בבית פולק שבפינת הרחובות הרצל ואחד העם, אחר כך עברה לבית זאב גלוסקין ברחוב מונטיפיורי. בראשית שנות ה-60', לאחר הריסת גימנסיה הרצליה וחפירת היסודות למגדל שלום מאיר, נהרס הבניין והספרייה עברה למבנה זמני בשדרות שאול המלך, ליד קצין העיר באותם ימים, סמוך לאתר שנועד לבניית בניין הקבע של הספרייה. בשנת 1977 עברה למשכנה הנוכחי בשדרות שאול המלך, בתכנון האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן. המבנה, הבנוי בסגנון הברוטליסטי, משלים את מבנה מוזיאון תל אביב הסמוך, ואף מופיע בסמל הספרייה. שמה של הספרייה ניתן לה להנצחת אריאלה גיטר, בתו של איש העסקים בנו גיטר אשר העמיד תרומה לבנייתה. מרבית הספריות בתל אביב פועלות כיום כשלוחותיה כשהשימוש בהן חינם משנת 2009 לתושבי תל אביב-יפו.

הספרייה כוללת מדורי השאלה, עיון ומדורים מיוחדים. אוספי הספרייה כוללים כחצי מיליון ספרים מודפסים במגוון שפות (עברית, אנגלית, צרפתית ורוסית), 1,000 ספרים קוליים, כ-800 ספרים אלקטרונים, מאגרי מידע מקוונים בתחומים שונים בעברית ובאנגלית הנגישים, בחלקם, מהבית למנויי הספרייה, תקליטורים, עיתונים וכתבי עת וארכיונים שונים. מספר הקוראים הפעילים בספריית שער ציון בית אריאלה עומד בשנת 2020 על 11,472. מספר הקוראים הפעילים ברשת הספריות כולה היה 37,679.

חלק מהשירותים של הספרייה זמינים באמצעות האינטרנט, כגון השאלת ספרים דיגיטליים, הארכת תקופת השאלה והזמנת ספרים בכל הפורמטים. בשנת 2014 השתמשו בשירות הזמנת ספרים באמצעות האינטרנט 34% מכלל מנויי הספרייה, ו-23% השתמשו בשירות של הזמנת ספרים ותקליטורים.

בשנת 2014 החל שיפוץ יסודי של הספרייה, שהביא לצמצום ניכר בפעילות המדורים שבהם נערך השיפוץ.[3] השיפוץ הסתיים בתחילת 2021.[4]

מדורי ההשאלה בספריית בית אריאלהעריכה

  • ספריית הילדים והנוער
    • סביבה חינוכית ותרבותית לילדים בכל קבוצות הגיל
    • אוסף עשיר של ספרי ילדים וכתבי עת בהשאלה למנויים
    • ספרים ומאמרים בנושא עולם הילד ותרבותו לחוקרים ולאנשי מקצוע
    • פעילויות העשרה, תצוגות ותערוכות
    • שירות יעץ בנושא ספרות ילדים
  • הארכיון הישראלי למחול והספרייה -
    • כ- 8,000 ספרים בשפות רבות ובנושאים הבאים: היסטוריה של המחול, ביוגרפיות, צילומי מחול, תפאורה ותלבושות מכל התקופות ובסגנונות שונים
    • כתבי עת ופרסומים שונים במגוון שפות (מ-1926 ואילך)
    • אוסף נכבד של חומרי מחול אתני ופולחני, המייצג את מזרח אירופה ומערבה, דרום אמריקה וצפונה, אסיה ואפריקה
    • כ- 3,800 יצירות מחול בווידאו
    • כ- 1,520 תיקי ארכיון המתעדים את המחול בישראל - תיעוד המחול האמנותי (מראשיתו בארץ בתחילת המאה), המחול העממי, עדות ישראל והמיעוטים, להקות, אישים, בתי ספר ואולפנים, אירועים, עבודות תאורטיות נבחרות ועוד
    • כ- 800 תיקי ארכיון בין־לאומי, המקיף את פעילות המחול בכל העולם, על כל תחומיו
    • תצלומים ושקופיות; כרזות ותרשימים; תלבושות, אביזרים, פריטים ומזכרות היסטוריות רבי-ערך; יומנים, מכתבים, הערות, תוכניות וגזרי עיתונים
  • ספריית אוסף הקומיקס - אוסף הקומיקס מציע את המיטב מכל העולמות המאוירים: מנגה, גיבורי על, רומנים גרפיים וקומיקס ישראלי עצמאי. בנוסף לספרים הניתנים להשאלה, האוסף כולל ספרי עיון על היסטוריית הקומיקס, פנזינים ישראלים וכתבי עת. הכותרים של האוסף הנמצא בקומה 1- מיועדים לקהל בוגר הקורא עברית, אנגלית וצרפתית.

