מקלט מס (Tax Haven) הוא מדינה או אזור בעל אוטונומיה כלכלית שרמת המסים בו נמוכה בהשוואה בינלאומית, כך שרישום ההכנסה במדינה (או אזור) זו במקום במדינה בה באמת הופקה ההכנסה, מאפשרת להימנע מתשלומי מס במידה ניכרת. זהו תכנון מס חוקי, אם כי מחוקק המיסים ורשויות המיסים מנסים לצמצם את השימוש בו. מדינות המשמשות כמקלטי מס הן בדרך כלל מדינות קטנות יחסית, וחסרות תשתית כלכלית איתנה. מטרתן של מדינות אלו בגביית מס נמוך היא למשוך הון זר כדי ליצור פעילות בנקאית ענפה, וגם לספק תעסוקה לשירותים שונים להם נזקק איש העסקים החוסה במקלט המס.[1][2]

מפת מקלטי המס בעולם לפי הקונגרס של ארצות הברית (מעודכן ל-2008)

בין היתר יקבעו חוקיהן של מדינות אלו כי התאגיד במקלט המס ישלם אגרת רשם החברות שנתית, שכר שנתי לדירקטורים, שכר למזכיר החברה. כן עשויים להידרש כתובת רשומה במקלט המס, הגשת דוחות כספיים, וכיוצא בזה. כן ייהנו המדינות מפיתוח התקשורת בהן בשל הצורך בספקי אינטרנט למסחר אלקטרוני, מפיתוח הבנקאות, שירותי סליקה, חברות נאמנות וכו'.[3]

רשימת מקלטי מס בעולם על פי מספר סינק

יש הסכמה כללית שמקלטי מס ממלאים במשך השנים תפקיד מרכזי בהתפתחות המערכת הקפיטליסטית בקנה מידה עולמי. שוויץ היא אחת ממקלטי המס הראשונים שצמחו, אם לא הראשונה, וגם אחת החשובות בעולם'[4] אף שפעילותה בתחום זה הצטמצמה במשך השנים. שוויץ עדיין נחשבת למקלט מס, אך ישנם היום (2023) מקלטי מס אגרסיביים יותר דוגמת איי הבתולה וג'רזי.

קבוצה CORPNET פרסמה דו"ח בשנת 2017 בו דירגה 24 מרכזים פיננסים לפי מספר הסינק שלהם (מספר המעריך בהערכה גסה כמה כסף נכנס למדינה מעבר לכסף שאמור להיכנס אליה לפי גודל הכלכלה שלה). ככל שמספר זה גבוה יותר כך המרכז הפיננסי ייחשב למקלט מס מוביל יותר. על פי דוח זה, אלו הם 14 מקלטי המס המובילים בעולם[5]:

מקלטי המס מתחרים ביניהם, אך גם שונים זה מזה בשינויים ניכרים, ואף אופן ההתאגדות ומשמעותה לובשים ופושטים צורה. מקלטי המס יברכו על הקמת חברות סחר בינלאומי אך לא כל מדינה תתיר הקמת קזינו בתחומה.

מנגד, ארגונים בינלאומיים כגון ה-OECD עוסקים בניסיונות לחסום את הפרצות, אך מטעמים שונים שאינם נוגעים בדרך כלל להשתמטות ממס, אלא לשם מניעת מימון פעילות בלתי חוקית והלבנת הון הנובעים מפעילות בלתי חוקית.

