חיים שמואלביץ
הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ (ר' חיים סטוצ'ינער על שם העיר שבה גדל; ב' בתשרי ה'תרס"ג, 3 באוקטובר 1902, קובנה – ליל ג' בטבת ה'תשל"ט, 1 בינואר 1979, ירושלים) היה ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1902 קובנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1979 (בגיל 76) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
ישיבת מיר (בלארוס) |
| תקופת הפעילות |
? – 1 בינואר 1979 |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| אב |
אלתר שמואלביץ |
| צאצאים |
רפאל שמואלביץ |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בקובנה לרב רפאל אלתר שמואלביץ, שהיה במשך תקופה ר"מ בישיבת נובהרדוק ולאחר מכן גם ראש ישיבה בסטוצ'ין שבפולין, ולאטל, בתו של רבי יוסף יוזל הורוביץ - הסבא מנובהרדוק. הסנדק בברית המילה שלו היה רבי יצחק בלאזר. עד גיל 16 למד תורה מפי אביו. כנער נחשב לעילוי, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בישיבת שער התורה שבעיר גרודנה. ראש הישיבה הרב שמעון שקופ שנודע בדרכו האנליטית השפיע על דרך לימודו, והוא מינה אותו כמגיד שיעור בישיבה לתלמידים הצעירים. בשנת ה'תרפ"ה עבר לישיבת מיר, ושם התפרסם בכינוי "העילוי מסטוצ'ין". בישיבה נודע כמתמיד ובעל בקיאות רבה בספריית הישיבה[1].
נישא בג' בטבת תר"צ לחנה מרים פינקל, בתו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל (נפטרה בי"א תשרי ה'תשנ"ו). בחורף תרצ"ו התמנה לר"מ בישיבה והחל למסור שעורים.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה, גלתה הישיבה ממיר לווילנא ולאחר כחודשיים לקיידאן. לאחר כשבעה חדשים עזבו את המקום בפקודת השלטון הקומוניסטי בעיר. התלמידים הצליחו לקבל אשרת כניסה ליפן בעזרתו של סוגיהארה, והם שהו בקובה[2] כ-6 חודשים, ולאחר מכן עברו לשנגחאי. כיוון שחמיו ראש הישיבה, נסע לא"י לגיוס תרומות ולא יכול היה לחזור, ניהלו רבי חיים ורבי יחזקאל לוינשטיין את חיי היום-יום בישיבה.
כשעברה הישיבה לשנגחאי, טיפל רבי חיים בעניינים הכספיים של כל הישיבות שגלו לעיר, בהן ישיבת ליובאוויטש, ישיבת קלצק וישיבת קמניץ. הישיבה שכנה בשנגחאי במשך חמש וחצי שנים. בחודש טבת תש"ז נסע עם הישיבה לארצות הברית, וכחצי שנה אחר כך עלה לארץ ישראל וסייע לחמיו בייסוד ישיבת מיר שם. עם פטירת חותנו בשנת תשכ"ה מונה לכהן תחתיו בראשות ישיבת מיר. עם פטירת גיסו הרב חיים זאב פינקל אף החל למסור שיחות מוסר.
בשיעוריו נהג להציג קושיות רבות ולתרץ את כולן בסופו של דבר בעזרת יסוד אחד. שילב בשיעוריו את שיטת מורו רבי שמעון שקופ עם פיתוח עצמאי שלו. הקפיד לבוא לחתונתם של כל שומעי לקחו בשיחות המוסר. טרח להודות בלבביות לכל מי שעשה לו טובה, ולו קטנה ביותר. הקפיד להעלות את כל חידושיו על הכתב, והשאיר אחריו אלפי דפים בכל מסכתות הש"ס.
מספר ימים לאחר חג הסוכות תשל"ט, הובהל רבי חיים לבית החולים שערי צדק, שם אושפז במצב קריטי כחודשיים. רבי משה פיינשטיין אמר: "כל העולם נח על כתפיו של ר' חיים"[דרוש מקור].
נפטר בג' בטבת ה'תשל"ט. ונקבר בהר המנוחות בירושלים בהלוויה מרובת משתתפים שבה ספד לו הרב אלעזר מנחם מן שך באמרו: "משמת רבי חיים בטלו השקדנים".
ספריו עריכה
את ספריו של הרב חיים ערכו בני המשפחה ותלמידיו:
- שערי חיים שעוריו על הש"ס, נכתב בחלקו על ידי תלמידיו ונערך על ידי בני המשפחה, כאשר יצאו מספר כרכים והעבודה עדיין בעיצומה.
- שיחות מוסר סדרת שיחות מוסר שמסר הרב חיים בישיבת מיר, נכתב בחייו על ידי בנו הרב רפאל שמואלביץ ואחיינו הרב אריה פינקל, ונערך מחדש בשנים האחרונות על ידי נכדיו.
- ספר הזיכרון מח ולב נערך לאחר פטירתו של הרב שמואלביץ לזכרו בהוצאת מוריה ובתוכו מאמר בשם מח ולב שנכתב על ידי הרב ראובן גרוסמן. הספר נחשב לתיאור ממצה של דרכו ויצא לאור אחר כך כספר בפני עצמו.
מתלמידיו עריכה
- הרב שמואל יעקב בורנשטיין, ראש ישיבת קריית מלך, בני ברק
- הרב חיים וואלקין
- הרב שבתי רפפורט
- הרב ישראל גרוסמן ראש ישיבת פינסק קרלין
- הרב יוסף חיים בלוי רב העיר אשקלון
- הרב אליהו ברוך פינקל מראשי ישיבת מיר
- הרב אליעזר צבי סילבר ראש ישיבת דרך חכמה
- הרב אברהם יפה שלזינגר, רבה של ז'נבה
- הרב אביגדור נבנצל
- הרב יורם אברג'ל מנתיבות
מבני משפחתו עריכה
- בנו הרב רפאל, מראשי ישיבת מיר ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית
- בנו הרב אברהם צבי, ר"מ בישיבת מיר
- בנו הרב מאיר, אב"ד בבית הדין לדיני ממונות שעל ידי המועצה הדתית בירושלים וראש מערכת האנציקלופדיה התלמודית.
- חתנו הרב נחום פרצוביץ, ראש ישיבת מיר
- חתנו הרב יצחק אזרחי, מראשי ישיבת מיר
- חתנו הרב ישראל מאיר ווייס, ראש ישיבת נחלת הלויים בחיפה
קישורים חיצוניים עריכה
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 13: שיירי תנועת המוסר בעולם החרדי הישראלי, באתר iCast- אהרן סורסקי, שלוש תחנות בנתיב התורה: מיר-שנחיי-ירושלים, בתוך: בית יעקב גיליון 230/231, ניסן תשל"ט (1979), באתר היברובוקס
- תיאור הלווייתו ותולדות חייו, הפרדס 53,4 תשל"ט
- ישיבות ליטה קוראות לעזרה, הצופה, 20 בפברואר 1941
- רבבות בהלוויית ר' שמואלביץ, מעריב, 3 בינואר 1979
חיים ליב שמואלביץ (1901-1979), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר הזיכרון מח ולב בפרק העוסק בתקופת מיר
- ^ 1400 פליטים יהודים ביפאן-במצב שלאחר יאוש, המשקיף, 1 ביולי 1941