זאב שרף
זאב שֵׁרְף (21 באפריל 1906 – 18 באפריל 1984) היה שר, חבר הכנסת, מראשי תנועת העבודה ומזכיר הממשלה הראשון.
![]() | |||||||
לידה |
21 באפריל 1906 הכפר איזבור, דוכסות בוקובינה, הקיסרות האוסטרית במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
18 באפריל 1984 (בגיל 77) ירושלים, ישראל ![]() | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
תאריך עלייה | 1920 | ||||||
מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה ![]() | ||||||
מפלגה | מפא"י, המערך, העבודה | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
שרף נולד בשנת 1906 בכפר איזבור (כיום איזבוארלה סוצ'ביי ברומניה), במחוז סלטין שבחבל בוקובינה שבגבול בין אוקראינה ורומניה, אז בחלק האוסטרי של אוסטרו-הונגריה, בנם של רחל לבית פומרנץ ומאיר צבי שרף (Scharf). בשנת 1925 עלה לארץ ישראל מרומניה.
לאחר עלייתו לארץ היה שרף פעיל בתנועת הנוער של "פועלי ציון", ובמשך זמן-מה היה חבר קיבוץ שפיים. שרף היה אף ממייסדי ומראשי תנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית".
במחצית השנייה של שנות ה-30 כיהן שרף כמזכיר מרכז "הפועל".
במלחמת העולם השנייה שירת שרף במפקדת "ההגנה", והיה ממפקדי הש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", בשנים 1949–1944. תחום טיפולו היה בעיקר ארגוני האצ"ל והלח"י.
משנת 1941 התגורר בירושלים. בין השנים 1945–1947 כיהן כמזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. היה נשוי להניה (בת משה). שני ילדיו נקראו יאיר וצפור. נינתו היא עיתונאית המוזיקה שירה נאות.
פעילותו למען הקמת המדינהעריכה
בדצמבר 1947 נתמנה שרף למזכיר "ועדת המצב", שהייתה הוועדה אשר התכוננה לקראת הכרזת המדינה והכינה את הקמתו של מנגנון המדינה. בשנת 1948 נתמנה למזכיר הממשלה הזמנית, הכין וניהל את טקס הכרזת המדינה, וכיהן בתפקיד מזכיר הממשלה בין השנים 1948–1957, בממשלותיהם של דוד בן-גוריון ומשה שרת.
בשנת 1954 מונה לממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר לאור כוונתו להנהיג מדיניות תקיפה של גביית מיסים[1]. לאחר שבע וחצי שנים, באוגוסט 1961 התפטר מתפקיד זה[2], לאחר שהתנהלות מדיניות המיסים של ישראל נכנסה לשגרה[3]. עם פרישתו של טדי קולק מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1964 מונה שרף ליועץ כללי לראש הממשלה, כמינוי זמני עד לבחירות לכנסת, ובהתנדבות, זאת על מנת שלא יהפוך לעובד מדינה ובכך תמנע ממנו האפשרות להיבחר לכנסת ותפגע הפנסיה שלו[4].
פעילות פרלמנטריתעריכה
בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965 נבחר שרף לראשונה כחבר הכנסת, וכיהן בכנסת עד 1973. בראשית ימי הכנסת השישית כיהן שרף כחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים.
ב-22 בנובמבר 1966 התמנה שרף לתפקיד שר המסחר והתעשייה בממשלת אשכול, וב-5 באוגוסט 1968 התמנה לתפקיד שר האוצר בנוסף על תפקידו הקודם. שרף המשיך לכהן בשני תפקידים אלו גם בממשלה שהקימה גולדה מאיר לאחר פטירת אשכול.
לאחר הבחירות לכנסת השביעית, והקמת הממשלה בשנית בידי גולדה מאיר, התמנה שרף לתפקיד שר השיכון, בו כיהן לאורך כל ימיה של אותה הממשלה (עד 10 במרץ 1974). בזמן היותו שר השיכון נתן עדיפות לבעיות הזוגות הצעירים, וגם מצוקת השכונות הייתה לנגד עיניו, ולכן המליץ להקים ספריות עשירות במאגרי מידע, כדי לאפשר הכנת שיעורים גם לתלמידים ממשפחות מרובות ילדים.
תפקידים נוספים שבהם כיהןעריכה
- נציב שירות המדינה הראשון (1952-1950).
- יושב ראש הוועדה לבחינת שיטות ההערכה והגבייה של מס הכנסה (1954).
- חבר בוועדת ידין-שרף לחקירת החשד למעורבות ישראלית בפרשת בן ברקה (1967-1966)
- יושב ראש חברת "עמידר" (1973-1970).
- היושב ראש הראשון של מועצת העיתונות.
- יושב ראש הוועד הפועל של האוניברסיטה העברית.
זאב שרף נפטר בירושלים ונטמן בבית העלמין סנהדריה בעיר.
כתביועריכה
- חוק ומינהל במדינה, תל אביב : י’ צ’צ’יק, [תשי"ד-1953].
- שלושה ימים: והם ג, ד, ה באייר התש"ח - 12, 13, 14 במאי 1948, תל אביב: עם עובד, תשי"ט-1959. (מהדורה נוספת: תשכ"ו-1965.)
לקריאה נוספתעריכה
- רועי דרור, המזכיר הראשון, הוצאת סטימצקי, 2019
קישורים חיצונייםעריכה
- זאב שרף, באתר הכנסת
- זאב שרף, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "זאב שרף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1415
- זאב שרף (1906-1984), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ האיש והקו, מעריב, 14 ביוני 1954
- ^ התפטר ז. שרף הממונה על הכנסות המדינה, מעריב, 16 באוגוסט 1961
- ^ רפאל בשן, כאשר העניין נכנס לשגרה התפטרתי, מעריב, 25 באוגוסט 1961
- ^ שלכת במשרד ראש הממשלה, מעריב, 1 בינואר 1965
זאב שרף - תבניות ניווט | |
---|---|
|