עמית סגל
עמית יצחק סגל[1] (נולד בי"ז בניסן ה'תשמ"ב, 10 באפריל 1982) הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי. משמש כפרשן הפוליטי של חברת החדשות ובעל טור פוליטי בעיתון "ידיעות אחרונות". מהעיתונאים המשפיעים בישראל.[2]
.jpg) | |
| עמית סגל, 2015 | |
| לידה |
10 באפריל 1982 (בן 41) י"ז בניסן ה'תשמ"ב חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות | 2000–הווה (כ־23 שנים) |
| מעסיק | חברת החדשות, ידיעות אחרונות |
| תחום סיקור | פוליטיקה של ישראל |
| בת זוג | רעות סגל |
| מספר צאצאים |
3 |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | AmitSegalNews |
| טוויטר | amit_segal |
| טלגרם | amitsegal |
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
סגל נולד בחיפה וגדל בעפרה. הוא בנו של העיתונאי חגי סגל, ולו ארבעה אחים שאחד מהם הוא העיתונאי ארנון סגל. למד בישיבת נתיב מאיר ובתיכון הימלפרב שבירושלים.
הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר שני מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL) במדיניות ציבורית. הוא דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית.[3]
קריירה מקצועית עריכה
סגל החל את דרכו העיתונאית בגיל 17 ככתב חינוך במקומון "כל העיר". בשנת 2000 התקבל לגלי צה"ל. בתחילת דרכו בתחנה הצבאית שימש ככתב תקשורת ובהמשך ככתב בכנסת.
ב-2006 עבר לתפקיד המקביל ב"חברת החדשות של ערוץ 2", והגיש את התוכנית "זוג או פרט" ב"ערוץ הכנסת", בתחילה יחד עם נדב פרי ובהמשך יחד עם ברק רביד ומגישים אחרים, עד שנת 2016.
בשנים 2009–2010 שימש ככתב חוץ בלונדון, שם שהה לצורך לימודים,[4] ולאחר מכן חזר לתפקיד כתב הכנסת.
במאי 2013 מונה לפרשן הפוליטי של "חברת החדשות" במקום רינה מצליח.
בין השנים 2011–2018, כתב סגל טור שבועי בנושאי פוליטיקה בעיתון "מקור ראשון". החל מ-2018 הוא בעל טור ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות".[5]
בשנים 2015–2019 הגיש את התוכנית "דקלסגל" יחד עם העיתונאי ירון דקל. התוכנית שודרה בראשיתה בגלי צה"ל, והחל מחודש פברואר 2019 ב"כאן רשת ב'". בדצמבר, עם פרוץ המשבר הפוליטי בישראל, פרש סגל מהתוכנית.
החל מספטמבר 2022 מגיש סגל יחד עם בן כספית את התוכנית פגוש את העיתונות המשודרת ב"ערוץ 12" בכל מוצאי שבת, ובשבתות הקיץ שהתכנית משודרת ביום השבת היא מוקלטת ביום שישי, ובראיון לארז טל בתוכנית "30 עם" אמר שהדבר מעיק עליו מצפונית.
