עמית סגל

עיתונאי ישראלי

עמית יצחק סגל[1] (נולד בי"ז בניסן ה'תשמ"ב, 10 באפריל 1982) הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי. משמש כפרשן הפוליטי של חברת החדשות ובעל טור פוליטי בעיתון "ידיעות אחרונות".

עמית סגל
עמית סגל, 2015
עמית סגל, 2015
לידה 10 באפריל 1982 (בן 38)
י"ז בניסן ה'תשמ"ב
עפרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
שנות הפעילות 2000–הווה (כ־20 שנה)
עיסוק כתב, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק חברת החדשות, ידיעות אחרונות
תחום סיקור פוליטיקה של ישראל
קישורים חיצוניים
פייסבוק AmitSegalNews
טוויטר amit_segal
www.amitsegal.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סגל נולד וגדל בעפרה. הוא בנו של העיתונאי חגי סגל. לסגל ארבעה אחים שאחד מהם הוא העיתונאי ארנון סגל.

למד בישיבת נתיב מאיר ובתיכון הימלפרב שבירושלים. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר שני מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL) במדיניות ציבורית. הוא דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית[דרוש מקור].

קריירהעריכה

את דרכו העיתונאית החל בגיל 17 ככתב חינוך במקומון "כל העיר". בשנת 2000 התקבל לגלי צה"ל. בתחילת דרכו בתחנה הצבאית שימש כתב תקשורת ובהמשך כתב בכנסת. ב-2006 עבר לתפקיד המקביל ב"חברת החדשות של ערוץ 2", והגיש את התוכנית "זוג או פרט" ב"ערוץ הכנסת", בתחילה יחד עם נדב פרי ובהמשך יחד עם ברק רביד ומגישים אחרים, עד שנת 2016. בשנים 2009–2010 שימש כתב החוץ בלונדון, ולאחר מכן חזר לתפקיד כתב הכנסת.

במאי 2013 מונה לפרשן הפוליטי של "חברת החדשות" במקום רינה מצליח.

בין השנים 20112018, כתב טור שבועי בנושאי פוליטיקה בעיתון "מקור ראשון". ב-2018 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם משמש כבעל טור ב"מוסף לשבת".[2]

בשנים 20152019 הגיש את התוכנית "דקלסגל" יחד עם העיתונאי ירון דקל. התוכנית שודרה בראשיתה בגלי צה"ל והחל מחודש פברואר 2019 ב"כאן רשת ב'". בדצמבר אותה שנה פרש סגל מהגשת התוכנית.

מ-16 בנובמבר 2017 משמש סגל כמגיש מחליף בתוכנית "שש עם". קודם לכן הנחה סגל, גם כן כמגיש מחליף, את התוכניות "מהדורה ראשונה" ו"חדשות הלילה".

סגל מקיים סדרת הרצאות ברחבי ישראל, תחת הכותרת "להבין את ביבי".

חשיפות ותחקיריםעריכה

 
סגל בדיון עם בני בגין וידידיה שטרן
 
עמית סגל ודפנה ליאל משדרים מרחבת הכנסת

בין חשיפותיו כעיתונאי: פרשת אגרקסקו;[3] פרשת יחיאל חזן ("פרשת המוח"); פרסום הקלטות מרשת הקשר הצה"לית בהן נשמע החייל אודי גולדווסר דקות לפני חטיפתו; "נאום הווירוסים" של המשנה לראש הממשלה משה יעלון[דרוש מקור]; ופרשת התלונות נגד מועמד "מפלגת העבודה" אורי שגיא.[4]

ב-2008, בעקבות עתירה שהגיש יחד עם התנועה לחופש המידע נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן ("ליכוד") והשרה סופה לנדבר ("ישראל ביתנו") מבצעים עבירות פליליות.[5]

ב-2012 פרסם תחקיר על אורח חייו של שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, ובו העידו מאבטחים כי השר נוהג להשתכר כמעט מדי לילה, להיעדר מישיבות ממשלה ובהן אישור עסקת שליט, ולפגוע באבטחה עליו. התחקיר הוזכר בתקשורת כסיבה המרכזית שבעטיה לא שובץ מיסז'ניקוב ברשימת "ישראל ביתנו" לכנסת ה-19.[6]

בדצמבר 2014 חשף הקלטות משנת 2008 שבהן נראה מנהיג "ש"ס", הרב עובדיה יוסף, תוקף בחריפות את יו"ר המפלגה אריה דרעי.[7] בעקבות חשיפת ההקלטות התפטר דרעי מהכנסת ומראשות המפלגה, אם כי שבועיים לאחר מכן חזר לעמוד בראש הרשימה.[8]

