הזאבים האפורים

הזאבים האפורים (בטורקית: Bozkurtlar) הידוע גם בכינוי Ülkücüler (האידיאליסטים) או Ülkücü Hareket ("התנועה האידיאליסטית") הוא ארגון הנוער והזרוע הפרה-צבאית של מפלגת התנועה הלאומית (Milliyetçi Hareket Partisi, MHP) הימנית-קיצונית בטורקיה, ונוסד על ידי מנהיג המפלגה אלפארסלן טירקש. מקור שמם של הזאבים האפורים ב"אסנה" (Asena), זאבה מיתולוגית אפורה אשר הובילה לחופשי שבויים טורקיים במונגוליה, ולפי גרסה אחרת הניקה תינוק טורקי שניצל מהתקפה סינית.

הזאבים האפורים
Ülkü Ocakları

דגל הזאבים האפורים
תקופת הפעילות	1968–הווה (כ־56 שנים)
אידאולוגיה	לאומנות טורקית, פאן-טורקיות, נאו-פשיזם, טוראניזם, אנטי-קומוניזם, אנטישמיות, הומופוביה
מייסדים	אלפארסלן טירקש
אזורי פעילות	טורקיה, קפריסין הצפונית, סוריה, מערב אירופה
מדינה	טורקיה
חברים	1.9 מיליון (טורקיה) 18,000+ (גרמניה)
www.ulkuocaklari.org.tr

אידאולוגיה

ארגון הזאבים האפורים נחשב לארגון טרור בעל אופי פשיסטי, גזעני, אתנוצנטרי ולאומני. הארגון שותף לאידאולוגיה של מפלגת התנועה הלאומית, ותומך כמוה ברעיון הפאן-טורקיות (Türkçülük), לפיו כל העמים הטורקים משתפים מוצא אחד, ומטרתו להקים ישות מדינית טורקית אחת מהבלקן במערב ועד לסין במזרח. הארגון מחזיק בדעות גזעניות המכוונות כנגד לא טורקים, ובמיוחד כנגד כורדים, אלבנים, יוונים, יהודים וארמנים, ופועל על מנת למנוע הכרה בינלאומית ברצח העם שנעשה באחרונים בראשית המאה ה-20. השפעתו של הארגון חורגת מגבולות טורקיה ומשתרעת ברחבי טורקסטן (במיוחד באזרבייג'ן ובקרב האוכלוסייה הטורקית בצפון קפריסין) ובקרב קהילות מהגרים טורקים באירופה.

היסטוריה

עד ההפיכה הצבאית ב-1980

האנדרטה לזכר אבדי איפקצ'י ברחוב הנושא את שמו באיסטנבול

באמצע שנות השבעים של המאה ה-20 התערערה היציבות הפוליטית והחברתית בטורקיה והמדינה גלשה לעימותים אלימים בין הימין והשמאל. מספר הקורבנות באירועים אלה עמד על למעלה מ-5,000 איש, מספר שמשמעותו כ-10 מקרי רצח בכל יום בממוצע. הגורם הימני הקיצוני העיקרי ובעל המשקל הרב ביותר בעימותים אלה היה ארגון הזאבים האפורים. לפי החשדות פעל הארגון אגב קשר או תיאום כלשהו עם "המדינה העמוקה" ועם "גרילת הנגד" (Kontrgerilla) קנן אוורן, ראש המטות המשולבים של טורקיה, מחולל ההפיכה הצבאית השלישית במדינה ב-1980, ונשיא טורקיה החל מ-1982 ועד 1989.

המדינה העמוקה הוא הכינוי המקובל בטורקיה ל"גורמים" ול"כוחות" בקרב מוסדות השלטון, הצבא, הארגונים החשאיים, ואפילו הפשע המאורגן, המתפקדים כ"מדינה בתוך מדינה", ומשיגים את מטרותיהם בדרך של יישום דוקטרינת אסטרטגיית המתח (מאיטלקית Strategia Della Tensione). במסגרת זו משפיעה המדינה העמוקה על דעת הקהל ומנווטת אותה אגב פחד, תעמולה, הטעיה, לוחמה פסיכולוגית, הפעלת סוכנים כפולים ומעשי טרור במסווה (דגל כוזב). ראיה חותכת לקשר בין המדינה העמוקה לבין הארגון נמצאה על ידי ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה בעקבות שערוריית סוסורלוק. שערורייה זו התעוררה בעקבות תאונת דרכים שארעה ב-1996 ושבה מצאו את מותם אבדולה צ'טלה, מנהיג הארגון, בכיר במשטרת איסטנבול, אשת הפשע המאורגן, וכן נפצע חבר פרלמנט מכהן. כל הארבעה נסעו ברכב אחד.

