יוקר המחיה

מושג תאורטי המתייחס לעלות הממוצעת לצריכה של משקי הבית באזור נתון, הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת
(הופנה מהדף יוקר מחיה)

יוקר המחיה או עלות המחיה הוא מושג תאורטי המתייחס לעלות הממוצעת של צריכת משקי הבית באזור נתון, הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת.

הפגנה נגד יוקר המחיה בחיפה בסוף שנת 2022

במשך הזמן, משתקפים השינויים ביוקר המחיה במדד המחירים לצרכן (הקרוי לעיתים "מדד יוקר המחיה"). עלייה מתמשכת במדד המחירים לצרכן קרויה אינפלציה, וירידה מתמשכת קרויה דפלציה.

מדדי יוקר המחיה משמשים לרוב כדי להשוות את עלות ההוצאות הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת באזורים גאוגרפיים שונים. את ההבדלים הגאוגרפיים ביוקר המחיה ניתן למדוד במונחים של השוואת שיעורי שווי כוח הקנייה במדינות או בערים שונות בעולם. השוואה מצומצמת בתחום זה נעשית במדד ביג מק, המשווה את מחירו של כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס" במדינות שונות.

יוקר המחיה גבוה יותר במדינות מפותחות מאשר בשווקים מתעוררים, ואף יותר בהשוואה למדינות מתפתחות. לדוגמה, במדינה נחשלת כגון סומליה ניתן לרכוש בעשרה דולרים כמות סחורות ושירותים אשר גדולה במידה ניכרת מזו שניתן לרכוש באותו הסכום במדינה מפותחת כגון ארצות הברית, אם כי טיב הסחורות וזמינותן ירודים בהתאמה.

מדידת יוקר מחיה עריכה

יוקר המחיה נמדד בהשוואה למספר משתנים, בעיקר רמת המחירים והתמ"ג לנפש, המבטא את העושר של כלל תושבי המדינה. אם מחירים במדינה מסוימת גבוהים מהממוצע, אולם גם ההון שבידי התושבים גבוהים במידה דומה - מעשית פירוש הדבר הוא שיוקר המחיה מתאזן ואינו נחשב כגבוה.

על פי הספרות המחקרית, קיים מתאם חיובי בין תמ"ג לנפש לבין רמת המחירים[1].

המדד המשולב של רמת המחירים וכוח-קנייה מכונה PPP, ונמדד על ידי הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה במדינות השונות, ומרוכזים על ידי ארגונים שונים דוגמת ה-OECD, במדידות המשוות בין מחיריהם של למעלה מ-3,000 מוצרים ושירותים שונים בכל מדינה.

גורמים שונים מקשים על השוואה מדויקת בין המדינות השונות, וביניהם שינויים בשער החליפין ושינויים בסיווג מוצרים ושירותים לקטגוריות שונות בין המדינות השונות.

ארגון המזון והחקלאות מקיים מדידה בינלאומית של עלות מוצרי המזון, לפי שיטה אחידה החל משנות ה־90. במדידות הארגון הגיעו מחירי המזון לשיאם ביולי 2011 וסוף שנת 2021[2].

יוקר המחיה במדינות ה-OECD עריכה

אם משווים בין רמת המחירים לבין התמ"ג לנפש, ישנו מתאם יחסי בין הגורמים, כך שמדינות עם רמת מחירים גבוהה לרוב מתאפיינות גם בתמ"ג גבוה לנפש. בקרב מדינות ה-OECD פערי מחיר מתאזנים בדרך כלל בין החברות השונות בארגון, כאשר מבצעים את ההשוואה לתמ"ג לנפש. מספר מדינות החברות בארגון מעט חורגות מהשוואה זו[1].