בנובמבר 2017 פרסם תחקיר שעסק בשגריר ישראל באו"ם דני דנון, ובו עדויות שמהן עולה חשד בדבר מינויים של עשרות פעילי "ליכוד" לתפקידים במועצה הציונית בתמורה לתמיכה פוליטית בדנון בפריימריז ב"ליכוד".[9]

במרץ 2019 פרסם סגל שאיראן פרצה לטלפון הסלולרי של יו"ר "כחול לבן" בני גנץ ושאבה את תכולתו, וכי השב"כ עדכן בעניין את גנץ בפגישה חשאית במהלך מערכת הבחירות.[10]

בנובמבר 2019 פרסם סגל תמלילים מחקירת ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לפי הפרסום, הפעילו החוקרים לחץ על חפץ כדי שישמש עד מדינה נגד בנימין נתניהו. הלחץ כלל סירוב לספק טיפול רפואי לעקיצות הפשפשים שמהן סבל במשך כשבועיים, איום שיפגעו במשפחתו והזמנה לעדות של אדם קרוב לחפץ שאין לו קשר לתיק. לאחר שעדות חפץ הייתה רצופה סתירות והציגה טענות שהופרכו אחרי איכון טלפונים, יצאו חפץ והחוקרים מחדר החקירה. כשחזרו ידע חפץ לספק תאריך מדויק לפגישת נתניהו-אלוביץ'.[11]

בדצמבר 2019 שודרה הסדרה שיצר, "ימי בנימין", העוסקת בבנימין נתניהו.

בספטמבר 2020 חשף סגל[12] מסמכים שמהם עולה כי מערכת המשפט גררה רגליים בטיפול בניגוד עניינים בקרב חוקר משטרה רפ"ק אבי רוטנברג,[13] וכן התכתבות פנימית בין פרקליט המדינה שי ניצן לראש מח"ש אורי כרמל בעניין פרשת אום אל-חיראן, שעוסקת בהכרזת מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך שיעקוב אל קיעאן היה מחבל שביצע פיגוע דריסה ובהתקפותיו על מח"ש בהקשר זה. ניצן כתב שהתנהלות זו שערורייתית, אבל מנע מאנשי מח"ש להגיב על התקפות אלשיך, בנימוק שבעיתוי זה הדבר יפגע במערכת אכיפת החוק. בעקבות החשיפה התנצל נתניהו בשידור טלוויזיה בפני משפחת אל קיעאן על דבריו סמוך לאחר האירוע, שיעקוב אל קיעאן היה מחבל, שאותם אמר בעקבות מידע שקיבל בשעתו ממשטרת ישראל.[14][15]

ב-13 באוקטובר 2020 חשף עם העיתונאי גיא פלג הקלטות שבהן אומר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ששי ניצן, ששימש פרקליט המדינה דוחה את סגירת התיק שלו בכוונה ותופס אותו בגרון.[16] החשיפה עוררה סערה במערכת הפוליטית.[17]

הוקרהעריכה

  • ב-2007 נבחר על ידי "ידיעות אחרונות" לאחד מעשרת עיתונאי הטלוויזיה הטובים בישראל.
  • ב-2008 נבחר על ידי "Time Out תל אביב" לאחד מ-30 האנשים המצליחים בישראל מתחת לגיל 30.
  • ב-2009 נבחר על ידי "מקור ראשון" לאיש התקשורת הדתי הבולט ביותר בישראל.
  • ב-2012 נבחר על ידי "nrg מעריב" לכתב הפרלמנטרי הטוב ביותר.[18]
  • ב-2012 זכה באות אומ"ץ על גילוי אי-סדרים בפעילותם של כמה ח"כים.[19]
  • ב-2015 זכה בפרס DIGIT לעיתונות דיגיטל בישראל.[20]
  • ב-2016 נבחר על ידי חברת "Vigo" לעיתונאי המוביל ב"טוויטר".[21]
  • ב-2019 נבחר על ידי "גלובס" לעיתונאי המשפיע ביותר בישראל.[22]

