משואה (מושב)
מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב נמצא בבקעת נחל תרצה סמוך למפגשו עם בקעת הירדן.
בית הוועד של משואה | |
מדינה | ישראל |
מחוז | יהודה ושומרון |
מועצה אזורית | ערבות הירדן |
גובה ממוצע[1] | -256 מטר |
תאריך ייסוד | 1969 |
תנועה מיישבת | העובד הציוני |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 297 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 12.9% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
היסטוריה עריכה
המושב עלה לקרקע ב-1 בינואר 1970 כהיאחזות נח"ל[3] שאויש בידי גרעין דתי[4][5]. בקיץ 1971 הושלם קידוח מים עבור ההיאחזות[6].
המקום אוזרח במאי 1974 בידי גרעין של העובד הציוני והפך למושב[7][8]. לקראת האזרוח הכשירה הקרן הקיימת את הקרקע ומשרד השיכון הקים 33 יחידות דיור[9]. שטח המושב היה כ-4000 דונם ויועד בעיקר לגידול ירקות[10], מטעים וגידול תרנגולי הודו[11]. בשנת 1979 צבר המושב חובות כבדים. התושבים התלוננו שהאדמות שהוקצו להם באיכות גרועה וכי אספקת המים והחשמל אינה יציבה[12]. מצב זה נמשך לאורך שנות ה-80[13]. לאורך השנים המושב ניסה לגייס מתיישבים נוספים[14]. בשנת 1980 הוסב אתר ההיאחזות לבית הספר האזורי[15].
בשנות ה-90, במסגרת הסדר חובות המושבים ובעקבות "חוק גל" נמחקו רוב חובות המושב[16].
בשנת 1999 בנתה חברת מקורות מאגר מים למושב[17].
כיום (2015) מתגוררות במושב כ-65 משפחות.
באביב 2019 שוב החל המושב לסבול ממשבר חמור, בעקבות מחסור במים, עקב שילוב של תשתיות מים וחשמל ירודות שגורמות להפסקות חשמל ולתקלות שאיבה, ובנוסף צמצום של מכסות המים[18].
ב-2021 פורסם שהיישוב הוא היישוב הישראלי שצמח בקצב השני הכי מהיר ביהודה ושומרון לאחר מבואות יריחו עם למעלה מ-46% אחוזי גידול אוכלוסייה.
מקור שם הישוב עריכה
שמו של המושב ניתן לו על-שם המשואות שהיו מדליקים בימי בית שני לציון ראש חודש ומועדים על פסגת קרן סרטבה הסמוכה[19].
אתרים בקרבת היישוב עריכה
- אלכסנדריון (סרטבה) - הר דמוי חרוט המתנשא מעל עמק הירדן התחתון, כ-3 דרומית ליישוב. בראש ההר ממוקם מבצר האלכסנדריון שנבנה בשנת 90 לפנה"ס בידי אלכסנדר ינאי.
קישורים חיצוניים עריכה
- משואה, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ משואה - היאחזות נח"ל רביעית בבקעת-הירדן, מעריב, 2 בינואר 1970
- ^ נורית ארד, אורגות בנחל משואה, דבר, 28 בספטמבר 1970; המשך
- ^ מסע בבקעה, דבר, 10 באוקטובר 1971
- ^ הושלמו קידוחי מים בשביל ארגמן ומשואה, דבר, 8 באוגוסט 1971
- ^ משואה תעלה על הקרקע בחודש מאי, דבר, 28 במרץ 1974
- ^ יוסף וקסמן, מתיישבים עם ילדיהם קיבלו לידם, מעריב, 15 במאי 1974
- ^ כ-5,500 דונם קרקע יוכשרו בבקעת הירדן, דבר, 4 באפריל 1974
- ^ יוסף ולטר, האחזויות הנח"ל משואה וקליה, מעריב, 10 באפריל 1974
- ^ יוקם מושב בהיאחזות משואה, דבר, 10 במאי 1974
- ^ סגירת המים לשבוע - הקש ששבר הגב לאנשי משואה, מעריב, 15 ביולי 1979
- ^ הגירעון עולה על 100 מליון ל"י, מעריב, 3 באוגוסט 1979
מנחם גולן, אש דועכת במשואה, מעריב, 24 בדצמבר 1982
אבינעם בר יוסף, 35 משפחות משואה חסמו, מעריב, 9 במאי 1986 - ^ משואה קולט משפחות, מעריב, 16 בפברואר 1979
מושב משואה, מעריב, 10 באוגוסט 1979
מושב משואה, דבר, 30 בנובמבר 1979
מושב משואה קולט זוגות צעירים, מעריב, 6 באפריל 1984
קולט משפחות עם ילדים, מעריב, 28 בפברואר 1986 - ^ יוסף אחימאיר, הקשר הצרפתי בבקעת הירדן, מעריב, 14 בדצמבר 1980
- ^ עמירם כהן, מנהלת הסדר המושבים: חובות המגזר המושבי - 22.9 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 28 באפריל 2011
- ^ דוד חיון, דנישא בונה 2 בריכות מים בבקעת הירדן ובשומרון, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
- ^ אלישע בן קימון, מגדלי הפלפלים בבקעת הירדן במשבר: "נמצאים במצב חירום", באתר ynet, 25 במאי 2019
- ^ יואב קווה, האיש מן הבקעה, באתר הארץ, 9 במאי 2008