מדורי עיוןעריכה

  • הסלון העירוני הוא מרחב תרבות קהילתי לתושבות ולתושבי העיר המשמש מקום לפעילות תרבותית וקהילתית, ביחידים ובקבוצות. הסלון כולל חלל ישיבה מרכזי ומרווח, "אמפי" הקרנה מעוצב וייחודי וחדר ישיבה אינטימי. ניתן לקיים בו מגוון של פעילויות משותפות, כמו בסלון הביתי: שיחות פרטיות, קבוצות קריאה וצפייה משותפת בסרטים ובהופעות, לצד סדנאות יצירה, הרצאות, תערוכות ואירועי תרבות נוספים. הסלון אינו מרחב שקט וניתן לדבר בו. כמו כן, מושמעת בו מוזיקה שקטה. את הסלון מעטרים ציורי קיר של האמן פילפלד (ניר פלד, PILPELED) ושל האמנית מאיה אטון, שנוצרו במיוחד לחלל זה.​​
  • חדרי לימוד קבוצתיים - חדרי לימוד קבוצתיים, מצוידים באינטרנט אלחוטי, המתאימים לקבוצות של שניים, ארבעה ושישה אנשים.
  • אולם העיון הכללי ע"ש זהר בן-זאב
    • אוסף מגוון ועשיר של כ-35,000 ספרי עיון ויעץ בעברית ובאנגלית.
    • במדעי הרוח: יהדות, היסטוריה כללית וישראלית, שואה, ספרות כללית וישראלית.
    • במדעי החברה: סוציולוגיה, החברה הישראלית, תקשורת ומינהל.
    • במדעי הטבע: רפואה, מדעי החיים ועוד.
    • ספרי אמנות, קולנוע וצילום.
    • אנציקלופדיות כלליות ומקצועניות, אטלסים ולקסיקונים.
    • הדרכה והכוונה בהכנת עבודות חקר ועבודות סמינריוניות לתלמידי תיכון, לסטודנטים ולקהל הרחב
    • לרשות המבקרים אינטרנט אלחוטי, עמדות מחשב לאיתור מידע באינטרנט ולחיפוש בקטלוג.
 
