מכתבים מבית רביעי
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
"מכתבים מבית רביעי" הוא אלבום הסולו השני של יענקל'ה רוטבליט. האלבום יצא לאור בנובמבר או דצמבר 1989[1] לאחר הפוגה של 11 שנות פעילות מאז אלבומו הראשון, "כך שחררתי את ירושלים". רוטבליט כתב והלחין את שירי האלבום, ומיקי גבריאלוב עיבד וניהל אותו מוזיקלית[2].
 | |||||||||||
| אלבום אולפן מאת יענקל'ה רוטבליט | |||||||||||
| יצא לאור | 1989 | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום הקלטה | אולפני טיוב | ||||||||||
| סוגה | רוק | ||||||||||
| שפה | עברית | ||||||||||
| אורך | 41:53 | ||||||||||
| חברת תקליטים | הד ארצי | ||||||||||
| הפקה | מיקי גבריאלוב | ||||||||||
| |||||||||||
|
| |||||||||||
השם "מכתבים מבית רביעי" נושא בחובו תחזית אפוקליפטית על חורבן הבית השלישי (כלומר, של מדינת ישראל בת זמננו) ושזור באווירה סוערת של מלחמות דת, התנגשויות אלימות בין פלגים בחברה הישראלית, הקמת משטר סמכותני וביקורת חריפה נגד הנהנתנות הפושה בחברה הישראלית. בולטת בו הנטייה לצטט מובאות מסיפורי המקרא ומחזונות הנביאים[3].
תוכן האלבום
עריכההשיר הפותח את האלבום, "על מות האימפריה", כולל את השורות "ואז אני רואה ת'יום בו נעלה בסערה אל השמיים/ האדמה אז תיבקע, הו הו והמולה/ והתזמורת תנגן על הר הבית/ והכרובים יתנו קולם במקהלה/ על מות האימפריה". נבואת מלחמת האחים והחורבן מוצאת ביטוי גם בשיר הנושא של האלבום, "מכתבים מבית רביעי" בו שר רוטבליט על חורבן ירושלים: "מסמטאות העיר ומגדליה/ שרידי היופי של מלכות מתה/ זו עיר שלם השבויה בחצאיה/ בין השבטים הנלחמים על גווייתה/ אל תדאגי, המוות פה טבעי/ הוא מאורגן באופן אלוהי/ ואם רק לא אשכח, אני ודאי אשלח לך/ מכתבים מבית רביעי". את שיר זה פרסם רוטבליט כבר ב-1985[4].
רוטבליט קושר באלבום בין קריסת המדינה לבין חטאים מוסריים שדוגמאות להם הוא מביא הן מהמקורות והן מהמציאות בת זמננו. כך למשל, בשיר "מבצע הנשר" משחזר רוטבליט באריכות את הקנוניה שבה שיגר דוד המלך את אוריה החיתי אל מותו בשדה הקרב במטרה לגזול ממנו את רעייתו בת שבע[3], בהקבלת הסיפור המקראי לפרשיות בצבא מודרני.
רוטבליט גם מבקר קשות את ההדוניזם ואת תאוות הכיבושים בחברה הישראלית. ב"עיר ושמה גושדן", שיר העוסק בקיטוב החברתי העמוק, הוא כותב "לא כירושלים, שמסחרה בנצח/ כאן על שפת הים כל עסקינו חול/ עיר ושמה גושדן עובדת רק לבצע/ כל אחד חוטף כמה שהוא יכול", ואף כורך את המגמה הזו עם מלחמת לבנון הראשונה בשורות "עיר ושמה גושדן איננה דואגת/ המצב קשה והחשבון פשוט/ היא לבדה לחוף ימים חוגגת/ אכול ושתֹה כי מחר ביירות". לתפיסתו, החברה הישראלית שרויה בפולמוס נהנתני עד כדי כך שאינה מבחינה בתהליכים פנימיים המערערים אותה מבפנים וסופם להביא להתמוטטותה המוחלטת[3].
