קטלין קריקו
קטלין קריקו (בהונגרית: Katalin Karikó; נולדה ב-17 בינואר 1955) היא ביוכימאית הונגרייה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023. המחקר שערכה, יחד עם פרופסור דרו וייסמן, איפשר שימוש ב-mRNA עבור תרופות וחיסונים. החיסון לקורונה של פייזר ומודרנה מבוסס על התשתית המדעית שהם פיתחו[1].
.jpg) | |
| לידה |
17 בינואר 1955 (בת 69) סולנוק, הרפובליקה העממית ההונגרית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
mRNA, ביוכימיה |
| מקום מגורים |
פילדלפיה, אבינגטון |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
סוזן פרנסיה |
| האתר הרשמי | |
  | |
קריקו היא המקימה השותפה של חברת RNARx, בה כיהנה גם כמנכ"לית מ-2006 עד 2013. מאז 2013 היא משמשת כסגנית נשיא בכירה בביונטק [2].
ביוגרפיה עריכה
קריקו נולדה בסולנוק, הונגריה. גדלה בקישאויסאלאש, שם למדה בגימנסיה על שם מוריץ ז'יגמונד (הו'). לאחר קבלת הדוקטורט באוניברסיטת סגד, המשיכה קריקו בלימודי פוסט-דוקטורט במכון לביוכימיה, במרכז המחקר הביולוגי של הונגריה (אנ'), במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת טמפל, ובאוניברסיטת השירותים המאוחדים של מדעי הבריאות (אנ'). כעמיתת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, השתתפה קריקו בניסוי קליני בו טופלו חולי איידס, מחלות המטולוגיות ועייפות כרונית בעזרת RNA כפול גדילי (dsRNA). מחקר זה נחשב פורץ דרך שכן המנגנון המולקולרי של יישום אינטרפרון על ידי dsRNA לא היה ידוע, אך ההשפעות האנטי-נאופלסטיות (כימותרפיות) של אינטרפרון תועדו היטב.[3]
בשנת 1990, בעודה מורה מן החוץ באוניברסיטת פנסילבניה, הגישה קריקו את בקשת המענק הראשונה שלה בה הציעה לבצע טיפול גנטי מבוסס mRNA.[2] מאז הפך טיפול מבוסס mRNA לנושא המחקר העיקרי שלה. [4] במחצית הראשונה של שנות ה-90, ההתלהבות סביב mRNA החלה לדעוך: בכל פעם שהזריקו את הגנום הזה לבעלי חיים, התגובה החיסונית הייתה כל כך חזקה שה-mRNA הושמד מיד. ההשקעות במחקרים אלו עלו בתוהו, ומדענים רבים התייאשו ועזבו את התחום. קריקו התעקשה להמשיך ולבקש מענקי מחקר, אבל כל בקשותיה נדחו. המחקר על mRNA נחשב בעיני הממונים עליה באוניברסיטה בזבוז זמן, והם הציבו בפניה אולטימטום: לעזוב מרצונה, או שיבוטל מסלול הקידום שלה לפרופסורה מן המניין, היא תורד בדרגה ושכרה יקוצץ. הויזה שלה לארצות הברית הייתה תלויה בהעסקתה, והיא ידעה שלא תוכל לממן את הלימודים האקדמיים של בתה ללא ההנחה לעובדי האוניברסיטה. לכן הסכימה לתנאים. המשכורת שלה הייתה נמוכה מזו של טכנאי המעבדה שעבד איתה.[5] בקשותיה למענקי מחקר (גרנטים) נדחו שוב ושוב, בעלה שנסע להונגריה להסדיר את ענייני הוויזה שלו נתקע ללא יכולת לחזור לארצות הברית למשך חצי שנה לפחות, היא נותרה לבד עם בתם בת ה-12, במקביל, היא התבשרה שהיא חולה בסרטן ושעליה לעבור ניתוחים.[5][6]
ב-1997 פגשה קריקו את דרו וייסמן, פרופסור לאימונולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה.[7] במהלך שימוש במכונת צילום בספרייה, נקלעה קריקו לוויכוח עם וייסמן, שביקש להשתמש בה. הוויכוח הפך לשיחת היכרות, ווייסמן הציע לקריקו להשיג את המענקים הדרושים למחקרה. קריקו, בשיתוף פעולה עם וייסמן, החלה לבדוק מה ב-mRNA מעורר תגובה חיסונית כל כך חזקה, ואיך ניתן למנוע זאת. לאחר ניסיונות רבים במעבדה, היא הצליחה לשנות מעט את ההרכב הכימי של האות U (אורציל, אחת מארבע האותיות המרכיבות את שפת ה-mRNA), כך שה-mRNA מצליח לחמוק ממערכת החיסון, אך עדיין מקודד את החלבונים הנדרשים. גילוי זה נתפס כמאפשר שימוש טיפולי ב-mRNA. יחד עם וייסמן מחזיקה קריקו בפטנטים אמריקניים ליישום RNA לא-אימונוגני, שעבר מודיפיקציה של נוקלאוזיד. BioNTech ו-Moderna קיבלו רישיון לשימוש בטכנולוגיה זו לפיתוח חיסונים נגד COVID-19.[8][9]
בסדרת מאמרים שפרסומה החל בשנת 2005 תיארו קריקו ווייסמן כיצד שינויים ספציפיים בנוקלאוזידים ב-mRNA הובילו לתגובה חיסונית מופחתת.[7][10] קריקו ווייסמן הקימו חברה קטנה ובשנים 2006 ו-2013 קיבלו פטנטים לשימוש בכמה נוקלאוזידים ששונו לשם הפחתת התגובה החיסונית האנטי-ויראלית ל-mRNA. זמן קצר לאחר מכן מכרה האוניברסיטה את רישיון הקניין הרוחני לגארי דאהל, ראש חברה לאספקת חומרי מעבדה שהפכה בסופו של דבר ל-Cellscript.