ברוך הוז, מנהל הספרייה בשנים 1910–1917, והספרנית לובה ברנר
 
בנו גיטר, אביה של אריאלה, שבזכות תרומתו הוקם הבניין
  • מרכז מידע ויעץ
    • חיפוש בקטלוגים הממוחשבים.
    • חיפוש במפתח הממוחשב של העיתונות. העיתונים הממופתחים הם: ״הארץ״, ״מעריב״, ״ידיעות אחרונות״, "מקור ראשון", ״הצופה״, ״יתד נאמן״.
    • חיפוש במאגרי מידע מקוונים בתחומים שונים, בעברית ובאנגלית.
    • חיפוש בארכיון הממוחשב של "ידיעות אחרונות" (משנת 1939 ועד היום).
    • שירות גישה מרחוק למאגרי המידע מקוונים - עבור מנויים לספריות העירוניות, ספריית בית אריאלה או הספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל.
    • עיתונים אלקטרוניים.
    • ספרי יעץ.
    • שירות ביבליוגרפי​.
  • אולם העיתונות באולם ניתנים השירותים הבאים: עיון בעיתונות יומית (3 עמדות מיקרופילם, על בסיס מקום פנוי); עיון בכרכי עיתונות יומית; עיון במאגר אינטרנטי של ידיעות אחרונות (עמדה אחת לשירות הקהל, על בסיס מקום פנוי); עיון בכתבי עת.
  • ספריית הרמב"ם אוסף מגוון ועשיר של כ-100,000 ספרי עיון וכתבי עת בתחומי לימוד היהדות. חלק גדול מספרים אלה נגיש לציבור באופן חופשי באולם הקריאה, וחלקם נגישים בהזמנה מראש.
    • מאגרי מידע ייעודיים המכילים אלפי ספרים דיגיטליים בטקסט מלא.
    • השאלת ספרים חדשים למנויי הספרייה.
    • שירותי סריקה.
    • צוות ספרנים מיומן עומד לרשותכם בהדרכה והכוונה.
    • פודקאסט של ספריית הרמב"ם
    • לבלוג "עם הספר"
    • עלי ספר ב-You Tube
  • ספריית עיצוב ומידע חזותי:
    • אוסף של 6,000 ספרים בנושאים הבאים: אמנות, אדריכלות, עיצוב, צילום וקריקטורה, וכן 2,000 קטלוגים של תערוכות אמנות.
    • מאגר צילומים וקטעי עיתונים שנמצא בתהליך דיגיטציה. המאגר מכיל כחצי מיליון תצלומים וחומרים חזותיים שונים אשר לוקטו מעיתונים יומיים ומכתבי עת בארץ ובעולם, מספרים, חוברות, קטלוגים, לוחות שנה, גלויות, סטיקרים, סימניות ועלונים.
    • כ-21,000 פריטים סרוקים מתוך המאגר, הניתנים לצפייה בספריית העיצוב.
    • סורק איכותי ושני מחשבים עם תוכנות גרפיות לשימוש אמנים, מעצבים וסטודנטים מהתחום. מכוון לאתרים באינטרנט שיש בהם חומרים חזותיים. בלוג בית אריאלה למידע חזותי - מתעד את הבקשות למידע שהוצגו בספרייה וכן את סיפורו האישי של מחפש המידע
  • הספרייה והארכיון הישראלי למחול
    • כ-8,000 ספרים בשפות רבות ובנושאים הבאים: היסטוריה של המחול, ביוגרפיות, צילומי מחול, תפאורה ותלבושות מכל התקופות ובסגנונות שונים.
    • כתבי עת ופרסומים שונים במגוון שפות (מ-1926 ואילך).
    • אוסף נכבד של חומרי מחול אתני ופולחני, המייצג את מזרח אירופה ומערבה, דרום אמריקה וצפונה, אסיה ואפריקה
    • כ-3,800 יצירות מחול בווידאו.
    • כ-1,520 תיקי ארכיון המתעדים את המחול בישראל - תיעוד המחול האמנותי (מראשיתו בארץ בתחילת המאה), המחול העממי, עדות ישראל והמיעוטים, להקות, אישים, בתי ספר ואולפנים, אירועים, עבודות תאורטיות נבחרות ועוד.
    • כ-800 תיקי ארכיון בינלאומי, המקיף את פעילות המחול בכל העולם, על כל תחומיו.
    • תצלומים ושקופיות; כרזות ותרשימים; תלבושות, אביזרים, פריטים ומזכרות היסטוריות רבי-ערך; יומנים, מכתבים, הערות, תוכניות וגזרי עיתונים.

ארכיונים ואוספים נדיריםעריכה

  • ארכיון אחד העם - ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש.

הארכיון כולל את חדר עבודתו של הסופר אחד העם, ספרייתו הפרטית, רהיטיו וחפציו. את לב הארכיון מהווים תעודות ותצלומים משפחתיים, אגרותיו של אחד העם ודיוקנאות שלו מעשי ידיהם של אמנים רבים. את החדר ניתן לראות מתוך מרכז המידע והיעץ (קומה 1).

  • ארכיון היינריך לווה - ארכיון לווה - ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש. Heinrich Loewe's archival items at Beit Ariela online catalogue: האוסף מכיל מסמכים ומכתבים שנכתבו על ידי היינריך לווה ואליו, כתבי יד ומחקרים בפולקלור יהודי. מסמכים רבים עוסקים בעבודתו כספרן בברלין ובתרומתו להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, כמו גם לספריית שער ציון בתל אביב, שבראשה עמד בשנים 1934–1948. החומרים באוסף הם בגרמנית, בעברית, באנגלית, ביידיש ובשפות אירופיות נוספות. קיטלוג האוסף נעשה בשיתוף עם הארכיון הספרותי מרבך the Deutsches Literaturarchiv Marbach, גרמניה.

לפרטים נוספים ניתן לעיין בארכיון היינריך לווה

  • ארכיון שוורץ - ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש. הארכיון מכיל כ-5,000 פריטים ובהם: איגרות, תעודות, כתבי יד ותמונות של גדולי האומה. אוסף שוורץ הוא אוסף פרטי מעזבונו של יעקב שוורץ, מנוהל בנאמנות על ידי האפוטרופוס הכללי (כמנהל הנכסים העוזבים מכח צו ניהול, ועל פי חוק האופוטרופוס הכללי תשל"ח-1978), והופקד בספריית שער ציון בית אריאלה. זכויות היוצרים על כלל הפריטים שבאוסף שייכות לאפוטרופוס הכללי.

רשימת מנהלי הספרייה לדורותיהעריכה

  • ישראל שפירא - בזמן כהונתו נבנה מבנה ספריית שער ציון - בית אריאלה הקיים
  • אורה נבנצאל
  • נורית ליבמן
  • מרים פוזנר
  • ד"ר אורי אליס

גופים עירוניים נוספים הנמצאים בבית אריאלהעריכה

  • מנהל אגף תרבות ואומניות - גיורא יהלום[5]
  • מנהל מחלקת מופעים - שבי מזרחי
  • מנהלת מחלקת אומנויות - צלילית בן נבט

גופים שאינם עירוניים הפועלים בבניין ספריית שער ציון – בית אריאלהעריכה

  • מכון גנזים – מכון ביו-ביבליוגרפי על שם אשר ברש לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה. זהו המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העברים. נוסד ב-1951 על ידי אגודת הסופרים העברים. באוקטובר 2010 הועבר מבית הסופר למשכנו החדש בבית אריאלה. במכון כ-700 חטיבות ארכיונית של יוצרים עברים מתקופת ההשכלה ועד ימינו. המכון פתוח לכלל הציבור.

ספריות העיר תל אביבעריכה

  • ספריית מגדל שלום, שהוקמה בשנת 1973, נמצאת במגדל שלום רחוב אחד העם תל אביב. הספרייה היא השנייה בגודלה בתל אביב. חלל הספרייה מתחלק לשלושה אזורים: אזור השאלת הספרים, מרחב עבודה ללא תשלום ומרחב יזמות שפועל החל משנת 2011 ומנגיש ליזמים צעירים חלל עבודה ובו מקומות ל – 30 יזמים במקביל. כחלק מתמיכת עירית תל אביב ומחלקת הספריות ביוצרים מתחום הכתיבה, קיים מיזם "חדר משלך" מדי שנה מוענקים לארבעה יוצרים הזכות להשתמש בשני חדרי סופרים לתקופה של חצי שנה, כאשר חדר סופרים אחד היה חדר העבודה של המשורר, הסופר, המחזאי והמתרגם יעקב כהן. בין הזוכים במיזם (שנים 2013–2018): שרי שביט, דקלה קידר, ניר רצ'קובסקי, ענת לוין, איימן סיכסק, גיא עד, דרור משעני, אלון מרקוס, נועה ברמן – הרצברג, איתי דרור, ורוניקה ניקול טטלבאום, ניסן שור, תמר מרין, אוצרי מרגלית (מגי), רועי ארד, אבי שילון, אורית זמיר, אדוה בולה, אודי שרבני, שי אספריל, שרון אס.
  • הספרייה על שם אנה לאורה פטליק פישר – הספרייה נחנכה באוקטובר 2015, בתוך המרכז הערבי יהודי ברחוב קדם ביפו. הספרייה נתרמה על ידי משפחת פישר מברזיל, שביתם הקטנה אנה לאורה נהרגה בתאונה כשהייתה בת 4 שנים בלבד. בספרייה 20,000 ספרים ויש בה אוסף גדול של ספרים בשפה הערבית לילדים ולמבוגרים. יש בה ספרנית אחת דוברת עברית וספרנית אחת דוברת ערבית. אחת לשבוע מתקיימת בספרייה שעת סיפור דו לשונית, בערבית ובעברית.
  • ספריית בית יד לבנים - ברחוב פנקס 63 בתל אביב משרתת את תושבות ותושבי השכונות שמדרום לירקון, הצפון החדש ואזור כיכר המדינה. הספרייה היא חלק מבית יד לבנים תל אביב - מרכז תרבות קהילתי שמציע מגוון פעילויות תרבות וחברה לכל גיל, ובו גם אולם תיאטרון, חדרי חוגים והיכל הנצחה.
  • ספריית בת ציון
  • ספריית בית ברבור
  • ספריית בית דני
  • ספריית הדר יוסף
  • ספריית יאיר השולמי (נחלת יצחק)
  • ספריית יפו ג' (בני ברית)
  • ספריית יפו ד' (ספריית הכ"ב)
  • ספריית מרכז המוזיקה
  • ספריית מרכז יפו ע"ש מנדל
  • ספריית מרכז השחמט
  • ספריית נווה אליעזר
  • ספריית נווה עופר (תל כביר)
  • ספריית נוה שרת
  • ספריית ניסטור
  • ספריית צהלה
  • ספריית רמת אביב ג'
  • ספריית רמת ישראל
  • ספריית שרמן (שפירא)

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון 
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.

 
אולם כניסה של בית אריאלה
 
אולם עיון - עלייה לגלריה