פתיחת התפריט הראשי

מדבר שומרון

כבשים רועות במדבר השומרון, בסמיכות לכוכב השחר ולציר אלון

מדבר שומרון הוא אזור גאוגרפי ייחודי, השוכן במזרח השומרון. הוא מהווה "גשר" בין הרי הגלבוע ומדבר יהודה, ומאפשר לבעלי חיים האופייניים למדבר יהודה להגיע אל מורדות הגלבוע. מדבר שומרון מקביל בתכונותיו למדבר יהודה, אך בעוד גבולותיו של האחרון ברורים למדי, הרי שגבולות מדבר שומרון קשים להגדרה.

גבולותעריכה

מדבר שומרון שוכן במזרח שומרון, באזור שלפי המקרא התנחלו השבטים אפרים ומנשה.

גבולו המזרחי הוא בהעתק שבבקעת הירדן, בקו היישובים פצאל, משואה, ארגמן ומחולה. גבולו המערבי של המדבר הוא בקו יישובי השוליים המזרחיים של במת ההר, בנקודה בה הופך הנוף לצחיח ומדברי. זהו גבול "גמיש", שכן בשנים גשומות הגבול זז מזרחה; מקובל לזהות את גבולותיו הצפוניים של מדבר שומרון בהרי הגלבוע, אך הגבול שם אינו ברור, שכן ניתן לכלול במדבר שומרון גם חלק מהשיפולים הדרום-מזרחיים של הגלבוע, המתאימים לאופי השומרון. גבולו הדרומי של מדבר שומרון הוא הקשה ביותר להגדרה: יש הרואים בנחל פרת את הגבול הדרומי בין מדבר יהודה למדבר שומרון, אך מקובל גם לזהות את ואדי עוג'ה כגבול בין מדבריות אלו.

חוסר הבהירות בנוגע לגבולותיו המזרחיים של מדבר שומרון גורם לבלבול בינו לבין בקעת הירדן, עד כי רבים טועים לזהות, למשל, את כביש אלון המוביל לסרטבא ולמעלה אפרים כחלק מבקעת הירדן. יישובים כמו מכורה, גתית או בקעות מסונפים למועצה האזורית בקעת הירדן, אף על פי שהם שוכנים מבחינה גאולוגית וגאוגרפית במדבר שומרון. הסיבה לכך היא תנאי הטופוגרפיה של האזור, השונים מהותית מאלו שבמדבר יהודה: בעוד שמדבר יהודה תחום בקו מצוק ההעתקים "הנופל" באופן ברור מגובה כמה מאות מטרים לבקעת ים המלח, הרי שירידתו של מדבר שומרון לעבר בקעת הירדן הדרגתית יותר. אמנם מדובר בירידה תלולה יחסית (בעיקר בחלקו הדרומי) מרום פסגת הר בעל חצור (1,016 מטרים מעל פני הים) עד לקו ההעתק על בקעת הירדן (כמאה מטרים מתחת לפני הים) לאורך כשמונה קילומטרים בלבד, אך הירידה מחולקת לשתי "נפילות" טופוגרפיות גדולות, המטשטשות מעט את הבדלי הגובה (כביש אלון נסלל לאורך הכתף שבין שתי מדרגות אלו). הגבול בין מדבר שומרון ובקעת הירדן אינו ברור וחד כמו זה שבמדבר יהודה; חלקו הדרומי של מדבר שומרון משתרע בין אזור כוכב השחר עד לדומא ומצפה אלון ויורד בתלילות מזרחה. ממנו וצפונה חוצים כמה עמקי תלם (כמו ואדי אפג'ם ובקעת גיתית, ועמק התלם בין קמר תרצה לקער סרטבא), היוצרים רצף טופוגרפי מתון. בשל כך מיטשטשת ההפרדה בין בקעת הירדן הצחיחה, לבין מדבר שומרון שגם נופו צחיח.

גם גבולו הדרומי של מדבר השומרון אינו ברור: מצוק ההעתקים נפסק מצפון ליריחו בוואדי מכוך, אשר בינו ובין ואדי עוג'ה גולשות שכבות הסלע (לעיתים בתלילות רבה מאד) מזרחה, ויוצרות אזור ייחודי המזוהה בשם "המונוקלינה של העוג'ה" (או "מדבר בנימין"). מאחר שישנו דמיון גאולוגי וטופוגרפי בין אזור זה למדבר שומרון, יש הרואים בוואדי עוג'ה את גבולו של מדבר שומרון, אך כאמור, ניתן גם לראות בו אזור נפרד.

אופי מדבר שומרוןעריכה

מדבר שומרון הוא מדבר צל גשם. כלומר, מיקומו הגאוגרפי אינו הסיבה לצחיחותו, אלא מיעוט המשקעים בו הוא תוצאה של נסיבות גאוגרפיות. העננים העולים מהים התיכון במערב נחסמים על ידי הרכסים הגבוהים באזור במת ההר המרכזית החוצה את שומרון. בשל כך, רק מעט משקעים מגיעים מזרחה, למדבר שומרון.

גאולוגיהעריכה

המסלע בשומרון מגוון, אך מורכב בעיקר מסלע גיר קשה, בשל היותו חלק מקמרי רמאללה ותרצה. מבחינה זו שונה מדבר שומרון באופן מובהק ממדבר יהודה, שכן האחרון מורכב ברובו מסלע קירטון רך, המאפיין את הקער שבו שוכן רוב מדבר יהודה. המסלע הגירני במדבר השומרון יוצר נוף קשה ומצוקי, בניגוד לנוף הרך של מדבר יהודה. אך באזור קער סרטבא, בו המסלע מורכב מסלע קירטון רך, ניתן להבחין בבירור כיצד משתנים פני הקרקע מנוף מצוקי לגבעות עגלגלות, האופייניות למדבר יהודה.

משקעיםעריכה

קו המשקעים בחלקו המזרחי של מדבר שומרון דומה לזה שבמדבר יהודה: כ-200 עד 300 מ"מ גשם בשנה. בחלקו המערבי נע קו המשקעים בין 300 ל-400 מ"מ בשנה.

צומחעריכה

צמחיית מדבר שומרון אופיינית גם למדבר יהודה, וכוללת בני שיח דוגמת רותם, אשל, מלוח, לענת המדבר וכדומה. עם זאת, בחלקו המערבי של מדבר שומרון ניתן להבחין בצמחייה ים תיכונית, כמו חבורת אלון-אלה (בעיקר אלת המסטיק וחרובים. בחלקו הצפוני של מדבר שומרון, באזור החפיפה עם מורדות הגלבוע, נוצר אזור בעל ייחוד בוטני, ובו מפגש נדיר של חבורת צומח מגוונת ולעיתים אנדמית, כמו גם מגוון של בעלי חיים היכולים להיפגש רק באזור זה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון, הוצאת עם עובד- תרבות וחינוך, 1973 .
  • דניאל אלדד ויוסף ירושלמי, ההר הטוב הזה - מסלולים ואתרים בדרום השומרון הוצאת ספריית בית אל ירושלים תשס"ט 2009. עמודים 46–97

קישורים חיצונייםעריכה