פתיחת התפריט הראשי

מקור היסטורי הוא לרוב מסמך כתוב (בכתב יד או בדפוס או מסותת באבן) או ממצא ארכאולוגי אשר באמצעותו ניתן לקבל מידע על אירוע מסוים בעבר. באמצעות סינתזה של מקורות היסטוריים ניתן לכתוב את הסיפור ההיסטורי.

סוגי מקורותעריכה

המקורות העיקריים המשמשים היסטוריונים על מנת לכתוב את ההיסטוריה הם מקורות כתובים, אשר הועתקו לאורך הדורות במנזרים או במפעלי העתקה ממלכתיים, כלים אשר היו בשימוש של תרבויות שונות בעבר (למשל כדים, כלי נשק, כלי אוכל וכדומה) אך גם סרטים, תמונות והקלטות שמע, יכולים לשמש כמקורות היסטוריים.

המקורות מתחלקים לקטגוריה נוספת: מקור ראשוני, שנכתב או נוצר בתקופה הנחקרת ואשר מספק מידע ממקור ראשון, כעדות ישירה לאירוע מסוים. מקור משני אשר מכיל ניתוח, פרשנות או סינתוז של מידע המצוי במקורות אחרים, לרוב מקורות ראשוניים, אך גם ממקורות נוספים.

מקורות כתוביםעריכה

מקורות כתובים הם בדרך כלל כרוניקות, רשמיות (נכתבות על ידי הממשל) או אישיות (נכתבות ביוזמה אישית). המקורות הכתובים מגוללים סיפור היסטורי, המתחיל בנקודה מסוימת בעבר, לרוב מתאר את ההווה, ובמקרים מסוימים - אף מנסה לחזות את העתיד. מקורות כתובים יכולים להיות כרוניקות, אנאלים (כרוניקה המסודרת לפי שנים), ביוגרפיות או נבואות לאחר מעשה.[1]

ממצאים ארכאולוגייםעריכה

ממצא ארכאולוגי הוא חפץ או שריד מהעבר (למשל: מבצר עתיק), אשר ממנו ניתן ללמוד על פרקטיקות אכילה, שיטות בנייה, אמנות ועוד. הממצאים הארכאולוגים מסייעים לאשש או להפריך את המידע הנמסר על ידי המקורות הכתובים, ושילוב של שניהם, בעיקר בחקר היסטוריה עתיקה או מדיבאלית מאפשר להגיע למסקנות אמינות יותר מאשר בהסתמכות על מקורות כתובים בלבד.

מקורות היסטוריים אחריםעריכה

החל ממחצית המאה ה-19, עת החל השימוש במצלמות, החלו להופיע מקורות לתיעוד היסטורי נוספים, אשר לא היו בנמצא במאות ואלפי השנים קודם לכן. התצלומים, סרטי הווידאו והקלטות השמע, מסייעות להיסטוריונים לאמת את המידע הכתוב במקורות, באמינות גבוהה יותר מאשר ממצאים ארכאולוגים. הסיבה לכך היא שבמקורות מסוג זה, ניתן לשחזר באופן טוב יותר את האירוע ההיסטורי הנחקר, מאשר על ידי ממצא ארכאולוגי מלפני מאות או אלפי שנים. עם זאת, השימוש במקורות אלה הוא מוגבל רק ל-150 השנים האחרונות, ולא ניתן באמצעותם לחקור תקופות מוקדמות יותר.

אמינות המקורותעריכה

אמינותם של מקורות היסטוריים נמדדת בכמה פרמטרים. ראשית, מסווגים את תוכן הסיפור עצמו (במקורות כתובים) ל-4 קטגוריות:

  • סביר
  • אפשרי
  • לא סביר
  • בלתי אפשרי

סבירעריכה

המידע המופיע במקור הוא הגיוני (אין בו התערבות על טבעית, לא מסופר בו על טכנולוגיה שלפני זמנה וכדומה), יש ראיות לכך שמספק המידע חי בסמיכות לאירוע אותו הוא מתאר, וישנם מקורות נוספים המאשרים את הכתוב.

דוגמה: כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים.

אפשריעריכה

המידע המופיע במקור תואם את ידיעת ההיסטוריונים על התקופה המדוברת, כתיבתו אמינה, אך אין מקורות נוספים המאשרים את הכתוב במקור.

דוגמה: סיפור מגילת אסתר

לא סבירעריכה

המידע המופיע במקור היה יכול להיות מוגדר כ"אפשרי", אך ישנם מקורות רבים הסותרים את התיאורים המופיעים בו.

דוגמה: כיבוש רומא על ידי ארתור, כפי שמופיע בהיסטוריה של מלכי בריטניה של ג'פרי ממונמות'.

בלתי אפשריעריכה

המקור מתאר אירועים שאינם בדרך הטבע, טכנולוגיות חדשניות בטרם עת, או אירועים שלא יכולים להתקיים במציאות.

דוגמה: סיפורה של אטלנטיס.

אישוש מקורות היסטורייםעריכה

אחת הדרכים להעלות את מהימנותו של מקור מסוים, היא על ידי הצלבת המידע המופיע בו למקורות אחרים בני הזמן. המידע החופף יוכל לאשר את התרחשותו של אירוע היסטורי (זאת, אם הוא מלכתחילה לא מוגדר "בלתי אפשרי"), ואף לתת מידע שלא נמסר באופן ישיר במקורות.

למשל: ישנם חמישה מקורות שונים, המתארים את הכתרתו של קרל הגדול בחג המולד שנת 800. כל אחד מהמקורות מתייחס לאירוע באופן שונה, אך אין מקור השולל את הטקס. מכאן ניתן ללמוד כי הטקס, בסבירות גבוהה מאד, אכן התקיים.

ביבליוגרפיהעריכה

  • בנימין זאב קדר, "הכיבוש הערבי והארץ הנושבת – עדותה של אפוקליפסה מן המאה השביעית", בתוך: הגבול הגרמני של האימפריה הרומית, עורכים: מיכאל טוך ודורון מנדלס, עמ' 9 - 21.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הספר "בר כוכבא" מאת יגאל ידין
  • הספר "ערש הציוויליזציה" מסדרת Time Life

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נבואות לאחר מעשה (לטינית: viticinium ex eventu) היו רשומות אשר נכתבו על ידי אנשי דת, בשלוש הדתות המונתאיסטיות במהלך ימי הביניים. נבואות אלה נתחברו בדרך כלל זמן מועט (מספר שנים) לאחר התרחשות של אירוע "אפוקליפטי" בעיני המחבר.