פרס טאנג
פרס טאנג (בסינית: 唐獎, באנגלית: The Tang Prize) הוא מכלול פרסים בין־לאומיים דו־שנתיים, המוענקים בארבעה תחומים: שלטון החוק, סינולוגיה, רוקחות ביולוגית ופיתוח בר־קיימה. המינוי ובחירת הזוכים נערכים על ידי ועדת מיון עצמאית, שהוקמה בשיתוף פעולה חלקי עם האקדמיה סיניקה (אנ'), מוסד המחקר המוביל בטאיוואן.
| תיאור | פיתוח בר־קיימא, מדע ביו־פרמצבטיקה, סינולוגיה ושלטון החוק |
|---|---|
| מדינה |
 טאיוואן |
| הגוף המעניק | קרן פרס טאנג |
| סכום הזכייה |
50,000,000 דולר טאיוואני חדש  |
| תקופת הפרס | 2014–הווה (כ־10 שנים) |
| נקרא על שם | שושלת טאנג |
| tang-prize.org | |
  | |
פילוסופיה עריכה
עם כניסת התיעוש והגלובליזציה, האנושות נהנתה מאוד מהנוחות שמביא המדע והטכנולוגיה. עם זאת, האנושות מתמודדת גם עם מספר רב של נושאים סביבתיים, חברתיים-תרבותיים ואתיים קריטיים בקנה מידה שאין שני לו, כגון שינוי אקלים ואי־שוויון חברתי. על רקע זה, יזם ד"ר סמואל יין (אנ') והקים את קרן פרס טאנג בדצמבר 2012, כדי לעודד אנשים ברחבי העולם להתוות את הדרך האמצעית להשגת פיתוח בר־קיימה על ידי הכרה ותמיכה בתורמים במאמציהם המהפכניים בארבעת התחומים העיקריים של פיתוח בר־קיימה, רוקחות ביולוגית, סינולוגיה ושלטון החוק. במטרה להכיר ולתמוך בתורמים במאמציהם המהפכניים בתחומי המחקר הקריטיים למאה ה־21. זוכי הפרס נבחרים על בסיס מקוריות עבודתם ותרומתם לחברה, ללא קשר ללאומיותם או מוצאם האתני.
פרס טאנג מושרש במסורות התרבותיות הוותיקות של המחשבה הפילוסופית הסינית ובתפיסה של התכנסות והעשרה הדדית עם מסורות אחרות. [דרוש מקור] הפרס נועד לספק תנופה חדשה למחקר ופיתוח מהשורה הראשונה במאה ה־21, לחולל שינוי חיובי, לקהילה הגלובלית, וליצור עתיד טוב לכל האנושות.
קטגוריות הפרס עריכה
קטגוריות הפרס של פרס טאנג הן: שלטון החוק, סינולוגיה, רוקחות ביולוגית ופיתוח בר־קיימה.
שלטון החוק - פרס שלטון החוק מכיר אנשים פרטיים או מוסדות שנתנו תרומות משמעותיות לשלטון החוק, ולא בא לידי ביטוי רק בהישג המועמד/ים במונחים של קידום התיאוריה או הפרקטיקה המשפטית, אלא גם במימוש שלטון החוק בחברות עכשוויות באמצעות ההשפעות או ההשראה של עבודת המועמד/ים.
סינולוגיה - הפרס לסינולוגיה מכיר בחקר הסינולוגיה במובנו הרחב, ומעניק מחקרים על סין ותחומיה הקשורים לה, כגון מחשבה סינית, היסטוריה, פילולוגיה, בלשנות, ארכאולוגיה, פילוסופיה, דת, קאנון מסורתי, ספרות ואמנות. הפרס מכבד את החידושים בתחום הסינולוגיה, ומציג את התרבות הסינית ואת תרומתה לפיתוח הציוויליזציה האנושית.
