מיכאל פייגה

מיכאל פייגהאנגלית: Michael Feige; ‏5 ביולי 19578 ביוני 2016) היה פעיל שלום עכשיו ומרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נרצח בפיגוע ירי במתחם שרונה שבתל אביב.

מיכאל פייגה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 ביולי 1957
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 8 ביוני 2016 (בגיל 58)
שרונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום קבורה רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל לשנת 2010, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פייגה נולד בירושלים, בן בכור להוריו יהודה, פיזיקאי גרעין ומומחה לקרינה רדיואקטיבית ולפיתוחים רפואיים קשורים, ולשרה ממשפחת בן-צור. כשהיה כבן שלוש עברה המשפחה מירושלים לרחובות, שם למד בבית הספר היסודי סמילנסקי ובתיכון דה-שליט. בצבא שירת פייגה בהנדסה קרבית, בתחום של לוחמת אב"כ, ולאחר מכן החל בלימודיו לתואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום התואר המשיך בלימודיו לתואר שני, ובשנת 1995 השלים פייגה את עבודת הדוקטורט שלו, "תנועות חברתיות, הגמוניה ומיתוס פוליטי: בחינה משווה של האידאולוגיות של גוש אמונים ושלום עכשיו", שאותה כתב במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית.

ד"ר פייגה היה עמית מחקר בכיר ומרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וראש מסלול לתואר ראשון ללימודי מדינת ישראל .[1] הוא עסק בחברה הישראלית, בזיכרון קולקטיבי ובמיתוס פוליטי (Political myth). נודע בסגנון ההוראה הישיר שלו, והדריך חוקרים רבים מישראל ומהעולם בעבודות הדוקטורט והתזה שלהם.

פייגה ערך יחד עם פרופסור פנינה מוצפי-האלר את כתב העת "הגר" (Hagar), היוצא לאור בשפה האנגלית בישראל ועניינו לימודי חברה.

ב-8 ביוני 2016 נרצח בפיגוע הירי במתחם שרונה.[2]

משפחתועריכה

פייגה היה נשוי לנורית, ולהם שלוש בנות. התגורר עם משפחתו ביישוב הקהילתי מדרשת בן-גוריון ואחר כך ברמת גן. אחיו, אוריאל פייגה, הוא מדען מחשב במכון ויצמן למדע.

פרסיםעריכה

בשנת 2010 זכה פייגה בפרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל שיוצא לאור מדי שנה, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" שבחן את תופעת ההתיישבות האידאולוגית דרך בחינת התנועה הלאומית דתית גוש אמונים.

ספריםעריכה

  • מיכאל פייגה, שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל, ירושלים: מאגנס (2002).
  • מיכאל פייגה וצבי שילוני (עורכים), קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל, מדרשת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות (2008).
  • מיכאל פייגה, על דעת המקום: מחוזות זיכרון ישראליים, עורך: דוד אוחנה, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון (2017).

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

עם מותו:

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הארץ ששי, יום ששי, ד' בסיוון תשע"ו, 10.6.2016 עמוד 26.
  2. ^ דנה ירקצי, אור רביד ויניר יגנה‏, פורסמו שמותיהם של ארבעת הנרצחים בפיגוע במתחם שרונה בת"א, באתר וואלה!‏, 9 ביוני 2016.