ויקטור טוקינג משין

חברת תקליטים אמריקאית

ויקטור טוקינג משיןאנגלית: Victor Talking Machine Company, "חברת ויקטור למכונות מדברות") הייתה חברה לייצור מכשירי-גרמופון וחברת תקליטים חלוצית שהתקיימה בארצות הברית בין השנים 1901 ועד 1929.

ויקטור טוקינג משין
Victor Talking Machine Company
נתונים כלליים
מייסדים אלדרידג' ר. ג'ונסון, אמיל ברלינר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1901–1929 (כ־28 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם RCA Corporation עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Victor Talking Machine Co. Of Canada Limited עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה קמדן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית המוזיקה, התעשייה הפונוגרפית עריכת הנתון בוויקינתונים
 
vtm2020.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תקליט מ-1917
גרמופון של ויקטור, 1907
אנריקו קארוזו ניצב לצד "ויקטרולה" בפרסומת ל"ויקטור"

החברה נוסדה על ידי אלדרידג' ר. ג'ונסון (18671945; Eldridge R. Johnson), שהיה בעל חברה שיועדה לייצור מכשירי גרמופון לשם נגינת תקליטים שיוצרו על ידי אמיל ברלינר וחברתו, ברלינר גרמופון. ב-1901 התמזגה "ברלינר גרמופון" לתוך ויקטור. החברה עסקה בהקלטות מוזיקה מגוונות תוך שיפור מתמיד של ציוד ההקלטה. במקביל ייצרה מכשירים מתקדמים שידעו לנצל את איכות ההקלטה והשכילה להחתים את גדולי הכוכבים של התקופה כמקדמי מכירות. ההקלטות, שלא נחשבו לעיסוק רציני כמו הופעה בקונצרט הועילו הן לקריירה של המקליטים, הן למכירות התקליטים והן למכירות המכשירים. בנוסף לגרמופונים ייצרה החברה גם "ויקטרולות", רהיטי סלון מהודרים בהם משולב גרמופון עם תיבת תהודה. בשנת 1926 מכר ג'ונסון את החזקותיו בחברה ל-"תאגיד הרדיו של אמריקה" (Radio Corporation of America) וב-1929 נוצרה חברת RCA-Victor. בשנת 1927 נוסדה חברה-בת עצמאית של "ויקטור" ביפן בשם Japan Victor Company ובקיצור - JVC.

הקלטות עריכה

ויקטור הייתה חלוצת ההקלטות של זמרים ידועי שם, בראשם אנריקו קארוזו שהקליט עבור "ויקטור" בין השנים 1904 ועד 1920, מנעד קולו התאים במיוחד ליכולות ההקלטה וההשמעה של אותו זמן. התקליטים, בעלי צד אחד ניתן לנגינה, היו עשויים גומי קשיח ושימשו בראש ובראשונה כדי להיות מקדם מכירות למכשירי הגרמופון של החברה, כהדגמת יכולת. בנוסף הקליטו עבור ויקטור גם נלי מלבה, יאשה חפץ, סרגיי רחמנינוב, פריץ קרייזלר ואחרים. ציוד ההקלטה לא היה רגיש דיו כדי לקלוט צלילי כלי הקשה או תזמורת בהיקף גדול ולכן התמקדו חברות התקליטים של התקופה בעיקר בהקלטת סולנים.

עם זאת הוקלטו על גבי תקליטי "ויקטור", התזמורת הסימפונית של בוסטון, תזמורת פילדלפיה בניצוחו של לאופולד סטוקובסקי, תזמורת לה סקאלה בניצוחו של ארטורו טוסקניני (1921), הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של וילם מנגלברג ועוד.

"ויקטור" הקליטה, מ-1920 ואילך, גם תקליטי מוזיקת קאנטרי ו"מוזיקת גזע" (race records), לאמור מוזיקה שהולטה על ידי יוצרים אפרו-אמריקאים, בהם כמה מחלוצי הג'אז והבלוז, כוילי מקטל העיוור, ג'לי רול מורטון, גלדיס בנטלי ודיוק אלינגטון.

ב-1924 החלה ויקטור להשתמש במיקרופון חשמלי חדשני לתקופתו (ווסטרן אלקטריק). על מנת להפיק את המקסימום מאיכות ההקלטה המשופרת היה צורך גם במכשיר נגינה חדיש. המכשיר החדיש שווק תחת השם "אורתופוניק ויקטרולה" (Victor Orthophonic Victrola). איכותם של גרמופונים אלו, שנבנו כרהיט עם תיבת תהודה גדולה נחשבת מעולה, חסרת תקדים ועומדת בקלות בתחרות עם מכשירים מודרניים הרבה יותר[1].

מותג His Master's Voice עריכה

 
His Master's Voice


  ערך מורחב – His Master's Voice

בשנת 1899 צייר הצייר האנגלי פרנסיס בארוד (Francis Barraud; 18561924) את הציור "הכלב ניפר מאזין לקול בעליו המנוח". אמיל ברלינר רכש את הזכויות לשימוש בציור כמותג, תוך שהוא משנה את שמו ל"קול בעליו", תוך רמז לכך שאיכות הצליל כה טובה, עד כי כלב יכול לזהות את קול בעליו המוקלט. הוא גם שינה את מכשיר הפונוגרף המקורי המוצג בציור בגרמופון של "ברלינר גרמופון". כאשר התמזגה "ברלינר גרמופון" ל"ויקטור", זכתה ויקטור בזכות לשימוש במותג בצפון אמריקה ואמריקה הדרומית. מאז השתמשה ויקטור בסמל על גבי תקליטיה. על תקליטים שהוציאה ויקטור לפני כן לא מוצג הסמל והם נקראים בפי האספנים "Pre-dog". בבריטניה נשמרה זכות השימוש בסמל לחברת גרמופון הבריטית.

לקריאה נוספת עריכה

  • Robert W. Baumback, Look for the Dog (the Victor Talking Machine Companion), Stationary X Press, 1994 ISBN 978-0960646609
  • Robert W. Baumback, The Victor Data Book, Mulholland Press, June 2003 ISBN 978-0960646678

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תקליטי ויקטור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Andre Millard (1995). America on Record: A History of Recorded Sound. Cambridge University Press. ISBN 0521475562., p. 142-3