על פי גישת מדידת יוקר המחיה על פי השוואה זו, מדינות בהן התמ"ג לנפש גבוה ביחס לרמת המחירים הן כאלו בהן יוקר המחיה נמוך, כאשר בין חברות ה-OECD לשנת 2017 בולטות בין מדינות אלו לוקסמבורג, אירלנד וליטא, ובולטות במידה פתוחה שאר מרבית מדינות מזרח אירופה החברות בארגון, להן תל"ג לנפש נמוך מהממוצע, אולם רמת מחירים נמוכה עוד יותר.

בין חברות הארגון בהן התמ"ג לנפש נמוך ביחס לרמת המחירים, להן ניתן לייחס יוקר המחיה גבוה, בולטות יחסית איסלנד וישראל, ובמידה פחותה גם ניו זילנד ומדינות סקנדינביה.

בישראל עריכה

בהשוואת רמת המחירים בין ישראל לארגון ה-OECD, נכון לשנת 2017 רמת המחירים בישראל גבוהה מהממוצע של ה-OECD ב-20%. אם משקללים להשוואה גם את התמ"ג לנפש במדינות השונות, בפועל רמת המחירים בישראל גבוהה אף מעט יותר, ומשוכללת ל-22.8% בהשוואה לממוצע ה-OECD.

עוד טרם הצטרפותה של ישראל ל-OECD, נמדד יוקר המחיה במדינה בהשוואה למדינות החברים בארגון. מאז שנת 2007 ועד שנת 2017 התייקר מדד המחירים בהשוואה ל-OECD ב-36.4% (בעת שהתל"ג לנפש עלה ב-17.6%, והשכר הממוצע הריאלי עלה ב-8.9%), כאשר לאורך 11 שנים אלו בולטות במיוחד 3 קפיצות ביוקר המחיה, בשנים 2008 (עלייה של 15.9% בהשוואה ל-OECD), שנת 2013 (עלייה של 9.9%) ושנת 2017 (עלייה של 6.2%).

שנה רמת המחירים בישראל (OECD = 100)
2007 88
2008 102
2009 100
2010 104
2011 105
2012 101
2013 111
2014 113
2015 112
2016 113
2017 120
2018 121
2019 128
2020 132
2021 136
2022 138 (הגבוה בעולם)

מדידת המחירים בענפים השונים במדינות ה-OECD מתבצעת מדי כמה שנים, ומשקללת את רמת המחירים במונחי כוח קנייה (כלומר, בשקלול תמ"ג לנפש). הטבלה מעודכנת בהתאם למדידה של שנת 2017.

השוואה ל-OECD, ממוצע הארגון = 100
ענף בישראל 2014 2017
טבק, משקאות אלכהוליים וסמים 145 150
דיור, מים, חשמל, גפ"מ ודלקים 123 148
ריהוט, ציוד ואחזקת בית 134 121
תחבורה 130 122
מסעדות ובתי מלון 129 139
מזון והמשקאות לא-אלכהוליים 125 137
בריאות 119 131
תרבות ובידור 116 121
תקשורת 90 77
ביגוד והנעלה 103 121
חינוך 94 112

להלן פירוט רמת המחירים בענף המזון בישראל בהשוואה ב-OECD במונחי כוח קנייה (כלומר, בשקלול תמ"ג לנפש). נתוני הטבלה משנת 2014.

ההשוואה אינה מלאה, מכיוון שמוצרי המזון במדינות השונות נבדלים באיכות המזון, והשוואת המחירים עשויה להיות מושפעת משינויים בשערי החליפין. בנוסף, ההשוואה משקללת את הממוצע לכל תת-ענף מבין מוצרים שונים השייכים לאותה קטגוריה, או ממוצע של מוצרים זהים שנמצאים בנקודות מכירה שונות, כך שייתכן מצב בו קבוצת מוצרים יקרה יותר בממוצע, אולם בתוך הקבוצה פריטים שונים או נקודות מכירה מסוימים זולים מה-OECD.

