מקור היסטורי

מקור היסטורי הוא לרוב מסמך כתוב (בכתב יד או בדפוס או מסותת באבן) או ממצא ארכאולוגי אשר באמצעותו ניתן לקבל מידע על אירוע מסוים בעבר. באמצעות סינתזה של מקורות היסטוריים ניתן לכתוב את הסיפור ההיסטורי.

סוגי מקורות

המקורות העיקריים המשמשים היסטוריונים על מנת לכתוב את ההיסטוריה הם מקורות כתובים, אשר הועתקו לאורך הדורות במנזרים או במפעלי העתקה ממלכתיים, כלים אשר היו בשימוש של תרבויות שונות בעבר (למשל כדים, כלי נשק, כלי אוכל וכדומה) אך גם סרטים, תמונות והקלטות שמע, יכולים לשמש כמקורות היסטוריים.

המקורות מתחלקים לקטגוריה נוספת: מקור ראשוני, שנכתב או נוצר בתקופה הנחקרת ואשר מספק מידע ממקור ראשון, כעדות ישירה לאירוע מסוים. מקור משני אשר מכיל ניתוח, פרשנות או סינתוז של מידע המצוי במקורות אחרים, לרוב מקורות ראשוניים, אך גם ממקורות נוספים.

מקורות כתובים

מקורות כתובים הם בדרך כלל כרוניקות, רשמיות (נכתבות על ידי הממשל) או אישיות (נכתבות ביוזמה אישית). המקורות הכתובים מגוללים סיפור היסטורי, המתחיל בנקודה מסוימת בעבר, לרוב מתאר את ההווה, ובמקרים מסוימים - אף מנסה לחזות את העתיד. מקורות כתובים יכולים להיות כרוניקות, אנאלים (כרוניקה המסודרת לפי שנים), ביוגרפיות או נבואות לאחר מעשה.

ממצאים ארכאולוגיים

ממצא ארכאולוגי הוא חפץ או שריד מהעבר (למשל: מבצר עתיק), אשר ניתן ללמוד ממנו על פרקטיקות אכילה, שיטות בנייה, אמנות ועוד. הממצאים הארכאולוגיים מסייעים לאשש או להפריך את המידע הנמסר על ידי המקורות הכתובים, ושילוב של שניהם, בעיקר בחקר היסטוריה עתיקה או מדיבאלית מאפשר להגיע למסקנות אמינות יותר מאשר בהסתמכות על מקורות כתובים בלבד.

מקורות היסטוריים אחרים

החל ממחצית המאה ה-19, עת החל השימוש במצלמות, החלו להופיע מקורות לתיעוד היסטורי נוספים, אשר לא היו בנמצא במאות ואלפי השנים קודם לכן. התצלומים, סרטי הווידאו והקלטות השמע, מסייעות להיסטוריונים לאמת את המידע הכתוב במקורות, באמינות גבוהה יותר מאשר ממצאים ארכאולוגיים. הסיבה לכך היא שבמקורות מסוג זה, ניתן לשחזר באופן טוב יותר את האירוע ההיסטורי הנחקר, מאשר על ידי ממצא ארכאולוגי מלפני מאות או אלפי שנים. עם זאת, השימוש במקורות אלה הוא מוגבל רק ל-150 השנים האחרונות, ולא ניתן באמצעותם לחקור תקופות מוקדמות יותר.

אמינות המקורות

אמינותם של מקורות היסטוריים נמדדת בכמה פרמטרים. ראשית, מסווגים את תוכן הסיפור עצמו (במקורות כתובים) ל-4 קטגוריות:

• סביר
• אפשרי
• לא סביר
• בלתי אפשרי

סביר

המידע המופיע במקור הוא הגיוני (אין בו התערבות על טבעית, לא מסופר בו על טכנולוגיה שלפני זמנה וכדומה), יש ראיות לכך שמספק המידע חי בסמיכות לאירוע אותו הוא מתאר, וישנם מקורות נוספים המאשרים את הכתוב.

דוגמה: כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים.

אפשרי

המידע המופיע במקור תואם את ידיעת ההיסטוריונים על התקופה המדוברת, כתיבתו אמינה, אך אין מקורות נוספים המאשרים את הכתוב במקור.

דוגמה: סיפור מגילת אסתר

לא סביר

המידע המופיע במקור היה יכול להיות מוגדר כ"אפשרי", אך ישנם מקורות רבים הסותרים את התיאורים המופיעים בו.

דוגמה: כיבוש רומא על ידי ארתור, כפי שמופיע בהיסטוריה של מלכי בריטניה של ג'פרי ממונמות'.

בלתי אפשרי

המקור מתאר אירועים שאינם בדרך הטבע, טכנולוגיות חדשניות בטרם עת, או אירועים שלא יכולים להתקיים במציאות.

דוגמה: סיפורה של אטלנטיס.

אישוש מקורות היסטוריים

אחת הדרכים להעלות את מהימנותו של מקור מסוים, היא על ידי הצלבת המידע המופיע בו למקורות אחרים בני הזמן. המידע החופף יוכל לאשר את התרחשותו של אירוע היסטורי (זאת, אם הוא מלכתחילה לא מוגדר "בלתי אפשרי"), ואף לתת מידע שלא נמסר באופן ישיר במקורות.

למשל: ישנם חמישה מקורות שונים, המתארים את הכתרתו של קרל הגדול בחג המולד שנת 800. כל אחד מהמקורות מתייחס לאירוע באופן שונה, אך אין מקור השולל את הטקס. מכאן ניתן ללמוד כי הטקס, בסבירות גבוהה מאוד, אכן התקיים.

ביבליוגרפיה

• בנימין זאב קדר, "הכיבוש הערבי והארץ הנושבת – עדותה של אפוקליפסה מן המאה השביעית", בתוך: הגבול הגרמני של האימפריה הרומית, עורכים: מיכאל טוך ודורון מנדלס, עמ' 9 - 21.

ראו גם

• היסטוריה
• היסטוריוגרפיה
• ארכאולוגיה
• כתב יד
• עשרת ספרי ההיסטוריה – דוגמה לכרוניקה המתחילה בבריאת העולם ומסתיימת בתקופתו של המחבר. משמשת כמקור ראשוני רק מהאירועים הסמוכים לחיי המחבר.
• חיי קרל הגדול – דוגמה לביוגרפיה המשמשת כמקור ראשוני.
• מקור ראשוני
• מקור משני
• מקור שלישוני

לקריאה נוספת

• הספר "בר כוכבא" מאת יגאל ידין
• הספר "ערש הציוויליזציה" מסדרת Time Life

קישורים חיצוניים

• הסבר מהם מקורות היסטוריים, באתר החוג להיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג'.
• דוגמאות למקורות היסטוריים, באתר אוניברסיטת סארי.
• היסטוריה - מקורות, דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון אסף תעודות הסטוריות, בספרייה הלאומית