מכתבי הפפירוס הפיניקיים

שני מכתבי פפירוס פיניקיים שהתגלו במצרים

המכתבים הפיניקיים או מכתבי הפפירוס הפיניקיים הם שני מכתבי הפפירוס היחידים שנכתבו בפיניקית ושרדו עד העת החדשה. הראשון נמצא בארכיון מודרני בקהיר ב-1939, והשני בסקארה ב-1940.[1]

מכתב מסקארה עריכה

המכתב נמצא בבר פר־ג'ד בסקארה בשנת 1940.[2][3] הוא ידוע כ־KAI 50.

אדת[...] ארשת בת אשמני[תן]
אמר | לאחתי | ארשת | אמר | אחתך | בשא | ושלם את | אף אנכ | שלם | ברכתך לב
על צפן | ולכל אל | תחפנחס | יפעלך | שלם | אפקנ הכסף | אש שלחת | לי | ותנת
ן | לי מש[ק]ל 3 --ר ו | ה--אעל | אתכפ/כ/בר עררת/ם ומלאת | על תפני | אית | כל
כסף | אש לי | בדרך | ויתת | אתי-את בטח | ברב/כר-עראשאדע | במא-[. ז]ת וש
לחת לי את ספר הנקת אש למי ש--כי

קרבה סגנונית למקרא עריכה

המכתב מראה במספר מקומות קרבה סגנונית לתנ"ך, כפי שנמצא בכתובות פיניקיות רבות. נוסחת הפתיחה "אֹמֶר פלוני, אֱמֹר לאלמוני" ידועה ממכתב עמוני מתל מזאר, מהאוסטרקון האדומי מחורבת עוזה ומכתובות חורבת תימן, ודומה לנוסחות פתיחת מכתבים באוגריתית ("תחם פלוני, לאלמוני רגם" כלומר "דְבר פלוני, לאלמוני אֱמור",[4] או "לאלמוני רגם, תחם פלוני" כלומר "לאלמוני אֱמור, דְבר פלוני"[5]) ובאכדית (um-ma X a-na X qi-bi-ma – כך (אמר) אלמוני, אֶל פלוני, אֶמור[6][7][8]).[9][10] נוסחת הברכה בתחילת המכתב ”שלם את | אף אנכ | שלם” (שלום את? אף אנכי שלום) היא נוסחת ברכה עברית המופיעה גם במקרא, באחת מכתובות חורבת תימן, במכתב העמוני מתל מזאר ובמכתב האדומי מחורבת עוזה, ומיוחדת בכך שלמילה "שלום" לא מצטרפת אות יחס ("אנכי בשלום") אלא במקום המושא העקיף ("לי שלום") באים כינויי גוף.[11] נוסח הפתיחה השלם "אֹמֶר פלוני, אֱמֹר לאלמוני, השלום אתה? וברכתיך לאל" דומה במיוחד לנוסח אחד המכתבים מפיטס ב' מחורבת תימן ולאוסטרקון האדומי מחורבת עוזה;[12] ברכת הנמען לאל/אלים בפתיחת מכתבים מופיעה גם בכתובות אחרות מחורבת תימן[13] ובמכתבי ערד.[14] הביטוי ”אפקנ הכסף | אש שלחת | לי | ותנתן | לי” (הוצאתי את הכסף אשר שלחת/שלחה לי ונתת/נתתיו לי) הוא ביטוי של צמד המילים נתן/שלח המופיע גם במקרא.[15]

מכתב ממקור לא ידוע עריכה

 
הפפירוס שמקורו אינו ידוע

פפירוס שני, ממקור לא ידוע, נמצא על־ידי מפרסם הפפירוסים נואל אמה־ז'ירו בארכיון המוזיאון המצרי בקהיר (ועל כן ידוע המכתב גם כ"הפפירוס מקהיר").[16] המכתב ידוע כ־KAI 51.

הכתובת בצדו האחד של המכתב היא:

[...........]תי וברב של[..]
[.....]מ[..]חתן ל[.]ן שלש 1 ו
קללם ו[....]ובנשמם עלם 2 ו
בצל ראשי[..]ובצל פלנע ופאל
הרנכארת --ברכתמלקרת שלמם
3 וזית משקן 25 ושקדם
וכמן ולערתי עעם וששמן ו
עקלם 3 ול-[..] 5 כלא ל
ירחם-ע [.......]וח[ת]ם וח
תמם בטבעת ו[..] והן ש[¿]
[....]עע [......]ם אר[.....]
[...]מחצ [......]ולבכורי[....]
[.....]ל[.... בכ]ורי ינ[...]

הכתובת בצדו השני היא:

מן עבדמלכת לבדבעל לרב
[על פנ          ב]דבעל רב חרם לים ועל פנ אש ש לחר[ם לים    ]
[       ועל ]פנ אלדאדנדנח ואבאי ונכב ור-אשל[      ]
כסף[.....]ר[.....]בן לעח לכל עם שמש[          ]
וכמר[          ]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Vance, Donald R. “Literary Sources for the History of Palestine and Syria: The Phœnician Inscriptions,.” The Biblical Archaeologist 57, no. 1 (1994): 2–19. https://doi.org/10.2307/3210392. "... There are two private letters on papyri (KAI ## 50-51)..."
  2. ^ Noël Aimé-Giron, 1940, Ba'al Saphon et les dieux de Tahpanhès dans un nouveau papyrus phénicien, ASAÉ 40 433-60, Pl. xl
  3. ^ Delekat, L. “Ein Papyrusbrief in Einer Phönizisch Gefärbten Konsekutivtempus-Sprache Aus Ägypten (KAI 50).” Orientalia 40, no. 4 (1971): 401–9. http://www.jstor.org/stable/43078963.
  4. ^ למשל KTU2 2.6, 2.10, 2.14, 2.16, 2.21, 2.26(?), 2.34, 2.36, 2.39
  5. ^ למשל KTU2 2.4, 2.11, 2.12, 2.13, 2.24, 2.30, 2,33, 2.38
  6. ^ למשל François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 188–193; Charles Virolleaud, Lettres et documents administratifs de Ras Shamra, Syria 21, 1940, עמ' 247
  7. ^ בסידור אחר (a-na X um-ma X qi-bi-ma – לפלוני, כך (אמר) אלמוני, אֶמור), ראו למשל Daniel Arnaud, Une lettre du roi de Tyr au roi d'Ougarit : milieux d'affaires et de culture en Syrie à la fin de l'âge du bronze récent, Syria 59, 1982, עמ' 102
  8. ^ בסידור אחר (a-na X qi-bi-ma um-ma X – לפלוני אֶמור, כך (אמר) אלמוני), ראו למשל א. מלמט, תעודות על־אודות "נביאים" ממארי, עמ' 2–3, 14–15, 20–21, Georges Dossin, Une mention de Cananéens dans une lettre de Mari, Syria 50, 1973, עמ' 279
  9. ^ שמואל אחיטוב, אסתר אשל, זאב משל, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 91–93, 130
  10. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368
  11. ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 112-113: ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק ט' בנוסחת ברכה, וביטויים דומים בספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק ו' ובספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק כ"ז
  12. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 368
  13. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 253, 255-256, 258-260
  14. ^ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 32, 44, 72; יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 115
  15. ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 49: ספר איוב, פרק ה', פסוק י', ספר תהילים, פרק ק"ו, פסוק ט"ו
  16. ^ Noël Aimé-Giron, May 1937, Adversaria semitica: 1. Papyrus Phénicien, Bulletin de l’Institute Francais d’Archaologie Orientale 38 (1939), p. 1-63