הפרלמנט האירופי מקפיד על יצירת רשימות של מקלטי מס לצרכי פיקוח ובקרה. עריכת רשימה כזו החלה למטרה של הפסקת שיטות מס מזיקות הנובעות מהסתירה בין הטווח הגלובלי של זרימות פיננסיות לבין ההיקף המוגבל מבחינה גיאוגרפית של תחומי שיפוט או בתוך גבולות לאומיים.[1]

רקע והתפתחות עריכה

 
איי סיישל, גן עדן לא רק לנופשים אלא גם למשקיעים

מקלטי המס המוכרים כיום הם חידוש של המאה ה-20. בתחילה הם שימשו משפחות עשירות וכנופיות פשע ומאוחר יותר נוצלו גם על ידי תאגידים רב-לאומיים. עם זאת, מקלטי מס היו קיימים במובנים מסוימים גם בעת העתיקה. ביוון העתיקה היה ידוע על נוהג של הסוחרים לאחסן סחורה באיים הסמוכים על מנת להימנע ממיסוי בשיעור של 2% על סחורה מיובאת. גם קריית הוותיקן שימשה כמקלט מס לאפיפיור ולאנשיו.[6]

השימוש המודרני במקלטי מס, כפי שהוא מוכר כיום, קיבל דחיפה משמעותית בשנות ה-70 עת החלו מדינות ה-OECD להטיל מגבלות על שוקי ההון המקומיים, בצורה של רגולציה ופיקוח מוגברים. תופעות אלו, יחד עם שיעורי המיסוי הגבוהים במדינות אלו, הובילו לפריחתם של המרכזים הפיננסים בעולם ובעיקר במקלטי המס הקלאסיים. באירופה, המדינה המובילה בתחילת שנות ה-70 הייתה לוקסמבורג, אשר הצליחה למשוך אליה כספים של תושבי גרמניה, צרפת ובלגיה. מאוחר יותר הצטרפו האי מאן, בחריין ואיי קיימן. בשלב זה, החלו להתפתח במקלטי המס ענפי הבנקאות והשירותים הפיננסיים המהווים כיום חלק מהותי מהבנקאות הגלובלית.[7]

מדינות ריבוניות אשר רצו להצטרף לתחום החדש נאלצו, מטעמים תקציביים, ליצור מנגנונים מיוחדים אשר יהיו כדאיים לפעילויות מסוימות ולאנשים מסוימים. אותן מדינות לא יכלו להתחרות במקלטי המס הקלאסיים ולהציע שיעורי מס נמוכים, ועל כן פותחו מנגנונים המאפשרים תשלום מס נמוך או פטור ממס, לדוגמה, למשקיעים זרים בלבד.

 
מאוריציוס. גן עדן למשקיעים

פעילות מקלט מס נחקרת ע" כלכלנים העוסקים בתחום הכלכלה הפוליטית וניתן להבין את המשמעויות של כך במקרה של מאוריציוס.[8]

בעוד שרוב המחקרים מצביעים על קשר שלילי בין מקלטי מס לשקיפות, החוקרת Lewellen מצאה כי קשר זה תלוי בסביבת הממשל התאגידי של הפירמה כמו גם בתמריצים שלה בשוק ההון. היא מצאה שהמתאם השלילי מוגבל לחברות הכפופות לממשל חלש במדינת הבסיס. לעומת זאת, בקרב חברות בסביבות ממשל חזקות יותר, נמצא קשר חיובי בין התאגדות מקלט מס לשקיפות, שמתרכז בעיקר בקרב חברות עם תמריצים גדולים יותר בשוק ההון.[9]


מאפיינים של מקלטי המס עריכה

התפתחות התקשורת בשנים האחרונות, ובעיקר הסחר הממוחשב (e-commerce), הביאה עימה דור חדש של יחידים וחברות הנכונים להעביר את מרכזי פעילותם ממקום למקום בחיפוש אחר אקלים מס נוח לפעילותם העסקית ולהשקעותיהם.[10][11]

קיומם של מקלטי מס אינו נובע רק מהגידול בשיעורי המס ברחבי העולם אלא מהווה גם מפלט מפני התערבות המדינה ברכוש הפרט.