רוקחות ביולוגית - הפרס לרוקחות ביולוגית מכיר במחקר ביו־פרמצבטי מקורי או במחקר ביו־רפואי שהביא להתקדמות משמעותית לקראת מניעה, אבחון ו/או טיפול במחלות אנושיות גדולות לשיפור בריאות האדם.
פיתוח בר־קיימה - הפרס לפיתוח בר־קיימה מכיר את אלה שתרמו תרומות יוצאות דופן להתפתחות בר-קיימה של חברות אנושיות, במיוחד באמצעות חידושים פורצי דרך במדע וטכנולוגיה.
עיצוב הפרס עריכה
המדליה מורכבת ממספר מרכיבים עיצוביים; הסמליל, משמעות איקונוגרפית, צורה וצבע, חומר ובנוסף הדיפלומה של הפרס.
הסמליל של פרס טאנג משלב את שם הפרס באנגלית ובסינית בהוקרה לקוסמופוליטיות של שושלת טאנג אותה חוגג הפרס ועל שמה הוא נקרא. הסימניות הסיניות טאנג וג'יאנג (唐 ו־ 獎 "פרס טאנג") בהשראת הקליגרפיה של האמן מי פו של שושלת סונג. במשיכותיהם השחורות הנועזות, שתי הדמויות נראות כשתי דמויות אנושיות הולכות בכוונה קדימה. המילים באנגלית "פרס טאנג" מצטלבות עם הדמויות הסיניות שבמרכזן ויוצרות צומת דרכים המסמלות את מפגש הפרס ומקורו המזרחי עם העולם הגדול.
חיית הצדק (獬 豸, xiezhi) (אנ'), היא יצור במיתולוגיה הסינית המסמל יושר וצדק. צורה מסוגננת זו של חיית הצדק מזכירה לנו לשמור על חוסר משוא פנים של בחירת זוכי הפרסים, לקדם צדק עולמי ולבקש את רווחת האנושות ושל עולם הטבע. ב־Shuowen Jiezi (אנ'), מילון סיני מהמאה השנייה, מתוארת חיית הצדק כ"חיה דמוית בקר עם קרן אחת. בימי קדם, זה היה מסדיר סכסוכים על ידי דחיפה להודאה באשמה." מאז, היצור המיתולוגי היה לסמל של צדק בתרבות הסינית.
סכמת צבעים: אדום - מסמל את האנרגיה והמחויבות של פרס טאנג לתרומה משמעותית להתפתחות האנושית. אדום הוא גם צבע מבורך בתרבות הסינית המסורתית. זהב - קווים הם צומת לשושלת טאנג, ממנה ההשראה לשם פרס טאנג, מכיוון שלעיתים קרובות הוא נחשב לעידן הזהב של ההיסטוריה האנושית. זו תקופה בהירה עם תרבות קוסמופוליטית, שירה מבריקה והישגים מדעיים. שחור - הוא הצבע הדומיננטי בקליגרפיה הסינית ובציור שטיפת דיו (אנ'), שתי צורות אמנות סיניות ייחודיות.
סט הדיפלומות שמלווה את הפרס השנתי מעוצבות על ידי טובי האומנים בתחום.
זוכים עריכה
לכל זוכה בפרס טאנג מוענקים בכל קטגוריה; פרס ומענק כספי, מדליה מזהב ודיפלומה. המענק הכספי בסך 40 NT (אנ') מיליון דולר (1.3 מיליון דולר ארצות הברית) וכן מענק מחקר של 10 NT מיליון דולר (0.33 מיליון דולר), בסכום כולל של 50 NT מיליון דולר (1.63 מיליון דולר). אם שניים, או עד שלושה, מועמדים יקבלו פרס באותה קטגוריה, הם חולקים את הפרס הכספי ומענק המחקר. בשנת 2018 זכה הישראלי הראשון בפרס טאנג, בקטגוריית שלטון החוק.
