משואה (מושב)

מושב בבקעת הירדן

מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב נמצא בבקעת נחל תרצה סמוך למפגשו עם בקעת הירדן.

משואה
בית הוועד של משואה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-256 מטר
תאריך ייסוד 1969
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 297 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎12.9% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

היסטוריה עריכה

המושב עלה לקרקע ב-1 בינואר 1970 כהיאחזות נח"ל[3] שאויש בידי גרעין דתי[4][5]. בקיץ 1971 הושלם קידוח מים עבור ההיאחזות[6].

המקום אוזרח במאי 1974 בידי גרעין של העובד הציוני והפך למושב[7][8]. לקראת האזרוח הכשירה הקרן הקיימת את הקרקע ומשרד השיכון הקים 33 יחידות דיור[9]. שטח המושב היה כ-4000 דונם ויועד בעיקר לגידול ירקות[10], מטעים וגידול תרנגולי הודו[11]. בשנת 1979 צבר המושב חובות כבדים. התושבים התלוננו שהאדמות שהוקצו להם באיכות גרועה וכי אספקת המים והחשמל אינה יציבה[12]. מצב זה נמשך לאורך שנות ה-80[13]. לאורך השנים המושב ניסה לגייס מתיישבים נוספים[14]. בשנת 1980 הוסב אתר ההיאחזות לבית הספר האזורי[15].

בשנות ה-90, במסגרת הסדר חובות המושבים ובעקבות "חוק גל" נמחקו רוב חובות המושב[16].

בשנת 1999 בנתה חברת מקורות מאגר מים למושב[17].

כיום (2015) מתגוררות במושב כ-65 משפחות.

באביב 2019 שוב החל המושב לסבול ממשבר חמור, בעקבות מחסור במים, עקב שילוב של תשתיות מים וחשמל ירודות שגורמות להפסקות חשמל ולתקלות שאיבה, ובנוסף צמצום של מכסות המים[18].

ב-2021 פורסם שהיישוב הוא היישוב הישראלי שצמח בקצב השני הכי מהיר ביהודה ושומרון לאחר מבואות יריחו עם למעלה מ-46% אחוזי גידול אוכלוסייה.

מקור שם הישוב עריכה

שמו של המושב ניתן לו על-שם המשואות שהיו מדליקים בימי בית שני לציון ראש חודש ומועדים על פסגת קרן סרטבה הסמוכה[19].

אתרים בקרבת היישוב עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא משואה בוויקישיתוף
  • משואה, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ משואה - היאחזות נח"ל רביעית בבקעת-הירדן, מעריב, 2 בינואר 1970
  4. ^ נורית ארד, אורגות בנחל משואה, דבר, 28 בספטמבר 1970; המשך
  5. ^ מסע בבקעה, דבר, 10 באוקטובר 1971
  6. ^ הושלמו קידוחי מים בשביל ארגמן ומשואה, דבר, 8 באוגוסט 1971
  7. ^ משואה תעלה על הקרקע בחודש מאי, דבר, 28 במרץ 1974
  8. ^ יוסף וקסמן, מתיישבים עם ילדיהם קיבלו לידם, מעריב, 15 במאי 1974
  9. ^ כ-5,500 דונם קרקע יוכשרו בבקעת הירדן, דבר, 4 באפריל 1974
  10. ^ יוסף ולטר, האחזויות הנח"ל משואה וקליה, מעריב, 10 באפריל 1974
  11. ^ יוקם מושב בהיאחזות משואה, דבר, 10 במאי 1974
  12. ^ סגירת המים לשבוע - הקש ששבר הגב לאנשי משואה, מעריב, 15 ביולי 1979
  13. ^ הגירעון עולה על 100 מליון ל"י, מעריב, 3 באוגוסט 1979
    מנחם גולן, אש דועכת במשואה, מעריב, 24 בדצמבר 1982
    אבינעם בר יוסף, 35 משפחות משואה חסמו, מעריב, 9 במאי 1986
  14. ^ משואה קולט משפחות, מעריב, 16 בפברואר 1979
    מושב משואה, מעריב, 10 באוגוסט 1979
    מושב משואה, דבר, 30 בנובמבר 1979
    מושב משואה קולט זוגות צעירים, מעריב, 6 באפריל 1984
    קולט משפחות עם ילדים, מעריב, 28 בפברואר 1986
  15. ^ יוסף אחימאיר, הקשר הצרפתי בבקעת הירדן, מעריב, 14 בדצמבר 1980
  16. ^ עמירם כהן, מנהלת הסדר המושבים: חובות המגזר המושבי - 22.9 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2011
  17. ^ דוד חיון, ‏דנישא בונה 2 בריכות מים בבקעת הירדן ובשומרון, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
  18. ^ אלישע בן קימון, מגדלי הפלפלים בבקעת הירדן במשבר: "נמצאים במצב חירום", באתר ynet, 25 במאי 2019
  19. ^ יואב קווה, האיש מן הבקעה, באתר הארץ, 9 במאי 2008