אוניברסיטת פנסילבניה סירבה להחזיר את קריקו למסלולה המקורי לפרופסורה. בכירי האוניברסיטה לא הבינו את משמעות המחקרים שלה. כאשר הודיעה להם כי קיבלה הצעה להיות סגנית נשיא חברת ביונטק, הם סברו שחברה זו אינה משמעותית כי אין לה אתר אינטרנט. קריקו סברה שלא תקבל הזדמנות ליישם את הניסיון שלה ב-mRNA באוניברסיטת פנסילבניה, ולכן עזבה את האוניברסיטה עבור משרה זו.[2]
תגליותיהם פורצות הדרך של קריקו ווייסמן באו לידי ביטוי בזמן מגפת הקורונה. שניים מהחיסונים המובילים בעולם לנגיף, החיסון של חברת ביונטק (בה עבדה קריקו) יחד עם פייזר והחיסון של מודרנה, התבססו על טכנולוגיית ה-mRNA שפיתחו קריקו ווייסמן. מיליארדי מנות חיסון מחיסונים אלו הופצו בכל רחבי העולם[11].
בשנת 2023 זכתה קריקו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם שותפה פרופסור דרו וייסמן. הפרס הוענק להם על: "תגליותיהם בנוגע לשינוי בסיסי נוקלאוטידים שאיפשרו פיתוח חיסון יעיל לנגיף הקורונה" [12].
קריקו התחתנה עם בלה פרנסיה. בתם, סוזן פרנסיה היא אלופה אולימפית (בייג'ינג 2008 ולונדון 2012) ואלופת עולם (2006, 2007, 2009 ו-2011) בחתירה.
פטנטים עריכה
US8278036B2 & US8748089B2 - המצאה זו מספקת מולקולות של רנ"א, אוליגוריבונוקליאוטיד ופוליריבונוקליאוטיד הכוללות פסאודויורידין (אנ') או נוקלאוזיד שעבר מודיפיקציה, וקטורים לטיפול גנטי הכוללים מרכיבים אלה, שיטות לסינתזה של מרכיבים אלה, ושיטות להחלפת גנים, טיפול גנטי, השתקת תרגום גנים, והעברת חלבונים טיפוליים לרקמות in vivo, הכוללות מולקולות אלה. ההמצאה הנוכחית מספקת גם שיטות להפחתת האימונוגניות של מולקולות RNA, אוליגוריבונוקליאוטידים, ופוליריבונוקליאוטידים.
פרסים והוקרות עריכה
קריקו זכתה לאורך הקריירה בפרסים והוקרות רבים, בהם:
- פרס רוזנסטיל (2020)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ז'נבה (2022)
- פרס קרן וורן אלפרט (2022)
- פרס לואי-ז'נטה לרפואה (2022)
- פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2022)
- פרס פרל מייסטר גרינגרד (2022)
- פרס המרכז הרפואי אלבני (2021)
- מסדר סטפנוס הקדוש של הונגריה (2023)
- Dr. Paul Janssen Award for Biomedical Research (2021)
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2023)
- היכל התהילה הלאומי לממציאים (2023)
- פרס לסקר-דיבייקי למחקר קליני (2021)
- עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2022)
- מדליית ג'סי סטיבנסון קובלנקו (2022)
- טיים 100 (2021)
- פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (2022)
- פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2021)
- פרס לכבוד האדם (2021)
- פרס סצ'ני (15 במרץ 2021)
- פרס פריצת דרך במדעי החיים (2021)
- מדליית וילהלם אקסנר (2021)
- פרס קיו למחקר רפואי (2021)
- המדליה הגדולה של האקדמיה למדעים של צרפת (2021)
- עמית/ה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2021)
- פרס ויליאם ב' קולי (2021)
- פרס לואיזה גרוס הורביץ (2021)
- פרס דברצן לרפואה מולקולרית
- חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי
- פרס קמרון של אוניברסיטת אדינבורו
בנוסף, זכתה קריקו בתואר ד"ר לשם כבוד משלל אוניברסיטאות ובהן: סגד, תל אביב,דיוק, ייל, ז'נבה, ראטגרס, פרינסטון והרווארד.
