מנחם מנדל הגר (וישווה)
הרב מנחם מנדל הגר (ה'תרמ"ה, 1885 − י"ג בטבת ה'תש"א, 12 בינואר 1941) היה האדמו"ר מוישווה (בכתיב יידי: ווישעווע או ווישאווא).
 | |
| לידה |
1885 ה'תרמ"ה כפר בעדעווייעלא, מרמורש טרנסילבניה |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1941 (בגיל 56 בערך) י"ג בטבת ה'תש"א קלויזנבורג |
| מדינה |
רומניה  |
| תקופת הפעילות |
? – 12 בינואר 1941 |
| חיבוריו | שארית מנחם |
| אב | רבי ישראל הגר |
|
| |
  | |
קורותיו
עריכה
בכור בניו של האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ. נולד בכפר בעדעווייעלא במרמורש שבטרנסילבניה, שם כיהן אביו כרב. נקרא על שם אבי סבו רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק". הוא גדל בבית אביו שהתיישב בויז'ניץ. נסמך להוראה על ידי רבי שלום מרדכי שבדרון ורבי בנימין אריה וייס מצ'רנוביץ. ידידו הקרוב אז היה הרב דוד פלדמן, שסיפר, שבמשך השבוע היה הרב הגר חולץ נעליו רק לפני טבילה במקווה, כיוון שלא ישן במיטה ורק למד תורה.
בשנת ה'תרס"ב (1902) נישא לבת דודו הרב מרדכי חודרוב (היה נשוי לאחות אביו). לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבת "בית ישראל" שהקים אביו בויז'ניץ, בהמשך כיהן כראש הישיבה. בשנת ה'תרס"ח (1908) התמנה לרבה של ויז'ניץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאביו ולשאר בני משפחתו שעברו להתגורר בגרויסוורדיין (אוראדיה) בטרנסילבניה. ישיבת "בית ישראל" נסגרה, ולימים הוקמה מחדש במקום, ואחר כך בישראל, על ידי אחיו הרב אליעזר הגר (נקראת כיום "ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר").
בשנת ה'תרפ"א (1921) התמנה כרב בעיירה וישווה שבמחוז מרמורש שבטרנסילבניה, ועמד בראש הישיבה שהתקיימה במקום. ישיבה זו הייתה הגדולה בכל רומניה באותה תקופה, ובשיאה מנתה כ-400 תלמידים. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרצ"ו (1936), החל נוהג באדמורו"ת וכונה האדמו"ר מוישאווא. גם לאחר ששימש כאדמו"ר המשיך לעמוד בראשות הישיבה ולמסור בה שיעורים. כן היה פעיל מאוד בחיזוק הדת בכל חבל מרמרוש.
בשנת ה'תש"א חלה, בחודש טבת הוא נלקח לרופאים בקלויזנבורג, שם נותח, אך נפטר במוצאי שבת, אור לי"ג בטבת לפנות בוקר. עצמותיו הועלו לקבורה לארץ ישראל והוא נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ, בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על שמו רחוב האדמו"ר מווישווה בקריית ויז'ניץ בבני ברק.
בניו
עריכהאת מקומו מילא בנו רבי ברוך הגר (נולד בכ"ט באדר ה'תרס"ח, 1908), חתנו של רבי צבי הירש ממישלניץ. הוא נאסר על ידי ההונגרים ונשלח לבודפשט, משם ניסה לברוח לרומניה, אך נתפס ונשלח לאושוויץ, שם נספה בי"ג בשבט ה'תש"ה (ינואר 1945). חתנו היה דוד הלבני.
בן נוסף, רבי חיים יהודה מאיר הגר, עלה לישראל וכיהן באדמו"רות ווישווא בתל אביב. נפטר בי"א באייר ה'תשכ"ט (אפריל 1969) ללא ילדים.
החסידות כיום
עריכהבנו של רבי ברוך, רבי נפתלי צבי הגר, שימש אף הוא כאדמו"ר. הוא פעל להקמת בתי כנסת ובתי מדרש על שם אבותיו, ועסק בהדפסת ספריהם. נפטר בכ"ד בטבת ה'תש"ס (ינואר 2000).
בי"ט באייר ה'תשמ"ד (21 במאי 1984) הקימו צאצאי הרב הגר את: "אגודת בית מדרש גבוה לתורה תפארת מנחם ואהל מאיר וישווא - ויז'ניץ"[1]. העמותה ייסדה ברחוב רש"י 30 בבני ברק, בית כנסת לחסידי ווישווא, ובתקופה שרבי ישראל הגר (לימים האדמו"ר מויז'ניץ) התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ, עקב הרחקתו מהחסידות, הוא קבע בו את מקום תפילתו.
סמוך למותו של רבי נפתלי צבי, בשנת ה'תש"ס, הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש ברחוב מינץ שבשכונת רמות ד' בירושלים, ומינו לאדמו"ר את בנו רבי ברוך הגר. בית המדרש מכונה "ישועות ישראל", פועל בו כולל אברכים, מכון להוצאת כתבי החסידות, וכן יוצא לאור עלון שבועי "תפארת ווישווא"[2].
שני אחיו של רבי ברוך מכהנים אף הם באדמו"רות בארצות הברית, רבי מנחם מנדל הגר במונסי[3], ובית מדרשו נקרא "שארית מנחם ווישווא", ורבי יצחק הגר בבורו פארק.
ספרו
עריכה- שארית מנחם - על התורה
לקריאה נוספת
עריכה- אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, עמודים 524-536, ירושלים, ה'תשל"ט
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, ה'תשמ"ח, עמודים לא-מז
- נתן אליהו רוט, הגאון הקדוש מוישאווא, שני חלקים, בני ברק, ה'תשס"ט
קישורים חיצוניים
עריכה- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' מנחם מענדיל האגער זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 28, באתר היברובוקס
- נתן אליהו רוט, קדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג- ביתו אחריו, שארית מנחם, אתר היברובוקס
- מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה - "ישיבה עולמית בית ישראל באויבערווישא", באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, ה'תשט"ז, 1956
- קונטרס גאון ישראל וקדושו - חלק שני(הקישור אינו פעיל), מכון ברכת נפתלי, ה'תשע"ח
- מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מווישווא(הקישור אינו פעיל), שנות ה-20. באתר ווינרס
מנחם מנדל בן ישראל הגר (1886-1941), מוישיוה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ תעודת רישום העמותה
- ^ אלי בן דוד, הילולת ה'שארית מנחם' בבית המדרש ווישווא בירושלים | תיעוד, י״ג בטבת ה'תשע״ג, באתר jdn
- ^ מערכת JDN, מונסי: הילולת הרה"ק מווישווא זי"ע בצל נינו אב"ד ווישווא, כ״ד בטבת ה'תשע״ו