סגל פעיל ברשתות החברתיות, ומחזיק מעל 720,000 עוקבים בטוויטר. ב-2020 חשף כי חסם כ-4,200 מגיבים בטוויטר, בפרט את "מי שבוחר לקלל, להטריל או לערב הורים".[6] סגל מחזיק בערוץ טלגרם המונה מעל 130,000 עוקבים. בנובמבר 2022 פתח גם קבוצות וואטסאפ שאליהן הצטרפו אלפי חברים.[7]
במהלך 2022 הציע יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לסגל שריון ברשימת הליכוד לכנסת. סגל דחה את ההצעה.[8]
חשיפות ותחקירים עריכה
בין חשיפותיו כעיתונאי: פרשת אגרקסקו;[9] פרשת יחיאל חזן ("פרשת המוח"); פרסום הקלטות מרשת הקשר הצה"לית בהן נשמע החייל אודי גולדווסר דקות לפני חטיפתו ופרשת התלונות נגד מועמד "מפלגת העבודה" אורי שגיא.[10]
ב-2008, בעקבות עתירה שהגיש יחד עם התנועה לחופש המידע נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן ("ליכוד") והשרה סופה לנדבר ("ישראל ביתנו") מבצעים עבירות פליליות.[11]
ב-2012 פרסם תחקיר על אורח חייו של שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, ובו העידו מאבטחים כי השר נוהג להשתכר כמעט מדי לילה, להיעדר מישיבות ממשלה ובהן אישור עסקת שליט, ולפגוע באבטחה עליו. התחקיר הוזכר בתקשורת כסיבה המרכזית שבעטיה לא שובץ מיסז'ניקוב ברשימת "ישראל ביתנו" לכנסת ה-19.[12]
בדצמבר 2014 חשף הקלטות משנת 2008 שבהן נראה מנהיג "ש"ס", הרב עובדיה יוסף, תוקף בחריפות את יו"ר המפלגה אריה דרעי.[13] בעקבות חשיפת ההקלטות התפטר דרעי מהכנסת ומראשות המפלגה. החשיפה אירעה במהלך מערכת הבחירות בה התמודד יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי, שנחשבה להתמודדות אישית בינו לבין דרעי. לאחר הבעת אימון מחודשת מצד מועצת חכמי התורה, חזר לעמוד בראש הרשימה שבועיים לאחר מכן.[14]
בנובמבר 2017 פרסם תחקיר שעסק בשגריר ישראל באו"ם דני דנון, ובו עדויות שמהן עולה חשד בדבר מינויים של עשרות פעילי "ליכוד" לתפקידים במועצה הציונית בתמורה לתמיכה פוליטית בדנון בפריימריז ב"ליכוד".[15]
במרץ 2019 פרסם סגל שאיראן פרצה לטלפון הסלולרי של יו"ר "כחול לבן" בני גנץ ושאבה את תכולתו, וכי השב"כ עדכן בעניין את גנץ בפגישה חשאית במהלך מערכת הבחירות.[16]
ב-30 במאי 2019 ערב פיזורה של הכנסת ה-21, חשף סגל כי אבי גבאי וטל רוסו מתכוונים להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו.[17] החשיפה של סגל מנעה את התקדמות המהלך, ואת סיומו של המשבר הפוליטי.
בנובמבר 2019 פרסם סגל תמלילים מחקירת ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לפי הפרסום, הפעילו החוקרים לחץ על חפץ כדי שישמש עד מדינה נגד בנימין נתניהו. הלחץ כלל סירוב לספק טיפול רפואי לעקיצות הפשפשים שמהן סבל במשך כשבועיים, איום שיפגעו במשפחתו והזמנה לעדות של אדם קרוב לחפץ שאין לו קשר לתיק. לאחר שעדות חפץ הייתה רצופה סתירות והציגה טענות שהופרכו אחרי איכון טלפונים, יצאו חפץ והחוקרים מחדר החקירה. כשחזרו ידע חפץ לספק תאריך מדויק לפגישת נתניהו-אלוביץ'.[18]
בדצמבר 2019 שודרה סדרה שכתב, "ימי בנימין", העוסקת בבנימין נתניהו.
ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-23, פרסם סגל יחד עם דפנה ליאל הקלטת סתר של יועצו הבכיר של גנץ ישראל בכר, בה אמר כי לגנץ אין אומץ לתקוף באיראן וכי הוא סכנה לישראל.[19]
בספטמבר 2020 חשף סגל[20] מסמכים שמהם עולה כי מערכת המשפט גררה רגליים בטיפול בניגוד עניינים בקרב חוקר משטרה רפ"ק אבי רוטנברג,[21] וכן התכתבות פנימית בין פרקליט המדינה שי ניצן לראש מח"ש אורי כרמל בעניין פרשת אום אל-חיראן, שעוסקת בהכרזת מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך שיעקוב אל קיעאן היה מחבל שביצע פיגוע דריסה ובהתקפותיו על מח"ש בהקשר זה. ניצן כתב שהתנהלות זו שערורייתית, אבל מנע מאנשי מח"ש להגיב על התקפות אלשיך, בנימוק שבעיתוי זה הדבר יפגע במערכת אכיפת החוק. בעקבות החשיפה התנצל נתניהו בשידור טלוויזיה בפני משפחת אל קיעאן על דבריו סמוך לאחר האירוע, שיעקוב אל קיעאן היה מחבל, שאותם אמר בעקבות מידע שקיבל בשעתו ממשטרת ישראל.[22][23]
ב-13 באוקטובר 2020 חשף עם העיתונאי גיא פלג הקלטות שבהן אומר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ששי ניצן, ששימש פרקליט המדינה, דוחה את סגירת התיק שלו בכוונה ותופס אותו בגרון.[24] החשיפה עוררה מבוכה במערכת המשפטית וסערה במערכת הפוליטית.[25]
תביעות דיבה עריכה
אורן חזן עריכה
ביוני 2015 פרסם סגל תחקיר שבו טען כי ח"כ אורן חזן ניהל קזינו בבורגס שבבולגריה, וכן הוצגו עדויות על כך שעישן את הסם מתאמפטמין והציע שירותי זנות ללקוחותיו בקזינו.[26] בעקבות התחקיר נמנע יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, מלשבץ את סגנו חזן לניהול ישיבות מליאת הכנסת.
חזן הכחיש את הדברים והגיש נגד סגל תביעת לשון הרע.[27][28]
באוקטובר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את מרבית תביעתו של חזן. השופט אמר כי התרשם שסגל ערך תחקיר מאוזן ושהדברים לא הוצגו בכתבה באופן מגמתי. עוד קבע השופט כי חזן אכן השתמש בסמים קשים, שימש כמנהל הקזינו, וכי הפרסום בדבר ארגון נערות ליווי למבקרי הקזינו חוסה תחת הגנת 'תום לב' ו'עיתונות אחראית', אף שלא הוכח כנכון; לכן ייחוס סרסרות לזנות לחזן הוא בגדר הבעת דעה החוסה תחת ההגנה של "הבעת הדעה" לפי סעיף 15(4) לחוק. סגל חויב בפיצויים בסך 40,000 ש"ח בשל פרסום מוטעה באתר "מאקו" שנכתב בשמו ולפיו חזן סחר בסמים, וכן בשל דבריו בריאיון עם עודד בן-עמי שמהם עלולים היו הצופים להבין כי חזן הוא "דילר" של סמים, אף על פי שהשופט השתכנע שסגל לא התכוון לכך.[29][30]
בל"ד עריכה
בפברואר 2019, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-21 כתב סגל: "על בל"ד, ארגון תומך טרור עם מימון מפלגות, לא הוחלה הנורמה שנדרשת כעת מול כהנא".[31] לאחר יומיים, בתוכנית "פגוש את העיתונות", אמר: "הרצוג... ניהל מגעים ללא הרף כדי ש"הרשימה המשותפת", הכוללת את ארגון הטרור עם מימון המפלגות "בל"ד", תקבל עוד מנדט בזכות הסכם העודפים עם "מרצ"."[32] המפלגה הגישה תביעת דיבה נגד סגל ודרשה פיצוי בסך 280,000 ש"ח. בהתאם לפשרה בין הצדדים פרסם סגל הודעה שלפיה המפלגה "איננה ארגון טרור או תומך טרור מבחינה משפטית וחוקית וכך קבע בית המשפט העליון".[33]
תביעות דיבה נגד משתמשים ברשתות החברתיות עריכה
בפברואר 2019 פרסם יצחק לאור פוסט ב"פייסבוק" ובו הכיתוב "א. היטלר" מתחת לתמונתו של סגל. הפוסט הוסר על ידו לאחר כמה שעות.[34] סגל הגיש תביעת דיבה נגד לאור ובה דרש פיצוי בסך 140,000 ש"ח.[35] המשפט הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ועל פיה לאור יתנצל בדף ה"פייסבוק" שלו וישלם לסגל סכום שלא יפורסם.[36]
באוגוסט 2020 הגיש סגל תביעת דיבה נגד איש העסקים ערן צ'רפק, על שכתב נגדו ב"טוויטר" שהוא מצדיק רוצחים מימין, וכינה אותו "מכונת הסתה".[37] תביעה זו הסתיימה בפשרה שפרטיה לא פורסמו.[38] בספטמבר 2020 הגיש סגל תביעת דיבה נגד פרופ' עמירם גולדבלום, שכתב ב"פייסבוק" שסגל "הצדיק את רצח רבין".[39] תביעה זו הסתיימה בפשרה, שבה חויב גולדבלום לפרסם התנצלות, לשלם לסגל 5,000 ש"ח ולתרום 7,500 ש"ח לעמותת "מקימי".[40] תביעה נוספת הגיש סגל נגד מוטי אקסמיט, בעל משרד יחסי ציבור, על שכתב נגדו ב"פייסבוק" שהוא "שופר התעמולה של גבלס". גם תביעה זו הסתיימה בפשרה.[41] באוקטובר 2020 הגיש סגל תביעת דיבה נגד עומר נחמני, דוברו של ח"כ יאיר גולן, על שישה פוסטים שפרסם נגדו ובהם טען בין היתר שסגל גזען.[42]
ספרו: סיפורה של הפוליטיקה הישראלית עריכה
ערך מורחב – סיפורה של הפוליטיקה הישראלית
ביולי 2021 החל סגל במכירה מוקדמת של ספרו הראשון, "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא לאור בהוצאה עצמית. להערכת גורמים בענף, ב-48 השעות הראשונות נמכרו כעשרת אלפים ספרים.[43] את ספרו אייר הקריקטוריסט הראשי של העיתון "הארץ", עמוס בידרמן.
הוקרה עריכה
- ב-2007 נבחר על ידי "ידיעות אחרונות" לאחד מעשרת עיתונאי הטלוויזיה הטובים בישראל.
- ב-2008 נבחר על ידי "Time Out תל אביב" לאחד מ-30 האנשים המצליחים בישראל מתחת לגיל 30.
- ב-2009 נבחר על ידי "מקור ראשון" לאיש התקשורת הדתי הבולט ביותר בישראל.
- ב-2012 נבחר על ידי "nrg מעריב" לכתב הפרלמנטרי הטוב ביותר.[44]
- ב-2012 זכה באות אומ"ץ על גילוי אי-סדרים בפעילותם של כמה ח"כים.[45]
- ב-2015 זכה בפרס DIGIT לעיתונות דיגיטל בישראל.[46]
- ב-2016 נבחר על ידי חברת "Vigo" לעיתונאי המוביל ב"טוויטר".[47]
- בשנים 2019–2020 נבחר על ידי "גלובס" לעיתונאי המשפיע ביותר בישראל.[2]
חיים אישיים עריכה
סגל נשוי לרעות[48] ואב לשני בנים ובת.[49] הוא מתגורר בשכונת משכנות האומה בירושלים. אביו הוא העיתונאי חגי סגל עורך מקור ראשון, ואחיו הוא העיתונאי ופעיל הר הבית ארנון סגל.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עמית סגל
עמית סגל, ברשת החברתית פייסבוק
עמית סגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
עמית סגל, ביישום טלגרם
עמית סגל, ברשת החברתית אינסטגרם
עמית סגל, סרטונים בערוץ היוטיוב- הכתבות והפרשנויות של עמית סגל ב-N12
- עמית סגל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- לי-אור אברבך, זה ילד זה?, באתר nrg, 22 בפברואר 2009
דרור גלוברמן, "בועדת הקבלה לגל"צ אמרו שמקבלים אותי למרות שאבא שלי כמעט רוצח", באתר מאקו, 16 במרץ 2015, מתוך התוכנית "אנשים"- רפי רשף תוכנית אינטימי עם, עמית סגל: "הרבה פעמים אני מתחרט", באתר של "רשת 13", 04 באפריל 2017 (במקור, מאתר "nana10")
- אילנה דיין, יאיר גולן ועמית סגל, תוכנית עובדה, 7 באפריל 2019.