על מקלט מס לקיים שלושה תנאי יסוד:

  • שיעור מס נמוך, או פטור ממס על סוג חשוב אחד לפחות של הכנסה.
  • יציבות מדינית.
  • נגישות, מבחינת המרחק הפיזי (תנאי שבימינו איבד מעט מחשיבותו) וטיב היחסים עם מדינת מקלט המס. גם נגישות משפטית חשובה, שכן לא בכל מקלט מס יוכלו אזרחי מדינה מסוימת להקים חברה או עסק נוח לתפעול.

תנאים חשובים אחרים משתנים בהתאם לצרכיו של פליט המס: אמנות למניעת כפל מס, שוק חופשי במט"ח, זמינות כוח עבודה מתאים, יוקר מחיה, איסור המדינה שהיא מקלט המס להקים שרתי הימורים בתחומן, אקלים וכיוצא בזה תנאים אשר ישקלו על ידי אנשי העסקים לפי צורכיהם השונים.

מלחמת המדינות במקלטי המס עריכה

המדינות המתועשות במערב הקימו ארגונים שונים לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן, כגון ה-OECD ה-FATF, אשר מטרתם, בין היתר, למנוע "כיבוס" כסף "מלוכלך" שמקורו במסחר בלתי חוקי ובסוגים שונים של פשע מאורגן, אך מעל לכל מטרתם לחסום העברות כספים שנועדו לטרור בינלאומי (ראו בעניין זה מדריך בעברית של הרשות לאיסור הלבנת הון וחוזר בנק ישראל בעניין הלבנת הון).

מניעת השתמטות ממס או תכנון מס לגיטימי מהווה מטרה משנית לארגונים אלו, אך המלחמה בהון השחור הקשור לפעילות בלתי חוקית פוגעת גם בפליטי המס. בין היתר פיתחו המדינות רשימות שחורות של מדינות מקלטי מס שעליהן מוטלות מגבלות סחר, לא ייחתמו אמנות עם מדינות אלו, בנקים לא ששים לפתוח חשבונות לתאגידים שמקום מושבם במקלט מס, חשבוניות (invoice) של חברות תושבות במקלטי מס לא יהוו הוצאה מוכרת וכיוצא בזה.

ביוון, למשל, לא יוכר חשבון ששולם לחברה תושבת מקלט מס כהוצאה מוכרת לצורכי מס.

בישראל, מחלקת מיסוי בינלאומי ברשות המיסים לא תאשר לחברה ישראלית העברה בנקאית של כספים בגין שירותים שהעניקה חברה השוהה במדינה מקלט מס, אלא אם כן יוצג לה חוזה התקשרות עם אותה חברה, יגלו למחלקה מיהם בעלי המניות בחברה (על מנת לאתר בעלי אזרחות ישראלית ולגבות מהם מס על פעילות זאת - בישראל המס הוא מס פרסונלי וחל על האזרח ולא על חברה כך שרשימת חברה במקלט מס לא פוטרת את האזרח מתשלום מס), ויוכח להנחת דעתם כי אותה חברה משלמת מס במדינה אחרת.

קפריסין, אשר הייתה ידועה עד לאחרונה כמקלט מס (שיעור מס חברות של פחות מ-5%), דורשת כי ידווח לבנק המרכזי מיהם בעלי המניות הנהנים בחברה שמניותיה מוחזקות בידי גוף נאמן עבורם. קפריסין, אשר נכנסה בשנת 2004 לאיחוד האירופי, עדיין נחשבת אטרקטיבית לעסקים מסוימים למרות שמס החברות בה עלה ל-10%.

אפילו הבנקים בשווייץ, המפורסמים בסודיותם, לא יפתחו חשבון ללקוח שאין בידו המלצה מאת עורך הדין שלו, רואה החשבון שלו או הבנקאי שלו במדינה בה הוא תושב.