תביעות דיבהעריכה

ביוני 2015 פרסם סגל תחקיר שבו טען כי ח"כ אורן חזן ניהל קזינו בבורגס שבבולגריה, וכן הוצגו עדויות על כך שעישן את הסם מתאמפטמין והציע שירותי זנות ללקוחותיו בקזינו.[23] בעקבות התחקיר הורה יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, לא לשבץ את חזן לנהל ישיבות מליאת הכנסת. חזן הכחיש את הדברים והגיש נגד סגל תביעת לשון הרע.[24][25] באוקטובר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את מרבית תביעתו של חזן. השופט אמר כי התרשם שסגל ערך תחקיר מאוזן ושהדברים לא הוצגו בכתבה באופן מגמתי. עוד קבע השופט כי חזן אכן השתמש בסמים קשים, שימש כמנהל הקזינו, וכי הפרסום בדבר ארגון נערות ליווי למבקרי הקזינו חוסה תחת הגנת 'תום לב' ו'עיתונות אחראית', אף שלא הוכח כנכון; לכן ייחוס סרסרות לזנות לחזן הוא בגדר הבעת דעה החוסה תחת ההגנה של "הבעת הדעה" לפי סעיף 15(4) לחוק. סגל חויב בפיצויים בסך 40,000 ש"ח בשל פרסום מוטעה באתר "מאקו" שנכתב בשמו ולפיו חזן סחר בסמים, וכן בשל דבריו בריאיון עם עודד בן-עמי שמהם עלולים היו הצופים להבין כי חזן הוא "דילר" של סמים, אף על פי שהשופט השתכנע שסגל לא התכוון לכך.[26][27]

בפברואר 2019, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-21 כתב סגל: "על "בל"ד", ארגון תומך טרור עם מימון מפלגות, לא הוחלה הנורמה שנדרשת כעת מול כהנא".[28] לאחר יומיים, בתוכנית פגוש את העיתונות, אמר: "הרצוג... ניהל מגעים ללא הרף כדי ש"הרשימה המשותפת", הכוללת את ארגון הטרור עם מימון המפלגות "בל"ד", תקבל עוד מנדט בזכות הסכם העודפים עם "מרצ"."[29] המפלגה הגישה תביעת דיבה נגד סגל ודרשה פיצוי בסך 280,000 ש"ח. בהתאם לפשרה בין הצדדים פרסם סגל הודעה שלפיה המפלגה "איננה ארגון טרור או תומך טרור מבחינה משפטית וחוקית וכך קבע בית המשפט העליון".[30]

בפברואר 2019 פרסם יצחק לאור פוסט ב"פייסבוק" ובו הכיתוב "א. היטלר" מתחת לתמונתו של סגל. הפוסט הוסר על ידו לאחר כמה שעות.[31] סגל הגיש תביעת דיבה נגד לאור ובה דרש פיצוי בסך 140,000 ש"ח.[32] המשפט הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ועל פיה לאור יתנצל בדף ה"פייסבוק" שלו וישלם לסגל סכום שלא יפורסם.[33]

באוגוסט 2020 הגיש סגל תביעת דיבה נגד איש העסקים ערן צ'רפק, על שכתב נגדו ב"טוויטר" שהוא מצדיק רוצחים מימין, וכינה אותו "מכונת הסתה".[34] בספטמבר 2020 הגיש סגל תביעת דיבה נגד פרופ' עמירם גולדבלום, שכתב ב"פייסבוק" שסגל "הצדיק את רצח רבין",[35] ונגד מוטי אקסמיט, בעל משרד יחסי ציבור, על שכתב נגדו ב"פייסבוק" שהוא "שופר התעמולה של גבלס".[36] באוקטובר 2020 הגיש סגל תביעת דיבה נגד עומר נחמני, דוברו של ח"כ יאיר גולן.[37]