תחושת חוסר האונים באה לידי ביטוי בשיר "חדר החקירות", בו מתאר רוטבליט אדם שנעצר, מובא לחדר חקירות, מעונה על ידי חוקריו ומנסה איכשהו לשמור על שפיות בחושבו על אישה יפה שפגש קודם למעצרו. אפילו בשיר "תחי הרפובליקה", שכותרתו מרמזת כביכול על חזרה למשטר דמוקרטי, מתברר מיד כי הסלוגן הזה אינו אלא כותרת להמשך ההפיכה הדתית הממוטטת את שרידי המדינה וסופה כאוס: "...זה הפיצוץ הגדול ביותר בתולדות העם היהודי/ כאן מנסרים את עץ הדעת והאטומים מתבקעים/ אני יכול להבחין מכאן בכל שבעת הרקיעים/ מראה מלהיב, מראה מרהיב/ מראה מגניב, מראה כעיר שנדלקה ותחי הרפובליקה/ תחי הרפובליקה, תחי הרפובליקה/ ואיש הישר בעיניו יעשה". המשפט האחרון בשיר הוא ציטוט של שופטים, י"ז, ו':
בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה.
במקביל לאווירת הקריסה הפוליטית והחברתית הבאה לידי ביטוי במרבית שירי האלבום, נכללים בו גם שני שירי אהבה עדינים. אחד מהם, "עין עצומה", מושם בפיו של ימאי המתגעגע אל אהובתו. האחר, "גשם פתאומי", מרמז על רומן שמתנהל עם אישה נשואה, שהדובר נכסף לראותה שוב. שני שירים אלה הם גם המלודיים ביותר באלבום.
בשיר "אדון משורר", שנוסף להוצאה המחודשת של האלבום, רוטבליט יוצא נגד בחירתם של משוררי התקופה שלא לנקוט עמדה נגד ההידרדרות המוסרית והפוליטית, ההולכת ופושה בחברה.
בשנת 2021, במסגרת הפרויקט "שרים רוטבליט", ביצעו יובל מנדלסון ולהקת מאלוקס גרסת כיסוי לשיר "על מות האימפריה".
שירי האלבום
עריכהכל השירים נכתבו והולחנו על ידי יענקל'ה רוטבליט.
| מס' | שם | משתתפים | משך |
|---|---|---|---|
| 1. | "על מות האימפריה" | יהודית רביץ, קורין אלאל | 6:23 |
| 2. | "עין עצומה" | 4:14 | |
| 3. | "עיר ושמה גושדן" | 5:13 | |
| 4. | "חדר חקירות" | 4:55 | |
| 5. | "מכתבים מבית רביעי" | 4:56 | |
| 6. | "גשם פתאומי" | 3:26 | |
| 7. | "מבצע הנשר" | שמוליק קראוס, יהודית רביץ, דורי בן זאב | 10:32 |
| 8. | "תחי הרפובליקה" | יעל שטרן אודוויר | 6:14 |
| משך כולל: | 41:53 | ||
הפקת האלבום
עריכההרכב הנגנים של האלבום כונה על ידי רוטבליט "הרכב אכילס" וכלל את עופר ליפשיץ (גיטרה), יעקב סגל (גיטרה בס) וגדי סרי (תופים וכלי הקשה). אליהם הצטרפו בוריס גאמר (סקסופון, חליל וקלרינט), יצחק קלפטר (גיטרה חשמלית), אדי גרימברג (סינתיסייזרים ופסנתר חשמלי) ואחרים. המנהל המוזיקלי מיקי גבריאלוב נענה לבקשת רוטבליט למקם את האלבום במרחב המזרח תיכוני לא רק מבחינה טקסטואלית אלא גם מוזיקלית. לפיכך, הוזמנו לנגן בו גם נגנים מעולם המוזיקה הערבית, כמו סלים נדאף (עוד וכינור) ואלברט אליאס (חליל סוף ערבי). בשירתו הקפיד רוטבליט על הגייה שהוא רואה כמזרח תיכונית שורשית, לרבות שימוש בח' וע' גרוניות. זמרי הרקע באלבום הם יהודית רביץ, קורין אלאל, מיקי גבריאלוב, דורי בן זאב ושמוליק קראוס.
את עטיפת האלבום עיצב דוד טרטקובר. האלבום הוקלט בהפקה עצמית באולפני טיוב בתל אביב.
לקריאה נוספת
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ בועז כהן, הנה באה הגאולה, חדשות 23 בנובמבר, 1989, עמ' 3
- ^ מכתבים מבית רביעי -, באתר יענקל'ה רוטבליט, 3 ביוני 2021
- ^ 1 2 3 רונן טל, רוטבליט אומר שיהיה רע, כל העיר, 9 במרץ 1990
- ^ יענקל'ה רוטבליט, מכתבים מבית רביעי, חדשות, 15 בספטמבר 1985