המשמעות של דיווח מדינה-לפי-מדינה (CbCR)[12] על הימנעות מתשלומי מס ושימוש במקלטי מס עריכה

החוקרים, Kurniashih ושותפיו, חקרו את השפעת הרגולציה של דיווח מדינה לפי מדינה (CbCR) בהרתעת הימנעות מתשלום מס של חברות ותאגידים רב לאומיים הרשומים בבורסה של אינדונזיה, ואת ההשפעה של כך על פעילותם של מקלטי מס. החוקרים מצאו כי פעילות הדיווח (CbCR) לא שימשה כגורם ממתן של פעילות מקלטי מס, והסיקו והמליצו לקובעי המדיניות לגבש מדיניות ספציפית עבור החברות שבבעלותן השתייכות למקלטי מס על מנת למנוע העברת רווחים על ידי הפעלת עסקאות פנים-חברתיות לא מתפקדות.[13]

במחקרם של Fuest, Hugger & Neumeier בנושא זה בשנת 2022, על חברות בגרמניה, מצאו החוקרים כי ל-82% מהחברות הרב-לאומיות הגרמניות הכפופות ל- CbCR יש חברות בנות שהן מקלט מס, וכי חברות בנות אלו רווחיות באופן ניכר יותר מאלה שאינן מקלטים. עם זאת, רק 9% מהרווחים העולמיים של חברות רב-לאומיות גרמניות מדווחים במקלטי מס. תוצאות המחקר מצביעות על כך שכ-40% מהרווחים המדווחים במקלטי מס הם תוצאה של העברת רווחים על רקע מס. הפסד בסיס המס השנתי הקשור לגרמניה מסתכם ב-5.4 מיליארד אירו, המקביל ל-4.3% מהרווחים שדווחו על ידי חברות אלו בגרמניה. זה מרמז על הפסד הכנסות ממסים של 1.6 מיליארד אירו בשנה.[14]

חוקרים (Otusanya & Adeyeye) מתחום הכלכלה הפוליטית והגלובליזציה, טוענים כי סמכויות שיפוט סיפקו ממריצים (בצד ההיצע) לזרימות כספיות בלתי חוקיות ממדינות מתפתחות כאשר מבני מקלטי המס מתערבים בהתנהגות המשתתפים. החוקרים טוענים כי עשרות שנים פעלו מרכזים פיננסים בגישה של ליברליזציה של סחר ושווקים, ושל תנועה מהירה יותר ויותר של אנשים, הון ומידע על פני אזורים וברחבי הגלובוס. פעולות אלו יצרו אפשרות של בריחת הון, הלבנת הון והלבנת הון גלובלית על ידי מרכזים פיננסיים שהם מקלטי מס.[15]

בחירת מדינת מקלט המס עריכה

ישנן סיבות שונות מדוע חברות רב-לאומיות מחליטות על הקמת חברות-בת במדינות שיש בהן מקלט מס. פניה למקלט מס מאפשרת הימנעות ממס הן על ידי מתן אפשרות לחברות להקצות הכנסה חייבת במס הרחק מתחומי שיפוט מקומיים של החברה, והן על ידי הפחתת הנטל של מיסוי מדינת מולדת על הכנסה זרה.

הראיות מצביעות על כך שהשימוש העיקרי של שותפים במדינות מקלט מס גדולות יותר, הוא להקצות מחדש הכנסה חייבת במס, בעוד שהשימוש העיקרי של שותפים במדינות מקלט מס קטנות יותר, הוא להקל על דחיית המיסוי בארה"ב על הכנסה זרה.