| שנה | שם | תחום | לאום | נימוק |
| 2014 | שלטון החוק | אלבי סאקס |  דרום אפריקה |
"על תרומתו הרבה לזכויות אדם וצדק ברחבי העולם באמצעות הבנת שלטון החוק בו מכבדים את כבודם של כל האנשים ומחבקים את הכוחות והערכים של כל הקהילות, במיוחד באמצעות מאמציו למימוש שלטון החוק בדרום אפריקה החופשית והדמוקרטית, עובד כפעיל, עורך דין, חוקר ומעצב חוקה חדשה לריפוי מחלוקות העבר ולהקמת חברה המכבדת גוון ומבוססת על ערכים דמוקרטיים, צדק חברתי ויסודות זכויות אדם."[1] |
| סינולוגיה | יו יינג-שי |  ארצות הברית |
"על שליטתו ותובנתו בהיסטוריה האינטלקטואלית, הפוליטית והתרבותית הסינית בדגש על מחקרו העמוק בתולדות האינטלקטואלים הציבוריים בסין."[2] | |
| רוקחות ביולוגית | ג'יימס אליסון | ארצות הברית |
"לגילויים של CTLA-4 ו־PD-1 כמולקולות מעכבות חיסון שהובילו ליישומם בטיפול חיסוני בסרטן." שני זוכים זכו אז בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 2018.[3][4] | |
| טסוקו הונג'ו |  יפן
| |||
| פיתוח בר־קיימה | גרו הרלם ברונדטלנד |  נורווגיה |
"על חדשנותה, מנהיגותה ויישום פיתוח בר־קיימה שהציבו את האתגרים המדעיים והטכניים עבור הקהילה העולמית להשיג איזון טוב יותר של פיתוח כלכלי, שלמות סביבתית ושוויון חברתי לטובת כל האנושות."[5] | |
| 2016 | שלטון החוק | לואי ארבור |  קנדה |
"על תרומתה המתמשכת לצדק פלילי בין־לאומי והגנה על זכויות האדם, לקידום שלום, צדק וביטחון בבית ומחוצה לה, ועבודה במסגרת החוק להרחבת גבולות החופש לכל."[6] |
| סינולוגיה | ויליאם תיאודור דה ברי | ארצות הברית |
"על תרומתו החלוצית בלימודים בקונפוציאנים. בקריירה האקדמית המדהימה שלו שנמשכה למעלה משבעה עשורים, כתב וערך למעלה מ־30 ספרים, ורבים מהם תרמו פורצי דרך המספקים תובנה מחכימה וגם ביקורת כנה על הקונפוציאניזם."[7] | |
| רוקחות ביולוגית | עמנואל שרפנטייה |  צרפת |
"עבור פיתוח CRISPR/Cas9 כפלטפורמת עריכת גנום פורצת דרך המבטיחה מחקר ביו־רפואי מהפכני וטיפול במחלות."[8][9][10] | |
| ג'ניפר דאודנה | ארצות הברית
| |||
| פנג ז'נג | ארצות הברית
| |||
| פיתוח בר־קיימה | ארתור הינטון רוזנפלד | ארצות הברית |
"על חידושיו האמיתיים והחלוציים בהתייעלות אנרגטית וכתוצאה מכך צמצומים עצומים בצריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה ברחבי העולם."[11] | |
| 2018 | שלטון החוק | יוסף רז |  הממלכה המאוחדת  ישראל |
"על תרומתו פורצת הדרך לשלטון החוק, והעמקת הבנתנו את טבעו של החוק, ההנמקה המשפטית והקשר בין חוק, מוסר וחופש."[12] |
| סינולוגיה | סטיבן אוון | ארצות הברית |
"על מלגתו החודרת וכושר ההמצאה התאורטי בפרוזה ובשירה הסינית הקלאסית, במיוחד בשירת טאנג ותרגומה."[13] | |
| יושינובו שיבא | יפן |
"על שליטתו ועומק התובנה שלו בהיסטוריה החברתית כלכלית הסינית שהושג באמצעות העדשה התאורטית המקורית שלו שממזגת את המבצרים הייחודיים של המלגה הסינית, היפנית והמערבית."[14] | ||