גילי איזיקוביץ, איך התנחל עמית סגל בתודעה הציבורית והנחיל בה את האג'נדה מבית, באתר הארץ, 10 באפריל 2019- יהודה נוריאל, "אין לי מושג עד היום מה יש בפלאפון של גנץ. אני לא עומד בקשר רציף עם חמינאי", באתר "ידיעות אחרונות", 13 בדצמבר 2019
- דוד ורטהיים, עמית סגל מודה שיש לו גישה ספקנית לגבי תיקי נתניהו. והוא לא מתכוון להתנצל על זה, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2020
- דנה ספקטור, "נחשבתי למאמי, עד שהתחלתי להגיד את דעתי", באתר "ידיעות אחרונות", 27 באוגוסט 2021
- קץ הדמוקרטיה, עוד פייק של עמית סגל: המשפטנית שהציג כתומכת לכאורה בתוכנית לוין-רוטמן, כתבה בדיוק את ההיפך, העין השביעית, שוקי טאוסינג, 16 בפברואר 2023
- הבית הלבנבן ה"מסרים מוושינגטון" של עמית סגל זהים באופן פלאי לטקטיקה של פורום קהלת לעצירת המחאה, העין השביעית, שוקי טאוסינג, 1 במרץ 2023
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ הארץ, אורן חזן חשף את שמו האמצעי של עמית סגל, והרשת חוגגת, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015
- ^ 1 2 ענת ביין-לובוביץ', "גלובס" מציג: 50 העיתונאים המשפיעים בישראל - בטלוויזיה, ברדיו ובפרינט, באתר גלובס, 4 באפריל 2019
גלובס, הנבחרת: מי הם 50 העיתונאים המשפיעים בישראל, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2020 - ^ דוקטורנט וכמעט מפקד: דברים שלא ידעתם על עמית סגל, באתר "סרוגים".
- ^ עמית סגל, סיפורה של הפוליטיקה הישראלית, עמ' 49.
- ^ עוזב את מקור ראשון: הג'וב החדש של עמית סגל, באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2018
- ^ תומר אביטל, תובע, חוסם ומחובר למוקדי הכוח: האינטרסים של עמית סגל, באתר "שקוף", 8 בנובמבר 2020
- ^ יהונתן גוטליב, עמית סגל פתח קבוצות וואטסאפ - אלפים הצטרפו תוך דקות, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2022
- ^ עמית סגל קיבל הצעה לשריון ותפקיד שר בכיר, באתר סרוגים
- ^ אביעד גליקמן ואמנון מרנדה, נסגר התיק נגד רוחמה אברהם: "נושק לפלילי", באתר ynet, 13 באוגוסט 2008
- ^ עמית סגל, המתלוננת נגד אורי שגיא: דמות מוכרת בעולם העסקי, באתר מאקו, 9 בנובמבר 2012
- ^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008. ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע
- ^ "מועדונים, אלכוהול וחשפניות". עלילות מיסז'ניקוב, באתר ynet, 10 בספטמבר 2012
- ^ ישי כהן, הגר"ע יוסף: "אני לא יכול לבגוד באלי ישי, דרעי רשע", באתר כיכר השבת, 28 בדצמבר 2014
- ^ קובי נחשוני, שבועיים לאחר שהתפטר: דרעי חוזר להנהיג את ש"ס, באתר ynet, 12 בינואר 2015
- ^ עמית סגל, תחקיר: תעשיית השחיתות הפוליטית של דני דנון, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2017
- ^ עמית סגל, אירן פרצה לטלפון הנייד של גנץ, באתר מאקו, 14 במרץ 2019
- ^ נתניהו הציג הצעה מפתה לגבאי - אך סורב, באתר בחדרי חרדים, 29,05,2019
- ^ הגרסאות הסותרות בעדות ניר חפץ והתרגיל הפסול שביצעו החוקרים בגיוסו, באתר מאקו, 4 בנובמבר 2019
- ^ עמית סגל ודפנה ליאל, יועצו הבכיר של גנץ בהקלטה: "אין לו אומץ לתקוף באירן, סכנה לישראל", באתר מאקו, 27 בפברואר 2020
- ^ עמית סגל, חשיפה: ג'ודי מוזס, הרומן עם החוקר של שרה נתניהו - וטיוח ניגוד העניינים במערכת אכיפת החוק, באתר מאקו, 7 בספטמבר 2020
