מצוות בניין בית המקדש

מצוות בניית בית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הציבור לבנות בית מקדש לה', שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות התלויות בקיומו של בית המקדש.

מצוות בניין בית המקדש
(מקורות עיקריים)

מנורה שנבנתה והוצבה ברובע היהודי על ידי מכון המקדש
מקרא	שמות, כ"ה, ח'–ט'
משנה תורה	ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק א'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה כ' ספר החינוך, מצווה צ"ה

מקור המצווה

בתורה נאמר הציווי על בניית המשכן שהוקם בזמן שהותם של בני ישראל במדבר סיני: ”וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן תַּעֲשׂוּ”.

עשיית המשכן וכליו השונים מתוארת בספר שמות בפרוטרוט ובחגיגיות רבה, והציוויים על עבודת הקורבנות בו מתוארים במהלך ספר ויקרא שאחריו.

תנאים לקיום המצווה

חז"ל למדו מן הפסוקים, שהקמת המקדש במקומו הקבוע ("בית עולמים"), צריכה הייתה לבוא לאחר קיומה של מצוות מינוי מלך ומצוות מחיית זכר עמלק:

רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ - למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. איני יודע איזה יקדום, אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק', משישב המלך על כיסא ה' את מכרית זרע עמלק... ועדין איני יודע איזה יקדום, אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם', ואומר 'ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב ואומר 'ויאמר דוד אל נתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יֹשב בתוך היריעה'.

הרמב"ם פסק דין זה בספרו משנה תורה, והיו שפסקו על פי דבריו שמצווה זו אינו נוהגת אלא אחר שמינו מלך על ישראל:

(א) שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה.

(ב )מינוי מלך קודם למלחמת עמלק... והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית...

— משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק א', הלכות א'–ב'

אמנם יש שכתבו על פי דברי הרמב"ם במורה נבוכים שסדר זה של מינוי מלך היה נצרך רק לזמן הכניסה לארץ^{[דרוש מקור][מפני ש...]}. ויש שכתבו שכוונת הרמב"ם והגמרא היא רק לכתחילה, ולא שקיומם של הדברים הללו הוא תנאי לחיוב המצווה.

הקמת המקום הקבוע

ערך מורחב – ריכוז הפולחן

בספר דברים, לפני הכניסה לארץ ישראל, מתוסף ציווי לחפש בארץ את "המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם" ואליו לרכז את כלל עבודת הקורבנות:

כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה... הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ, שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ.

במשך שנים רבות לאחר הכניסה לארץ ישראל טרם התממשה בניית הבית המקווה; תחילתו של מהלך כזה הייתה הקמת משכן שילה, שהיה, כדברי חז"ל, בית אבנים אך עם כיסוי של אוהל ולא תקרה. לאחר חורבן שילה (ככל הנראה על ידי הפלשתים בצעירותו של שמואל הנביא), נדד ארון הברית ברחבי הארץ, ושהה זמן-מה במשכנים ארעיים בנוב ובגבעון, עד שקידש דוד את ירושלים כמקום שבו אמור להיבנות בית המקדש באופן קבוע. דוד רצה לקיים את מצוות הבניין אך נאסר עליו על ידי נתן הנביא מפי האל; עם זאת, עשה דוד את כל ההכנות לכך, כך שכאשר מלך שלמה בנו, יכול היה להתחיל מיד במלאכה.

מעמד בחירתו של הר הבית למקום שבו ייבנה הבית העתידי מתואר בפירוט בסוף ספר שמואל ובדברי הימים, ומלווה בהתגלות מלאך ה' ובדברי גד הנביא. נראה שהתנ"ך וחז"ל תפסו זאת כאירוע מכונן, שאוסר מאז על כל בנייה של מקדש במקום אחר.

תוקף המצווה כיום

הרמב"ם מנה את המצווה להקמת המקדש כאחת מתרי"ג מצוות, המחויבות בכל דור. וכך כתב בספרו משנה תורה:

מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה--שנאמר "ועשו לי מקדש"; וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבנו, והיה לפי שעה - שנאמר "כי לא באתם עד עתה...".

כך גם מנו שאר מוני המצוות, כגון רס"ג, וגם רש"י במספר מקומות שונים הגדיר את בניין המקדש כמצוות עשה.

דימוי בית המקדש בהר הבית בירושלים בציורו של האמן מאיר עמר, ברחוב יואל משה סלומון בשכונת נחלת שבעה בירושלים

אמנם יש סוברים שלא מוטל על העם להקים את המקדש בזמן הזה, על פי דברי רש"י בפירושו למסכת סוכה שמקדש העתיד שאנו מצפין "בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים", וכן כתבו ראשונים נוספים במקום, כמו התוספות, הרשב"א והריטב"א.

היו שרצו להסיק כן גם מדעת הרמב"ם, שכתב שהמשיח יבנה את המקדש, או מכך שכתב שמינוי מלך קודם לבניין המקדש.

אמנם, יש שכתבו לדייק מדברי רש"י בפירושו לתנ"ך ולתלמוד שבנין בית המקדש יבנה על ידי עם ישראל כמו כן, יש שהעירו מכך שהרמב"ם במקומות שהזכיר נושא זה בספריו קבע שמצוות בניין המקדש היא מצווה לדורות.

על דברי רש"י שבית המקדש ירד משמים, כתב הערוך לנר שמלשון התלמוד לא משמע כן: ”וודאי בית המקדש לעתיד לבוא יבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש רוחני שיבוא לתוך בית המקדש הנבנה גשמי, כנשמה בתוך הגוף.” (ערוך לנר, סוכה מ"א ע"א, על רש"י ד"ה אי נמי).

ראו גם

• זיהוי מקום המקדש
• חידוש עבודת הקורבנות
• מקדש יחזקאל
• כניסה להר הבית (הלכה)

לקריאה נוספת

• אל גבעת הלבונה, הרב יצחק שפירא והרב יוסף פלאי, אגודת אל הר המור, ה'תשנ"ט.

קישורים חיצוניים

רמב"ם הלכות בית הבחירה, באתר ויקיטקסט

• מצוות בניין בית המקדש בזמן הזה