מכון קניון בירושלים

מכון מחקר בריטי השוכן במזרח ירושלים

מכון קניון בירושליםאנגלית: Kenyon Institute) הוא מכון מחקר בריטי השוכן במזרח ירושלים. נוסד ב-2001 ונקרא על שמה של קתלין קניון. המכון הוא הרחבה של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים וכולל, פרט לארכאולוגיה והיסטוריה, תחומי מחקר נוספים ממדעי החברה והרוח. במכון גרים קבע שני מדענים המנהלים אותו ובנוסף הוא מארח מדעני מחקר מקומיים ובריטים.

מכון קניון בירושלים
Kenyon Institute
הכניסה למכון קניון לארכאולוגיה בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים
הכניסה למכון קניון לארכאולוגיה בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים
מכון מחקר
על שם קתלין קניון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1919–הווה (כ־105 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°47′34″N 35°13′53″E / 31.792888888889°N 35.231444444444°E / 31.792888888889; 35.231444444444
אתר רשמי
(למפת ירושלים רגילה)
 
מכון קניון בירושלים
מכון קניון בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אודות

עריכה

המכון ממוקם בירושלים המזרחית, בשכונת שייח' ג'ארח וממומן על ידי האקדמיה הבריטית, תחת המטריה של המועצה הבריטית למחקר בלבנט (the Council for British Research in the Levant - CBRL). הוא מרכז מחקר אקדמי מתחומים שונים ומשרת את האוכלוסייה המקומית כמו גם מדענים בריטיים.

מכון קניון שהוכרז רשמית ב-2001, נבנה על יסודות בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים (the British School of Archaeology in Jerusalem - BSAJ) שנוסד עוד ב-1919 בזמן המנדט הבריטי בארץ ישראל. כך, שבעודו ממשיך את פעילות ה-BSAJ, הוא הרחיב את פעילותו לשטחים נוספים בתחום מדעי החברה והרוח ובכל השדות הנתמכים על ידי האקדמיה הבריטית.

במכון משתכנים שני חוקרים קבועים, המנהלים את המכון עצמו בנוסף למחקרם המדעי. בנוסף המכון תומך בחוקרים אורחים הבאים לרוב לתקופה של שנה ומעבירים סמינרים, הרצאות ומשתתפים בכנסים המוחזקים במקום. ישנם גם פרויקטים ארוכי טווח המסונפים למכון ומשתמשים במתקני המקום לצורך עבודות השטח שלהם.

המכון ממוקם בוילה עות'מאנית במזרח ירושלים, סמוך לקונסוליה הבריטית. ספריית המכון כוללת אוספים רבים של היסטוריה פלסטינית וארץ ישראלית, כמו גם נושאים בני זמננו, אך יחודה הוא באוספי ארכאולוגיה ואומנות היסטורית. המכון מספק שירותי לינה לאורחים, מקום למחקר, ציוד ארכאולוגי ואף רכבים להשכרה.

היסטוריה

עריכה

בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים הוקם ב-1919 על ידי רוברט מונד שהיה לגזבר הראשון בו, מיד לאחר ביסוס המנדט הבריטי בפלשתינה\ארץ ישראל. מנהל המכון הראשון היה ג'ון גרסטנג ומשרדיו בלונדון היו במשרדי הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF). בית הספר וקרן המחקר נשארו ביחסים צמודים למשך חמישים השנים הבאות. פרופסור גרנסטג מונה גם לנהל את מחלקת העתיקות החדשה ביולי 1920 והחזיק בשתי המשרות למשך שנים מספר. בית הספר נועד לספק הכשרה לעובדי המחלקה, וכן לצורכי הכרת וסקירת ארץ ישראל על ידי עובדיו. משלחות החפירה הראשונות היו ב-1922 באתרים תל אל חארבאג' (Harbaj), עמר (Amr) וקוסיס (Kussis). התוצאות פורסמו בעלון חדש שבית הספר הוציא. עוזר המנהל של בית הספר וו. ג'יי. פיתיאן-אדמס (W.J. Phythian-Adams) ניהל את המשלחת של PEF לאשקלון, וכן ארגן את המוזיאון הפלסטיני. עד 1924 בית הספר כבר העביר הדרכות למשלחות חפירות וכן סמינרים בשיטות חפירה לנציגים מבית הספר האמריקאי ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, תוך שמירה על שיתוף פעולה הדוק בין המכונים הללו. עד 1923 בית הספר כבר הרחיב פעילותו לחפירות בתל דור, ולעמאן.

במשך זמן זה, ספריית המכון הועשרה בספריו של פיתיאו-אדמס, וכן זכתה לתמיכה כספית בידי רוברט מונד. ב-1924 פורסמה על ידי המכון עבודתו של קפל ארצ'יבלד קרסוול על כיפת הסלע בירושלים. ב-1924 החל גם לעבוד הורספילד (Horsfield) על מבנים מבוצרים בעמאן ושנה לאחר מכן בג'רש. ג'ון וינטר קרופוט חפר אף הוא בג'רש בין 1928 ל-1930. רוברט המילטון, שהצטרף למחלקת העתיקות ב-1931 ומונה למנהלהּ ב-1938, הגיע לאזור תחת חסותו של בית הספר והשתתף בחפירותיו של קרופוט בג'רש. קרופוט במשיך וניהל משלחת לשומרון בין 1931 ל-1935.

ב-1952, לאחר הפסקה בשל מלחמת העולם השנייה, ייסדה קתלין קניון מחדש את בית הספר עם עזרה מהאקדמיה הבריטית, ובית הספר היה הספונסר העיקרי למשלחת החפירות בניהולה ביריחו בין השנים 1952 ו-1958. ב-1957 קניון מיקמה את בית הספר בבניין חוסייני במזרח ירושלים ובקיץ הוא היה הבסיס שלה לחפירות אותן ניהלה בירושלים (1961-1967). היו בו אכסניה, מזכיר-ספרן, סטודנטים שנתיים (בריטיים ומחבר העמים הבריטי) ומנהל שמונה לבסוף. הספרייה תוחזקה עבור בית הספר האמריקאי והועברה למבנה חדש. ב-1967 עבר בית הספר למיקומו הנוכחי בשייח' ג'ראח, במקום הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים. חפירות רבות בוצעו באזור השנים אלו, כולל באיסקנדר (Iskander), פטרה, בידהה (Beidha) אום אל-ביארה (Umm el-Biyara) שומרון, טרבי (Tarabi) תלוליות ע'סול, איקטנו (Iktanu) ועמאן. ב-1968 פתח בית הספר בפרויקט מיוחד לסקר מבנים ממלוכים שנותרו בירושלים, סקר שהמשיך מאוחר יותר בסקרים על ירושלים העות'מאנית, הצלבנית ועל ארץ ישראל האיסלאמית.

בית הספר תמך גם בפרויקטים באזורים נוספים, אך מאז 1967 נתקל בקשיים. ב-1968 הועברו ממצאים רבים וציוד חפירות מבית הספר לירדן, וב-1975 קריסטל בנט, מנהלת בית הספר הקימה מכון בריטי לארכאולוגיה בעמאן (תחילה כמכון לא רשמי). קריסטל בנט ניהלה את בית הספר ואת המכון בעמאן במקביל. ב-1978, האקדמיה הבריטית הכיר במכון בעמאן ונתנה לו סטטוס מלא של מכון מחקר ועזרה בגרנטים. שמו המלא הפך למכון הבריטי בעמאן לארכאולוגיה והיסטוריה (the British Institute at Amman for Archaeology and History - BIAAH). קריסטל בנט, פרשה מבית הספר בירושלים והפכה למנהלת במשרה מלאה של מכון זה.

עשרים שנה מאוחר יותר, לאחר בדיקה של מכוני המחקר באזור, האקדמיה הבריטית הכפיפה את המוסדות לניהול ה-CBRL.

פרויקטים של בית הספר והמכון

עריכה

פרויקטים מסונפים

עריכה

פרויקטי עבר של BSAJ

עריכה

פרויקטים בעבודה

עריכה
  • 1992-2001 פרויקט רמלה בניהול דניס פרינגל. תוצאות ביניים פורסמו ב-Levant
  • 1999-2000 פרויקט מחקר בעזה בניהול ג'ואן קלרק, מואין סדק ולואיז סטיל. ממצאים נשמרים בעזה פורסם בשני פרסומים כ-"Steel et al. and Clarke et al." ב-Levant ‏(2004)
  • 2000 כפר ג'בע פרויקט אתנוארכאולוגי - שמעון גיבסון וג'מל ברגות
  • 2003-2009 תל יזרעאל פרויקט פרסום ולאחר חפירות מנוהל בידי פרופסור ביל פינלייסון ודוקטור שרלוט ויטינג

לקריאה נוספת

עריכה
  • Auld, A.G. 1993. The British School of Archaeology in Jerusalem, pp. 23-26 in A. Biran and J. Aviram (eds) Biblical Archaeology Today, 1990. Proceedings of the Second International Congress on Biblical Archaeology, Jerusalem
  • Davies, G.I. 1988. British Archaeologists, pp. 37-62 in J.F. Drinkard, G.L. Mattingly and J.M. Miller (eds) Benchmarks in Time and Culture: An introduction to Palestinian Archaeology, Atlanta
  • Gibson, S. 1999. British Archaeological Institutions in Mandatory Palestine, 1917-1948 Palestine Exploration Quarterly 131, 115-143

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה