מהרטה ברוך-רון

פוליטיקאית ישראלית
(הופנה מהדף מהרטה ברוך)

מהרטה ברוך-רון (נולדה ב-3 בדצמבר 1974) היא פוליטיקאית ישראלית, שחקנית ומנחת טלוויזיה. כיהנה כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ. ברוך-רון היא יוצאת אתיופיה הראשונה שנבחרה לכהן במועצת עיריית תל אביב-יפו, והראשונה לכהן בתפקיד סגנית ראש העיר.

מהרטה ברוך-רון
לידה 3 בדצמבר 1974 (בת 49)
אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1984
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מרצ, העבודה
סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו
30 בדצמבר 20132018
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולדה בשם מהרטה ברוך באתיופיה. בשנת 1984, בגיל 10, עלתה לישראל דרך סודאן במסגרת מבצע משה ונקלטה בפנימיות במסגרת עליית הנוער. אמה עלתה לארץ שש שנים לאחר מכן.

היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ושירותי אנוש ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית מאוניברסיטת חיפה.

נשואה לאיש העסקים ערן רון, טייס קרב בעברו וסופר, ולהם שלושה ילדים.

קריירה עריכה

בטלוויזיה ובתיאטרון עריכה

ב-1997 הנחתה בערוץ הילדים במשך מספר חודשים.[1]

ברוך-רון פרצה לתודעה הציבורית בשנת 2005 כשהשתתפה בעונה הראשונה של תוכנית המציאות "השגריר" בערוץ 2, בה זכתה במקום השני (אחרי איתן שוורץ).

לאחר מכן השתתפה בסדרות טלוויזיה, סרטים והצגות תיאטרון ובין היתר בטלנובלה "מיכאלה", בסדרה "האי", בהצגה "אורי מורי" (הקאמרי) לצדם של אילן דר וחנה רוט, בסרט "קמטים חדשים" לצד צופית גרנט, מיכל ינאי, אלון נוימן וסנדרה שדה, בהצגה "החתונה של אדיס" בתיאטרון אורנה פורת, בהצגה "אהבה וזעם" בתיאטרון הרצליה, בהצגה "נשים זרות" בתיאטרון הערבי עברי ביפו ועוד.

ב-2017 נבחרה לקריין בשתי סדרות תיעודיות ששודרו בערוץ הראשון: "ירוסלם",[2] סדרה בת חמישה פרקים, תיעוד עמוק ראשוני היסטורי ועכשווי של תולדות קהילת יהודי אתיופיה ובסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל".

פעילות ציבורית עריכה

בשנת 2001 הייתה ברוך-רון ממייסדי עמותת "היווט" לסיוע סוציאלי, חינוכי וכלכלי ליוצאי אתיופיה ושימשה כיושבת הראש הראשונה שלה, בהמשך הייתה ממייסדי עמותת "עולים ביחד" המקדמת מנהיגות ומצוינות בקרב אקדמאים יוצאי אתיופיה, בה שימשה כחברת הנהלה.

ב-29 במאי 2013 התמודדה ברוך-רון על מקום ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצת עיריית תל אביב והייתה להפתעת הבחירות כשזכתה במקום הראשון (בפועל שובצה במקום השלישי ברשימה אחרי המועמד לראשות העירייה ניצן הורוביץ ומיטל להבי שנבחרה בנפרד לראשות הסיעה ולמקום השני ברשימה).

הרשימה זכתה ב-6 מנדטים והצטרפה לקואליציה העירונית. ב-30 בדצמבר 2013 אישרה מועצת העיר את מינויה כסגנית ראש העירייה הממונה על מנהל השירותים החברתיים, ממלאת מקום מחזיקת תיק התרבות, יו"ר ועדת הרווחה של עיריית תל אביב-יפו ואחראית על פורום הפליטים של העירייה.

עשייה עירונית והמשך הקריירה עריכה

במסגרת תפקידה, שימשה ברוך-רון כסגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ. מחזיקת תיק הרווחה והשירותים החברתיים וממלאת מקום בתיק התרבות.

היא הובילה את תוכנית המזון העירונית בעיר, כוללת את פרויקט "אוכלים יחד" בבתי הספר היסודיים (בה מוגשות כ-6,000 מנות ביום, בדרום ובמזרח העיר. ייסדה את וועידת הרווחה השנתית של תל אביב-יפו, "להסתכל למציאות בעיניים", בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ואיגוד העובדים הסוציאליים. חברת דירקטוריון במת"ש (מרכז תעסוקה שיקומיים), בסינמטק ובחברת משכן. יו"ר ועדת הרווחה בעיר תל אביב-יפו. יו"ר פורום פליטים. יו"ר פורום תמרצ' – פורום חברי המועצות יוצאי קהילות אתיופיה. בשנת 2014 קידמה את התקיימותו של פסטיבל הפרינג' השנתי בעיר.

הרבתה לעסוק בנושאים הנוגעים לקהילת יוצאי אתיופיה, סייעה לחיזוק פסטיבל 'הסיגדיאדה' בעיר, יזמה טיפול בבעיית שיטור יתר בקרב יוצאי אתיופיה בעיר, קידמה הקצאת תקציב לאולם אירועים עבור טקסי הקהילה האתיופית בעיר ודאגה להחזרת תקן של מדריך נוער אחר הצהריים ביפו המיועד לטיפול בנוער משוטט.

בגיליון ספטמבר 2017 של המגזין הישראלי "ליברל", נבחרה מהרטה בין 100 המשפיעים של השנה, מנימוקי הבחירה: "מהרטה דמות ייחודית בהנהגה של הישראלים ממוצא אתיופי, העובדה הנ"ל נובעת, לפני הכול, מפני שהיא לאו דווקא מתיימרת להנהיג את העדה, אלא מייצגת סיפור הצלחה אישי של השתלבות, שנובעת מאיכויות גבוהות. לא מדובר במקרה של הצבה "במשבצת", אלא כמי שזכתה בתפקיד ובמעמד בפריימריז על ידי אלפים, ועל רקע חשיפה ציבורית שהציגה אותה כפי שהיא – אינטליגנטית, רהוטה, וכזו שלא צריכה עזרה או טובות להגיע לכל מקום."

בינואר 2019 הודיעה כי תתמודד בבחירות המקדימות של מרצ לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.[3] בבחירות המקדימות הגיעה למקום השמיני והוצבה בהבטחת ייצוג במקום השישי ברשימת המפלגה לכנסת ולא נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות החוזרות שהתקיימו בספטמבר 2019 הגיעה למקום השמיני בפריימריז בוועידת מרצ והוצבה במקום ה-21 ברשימת המחנה הדמוקרטי שבמסגרתה התמודדה המפלגה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-23 שובצה במקום ה-22 ברשימת "העבודה-גשר-מרצ" ושוב לא נבחרה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 ובעקבות משבר הקורונה, ועידת מרצ אישרה רשימה. ברוך-רון שובצה במקום ה-10 ולבסוף פרשה במחאה על הליך בחירת הרשימה.

ביולי 2022 הודיעה על התמודדות בפריימריז על מקום ברשימה העבודה לכנסת ה-25.[4] ברוך-רון קיבלה 5027 קולות, שהציבו אותה במקום ה-11 בין המועמדים בבחירות (לא כולל היו"ר שנבחרה בסבב קודם). שיטת השריון המגדרי שהופעלה במפלגה העבודה בבניית הרשימה לכנסת קידמה את ברוך במקום אחד והיא שובצה במקום ה-10 ברשימה המפלגה לכנסת.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה