מוטי רוזנבלום

עיתונאי ישראלי, מנכ"ל מועצת העיתונות

מרדכי (מוטי) רוזנבלום (4 בינואר 1946 - 22 במאי 2021) היה מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, עיתונאי ועורך במעריב, בגלי צה"ל ובטלוויזיה בכבלים.

מוטי רוזנבלום
יוני 2015 - מוטי בטקס הזיכרון לנופלים בקרב תל פאחר, במלחמת ששת הימים בשנת 1967, בו נפל אחיו דוב.
יוני 2015 - מוטי בטקס הזיכרון לנופלים בקרב תל פאחר, במלחמת ששת הימים בשנת 1967, בו נפל אחיו דוב.
לידה 4 בינואר 1946
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במאי 2021 (בגיל 75)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1971–2021 (כ־50 שנה)
עיסוק

עיתונאי, כתב, עורך ושדרן

מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
מעסיק בעבר - מעריב, גלי צה"ל והטלוויזיה בכבלים
תחום סיקור אקטואליה וספורט
קישורים חיצוניים
פייסבוק motir
טוויטר motir10
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
קריקטורה של מוטי רוזנבלום שצוירה על ידי זאב

מוטי נולד עם סיום מלחמת העולם השנייה בקזחסטן, שהייתה אז חלק מברית המועצות. חודשים ספורים לאחר מכן, שבה המשפחה הצעירה, לוורשה בירת פולין, במטרה לחפש קרובי משפחה אשר נותרו בחיים לאחר השואה.

באוקטובר 1947, נולד אחיו הצעיר, דובי, במחנה העקורים וצלר שבגרמניה, שעה שהמתינו לעלייה ארצה.

בספטמבר 1948 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בעיר העולים, לוד. אבי המשפחה, שלמה רוזנבלום התקבל לעבודה ברכבת ישראל ועד מהרה היה לאחד מנהגי הקטר הראשונים במדינת ישראל.

אחרי כיתה ט' בתיכון רמלה לוד, עבר מוטי להמשך הלימודים העל יסודיים, במוסד החינוכי של קיבוץ עברון ליד נהריה. לאחר מכן עבר קורס בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ואז התגייס לצה"ל - בינואר 1964 והחל את שירותו הצבאי בחיל האוויר, בכנף 4 בחצור, כטכנאי מערכות מטוסים ובתפקיד זה שירת עד תום השרות, באוגוסט 1966.

נפטר ב-22 במאי 2021. הותיר אחריו אישה, לביאה, שתי בנות וארבעה נכדים. התגורר בראשון לציון.

נפילת אחיו הצעיר דוב עריכה

 
החמסין נשבר דובי וגשם החל לרדת, ספר לזכרו של דוב רוזנבלום

דוב רוזנבלום, אחיו הצעיר, התגייס לצה"ל בגיל 17 ושירת בחטיבת גולני. ב--9 ביוני 1967, בגיל 19 וחצי, נפל סמל דוב רוזנבלום, לוחם בגדוד 12 של גולני, בקרב תל פאחר, ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים[1].

הוא הותיר אחריו את סלי, אשתו הצעירה שהייתה בהיריון מתקדם. חודשיים אחרי נפילתו, נולדה בתו דברת.

קריירה עיתונאית עריכה

מוטי החל את עבודתו העיתונאית בתחילת שנת 1971, תחילה כפרילנסר במדור הספורט של העיתון מעריב ומיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, התקבל לעבודה במשרה מלאה בעיתון שהיה אז הנפוץ במדינה.

במקביל הוזמן מוטי לגלי צה"ל כאיש מילואים ובמשך 35 שנים הגיש פינות ותוכניות ספורט ואקטואליה, כמו גם מבזקי חדשות בלילות.

בשנת 1989, הצטרף לתחנת הטלוויזיה בכבלים "גוונים", שפעלה באזור ראשון לציון, רמלה ולוד.

מועצת העיתונות והתקשורת בישראל עריכה

ביולי 2016 החל לכהן כמנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל[2], לאחר שהתבקש לקחת את התפקיד על ידי נשיאת המועצה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר[3].

מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי, שהוקם בשנת 1963 במשותף על ידי העיתונות (מו"לים, עורכים ועיתונאים) ונציגי ציבור – כמו גופים מקבילים בעולם. המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת את הכללים האלה.

מועצת העיתונות מופקדת – מטעם הגורמים המיוצגים בה – על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה.

נציגי המועצה מגנים על חופש העיתונות בהופעות בכנסת ובמאבק על דעת הקהל. בין השאר, המועצה נלחמת לביטול יוזמות חקיקה המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד מונופולים וקרטלים בתקשורת הישראלית.

בינואר 2021 הודיע על פרישתו הצפויה מהתפקיד בסוף פברואר באותה שנה ביחד עם הנשיאה, השופטת (בדימוס) דליה דורנר.

פעילות למען הקהילה עריכה

במקביל לעבודתו העיתונאית, עסק מוטי בפעילות רצופה בעמותות שונות לטובת הציבור. בין היתר היה חבר בעמותת "לב החסד", שעסקה בחלוקת מזון למשפחות נצרכות, בכל סוף שבוע; "העמותה למלחמה בסמים" בראשון לציון.

משנת 2014 ועד למותו היה פעיל בעמותת "ידידי הסיסים" ובשנותיו האחרונות כיהן כיו"ר העמותה. העמותה עוסקת בשימור אוכלוסיית הסיסים בישראל ובהעלאת המודעות הציבורית לקיומה של ציפור זו[4].

פרסומים נוספים עריכה

מאז נפילתו של אחיו דובי, כתב מוטי מאות רבות של מכתבים אל אחיו הצעיר, בהם הקפיד לשתף אותו בכל מה שקורה במשפחה, במדינה ובחייו האישיים, כמו גם הגיגים בתחומים השונים של החיים.

במקביל פרסם מוטי כמה ספרים, ביניהם "קל לגדל סבא" (נכתב בשיתוף עם ידידו ברוך מאירי), "על מי אני חושב", כמו גם את סיפורו של נח שקלאר "לפני המבול ואחריו".

בשנת 2017 זמן קצר לאחר שהתקבל כחבר באגודת הסופרים העבריים בישראל, הוא פרסם חלק מהמכתבים שכתב לאחיו הצעיר דובי, בשם: "החמסין נשבר דובי וגשם החל לרדת...".

סרטים דוקומנטריים עריכה

במהלך השנים הפיק מוטי וביים עשרות סרטי תעודה, ביניהם:

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוטי רוזנבלום בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה