פתיחת התפריט הראשי
בורג' אל אטוט - גובה הקיר שנשמר לגובה 15 מטר - משנת 1189
חורבת בורגתה מצידו השני

חורְבַּת בּוּרְגְתָה הוא שמו המודרני של מגדל צלבני, המצוי בסמוך למושב בורגתא בשרון, הידוע בפי הערבים תושבי המקום כ-"בורג' אל-אחמאר - "המגדל האדום" הנגזר מהצבע האדום של אדמת המקום, החמרה או מצבע האבנים שמהם בנו את המבנה. במפת PEF משנת 1880 האתר מכונה "חרבת בורג' אל עטוּט" (Burj el Atut), שפרושה "המבוקעת" .

המבנה מהווה דוגמה אופיינית לביצור מסוג מגדל בצורתו הפשוטה ביותר. בתקופת הצלבנים שימש המבנה כמרכז מינהלי וכאכסניה לשיירות, שעברו מהמזרח לכיוון הים. השם המקורי של המקום בפי הצלבנים היה "טור רוז'" (Turris Rubea). מהמבנה הצלבני נותר קיר אחד בגובה של שתי קומות - כ-15 מטר, ובעובי של כ-2 מטר. בקירות החומה העליונה יש חרכי ירי. בקומה התחתונה של המגדל נותרו שרידים של שני קמרוני חבית הבנויים במקביל, ומעליהם שרידים אותם מיחס החוקר דניס פרינגל לשישה קמרונות צולבים, שתמכו במגדל המבוצר. החוקר משחזר על סמך ממצאים אלו מגדל קטן ומלבני בצורתו, ששטחו כ-60 מטרים מרובעים.

בתקופה הצלבנית שימש המבנה מרכז מינהלי כפרי של מחוז קיסריה. כמו כן נועד להגן על הדרך שחברה בין הדרך הבינלאומית במזרח, היא דרך הים, לבין דרך החוף, הסמוכה לים, שחיברה את קיסריה עם ארסוף. בשנת 1983 נערך באתר סקר ארכאולוגי. על פי ממצאי החפירה ניתן לקבוע כי המגדל נבנה בין השנים 11101150 ונחרב על ידי הממלוכים בשנת 1265[1]

בורגתא הקדומהעריכה

משערים כי באתר הייתה בורגתא הקדומה. כפר של מגדלי גפנים המוזכר בתלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה בהקשר ליין שנוצר בו. בתלמוד דנו האם היין מתוצרתו הוא יין נסך:

בראשונה היו אומרים: יינה של אוגדור, למה הוא אסור ? מפני כפר פגש; ושל בורגתה? מפני בירת סוריקה; של עין כושית ? מפני כפר שלם. חזרו לומר: פתוחה בכל מקום אסורה וסתומה מותרת. נקובה וסתומה הרי היא כסתומה. רבי יצחק בן חקולה אמר הרי זו כפתוחה.

דף לג, ב פרק ה הלכה ד גמרא

. היין נאסר היות שבורגתא הייתה קרובה ליישוב של השומרונים - "בירת סוריקה"

השם בורגתא גזור מהמילה הלטינית בורגי, כינוי למצד הגנה, אך גם לתחנה ולמלון הסמוכים לצדי דרכים. בתלמוד מופיע המילה בצורת :בורגנין, בורגין והיושבים בה נקראו בורגני. מונח נוסף מופיע בדברי חז"ל והוא בורגסין והוא גזור מהמילה היוונית בורגסין.

המבנה הצלבניעריכה

למבנה שתי קומות. בקירות החומה העליונה יש חרכי ירי. רוחב הקיר עד 2 מטר. בקומה התחתונה נשארו הקמרונות בחדר אחד. יש שרידים של קירות נוספים של המבנה לכיוון צפון.

בשנת 1874, כתב החוקר הבריטי קלוד קונדר, שהיה במקום מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, כי יש במקום שרידי מבנים מוסלמים, כולל מגדל וחאן. בקרבת מקום הוא מצא קברים עתיקים מצוירים ומטויחים וכן שרידי בריכת מים.

בתקופה הצלבנית שימש המבנה מרכז מינהלי כפרי של מחוז קיסריה. הוא גם נועד להגן על הדרך שחברה בין הדרך הבינלאומית במזרח היא דרך הים - היום בערך בנתיב של כביש 444 לבין דרך החוף, סמוך לים שחיברה את קיסריה עם ארסור (ארסוף, אפולוניה)

לקריאה נוספתעריכה

  • צבי אילן, ארץ חמדה, עם עובד תרבות וחינוך - תל אביב, 1978 - ה"מגדל האדום" בשרון
  • דניס פרינגל, בורג' אל-אחמר, חדשות ארכאולוגיות פ"ג, רשות העתיקות (1984), עמ' 22-4.
  • Denys Pringle, Burj al-Ahmar (The Red Tower), in The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land vol. 5: Supplementary Volume, ed. E. Stern, H. Geva and A. Paris, Jerusalem (2008), pp. 1654–5.
  • Denys Pringle, Burj Al-Ahmar, in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), pp. 38-39
  • Denys Pringle, The Red Tower (al-Burj al-Ahmar): Settlement in the Plain of Sharon at the Time of the Crusaders and Mamluks (A.D. 1099-1516), British School of Archaeology in Jerusalem, Monograph Series, vol. 1 (1986)
  • Denys Pringle, Excavations at al-Burj al-Ahmar, July-August 1983: An Interim Report, Notiziario di Archeologia medievale, 37: 7; 38, (1984), pp. 21-2.
  • Denys Pringle, Al-Burj al-Ahmar Excavations, Palestine Exploration Quarterly 116, p. 77 = (Bulletin of the Society for the Study of the Crusades and the Latin East 4, (1984), pp. 16-19.
  • Denys Pringle, El-Burj al-Ahmar (H. Burgeta), 1983, in Israel Exploration Journal 34, (1984), pp. 52-5,
  • Denys Pringle, Burj al-Ahmar – 1983, Excavations and Surveys in Israel 2, (1983), pp. 17-18

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חורבת בורגתה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Denys Pringle, Burj Al-Ahmar, in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), pp.