מבין תת-הענפים, רמת המחירים גבוהה בעיקר בענפים בהם מתקיים פיקוח ממשלתי הדוק ומתבצע ניהול מכסות, כמו משקי החלב והביצים[1].

השוואה ל-OECD, ממוצע הארגון = 100
תת-ענף בישראל 2014 2017
חלב, גבינה וביצים 167 179
משקאות אלכוהוליים 168 155
מזון אחר 143 166
שמנים 143 143
לחם ודגנים 136 154
משקאות קלים 137 149
בשר 122 143
דגים 110 124
ירקות ופירות 92 96

משנת 2020 העולם נמצא במשבר כלכלי בעקבות משבר הקורונה ששיבש את שרשראות ההספקה ופגע בהתנהלות המשקים בעולם. במהלך 2021 בארצות הברית נרשמה אינפלציה שנתית של 7%, בבריטניה 5.4% ובגרמניה 5.3%. בשנה זו בישראל האינפלציה עמדה על כ-2.8%. בין אוקטובר 2020 לאוקטובר 2021 שיעור האינפלציה בישראל עמד על כ-2.4% בעוד שיעור חציון ה־OECD עמד על כ-4.2%.

לפי אתר גלובס (2022)[3].

יוקר המחיה בענף המזון

במהלך 2022 נוצר גל התייקרויות בענף המזון, גל זה הוא חלק מהתייקרויות בענפים נוספים במשק דוגמת דלק, חשמל ומחירי הדירות. על רקע התפרצות אינפלציונית שמאפיינת את הכלכלה הישראלית, כחלק ממגמה עולמית[4].

הגורמים והסיבות ליוקר המחיה בענף המזון בישראל

המזון בישראל יקר באופן יחסי למדינות בעולם. בין הגורמים ליוקר המחיה העדר תחרות, וריכוזיות גבוהה ביחס לעולם. רבים מהמוצרים הבסיסיים הנמכרים ברשתות המזון משווקים על ידי מונופולים ואוליגופולים, להם יכולת לשמר את רמת המחירים הגבוהה[5].

בישראל חמישה יצרני מזון גדולים (תנובה, אסם, שטראוס, החברה המרכזית ויוניליוור) ושני יבואנים גדולים (שסטוביץ ודיפלומט) השולטים בשוק. לאלו יכולת רבה להשפיע באופן מהותי על גובה המחירים בענף המזון, בגלל שהם מספקים סל נרחב של מוצרים ומותגים מובילים לרשתות השיווק. לאורך שנים, הם רכשו עוד ועוד חברות כך שברבים ממוצרי המזון הבסיסיים ישנו מונופול או לכל היותר שניים עד שלושה יצרנים.

למרות מספר רב של רפורמות שקידמה ממשלת ישראל בעשור האחרון להגברת התחרות בענף המזון, מחירי המזון לא ירדו ולעומת זאת הרווחיות של אותם ספקי מזון גדולים דווקא עלתה בהתמדה. השליטה המוחלטת של אותם ספקי מזון במדפי רשתות השיווק, מבוססת על כך שהם מייצרים או מייבאים סל מוצרי מזון נרחב ומחזיקים במספר רב של מותגים חזקים, שחלקם אף מהווים מונופול ולרבים מהם נתח שוק משמעותי. הספקים רכשו במשך השנים חברות מתחרות וצברו כוח רב, המתורגם לתלות גבוהה של רשתות השיווק בהם ומגבילה את "כוח המיקוח" של הקמעונאים; וכן לחסימת מתחרים - יצרני ויבואני מזון קטנים ממדפי הסופרמרקטים.

סיבה נוספת ליוקר המחיה בשוק המזון בישראל הוא המע"מ. השוק מגלגל כ-40–50 מיליארד שקל בשנה כלומר, המע"מ הנגבה הוא בסביבות כ-7 מיליארד שקל[6]. לפי נתוני האיחוד האירופי, שיעור המע"מ על מזון בישראל גבוה ב-7% עד 9% ממדינות ה-OECD. המע"מ בסך 17% על המזון (למעט פירות וירקות) הוא מהגבוהים בעולם - מקום שישי מתוך כ-40 מדינות. בהשוואה לעולם, המע"מ על מזון בקנדה הוא 0%, ברוב המדינות בארצות הברית 1%, גרמניה וטורקיה 7%. בריטניה קבעה מס פרוגרסיבי - הממשלה קבעה סל של מוצרי יסוד החיוניים לצרכן ועליהם המע"מ הוא 0%. על מוצרי פינוק כמו ממתקים ומעדנים המע"מ כ-20%.

קיימים מספר חסמים בשוק המזון בישראל שתורמים ליוקר המחיה בענף המזון[7]:

  1. מכסות ייצור – בחלק ממוצרי המזון השוק הישראלי מגדיר ליצרן את הכמות שייצר ואת המחיר בו ימכור את מוצרים. למעשה מדובר בהגבלת התחרות בין היצרנים המקומיים ויצירתו של קרטל ייצור מקומי במודע. ענפי החלב והביצים הם השרידים האחרונים מתקופות בהן ענף המזון כולו תוכנן על ידי הממשלה לכל אורך שרשרת הייצור. הגבלת הייצור המקומי לבדה אינה אפקטיבית ללא חסימת ייבוא. לכן המדינה מונעת ייבוא באמצעות מכסי מגן.
  2. מכסי מגן – מדינת ישראל מטילה מכסי מגן שיכולים להגיע עד מאות אחוזים. המכס נועד למנוע ייבוא מוצרי מזון זולים לישראל ולחייב את הצרכן המקומי לקנות תוצרת מקומית יקרה. גם כאשר מעניקה המדינה מכסות ייבוא בפטור ממכס מדובר לרוב על כמות מצומצמת שאין בה בכדי להשביע את הביקוש המקומי. מעבר לכך, מדובר בדרך כלל על מעט זוכים במכסות אלו וממילא נוצרת ריכוזיות במקטע הייבוא, שמעלה את יוקר המחיה בכך שהיא גורפת לכיס היבואן את רוב הורדת המכס. זאת לעומת יבוא חופשי ללא מכסים, בו יבואנים רשאים לקום ולהתחרות, ובכך התועלת מתגלגלת לצרכן.
  3. תקינה – בתחום המזון ישנן חובות תקינה רבות המקשות על ייבוא מזון לארץ. החל מהחוק להגנת הצומח המשמש בעיקר להגנה על תוצרת מקומית מפני תחרות (ולא בהכרח מפני מחלות ומזיקים) וכלה בשירותי בריאות המזון המונעים ו/או מייקרים ייבוא מוצרי מזון לישראל בסבך בירוקרטי המקשה על היבוא המסודר.

ניסיונות לפתור את יוקר המחיה עריכה

לאחר המחאה החברתית בישראל בשנת 2011, שהתמקדה בעיקר ביוקר המחיה, במשך מספר שנים הנושא היה על סדר היום הציבורי ובוצעו מספר מהלכי חקיקה או רפורמה במטרה לשפר את הנושא.

