ברכיהו ליפשיץ

פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים

ברכיהו ליפשיץ (נולד ב-7 באוגוסט 1947, כ"א באב תש"ז) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, דקאן הפקולטה לשעבר. חתן פרס א.מ.ת. למשפט עברי לשנת 2011[1] ופרסים נוספים.

ברכיהו ליפשיץ
לידה 7 באוגוסט 1947 (בן 76)
כ"א באב תש"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט מנחם אלון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (1 בנובמבר 1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט עמיחי רדזינר, מיכאל ויגודה, ברוך כהנא (רב) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס א.מ.ת. (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ב-1965 החל ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה, ושרת בנח"ל במסגרת ההסדר.

לאחר סיום השירות בצה"ל החל ללמוד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותו סיים ב-1974 בהצטיינות, לאחר סיום התואר התמחה בעריכת דין בבית המשפט העליון אצל השופט יצחק קיסטר, ובפרקליטות מחוז ירושלים, אצל עו"ד מיכה קירש. לאחר מכן סיים בהצטיינות תואר שני בתלמוד (1977) ותואר דוקטור במשפטים (1979), באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור נקראה "קם ליה בדרבה מיניה - אין אדם מת ומשלם", ונעשתה בהדרכת פרופ' מנחם אלון. בשנים 1971–1975 היה חבר מערכת כתב העת "משפטים".

בשנת 1979 הצטרף, בדרגת מרצה, לסגל הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. בשנת 1983 מונה למרצה בכיר, בשנת 1989 מונה לפרופסור חבר, ובשנת 1996 מונה לפרופסור מן המניין. בשנים 1991–1993 כיהן כסגן הדיקן של הפקולטה למשפטים, ובשנים 1994–1996 היה דיקן הפקולטה. בשנים 2001–2004 היה ראש המכון לחקר המשפט העברי. שימש עורך ראשי של כתבי העת שנתון המשפט העברי ו-Jewish Law Annual. היה חבר הדירקטוריון של מוסד ביאליק, חבר בוועדה להצעת חוקה מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית ומשנת 2007 גם חבר המועצה האקדמית של הקונגרס העולמי למדעי היהדות. בשנים 1997–2007 לימד גם במכללת רמת גן למשפטים, ומשנת 2007 לימד גם במכללת שערי משפט. בשנת 2016 פרש לגמלאות.

מתנגד לאקטיביזם שיפוטי. הביע תמיכה עקרונית ברפורמה המשפטית של יריב לוין.[2]

ספריו עריכה

  • אסמכתא – חיוב וקניין במשפט העברי, הוצאת מאגנס וספריית המשפט העברי, ירושלים תשמ"ח.
  • עובד וקבלן - בין קניין לבין התחייבות, המכון למחקרי חקיקה, הפקולטה למשפטים, 1993.
  • משפט ופעולה, לקסיקון למונחי חיוב וקניין (ומשמעותו של הפועל העברי), מוסד ביאליק והמכון לחקר המשפט העברי, תשס"ב.
  • מדרש שמואל, מהדורה מדעית ופירוש, מכון שכטר, ירושלים תשס"ט.
  • החיוב ושעבודי הנכסים - בין קניין לבין בטוחה, המכון למחקרי חקיקה והמכון למשפט עברי, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"ח.
  • ההלכה – על דעת המקום או על דעת הקהל, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ט.
  • פירוש לחוק הערבות תשכ"ז-1965, מכון הארי סאקר, הפקולטה למשפטים בירושלים, הוצאת נבו, תשפ"א.
  • מתנות שקיומן לאחר מיתה – המכון למחקרי חקיקה, הפקולטה למשפטים בירושלים, ירושלים תשפ"ב.
  • סוגיות "חסורי מחסרא” בתלמוד הבבלי, יד הרב נסים, ירושלים תשפ"ג (404  עמ')
  • המאבק על המשפט – שיפוט ומשפט בתקופת המשנה והתלמוד בארץ-ישראל, בשיפוט בהוצאה לאור (כ- 300 עמ')
  • פירוש לפרק שלישי בבבלי כתובות – בשיפוט.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   פרופ' ברכיהו ליפשיץ,זוכה פרס אמ"ת 2011 במשפט עברי, סרטון בערוץ "Emet Prize A.M.N", באתר יוטיוב (אורך: 02:32)
  2. ^ ברכיהו ליפשיץ, הו, תמימות לא־קדושה, באתר הפורום הישראלי למשפט וחירות, ‏2023-02-23