מבחר פרסומים עריכה
- Anderson BR, Muramatsu H, Nallagatla SR, Bevilacqua PC, Sansing LH, Weissman D, Karikó K (בספטמבר 2010). "Incorporation of pseudouridine into mRNA enhances translation by diminishing PKR activation". Nucleic Acids Research. 38 (17): 5884–92. doi:10.1093/nar/gkq347. PMC 2943593. PMID 20457754.
{{cite journal}}: (עזרה) - Karikó K, Muramatsu H, Welsh FA, Ludwig J, Kato H, Akira S, Weissman D (בנובמבר 2008). "Incorporation of pseudouridine into mRNA yields superior nonimmunogenic vector with increased translational capacity and biological stability". Molecular Therapy : The Journal of the American Society of Gene Therapy. 16 (11): 1833–40. doi:10.1038/mt.2008.200. PMC 2775451. PMID 18797453.
{{cite journal}}: (עזרה) - Karikó K, Buckstein M, Ni H, Weissman D (באוגוסט 2005). "Suppression of RNA recognition by Toll-like receptors: the impact of nucleoside modification and the evolutionary origin of RNA". Immunity. 23 (2): 165–75. doi:10.1016/j.immuni.2005.06.008. PMID 16111635.
{{cite journal}}: (עזרה) - Karikó K, Weissman D, Welsh FA (בנובמבר 2004). "Inhibition of toll-like receptor and cytokine signaling--a unifying theme in ischemic tolerance". Journal of Cerebral Blood Flow and Metabolism. 24 (11): 1288–304. doi:10.1097/01.WCB.0000145666.68576.71. PMID 15545925.
{{cite journal}}: (עזרה) - Karikó K, Ni H, Capodici J, Lamphier M, Weissman D (במרץ 2004). "mRNA is an endogenous ligand for Toll-like receptor 3". The Journal of Biological Chemistry. 279 (13): 12542–50. doi:10.1074/jbc.M310175200. PMID 14729660. S2CID 27215118.
{{cite journal}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קטלין קריקו (באנגלית)
קטלין קריקו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- קטלין קריקו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- קטלין קריקו, באתר גוגל סקולר
- אראלה טהרלב בן־שחר, סיפורה של קתלין קריקו - בת הקַצָּב מהונגריה ומפתחת המולקולה שקראה תיגר על המגפה, באתר ynet, 13 במרץ 2021
- יואב מה-טוב, איש לא הביט לכיוונה במשך 40 שנה. כעת היא כלת פרס נובל לרפואה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ אראלה טהרלב בן־שחר, סיפורה של קתלין קריקו - בת הקַצָּב מהונגריה ומפתחת המולקולה שקראה תיגר על המגפה, באתר ynet, 13 במרץ 2021
- ^ 1 2 3 "Just the messenger". Nature Medicine. 24 (9): 1297–1300. בספטמבר 2018. doi:10.1038/s41591-018-0183-7. PMID 30139958.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Schwarz-Romond, Thomas (7 בנובמבר 2016). "Transforming RNA research into future treatments: Q&A with 2 biotech leaders". Elsevier Connect (באנגלית). נבדק ב-2020-04-27.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Garde, Damian; Saltzman, Jonathan (2020-11-10). "The story of mRNA: From a loose idea to a tool that may help curb Covid". STAT (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-01-10.
- ^ 1 2 The story of mRNA: How a once-dismissed idea became a leading technology in the Covid vaccine race
- ^ How mRNA went from a scientific backwater to a pandemic crusher
- ^ 1 2 Cox, David (2 בדצמבר 2020). "How mRNA went from a scientific backwater to a pandemic crusher". Wired. נבדק ב-26 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Anderson BR, Muramatsu H, Nallagatla SR, Bevilacqua PC, Sansing LH, Weissman D, Karikó K (September 2010). "Incorporation of pseudouridine into mRNA enhances translation by diminishing PKR activation". Nucleic Acids Research. 38 (17): 5884–92. doi:10.1093/nar/gkq347. PMC 2943593. PMID 20457754
- ^ Karikó K, Muramatsu H, Welsh FA, Ludwig J, Kato H, Akira S, Weissman D (November 2008). "Incorporation of pseudouridine into mRNA yields superior nonimmunogenic vector with increased translational capacity and biological stability". Molecular Therapy. 16 (11): 1833–40. doi:10.1038/mt.2008.200. PMC 2775451. PMID 18797453.
- ^ Karikó, Katalin; Buckstein, MIchael; Ni, Houping; Weissman, Drew (2005-08-01). "Suppression of RNA Recognition by Toll-like Receptors: The Impact of Nucleoside Modification and the Evolutionary Origin of RNA". Immunity (באנגלית). 23 (2): 165–175. doi:10.1016/j.immuni.2005.06.008. PMID 16111635.
- ^ COVID-19 vaccine doses administered by manufacturer באתר Our World in Data
- ^ הודעה לעיתונות על הענקת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023 באתר פרס נובל