על רקע זה נקשר שמו של ארגון הזאבים האפורים למספר אירועים מרובי נפגעים במהלך שנות ה-70, ובהם:

• ב-1 במאי 1977 במהלך הפגנה לרגל "חג הפועלים" (1 במאי) בכיכר טקסים באיסטנבול בה השתתפו כחצי מיליון אנשי שמאל^{[דרוש מקור]} נפתחה על המפגינים אש צלפים, ובין 34 ל-42 איש נהרגו ו-126 עד 220 איש נפצעו באירוע, רובם נמחצו או נדרסו במהלך הפאניקה שהשתלטה על הכיכר.
• ב-16 במרץ 1978 נרצחו שבעה סטודנטים בכיכר באיזיט סמוך לאוניברסיטת איסטנבול.
• ב-9 באוקטובר 1978 נרצחו שבעה פעילי שמאל נוספים ברובע בהצ'ליבלר ב-אנקרה (Bahçelievler).
• ב-23 בדצמבר 1978 רצחו פעילי ימין לפחות מאה אלבים בעיר קרמאנמרש בדרום המדינה. בעקבות התקרית שנודעה כטבח קרמאנמרש הוכרז שלטון צבאי ב-14 מ-67 נפות טורקיה, ומאוחר יותר הורחב זה לשש נוספות.
• ב-1 בפברואר 1979 התנקש חבר ארגון הזאבים האפורים מהמט אלי אג'ה בחייו של אבדי איפקצי' (Abdi İpekçi), עיתונאי, אינטלקטואל ופעיל זכויות אדם טורקי, אשר שימש אותה עת כעורך הראשי של היומון הטורקי השמאלני המתון "מילייט" (Milliyet). אג'ה התפרסם שנתיים לאחר מכן בניסיון ההתנקשות באפיפיור יוחנן פאולוס השני.

לאחר ההפיכה הצבאית

בעת ההפיכה הצבאית השלישית בטורקיה ב-12 בספטמבר 1980 הוערכה עוצמתם של הזאבים האפורים בכ-200,000 פעילים שהיו מאוגדים ב-1,700 בסיסים ובכמיליון תומכים. מחולל ההפיכה, קנן אוורן שהיה עתה לראש המדינה, הוציא את הארגון אל מחוץ לחוק לאחר ששוב לא היה מעוניין בהמשך יישומה של דוקטרינת המתח במדינה. בד בבד הוצאו אל מחוץ לחוק כל המפלגות הפוליטיות ומרבית הארגונים במדינה. כ-220 מאנשי הארגון כמו גם חלק מאנשי מפלגת התנועה הלאומית ומנהיג המפלגה אלפארסלן טירקש, הועמדו לדין במאי 1981 בהקשרם של כ-700 מקרי רצח, והואשמו בכוונה לפגוע במשטר החוקתי במדינה ובמטרה להקים בה דיקטטורה פשיסטית.

לאחר סיומו של המשטר הצבאי בטורקיה ועריכת בחירות כלליות במדינה ב-1983, עברו רבים מחברי הארגון ומחברי מפלגת התנועה הלאומית לשורות מפלגת המולדת החדשה שזכתה בבחירות. עם זאת מפלגת האם המקורית של הזאבים האפורים קמה מחדש באותה שנה בשם "מפלגת המשימה הלאומית" או "מפלגת המאבק הלאומי וב-1992 אף שבה אל שמה המקורי. במהלך שנות ה-80 נטל הארגון חלק פעיל במאבק הצבאי שהתחולל בין טורקיה ומפלגת הפועלים של כורדיסטן ) והואשם בגרימת מותם של אלפים. יש הסוברים שגם בעניין זה שירת הארגון אינטרסים של המדינה או של המדינה העמוקה ופעל אגב תיאום עימה, ובכלל זה גם במעשי טרור במסווה של אנשי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (מבצעי דגל כוזב).

ראו גם

• היסטוריה של הרפובליקה הטורקית
• שערוריית סוסורלוק

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הזאבים האפורים

• הזאבים האפורים, ברשת החברתית פייסבוק