מיהאי נאדור

מיהאי נאדור (בהונגרית: Nádor Mihály, במקור מאנו נויבאואר (Neubauer Manó), לפעמים קרא לעצמו מאנו נאדור ‏ 16 באפריל 1882 טמשוואר (טימישוארה) – 5 ביולי 1944 אושוויץ) היה מלחין, מנצח ומנהל מוזיקלי הונגרי יהודי מומר, יליד חבל באנאט.

מיהאי נאדור
Nádor Mihály

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	16 באפריל 1882 טמשוואר (טימישוארה), חבל באנאט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	יולי 1944 (בגיל 62)
מוקד פעילות	ממלכת הונגריה
מקום לימודים	האוניברסיטה למוזיקה ותאטרון של מינכן
פרופיל ב-IMDb

נאדור הלחין מוזיקה קלה, לרבות מספר אופרטות וקופלטים. בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים כיהן כמנהל מוזיקלי של כמה תיאטראות קברט בבודפשט.

קורות חיים

ילדות וצעירות

מיהאי נאדור נולד בשנת 1882 בשם מאנו נויבאואר בעיר טמשוואר/טימישוארה בחבל באנאט, אז בממלכת הונגריה מסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית.

הוא היה אחד מארבעת ילדיהם של זוג יהודים: וילמוש (זאב) נויבאואר ועמליה לבית טראוארשטיין. אחד מאחיו, גדעון נויבאואר (נאדור) נודע כאדריכל.

האב היה מלחין חזנות ומנצח מקהלה של בית כנסת. הילדים נהגו לשיר לזמן מה בניצוחו של אביהם.

בגיל שמונה נהג נאדור לשיר יחד עם כמה חברי ילדות שירי מולדת הונגריים על יד ביצורי עיר הולדתו. מאחר שגילה כשרון למוזיקה ולמד נגינה בכינור נשלח על ידי הוריו ללמוד בקונסרבטוריון של וינה ואחר כך באקדמיה למוזיקה במינכן (Akademie der Tonkunst) . במינכן בילה נויבאואר שבע שנים, שבהן היה תלמידו של טווילה והפך למעריץ של גוסטב מהלר.

השתתף בתחרות הלחנה שניזומה על ידי "בית בטהובן" בבון. זכה לסכום של שש מאות מרקים עבור רביעיית מיתרים שהלחין, לעומת זאת, את הקטע הווירטואוזי מדי לכינור שהלחין עבור התחרות, לא היה מסוגל לבצע בגלל הקושי הטכני. היצירה נוגנה בפומבי לראשונה, תוך כדי שינויים טכניים אחדים, על ידי הכנר ההונגרי קֶלֶמֶן ברנבאש בשנת 2014 .בעיר פץ'.

התחלת הקריירה המוזיקלית

בתום לימודיו נשאר נאדור במינכן ככנר באולם פרינץ רגנט, שבו נהנה מהערכת של הנסיך לודוויג פרדיננד שקרא לו "ההונגרי הקטן שלי".במסגרת זו הוא נהנה משיתוף פעולה פורה עם מנצחים ידועים כמו ארתור ניקיש, פליקס מוטל, פליקס ויינגרטנר. לבסוף הקים רביעיית מיתרים וסייר איתה במשך שלוש שנים ברחבי גרמניה. בהמשך שב להונגריה, ועבד כמנצח בעיר קצ'קמט ואחר כך עבר לבודפשט, בה נחל אכזבה כשלא מצא עבודה במשך שנה.

בסופו של דבר התמנה למנהל מוזיקלי של הקברט של אנדרה נאגי. במסגרת זו ניצל גם את כישוריו כמלחין ויצר קופלטים עבור כוכבי הקברט - וילמה מדדיאסאי (או מדגיאסאי Medgyaszay), אנטל ניאראי, גזה שאיו, גזה בורוש. בשביל מדדיאסאי כתב גם בלדות. נאדור הלחין גם את מחזור שיריו של שנדור פטפי עבור השחקן שנדור הוושי שהופיע בתיאטרון של גיולה גוזון ולילי ברקי, "קברט הפלרגוניום". (Muskátli Kabaré), מקום שבדומה לאחרים כמוהו, פשט רגל כעבור זמן קצר.