  • רפורמות בתחום הדיור - תחום הדיור היה אחד הנושאים המרכזיים במחאת 2011, ובעשור שלאחריה שרי אוצר הציעו מספר מתווים במטרה להקל על יוקר המחיה בתחום הדיור. אף על פי כן, נכון לתחילת 2022 מחירי הדיור ממשיכים לעלות. מחירי הדיור עלו בהתמדה מאז שנת 2008, זאת למרות ניסיונות של ממשלת ישראל לרסן עלייה זו[8]. במרוצת השנים עלו מספר ניסיונות לטפל בכך: מע"מ אפס, מחיר למשתכן, מחיר מופחת, מחיר מטרה, דירה בהנחה, תמ"א 38 ופינוי בינוי.
  • הגברת התחרות בתחום התקשורת הסלולרית - החלה בסוף שנת 2011, ובתוך זמן קצר הביאה לירידה ממוצעת של למעלה מ-50% בעלות התקשורת הסלולרית[9].
  • הסכם שמיים פתוחים - ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי נחתם בשנת 2013 ואפשר את כניסתן של חברות לואו קוסט רבות להפעלת טיסות בישראל.
  • חוק המזון - נכנס לתוקף בשנת 2015 לאחר שנחקק כתוצאה מוועדת קדמי שהוקמה במחאה החברתית של 2011, ובו מספר סעיפים שמטרתם להוריד את יוקר המחיה[10]. בדיקה שבוצעה לאחר 5 השנים הראשונות של החוק, הראתה כי החוק אמנם חסך עלויות לרשתות המזון, אולם בפועל לא גולגל החיסכון לצרכנים, אלא הגדיל את הרווח של הרשתות[11].
  • רפורמת ה"ביוש" – נכנסה לתוקף בשנת 2018. משרד הכלכלה כפה הצבת שילוט ברשתות למיניהן. בכל מדף, בצמוד לכתריסר מותגים, נכתב מה המחיר הממוצע, במדינות נבחרות. היא הובילה להורדת מחירים במוצרים שנבחרו ואף בכמה מאלה שלא הוצגו. הרפורמה פקעה במהלך המשבר הפוליטי בישראל[12].
  • רפורמת הייבוא – אושרה בשנת 2021. הסרת חסמים ביבוא[13] כמו התרה של כניסת מוצרים לישראל תותר אם הוא בעל תו תקן אירופי או אמריקאי גם אם הם חסרי תו תקן ישראלי[14].
  • רפורמת החקלאות – אושרה בשנת 2022. כללה הקלה על יבוא ביצים[15], פירות וירקות[16] יחד עם שינויים נוספים כמו שינוי במבנה פיקוח המחירים על הביצים.

בשנת 2021 המגזין The Economist קבע כי תל אביב היא העיר היקרה בעולם[17][18].

מענק עבודה ונקודת זיכוי

ב-9 בפברואר 2022 פרסם משרד האוצר תוכנית להפחתת יוקר המחיה. במסגרת התוכנית נכללו כמה צעדים כגון: נקודת זיכוי ממס הכנסה לכל הורה לילדים בגילאים 6–12 והגדלת מענק עבודה לעובדים בשכר נמוך.

ב-3 במרץ 2023 ממשלת ישראל אישרה את הצעת החוק של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ להענקת נקודת זיכוי נוספת במס להורים לילדים בגילאים 6 עד 17 והשוואת מענק העבודה של אבות עובדים לזה של אמהות עובדות[19].

כמו כן, במסגרת תוכנית מענק עבודה רשות המיסים מעניקה כ-4000 ש"ח בממוצע לשנה לעובדים העונים על הדרישות לקבלת מענק זה. ישנה המלצה להגיש תביעה למענק הכנסה עד חודש מאי 2023, כדי לזכות בתשלום הראשון של המענק כבר ב-15 ביולי 2023[20].

הורדת מכסים

במסגרת התוכנית להפחתת יוקר המחיה[21] שפרסם משרד האוצר ב-2022 הוצע לבטל את המכסים על מגוון מוצרי מזון, כגון, בשר בקר, דגי ים, רטבים, עוגות וקמח. כמו כן, הוצע להרחיב את המכסות הפטורות כדי שיחולקו במחיר מינימום לצרכן בשמן זית, ביצים ודבש. בפברואר 2022 הודיע השר סמוטריץ' על ביטול המכסים בתחום המזון ובמוצרים טכנולוגיים שהוחל בתקופת הממשלה הקודמת[22].