| רוקחות ביולוגית | אנתוני האנטר | ארצות הברית |
"לגילוי זרחון טירוזין חלבונים וקינאזות טירוזין כאונקוגנים, מה שמוביל לטיפולים ממוקדים בסרטן."[15][16][17] | |
| בריאן דרוקר | ארצות הברית
| |||
| ג'ון מנדלסון | ארצות הברית
| |||
| פיתוח בר־קיימה | ג'יימס הנסן | ארצות הברית |
"על אזעקת שינויי האקלים, הבהרת הפיזיקה של כוחות מזג האוויר והפידבקים, כימות סכנות ההתחממות הגלובלית, ודוגל ללא לאות בפעולה ופתרונות משמעותיים."[18][19] | |
| וירברהדן ראמנהטאן |  הודו |
"לתרומות מכרעות להבנתנו היסודית של שינויי האקלים וההשפעות של זיהום האוויר, ונקיטת צעדים ישירים שתומכים ומאפשרים מדיניות הפחתה יעילה." | ||
| 2020 | שלטון החוק | התאחדות עורכי הדין הסביבתית בבנגלדש |  בנגלדש |
"על מאמציהם לקדם את שלטון החוק ומוסדותיו באמצעות חינוך וסנגור, תוך שימוש בהתדיינות אסטרטגית חדשנית, המתוגברת באמצעות מלגה קפדנית. ארגונים אלה הפגינו התמדה מופתית בקידום צדק אישי, חברתי וסביבתי רב יותר, במילונים שבהם יסודותיהם של שלטון החוק נתון באתגר חמור."[20][21][22] |
| דאוסטיסיה: המרכז למשפט, צדק וחברה |  קולומביה
| |||
| האג'נדה המשפטית |  לבנון
| |||
| סינולוגיה | ואנג גונגוו |  אוסטרליה |
"על המחקר פורץ הדרך שלו על הסדר העולמי הסיני, על סיני מעבר לים ועל חוויית הנדידה הסינית."[23] | |
| רוקחות ביולוגית | צ'ארלס דינארלו | ארצות הברית |
"לפיתוח טיפולים ביולוגיים המכוונים לציטוקינים לטיפול במחלות דלקתיות."[24][25][26] | |
| מארק פלדמן | אוסטרליה הממלכה המאוחדת
| |||
| תדמיצו קישימוט | יפן
| |||
| פיתוח בר־קיימה | ג'יין גודול | הממלכה המאוחדת |
"ג'יין גודול, מכירה בתגלית פורצת הדרך שלה בפרימטולוגיה המגדירה מחדש את יחסי האדם חיה ואת מסירותה ללא תקנה לכל החיים לשימור סביבת כדור הארץ."[27] | |
| 2022 | שלטון החוק | שריל סונדרס | אוסטרליה |
"על תרומתה החלוצית למשפט חוקתי השוואתי, ובמיוחד על עבודתה על בניית חוקה באזור אסיה-פסיפיק"[28] |
| סינולוגיה | ג'סיקה רוסון | הממלכה המאוחדת |
"על השליטה שלה במלאכת הגלוי לקרוא את האמנות והחפצים של התרבות הסינית."[29] | |
| רוקחות ביולוגית | קטלין קריקו |  הונגריה ארצות הברית |
"לפיתוח חיסוני mRNA ל-COVID-19."[30][31][32] | |
| דרו וייסמן | ארצות הברית
| |||
| פיטר קוליס | קנדה
| |||
| פיתוח בר־קיימה | ג'פרי זאקס | ארצות הברית |
"על הובלת מדע הקיימות (אנ') הרב־תחומיים."[33] |
זוכי הפרס לפי מדינה עריכה
הערה: נתוני הטבלה נכונים עד לשנת 2022:
| דירוג | מדינה | מס' זוכים |
|---|---|---|
| 1 | ארצות הברית |
15 |
| 2 | הממלכה המאוחדת |
4 |
| 3= | יפן |
3 |
| 3= | אוסטרליה |
3 |
| 4 | קנדה |
2 |
| 5= | נורווגיה |
1 |
| 5= | דרום אפריקה |
1 |
| 5= | צרפת |
1 |
| 5= | הודו |
1 |
| 5= | ישראל |
1 |