נודע בין היתר בלחן שכתב עם אלברט סירמאי לשיר של אנדרה נאגי "Oh, tipegő kis médik".(אוה, מדי, תינוקת קטנטנה) המספר על נערת ליווי.

אחרי 1911 הירבה לעבוד עם סירמאי. אז כתב את הלחן ל"שיר הערש" של פאל איגנוטוש, לשיר של ארנה ספ "בחור מוג-לב", ל"שיר קל דעת" של בלה זרקוביץ, יצר את הבלדה בסגנון עממי "אלברט יושקה".

ב-1913 חתום נאדור על הפסקול של הסרט האילם ""Házasodik az uram" (אדוני מתחתן).

מלחמת העולם הראשונה

אחרי פריצת מלחמת העולם הראשונה גויס נאדור לגדוד הרגלים הקיסרי-מלכותי 32 וסיים קורס קצינים. בהמשך שובץ בגדוד הרגלים 66 והגיע לדרגת לוטננט. נשלח לחזית האיטלקית, אחר כך לחזית הרוסית, בה נפל בשבי. כשבוי ארגן עם שבויים אחרים תיאטרון קטן שבו ביצע את שיריו שלו ושל אנדר נאגי. (כולל השיר "תמונת מלחמה"). תקופה ארוכה אין יותר ידיעות עליו ואשתו עם שלושת ילדיה היו שרויים בפאניקה. ביום מן הימים הצליח להימלט ולחזור לבודפשט. שובץ במשטרה הצבאית ושירת בה עד אפיסת כוחות. הוכר לבסוף עם נכות 25% וזכה על גבורתו בעיטור קארל דרגה ב.

בין מלחמות העולם

בשובו לחיים האחזרחיים התערה נאדור בחיי התיאטראות המוזיקליים בבודפשט. הועסק כמנהל מוזיקלי בתיאטרון מדדיאסאי. הלחין אופרטות:"הגברת האילמת", אחר כך את "דונה אנה" שהוצגה בבית האופרה, בהמשך חתם חוזה עם התיאטרון המלכותי ויצר את האופרטות "ההוסארים של וילהלם" "אופנבך", "יריד הבובות" "החרצית" (Krizantém), "מלך הריקוד". בתיאטרון העירוני (כיום "תיאטרון ארקל") הוצגה האופרטה "חיי בטהובן" על מילים של קארוי קרישטוף ושנדור פאראגו כשנאדור חיבר את הלחנים המבוססים על קטעים מאת בטהובן.

לפי לברית מאת ינה פאראגו הלחין נאדור את הבלט "פאני אלסלר" והוא ניצח בעצמו על מופע הבכורה. בתפקיד הראשי רקדה הפרימה בלרינה של בית האופרה, קרולה סאלאי. המשיך להשתתף בהפקות סרטי קולנוע כמו "יום רביעי החטוף" ("Ellopott szerda”) (1933)

בימי מלחמת העולם השנייה והשואה

בשנים 1940–1943 התגורר ברחוב סונדי 90 בבודפשט. ב-1943 נאלץ לעבר לאחד מבנייני הטלאי הצהוב שנועדו ליהודים בבודפשט ומשם נלקח בקיץ 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם בנו וועם חתנו. נספה באושוויץ בערך ב-5 ביולי 1944

חייו הפרטיים

מיהאי נויבאואר - נאדור היה נשוי לרוזה אקסלרד, ששינתה את שמה לרגינה אנדאי ונודעה כזמרת בשם טרקה אנדאי (Andai Terka) . הם התחתנו בשנת 1909 בבודפשט, ברובע ארז'בטווארוש. נולדו להם 3 ילדים.

בשנת 1934 שינה רשמית את שם המשפחה נויבאואר ל"נאדור" ובשנת 1939 התנצר לפי הדת הנוצרית הרפורמית (קלוויניסטית) הנפוצה בהונגריה.