הפחתת גובה העלייה במחיר החשמל

תעריף החשמל ב-2022 צפוי היה לעלות ב-7.5%. הוצע להעלות את התעריף ב-4.3% לאחר שמחיר החשמל עלה בינואר 2023 ב-8.2% ואז הופחת ב-1.5% בפברואר, הציעה רשות החשמל להפחית את התעריף ב-2% נוספים. במרץ לאחר ערעור של התאחדות התעשיינים שבה נטען כי ניתן להוזיל את המחיר ב-4% לפחות, הרשות הודיעה על הפחתה בשיעור של 2.4% בלבד, בין היתר כתוצאה מהחלשות השקל[23].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 נתונים על יוקר המחייה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות (עמ' 4), באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  2. ^ רויטרס, ‏לא רק ישראל מתייקרת: מחירי המזון בעולם שברו שיא בן 10 שנים, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2021
  3. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם עליית המחירים בישראל היא המתונה ביותר בעולם?, באתר גלובס, 7 בפברואר 2022
  4. ^ חזי שטרנליכט, ‏גל התייקרויות? הרווחיות של ספקי המזון נחתכה בעשרות אחוזים, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2022
  5. ^ דויטש לינור ומרב דויד, מכתב לשר האוצר אביגדור ליברמן, הפחתת יוקר המחייה מחייב שינוי במבנה ענף המזון, לובי 99 הלובי של הציבור., לובי 99, 2 בפברואר 2022
  6. ^ נווית זומר, רוצים לטפל ביוקר המחיה? תורידו את המע"מ על המזון | דעה, באתר ynet, 2 באוגוסט 2022
  7. ^ מקורות יוקר המחיה בענף המזון, באתר האינטרס שלנו, ‏יולי 26 2021
  8. ^ גד ליאור, צחי שדה, למ"ס: שכר הדירה זינק ב-6.5% ביוני בדירות שבהן הוחלף שוכר, באתר ynet, 15 ביולי 2022
  9. ^   אמיתי זיו, הסכום המדהים שחסכה לנו רפורמת הסלולר - והאם המחירים יעלו בקרוב, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2016
  10. ^ נורית קדוש, הלפרין: חוק המזון נכשל בהורדת מחירים, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2020
  11. ^ נורית קדוש, רשות התחרות: יימשך האיסור על ספק להעניק בונוסים לקמעונאים, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2020
  12. ^ איפה המחיר האמיתי, באתר www.yediot.co.il
  13. ^ "לא תהיה ברירה לכולם אלא להוזיל מחירים", באתר ynet, 16 באפריל 2022
  14. ^ יובל אזולאי, האם רפורמת היבוא תוריד את יוקר המחיה?, באתר כלכליסט, 21 במאי 2022
  15. ^ מחיר הביצים ירד? אלו עיקרי ההסכם בענף ההטלה כחלק מרפורמת החקלאות, באתר www.israelhayom.co.il
  16. ^ שלמה טייטלבאום, האוצר והחקלאים הסכימו על פחות מכסים ויותר יבוא. מתי נרוויח מזה?, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2022
  17. ^ "Tel Aviv is the world's most expensive city". The Economist. נבדק ב-2023-05-17.
  18. ^ זיו ריינשטיין‏, דירוג עולמי: תל אביב היא העיר היקרה ביותר בעולם ב-2021, באתר וואלה!‏, 30 בנובמבר 2021
  19. ^ הממשלה אישרה: נקודת זיכוי נוספת להורים; השוואת מענק עבודה של אבות, באתר 14 עכשיו, ‏03\03\2023
  20. ^ מענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי), באתר כל זכות
  21. ^ התוכנית להפחתת יוקר המחיה, באתר משרד האוצר, ‏9 בפברואר 2022
  22. ^ גד ליאור, שר האוצר: יוארך ביטול המכסים על מוצרי מזון וצריכה, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
  23. ^ ליאור גד, רשות החשמל הודיעה סופית: אחרי עלייה של 8.2% - מחיר החשמל ירד ב-1.5%, באתר ynet, 2 בפברואר 2023