זאב שרף

זאב שרף
	צילום מ-1966
לידה	21 באפריל 1906; הכפר איזבור, דוכסות בוקובינה, הקיסרות האוסטרית במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	18 באפריל 1984 (בגיל 77); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1925
מקום קבורה	הר המנוחות
מפלגה	מפא"י, המערך, העבודה
	5 באוגוסט 1968 – 15 בדצמבר 1969; (שנה)
תחת ראשי הממשלה	לוי אשכול, גולדה מאיר
	→ פנחס ספיר פנחס ספיר ←
	22 בנובמבר 1966 – 15 בדצמבר 1969; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	לוי אשכול, גולדה מאיר
	→ חיים יוסף צדוק יוסף ספיר ←
	15 בדצמבר 1969 – 10 במרץ 1974; (4 שנים)
תחת ראש הממשלה	גולדה מאיר
	→ מרדכי בנטוב יהושע רבינוביץ' ←
	22 בנובמבר 1965 – 21 בינואר 1974; (8 שנים)
כנסות	6 - 7
	14 במאי 1948 – 31 באוקטובר 1957; (9 שנים)
תחת ראשי הממשלה	דוד בן-גוריון, משה שרת
	כתריאל כ"ץ ←
	1950–1952; (כשנתיים)
	יצחד מלמד ←
	1963–1965; (כשנתיים)
	יצחק אולשן ←
	מזכיר מרכז הפועל; מזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית;
	מזכיר מרכז הפועל; מזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית;

ערך זה עוסק באיש ציבור ישראלי. אם התכוונתם לאחד מהרוגי מאורעות תל חי, ראו זאב (ויליאם) שרף.

זאב שֵׁרְף (21 באפריל 1906 – 18 באפריל 1984) היה שר, חבר הכנסת, מראשי תנועת העבודה ומזכיר הממשלה הראשון.

ביוגרפיה

שרף נולד בכפר איזבור (כיום איזבוארלה-סוצ'ביי) במחוז סלטין שבחבל בוקובינה, אז תחת השלטון הקיסרי האוסטרי בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית. בנם של רחל לבית פומרנץ ומאיר צבי שרף (Schärf).

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל, ובצעירותו עבד כפועל, כפקיד וכאיש ארגון בתפקידים מזדמנים והשתלב בחוגי אחדות העבודה ובהמשך במפא"י. שרף היה פעיל בתנועת הנוער של "פועלי ציון", ואף היה מראשי ומייסדי תנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית". במחצית השנייה של שנות ה-30 היה בין מקימי "הפועל" וכיהן כמזכיר מרכז "הפועל" במשך 6 שנים.

במלחמת העולם השנייה שירת שרף במפקדת "ההגנה", והיה ממפקדי הש"י (שירות הידיעות של ההגנה) מהקמתו בשנת 1940 ובמשך 5 שנים עד 1945. בין השנים 1945–1947 כיהן בתפקיד מזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

בשנת 1940 עבר עם משפחתו להתגורר בירושלים בשכונת בית הכרם, ובהמשך השתקעו בשכונת קריית היובל.

היה נשוי להניה (בת משה אודבין) במקור מהעיר קלם שבליטא. שלושת ילדיהם: יאיר, צפור וצבי-משה (צבילי). בנו הבכור מנישואיו הראשונים היה הרופא ד"ר קלונימוס (נימוס) שרף. נינתו היא עיתונאית המוזיקה שירה נאות.

פעילותו למען הקמת המדינה

בדצמבר 1947 נתמנה שרף למזכיר "ועדת המצב", שהייתה הוועדה אשר התכוננה לקראת קום המדינה והכינה את הקמתו של מנגנון המדינה. בשנת 1948 נתמנה למזכיר הממשלה הזמנית, הכין וניהל את טקס הכרזת המדינה, ובהמשך כיהן בתפקיד מזכיר הממשלה בין השנים 1948–1957, בממשלותיהם של דוד בן-גוריון ומשה שרת.

בשנת 1954 מונה שרף ממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, והנהיג מדיניות תקיפה של גביית מיסים^[1] לאור הצורך לארגן מחדש את מנהל המיסים ומודל המיסוי הישראלי. לאחר שבע וחצי שנים, באוגוסט 1961, התפטר מתפקיד זה^[2], לאחר שהתנהלות מדיניות המיסים של ישראל נכנסה לשגרה^[3]. עם פרישתו של טדי קולק מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1964 מונה שרף ליועץ כללי לראש הממשלה, כמינוי זמני עד לבחירות לכנסת, ובהתנדבות למשך שנה^[4].

זאב שרף (עומד), בתפקידו כמזכיר הממשלה, מדווח לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, בשנת 1952 לערך

פעילות פרלמנטרית

בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965 נבחר שרף לראשונה כחבר הכנסת, וכיהן עד 1974. בראשית ימי הכנסת השישית כיהן שרף כחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים.

ב-22 בנובמבר 1966 התמנה שרף לתפקיד שר המסחר והתעשייה בממשלת אשכול, וב-5 באוגוסט 1968 התמנה לתפקיד שר האוצר בנוסף על תפקידו הקודם. שרף המשיך לכהן בשני תפקידים אלו גם בממשלה שהקימה גולדה מאיר לאחר מכן.

לאחר הבחירות לכנסת השביעית, והקמת הממשלה בשנית בידי גולדה מאיר, התמנה שרף לתפקיד שר השיכון, בו כיהן לאורך כל ימיה של אותה הממשלה (עד 10 במרץ 1974). בזמן כהונתו נתן עדיפות לבעיות הזוגות הצעירים, וגם מצוקת השכונות הייתה לנגד עיניו, ולכן המליץ להקים ספריות עשירות במאגרי מידע, כדי לאפשר הכנת שיעורים גם לתלמידים ממשפחות קשות יום ומרובות ילדים.

תפקידים נוספים שבהם כיהן

נציב שירות המדינה הראשון (1950–1952).
יושב ראש הוועד המנהל של תיאטרון החאן בירושלים.
היה בין מארגני אניית המעפילים הראשונה "וולוס" א.
יושב ראש הוועדה לבחינת שיטות ההערכה והגבייה של מס הכנסה (1954).
המנכ"ל הראשון של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (1963–1966).
חבר בוועדת ידין-שרף לחקירת החשד למעורבות ישראלית בפרשת בן ברכה (1966–1967).
יושב ראש חברת "עמידר" (1970–1973).
היושב ראש הראשון של מועצת העיתונות.
יושב ראש הוועד הפועל של האוניברסיטה העברית.

זאב שרף נפטר בירושלים, ונטמן לצד רעייתו הניה שרף בהר המנוחות בעיר.

כתביו

החוגר – מדריך הכשרת מגן, סודר על ידי זאב שרף, הוצאת מרכז "הפועל" תל אביב התרצ"ח 1938.
שבטי ערב, תרגום מאנגלית: זאב שרף, מיור צ.ס. ז'ארויס, הוצאת עפר, ירושלים 1946.
יומן ירושלים, חיים ארלוזורוב, הביא לדפוס זאב שרף, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, 1949.
חוק ומינהל במדינה, תל אביב: י' צ'צ'יק, [תשי"ד-1953].
שלושה ימים: והם ג, ד, ה באייר התש"ח – 12, 13, 14 במאי 1948, תל אביב: עם עובד, תשי"ט-1959. (מהדורה נוספת: תשכ"ו-1965).