חיים אישייםעריכה

סגל נשוי לרעות[38] ואב לשניים. מתגורר בשכונת משכנות האומה בירושלים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמית סגל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הארץאורן חזן חשף את שמו האמצעי של עמית סגל, והרשת חוגגת, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015
  2. ^ עוזב את מקור ראשון: הג'וב החדש של עמית סגל, באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2018
  3. ^ אביעד גליקמן ואמנון מרנדה, נסגר התיק נגד רוחמה אברהם: "נושק לפלילי", באתר ynet, 13 באוגוסט 2008
  4. ^ עמית סגל, ‏המתלוננת נגד אורי שגיא: דמות מוכרת בעולם העסקי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בנובמבר 2012‏
  5. ^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008. ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע
  6. ^ ynet, "מועדונים, אלכוהול וחשפניות". עלילות מיסז'ניקוב, באתר ynet, 10 בספטמבר 2012
  7. ^ ישי כהן, ‏הגר"ע יוסף: "אני לא יכול לבגוד באלי ישי, דרעי רשע", באתר כיכר השבת, 28 בדצמבר 2014
  8. ^ קובי נחשוני, שבועיים לאחר שהתפטר: דרעי חוזר להנהיג את ש"ס, באתר ynet, 12 בינואר 2015
  9. ^ עמית סגל, ‏תחקיר: תעשיית השחיתות הפוליטית של דני דנון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2017‏
  10. ^ עמית סגל, ‏אירן פרצה לטלפון הנייד של גנץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 במרץ 2019‏
  11. ^ הגרסאות הסותרות בעדות ניר חפץ והתרגיל הפסול שביצעו החוקרים בגיוסו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בנובמבר 2019‏
  12. ^ עמית סגל, חשיפה: ג'ודי מוזס, הרומן עם החוקר של שרה נתניהו - וטיוח ניגוד העניינים במערכת אכיפת החוק, N12, ‏7 בספטמבר 2020
  13. ^ שוקי טאוסיג, הרומן עם מוזס, באתר העין השביעית, 19 בספטמבר 2020
  14. ^ יעל פרידסון, אילנה קוריאל, נתניהו: מתנצל בפני משפחת אבו אל קיעאן. הפכו אותו למחבל כדי לפגוע בי, באתר ynet, 8 בספטמבר 2020
  15. ^ N12 - שי ניצן: "אין לזה שום קשר לראש הממשלה", N12, ‏2020-09-10
  16. ^ N12 - חשיפה | הקלטות מנדלבליט: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי", N12, ‏2020-10-13
  17. ^ עמית סגל, פגישה, חצי פגישה, טוויטר, ‏17 באוקטובר 2020
  18. ^ נאמר זאת כך, יונית: בחרנו את אנשי החדשות הטובים בישראל, באתר nrg‏, 24 ביוני 2012
  19. ^ אות לכתב חדשות 2 עמית סגל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בספטמבר 2012‏
  20. ^ חנן גרינווד, ‏עמית סגל יקבל פרס על הצטיינותו בתחום עיתונות הדיגיטל בישראל, באתר כיפה, 25 בפברואר 2015
  21. ^ וואלה ברנז'ה‏, עשור לטוויטר: העיתונאים הישראלים המובילים ברשת, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במרץ 2016
  22. ^ "גלובס" מציג: 50 העיתונאים המשפיעים בישראל - בטלוויזיה, ברדיו ובפרינט, גלובס, ‏2019-04-04
  23. ^ עמית סגל, ‏תחקיר חדשות 2: זונות, סמים וסגן יו"ר הכנסת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏8 ביוני 2015‏
  24. ^ מתי טוכפלד, ‏חזן נגד סגל: "תובע את כתב החדשות על סך מיליון שקלים", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2015
  25. ^ כתב ההגנה של סגל
  26. ^ ת"א (ת"א) 18448-10-15 אורן חזן נגד עמית סגל, ניתן ב-25 באוקטובר 2016(הקישור אינו פעיל, 27.2.2019)
  27. ^ נתי טוקרבית המשפט: הכינוי "סרסור" שהצמיד עמית סגל לאורן חזן - לגיטימי, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2016
  28. ^ עמית סגל, המצביאים והצבועים, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  29. ^ רינה מצליח, ‏פגוש את העיתונות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בפברואר 2019‏
    אורן פרסיקו, בל"ד תובעת דיבה את העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 5 במרץ 2019
  30. ^ אבישי גרינצייג, ‏פשרה בתביעה נגד עמית סגל: יבהיר כי בל"ד אינה ארגון טרור מבחינה משפטית, באתר גלובס, 13 בינואר 2020
      ציוץ של עמית סגל ברשת החברתית טוויטר, 14 בינואר 2020
  31. ^ איתמר רונאל, ‏יצחק לאור כתב בפייסבוק נגד עמית סגל: "בתמונה: א. היטלר", באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 בפברואר 2019‏
  32. ^ איתמר ב"ז, פגיעה, השפלה ועוגמת נפש, באתר העין השביעית, 26 בפברואר 2019
  33. ^ עמית סגל ניצח במשפט הדיבה נגד יצחק לאור, באתר "סרוגים", 25 בספטמבר 2019
  34. ^ אורן פרסיקו, את החיצים שנורו כבר לא ניתן להחזיר, באתר העין השביעית, 13 באוגוסט 2020
  35. ^ שוקי טאוסיג, תביעת דיבה נוספת של העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 17 בספטמבר 2020
  36. ^ אורן פרסיקו, תביעת דיבה נוספת של העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 24 בספטמבר 2020
  37. ^ אורן פרסיקו, תביעת דיבה נוספת של העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 20 באוקטובר 2020
  38. ^ רן בוקר, מזל טוב: עמית סגל מתחתן, באתר ynet, 24 בפברואר 2012