| 5= | טאיוואן |
1 |
| 5= | בנגלדש |
1 |
| 5= | קולומביה |
1 |
| 5= | לבנון |
1 |
| 5= | הונגריה |
1 |
מועמדות ובחירה עריכה
ועדת בחירה עריכה
מועמדות ובחירה למחזור הראשון והשני של פרס טאנג (2013–2014 ו־2015–2016, בהתאמה) נערכו על ידי האקדמיה סיניקה בהזמנת קרן פרס טאנג; החל ממחזור הפרס השלישי (2017–2018), המינויים והבחירה מתבצעים על ידי ועדת בחירה עצמאית אשר נוצרה בשיתוף פעולה חלקי עם האקדמיה סיניקה. הוועדה לבחירת פרס טאנג מורכבת מארבע ועדות נפרדות, אחת לכל קטגוריית פרס. הוועדות מזמינות חוקרים ומוסדות מכובדים מרחבי העולם, כולל חתני פרס נובל רבים, להגיש מועמדים.
לוח זמנים עריכה
אירועים במהלך שנת הפרס:
| תאריך | אירוע |
|---|---|
| מאי | החלטות שהתקבלו בוועדת הבחירה. |
| יוני 18–21 | הכרזה על הזוכה/ים בכל אחת מקטגוריות הפרס. |
| ספטמבר | טקס הענקת הפרסים ואירועי שבוע פרס טאנג. |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פרס טאנג (בסינית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Rule of Law 2014, Albie Sachs
- ^ Sinology 2014, Yu Ying-shih
- ^ Biopharmaceutical Science 2014, James P. Allison
- ^ Biopharmaceutical Science 2014, Tasuku Honjo
- ^ Sustainable Development 2014, Gro Harlem Brundtland
- ^ Rule of Law 2016, Louise Arbour
- ^ Sinology 2016, William Theodore de Bary
- ^ Biopharmaceutical Science 2016, Emmanuelle Charpentier
- ^ Biopharmaceutical Science 2016, Jennifer A. Doudna
- ^ Biopharmaceutical Science 2016, Feng Zhang
- ^ Sustainable Development 2016, Arthur H. Rosenfeld
- ^ Rule of Law 2018, Joseph Raz
- ^ Sinology 2018, Stephen Owen
- ^ Sinology 2018, Yoshinobu Shiba
- ^ Biopharmaceutical Science 2018, Tony Hunter
- ^ Biopharmaceutical Science 2018, Brian J. Druker
- ^ Biopharmaceutical Science 2018, John Mendelsohn
- ^ Sustainable Development 2018, James E. Hansen
- ^ Sustainable Development 2018, Veerabhadran Ramanathan
- ^ Rule of Law 2020, Bangladesh Environmental Lawyers Association (BELA)
- ^ Rule of Law 2020, Dejusticia: The Center for Law, Justice and Society
- ^ Rule of Law 2020, The Legal Agenda
- ^ Sinology 2020, Wang Gungwu
- ^ Biopharmaceutical Science 2020, Charles Dinarello
- ^ Biopharmaceutical Science 2020, Marc Feldmann
- ^ Biopharmaceutical Science 2020, Tadamitsu Kishimoto
- ^ Sustainable Development 2020, Jane Goodall
- ^ Rule of Law 2022, Cheryl Saunders
- ^ Sinology 2022, Jessica Rawson
- ^ Biopharmaceutical Science 2022, Drew Weissman
- ^ Biopharmaceutical Science 2022, Pieter Cullis
- ^ Biopharmaceutical Science 2022, Katalin Karikó
- ^ Sustainable Development 2022, Jeffrey D. Sachs