חברות בעלות פעילות זרה ניכרת מרוויחות הכי הרבה משימוש במקלטי מס, השפעה שניתן להעריך על ידי שימוש בשיעורי צמיחה כלכלית זרה כמכשיר לצמיחה ברמת הפירמה של השקעות זרות מחוץ למקלטי מס.[16]

חוקרים אחרים מוצאים שלמגוון הקפיטליזם של מיקומה של החברה ולרמת האינטנסיביות הטכנולוגית יש השפעה חזקה על החלטה זו. כמו כן, בניגוד לממצאים לעיל, מצאו חוקרים אלו כי לשיעור מס החברות במדינה שבה שוכנת החברה יש השפעה מינימלית. זה מצביע על כך שליברליזציה של מס חברות לא ירתיע חברות רב-לאומיות מלבצע פעילות זו של פניה למקלטי מס.[17]

מבנה מקלטי המס שונה ממדינה. השימושים השונים שעושות חברות כדי לחמוק ממס הם:

לא אחת גוברים שיקולים של זמינות כוח אדם מקומי מתאים או ריחוק גאוגרפי על שיקולי המס. כן, חוקי עידוד השקעות שנתקבלו במדינות שונות במגמה לקדם אזורים או תחומים בלתי מפותחים, מספקים רשת של מעין מקלט מס ייחודי עבורם. ההקלות במס או תקופת פטור מיוחד ממס למשך 10–15 שנה מהוות חלק מעסקת חבילה הכוללת הון זול או מענקי השקעה, היצע של כוח עבודה זול יחסית ונגישות לשווקים קרובים.

לבעלי ספינות קיימים מקלטי מס מיוחדים, מאחר שמקום עבודת הספינות אינו בתוך המדינות שבהן רשומות הספינות (Offshore).

קיימות יותר ממאה מדינות ברחבי העולם אשר מעניקות משטר של מס נמוך ביותר לתושביהן או לחברות או לאנשי עסקים זרים. רובן ככולן חרתו על דגליהן עידוד של המסחר הממוחשב (e-Commerce), אם בכלל שטחיהן ואם באזורים מיוחדים אשר הקצו לצורך כך כאזורי סחר חופשי.

עד היום, ענפים שלמים, של הימורים באינטרנט (Online casino ו-Casino affiliate), משחקי מזל, בנקאות מקוונת, חברות סחר בינלאומי וחברות המעניקות שירותים באמצעות האינטרנט קיבלו החלטה מושכלת והעתיקו את כתובתן אל מדינות אשר העניקו להן עידוד מס נמוך או אפסי.

ייתכן שבעתיד תהיה נדידה המונית מאזורי מס גבוה של גופים רבים נוספים העוסקים בתחומים אחרים אשר אינם נזקקים לכוח מכירה, ייצור או למערכות הפצה מקומיים. העיכוב במסחר הממוחשב (e-commerce) נובע ככל הנראה מן העובדה שהוא מהווה רק אחוז מזערי של מכירות ברוב הסקטורים, בעיקר משום שהלקוחות הפוטנציאלים נרתעים (בצדק או שלא בצדק) מלסמוך על המדיה החדשה בפעילויות שבהן מעורב כספם.[18][19]

עסקים רבים חוששים עדיין ליטול את הסיכון שבשריפת גשרים על ידי ויתור על המסגרת שבה עבדו עד כה, על כוח אדם מיומן ושאר סממני העסק להם הורגלו. המעבר לאזור חופשי ממס (Offshore) מטבעו אינו יכול להתבצע על בסיס ניסיון. כדי ליהנות מפטור ממס חייבת החברה להתנתק לחלוטין מקיומה הקודם.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אבי נוב, "מקלטי מס ומגמות חדשות של הסדרה בינלאומית", מיסים יז/2 (אפריל 2003).
  • מוטי בר-טל, The State of Tax Justice 2021

