מעלה אפרים

מועצה מקומית במחוז יהודה ושומרון

מַעֲלֵה-אֶפְרַיִם היא התנחלות ומועצה מקומית במדבר השומרון, בגובה כ-200 מטר מעל פני הים, 4 ק"מ צפונית-מזרחית לעיירה דומא, 10 ק"מ מצומת פצאל ולמרגלות הר הסרטבה.

מעלה אפרים
סמל העיר
מבט על היישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שלמה ללוש
גובה ממוצע[1] ‎178 מטר
תאריך ייסוד 1978
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 1,414 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 256
  - צפיפות אוכלוסייה 253 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 203
תחום שיפוט[3] 5,590 דונם
    - דירוג ארצי[2] 182
32°04′16″N 35°24′14″E / 32.07116563322°N 35.4038688536349°E / 32.07116563322; 35.4038688536349
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 171
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3449
    - דירוג ארצי[2] 241
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 11.5%
גילאי 5 - 9 12.3%
גילאי 10 - 14 9.9%
גילאי 15 - 19 8.1%
גילאי 20 - 29 14.3%
גילאי 30 - 44 17.3%
גילאי 45 - 59 11.5%
גילאי 60 - 64 4.2%
גילאי 65 ומעלה 10.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
פרופיל מעלה אפרים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מעלה אפרים נוסדה בשנת 1978 כמרכז אזורי לכל התנחלויות בקעת הירדן, גב ההר והמורדות המזרחיים של השומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981 (למרות מספר תושביה המצומצם - הקטנה מבין המועצות המקומיות בישראל).

היישוב הזמני מעלה אפרים עריכה

היישוב הזמני היה ממוקם מעל היישוב מעלה אפרים של היום, כחצי קילומטר מערבה ממנו.

קבוצת המתיישבים שהקימה את היישוב פצאל, רצתה מלכתחילה להתיישב בבקעה במקום שבו נמצא היישוב פצאל היום, ובמקום שנמצאו אדמותיהם החקלאיות גם אז, אך בתחילה לא הותר להם הדבר[5]. הרשויות התנגדו למגורים בבקעה, כנראה מסיבות ביטחוניות, וועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם פצאל[6]. לכן הוקם היישוב, בשנת 1970, במקום גבוה יותר, ונקרא בשם מעלה אפרים, משום שהוא נמצא בדרך העולה אל נחלת שבט אפרים. תושבי המקום לחצו על הרשויות להעבירם למקום שבו רצו להתיישב בתחילה, ובקשתם נענתה בשנת 1975.

בחודש ינואר 1975 החליטה הממשלה להקים "מרכז עירוני"[7] בשם מעלה אפרים[8]. במרץ אותה שנה עברו תושבי פצאל למקומם הקבוע בבקעה[9], ומיד אחר כך הגיעה למעלה אפרים קבוצת התושבים שעמדה להקים את היישוב נתיב הגדוד, ואיישה את המקום.

בסוף שנת 1976 התחילו להבנות בתי קבע עבור היישוב המתוכנן מעלה אפרים, במקום הסמוך ליישוב הזמני. באותו זמן הציע יגאל אלון, שהיישוב המתוכנן מעלה אפרים יהיה עיר ולא "מרכז עירוני". באותה שנה הגיעו ליישוב הזמני מעלה אפרים גם חברי הקבוצה שעמדה להקים את מושב תומר, ושהו במקום באופן זמני. בחודש מאי 1977 עברו תושבי המושב נתיב הגדוד למקומם הקבוע בבקעה. במרץ 1978 החלו תושבים לאכלס את בתי הקבע החדשים במעלה אפרים[10].

לאחר זמן מה עברו תושבי המושב תומר למקומם הקבוע בבקעה, ואת מקומם ביישוב הזמני מעלה אפרים, תפסו חיילי היאחזות נח"ל מעלה אפרים שהוקמה במקום[11]. באפריל 1979 עזבה היאחזות הנח"ל את המקום.

במקום היישוב הזמני פעל כעבור שנים בית ספר שדה, ואחר כך כפר סטודנטים ומוסדות חינוך.

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במעלה אפרים 1,414 תושבים (מקום 256 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,826 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]

מבחינת מספר התושבים, מעלה אפרים היא המועצה המקומית הקטנה בישראל. נכון ל-2012 מעלה אפרים עומדת בראש רשימת הרשויות המקומיות המתוקצבות על ידי הממשלה. באותה שנה השקיעו משרדי הממשלה השונים 22,794 ש"ח בכל תושב של מעלה אפרים. אחריה ברשימה עמנואל עם 12,610 ש"ח לתושב.

מערת מעלה אפרים עריכה

דרומית למעלה אפרים נמצא אתר של מערת נטיפים ובו מין נדיר של חלזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ. המערה התגלתה בראשית שנות ה-90, עם סלילת תוואי משופר לכביש חוצה שומרון, עקב הרצון לשמור על הסביבה הטבעית הייחודית במערה, האתר סגור למטיילים ונעול ואין אפשרות לבקר בו ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים.

מוסדות ושירותים ביישוב עריכה

ביישוב בית ספר תיכון אזורי שש-שנתי "ירדן", ישיבת הסדר, מכינה קדם צבאית שלוחת מכינת בני דוד, כפר סטודנטים, פארק תעשייה, בית חב"ד ומרכז אירוח כפרי, סניף של תנועת הנוער תנועת אריאל וסניף של תנועת הנוער קדמה, אשר נכון לתחילת מלחמת חרבות ברזל אינו פעיל זמנית בשל היעדרות מדריכים עקב המלחמה.

בישוב יש גם תלמוד תורה לבנים.

בסמוך למעלה אפרים שוכן בסיס צבאי המשמש כמפקדת אוגדה 162.

גלריית תמונות עריכה

 
נוף מעלה אפרים ממערב

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מעלה אפרים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  5. ^ מקור: עיתון דבר החבר'ה הטובים של מעלה אפרים
  6. ^ מקור: צבי אילן, עיתון דבר מעלה אפרים היישוב והדרך
  7. ^ דהיינו יישוב עירוני שתשמש כ-"מרכז אזורי" עבור היישובים הכפריים באזור
  8. ^ מקור: דליה מזורי, עיתון מעריב יישוב חדש ושני מרכזים יוקמו במרכז הבקעה
  9. ^ מקור: דליה מזורי, עיתון מעריב חברי מושב פצאל עוברים ליישוב קבע
  10. ^ מקור: עיתון דבר הוחל באכלוס מעלה אפרים
  11. ^ לנו המגל הוא החרב חלק ב' עמוד 183
  12. ^ פרופיל מעלה אפרים באתר הלמ"ס