- ^ שוקי טאוסיג, הרומן עם מוזס, באתר העין השביעית, 19 בספטמבר 2020
- ^ יעל פרידסון ואילנה קוריאל, נתניהו: מתנצל בפני משפחת אבו אל קיעאן. הפכו אותו למחבל כדי לפגוע בי, באתר ynet, 8 בספטמבר 2020
- ^ דני קושמרו, שי ניצן מגיב לדברי ראש הממשלה: "כמה שקרים במשפט אחד", באתר מאקו, 10 בספטמבר 2020
- ^ N12 - חשיפה | הקלטות מנדלבליט: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי", באתר N12, 2020-10-13
- ^ עמית סגל, פגישה, חצי פגישה, באתר טוויטר, 17 באוקטובר 2020
- ^ עמית סגל, תחקיר חדשות 2: זונות, סמים וסגן יו"ר הכנסת, באתר מאקו, 8 ביוני 2015
- ^ מתי טוכפלד, חזן נגד סגל: "תובע את כתב החדשות על סך מיליון שקלים", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2015
- ^ כתב ההגנה של סגל
- ^ ת"א (ת"א) 18448-10-15 אורן חזן נגד עמית סגל, ניתן ב-25 באוקטובר 2016(הקישור אינו פעיל, 27.2.2019)
- ^ נתי טוקר, בית המשפט: הכינוי "סרסור" שהצמיד עמית סגל לאורן חזן - לגיטימי, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2016
- ^ עמית סגל, המצביאים והצבועים, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
- ^ רינה מצליח, פגוש את העיתונות, באתר מאקו, 23 בפברואר 2019
אורן פרסיקו, בל"ד תובעת דיבה את העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 5 במרץ 2019 - ^ אבישי גרינצייג, פשרה בתביעה נגד עמית סגל: יבהיר כי בל"ד אינה ארגון טרור מבחינה משפטית, באתר גלובס, 13 בינואר 2020
ציוץ של עמית סגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 בינואר 2020
- ^ איתמר רונאל, יצחק לאור כתב בפייסבוק נגד עמית סגל: "בתמונה: א. היטלר", באתר מאקו, 24 בפברואר 2019
- ^ איתמר ב"ז, פגיעה, השפלה ועוגמת נפש, באתר העין השביעית, 26 בפברואר 2019
- ^ עמית סגל ניצח במשפט הדיבה נגד יצחק לאור, באתר "סרוגים", 25 בספטמבר 2019
- ^ אורן פרסיקו, את החיצים שנורו כבר לא ניתן להחזיר, באתר העין השביעית, 13 באוגוסט 2020
- ^ אורן פרסיקו, תביעת דיבה נוספת שהגיש עמית סגל נמחקה בפשרה, באתר העין השביעית, 9 בפברואר 2021
- ^ שוקי טאוסיג, תביעת דיבה נוספת של העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 17 בספטמבר 2020
- ^ איתמר ב"ז, לא הצדיק את רצח רבין, באתר העין השביעית, 15 בדצמבר 2020
- ^ אורן פרסיקו, לא שופרו של גבלס, באתר העין השביעית, 15 במאי 2021
- ^ אורן פרסיקו, תביעת דיבה נוספת של העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 20 באוקטובר 2020
- ^ דוד ורטהיים, הספר של עמית סגל נחטף בטירוף: אז כמה נמכרו תוך 48 שעות?, באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2021
- ^ נאמר זאת כך, יונית: בחרנו את אנשי החדשות הטובים בישראל, באתר nrg, 24 ביוני 2012
- ^ אות לכתב חדשות 2 עמית סגל, באתר מאקו, 5 בספטמבר 2012
- ^ חנן גרינווד, עמית סגל יקבל פרס על הצטיינותו בתחום עיתונות הדיגיטל בישראל, באתר כיפה, 25 בפברואר 2015
- ^ עשור לטוויטר: העיתונאים הישראלים המובילים ברשת, באתר וואלה!, 21 במרץ 2016
- ^ רן בוקר, מזל טוב: עמית סגל מתחתן, באתר ynet, 24 בפברואר 2012
- ^ https://twitter.com/amit_segal/status/1607037651617562632?t=vgdh8lffzQgTuI3llF_90g&s=19, Twitter, טוויטר, 25.12.22