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקלט מס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Tax Haven: Definition, Examples, Advantages, and Legality, Investopedia (באנגלית)
  2. ^ Ronen Palan, Richard Murphy, Christian Chavagneux, Tax Havens, 2018-10-09 doi: 10.7591/9780801468568
  3. ^ Eugenia Ramona Mara, Determinants of Tax Havens, Procedia Economics and Finance, Emerging Markets Queries in Finance and Business 2014, EMQFB 2014, 24-25 October 2014, Bucharest, Romania 32, 2015-01-01, עמ' 1638–1646 doi: 10.1016/S2212-5671(15)01490-2
  4. ^ Sébastien Guex, The Emergence of the Swiss Tax Haven, 1816–1914, Business History Review 96, 2022, עמ' 353–372 doi: 10.1017/S0007680520000914
  5. ^ 15 מקלטי המס המובילים ברחבי העולם, באתר mako, ‏2020-02-07
  6. ^ Daniela Iuliana Radu, Tax Havens Impact on the World Economy, Procedia - Social and Behavioral Sciences, World Conference on Business, Economics and Management (BEM-2012), May 4–6 2012, Antalya, Turkey 62, 2012-10-24, עמ' 398–402 doi: 10.1016/j.sbspro.2012.09.064
  7. ^ Dhammika Dharmapala, James R. Hines, Which countries become tax havens?, Journal of Public Economics 93, 2009-10-01, עמ' 1058–1068 doi: 10.1016/j.jpubeco.2009.07.005
  8. ^ Pritish Behuria, The political economy of a tax haven: the case of Mauritius, Review of International Political Economy 30, 2023-03-04, עמ' 772–800 doi: 10.1080/09692290.2022.2069144
  9. ^ Christina M. Lewellen, Tax haven incorporation and financial reporting transparency, Review of Accounting Studies 28, 2023-09-01, עמ' 1811–1855 doi: 10.1007/s11142-022-09676-2
  10. ^ Maya Bacache Beauvallet, Tax competition, tax coordination, and e‐commerce, Journal of Public Economic Theory 20, 2018-02, עמ' 100–117 doi: 10.1111/jpet.12254
  11. ^ Redirecting..., heinonline.org
  12. ^ Country-by-Country Reporting Requirements, qdd.oecd.org
  13. ^ Lulus Kurniasih, Yusniyati Yusri, Fakarudin Kamarudin, Ahmad Fahmi Sheikh Hassan, The role of country by country reporting on corporate tax avoidance: Does it effective for the tax haven?, Cogent Business & Management 10, 2023-12-31 doi: 10.1080/23311975.2022.2159747
  14. ^ Clemens Fuest, Felix Hugger, Florian Neumeier, Corporate profit shifting and the role of tax havens: Evidence from German country-by-country reporting data, Journal of Economic Behavior & Organization 194, 2022-02-01, עמ' 454–477 doi: 10.1016/j.jebo.2021.11.016
  15. ^ Olatunde Julius Otusanya, Gbadegesin Babatunde Adeyeye, The dark side of tax havens in money laundering, capital flight and corruption in developing countries: some evidence from Nigeria, Journal of Financial Crime 29, 2022-01-10, עמ' 62–100 doi: 10.1108/JFC-02-2021-0044
  16. ^ Mihir A. Desai, C. Fritz Foley, James R. Hines, The demand for tax haven operations, Journal of Public Economics, Special issue published in cooperation with the National Bureau of Economic Research: Proceedings of the Trans-Atlantic Public Economics Seminar on Fiscal Federalism 20–22 May 2004 90, 2006-02-01, עמ' 513–531 doi: 10.1016/j.jpubeco.2005.04.004
  17. ^ Chris Jones, Yama Temouri, The determinants of tax haven FDI, Journal of World Business 51, 2016-02-01, עמ' 237–250 doi: 10.1016/j.jwb.2015.09.001
  18. ^ David R. Agrawal, The Internet as a Tax Haven?, American Economic Journal: Economic Policy 13, 2021-11-01, עמ' 1–35 doi: 10.1257/pol.20170094
  19. ^ Shirley Dennis-Escoffier, <87::aid-jcaf14>3.0.co;2-3 Tax Issues for E-Commerce Businesses, Journal of Corporate Accounting & Finance 11, 2000-07, עמ' 87–91 doi: 10.1002/1097-0053(200007/08)11:5<87::aid-jcaf14>3.0.co;2-3