מבחר יצירות

מוזיקת במה

• 1913 מוזיקת במה ל"הצפור הכחולה" מאת מוריס מטרלינק, (Kék madár)

מוזיקה קולית

• 1914 אופרטת Vilmos huszárok (ההוסארים של וילהלם).
• 1918 A néma asszony - אופרה בופה, (הגברת האילמת)
• 1920 הליד 1920. Donna Anna דונה אנה
• 1920 אופרטת Offenbach "אופנבך"
• 1922אופרטת A babavásár - . (יריד הבובות)

נאדור הלחין יצירות על מילים מאת:

• אישטוואן זאגון (3Pas de Vic Baro)
• ארנה קוליני (Gitta és Gigi kettőse, Agglegények dala, Babavásár Operett, Farsangi cécó (Maca dala)),
• ארנה ספ (Szép) ‏ (Kávé és kifli, Búcsú az ifjúságtól, Chanson, Gyáva legény, Gyerekjáték Luftballon, Mademoiselle)
• אנדור גאבור (A Cuplinger legények, A fóka, Matild)
• טמאש אמד (Emőd) (Furcsa dolgok, Dal az ifjúság vizéről),
• ז'ולט הרשאני - (A kalap, Féltékeny költő)
• DP ‏ Két halott
• John Anderson szívem מאת רוברט בארנס בתרגום של לרנץ סאבו

מבחר שירים ואריות

(לפי ספרו של ארווין סאבו)

• A boldogság egy szál virág (האושר הוא פרח)
• A finom grófnő (הרוזנת המהודרת)
• A kalap (A következetes asszony) (הכובע - או האשה העקבית)
• A királyi dobos (המתופף המלכותי)
• A lift (המעלית)
• A krumpli (Közélelmezési dal) (תפוח האדמה - שיר אוכל)
• A szív (הלב)
• Az anyaszív (לב אם)
• Az angol katona (החייל האנגלי)
• Az én szép mamám (אמי היפה)
• Adj a nőnek édes cukrot (תן לאשה סוכר מתוק)
• Agglegények dala (שיר הרווק)
• A pusztuló liget
• Árvalányhaj - על מילים מאת שנדור פטפי
• Csumbuk János pakkja
• Dal az ifjúság vizéről
• Ereszkedik le a felhő - על מילים מאת שנדור פטפי
• Éji látogatás
• Farsangi cécó
• Furcsa dógok vannak a ház körű
• Hajrá! Míg csak gyantás a húr
• I love you
• Ha egyszer a szívem egy úrnak adom
• Hunyd be a két szemed
• Jégvirág
• Jó tanács
• Krizantém illata leng körülem
• Krizantém keringő
• Kisfiú, kisleány
• Lisette, a kurtizán
• Matild
• Miből tart el engemet a férjem?
• Mily udvariatlan
• Minden este dalolgatok sokáig/
• Nincs drágább luxus, mint egy drága nő
• Ne szállj el
• Nyári emlék
• Ó, régi nyár
• Óh, tipegő kis médik
• Panyó Panni על מילים מאת שנדור פטפי
• Pesti ember kenyere
• Reszket a bokor - על מילים מאת שנדור פטפי
• Szerelmes trombitásom
• Szeretném itt hagyni על מילים מאת שנדור פטפי
• Sír-rí magában a gyerek
• Szívemben júniusnak rózsaszínű napja ég
• Tündéri szép varázs

מוזיקה לבלט

• 1933 בלט Elssler Fanny - פאני אלסלר

מוזיקת סרטים

• Házasodik az uram 1913 (אדוני מתחתן)
• 1933 Az ellopott szerda (יום רביעי הגנוב)
• 1937 !Fizessen, nagysád (שלם, אדוני רב החסד)
• Évforduló 1936 (יום השנה)

-אחרי מותו-

• 1983 - תוכנית שירי נושא מסרטים - בטלוויזיה ההונגרית -Ki ismeri őket, a nőket (מי מכיר אותן, את הנשים?)

מוזיקה כלית

• קטע לתחרות כינור אופוס 6

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיהאי נאדור בוויקישיתוף

• מיהאי נאדור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• הלקסיקון הביוגרפי ההונגרי בעריכת Ágnes Kenyeres
• בערוץ יו טיוב Oh, tipegő kis médik בביצוע של פטר הוסטי
• 7.7.2014 Endre Mészáros Zeneművész mintaházaspár pécsi gyökerekkel

בפורטל חבל באראניה bama ראיון עם הכנר קלמן ברנבאש בעיתון Dunántúli Napló 11