מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו

קיסר מקסיקו בשנים 1867-1864

פרדיננד מקסימיליאן יוזף הראשון, קיסר מקסיקוספרדית: Emperador Maximiliano I de México‏; 183219 ביוני 1867) לבית הבסבורג האוסטרי. היה קיסר מקסיקו בין השנים 18641867.

מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו
Maximilian I.
לידה 6 ביולי 1832
ארמון שנברון, וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 19 ביוני 1867 (בגיל 34)
קרטרו, מקסיקו מקסיקומקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרית, Second Mexican Empire עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הקריפטה הקיסרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג שארלוט, נסיכת בלגיה
שושלת בית הבסבורג-לורן
אב פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם סופי, נסיכת בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הלורדים
18 באפריל 1861 – 9 באפריל 1864
(3 שנים)
קיסר מקסיקו
10 באפריל 186419 ביוני 1867
(3 שנים ו־10 שבועות)
→ המשרה הוקמה, (אגוסטין הראשון היה מחזיק התואר האחרון)
אין, המשרה בוטלה ←
המשנה למלך לומברדיה-ונציה
2 בספטמבר 185710 באפריל 1859
(שנה ו־31 שבועות)
מונרך בתקופה פרנץ יוזף הראשון
פרסים והוקרה
  • מפקד עליון במסדר לאופולד (20 במאי 1853)
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • מסדר הבשורה הקדושה
  • מסדר הפיל
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מסדר האריה של הולנד
  • מסדר סנט מוריס ולזרוס
  • מסדר שארל הקדוש
  • מסדר ינואריוס הקדוש
  • הצלב הגדול של מסדר יוסף הקדוש
  • מסדר העיט האדום, דרגה 1
  • מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות
  • הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב
  • מסדר המושיע
  • מסדר הצלב הדרומי
  • אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס
  • לגיון הכבוד
  • מסדר הכתר של סקסוניה
  • אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה
  • אות מסדר העיט הלבן
  • מסדר בית הנאמנות
  • מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה
  • מסדר האבירות של הקבר הקדוש
  • צלב פיליפ הנדיב
  • המסדר הריבוני הצבאי של מלטה
  • מסדר הגואלפים
  • מסדר העיט השחור
  • מסדר הוברטוס הקדוש
  • מסדר סטניסלב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקסימיליאן

מקסימיליאן מונה לקיסר ב-10 באפריל 1864, ביוזמתו של נפוליאון השלישי קיסר צרפת, אשר יזם שיתוף פעולה מדיני עם אוסטריה נגד פרוסיה. אל מקסימיליאן, שהיה בטריאסטה הגיעו קבוצה של מקסיקנים שמרנים, אשר הציעו לו את המשרה, כאשר ארצם, מקסיקו, היא תחת כיבוש צרפתי. ממשלות רבות מיאנו להכיר בשלטונו של מקסימיליאן על מקסיקו, ביניהן ארצות הברית, אשר פלשה לאזורים בצפון מקסיקו. עובדה זו פעלה כיתרון למתנגדים לקיסר, הרפובליקנים המקסיקנים בראשותו של בניטו חוארס. סופו הטראגי של קיסר מקסיקו האוסטרי, שהיה שליח בית הבסבורג האוסטרי למקסיקו, היה שהוקרב למען אינטרסים של אירופה: יוקרתיים, פיננסיים ודתיים, אשר לא ניתן להם גיבוי מתאים והוא הוצא להורג על ידי המורדים ב-19 ביוני 1867.

כיום נחשב מקסימיליאן כדמות חיובית בתרבות המקסיקנית. בכך שבנה ושיפץ את עיר הבירה, ושלמרות שנקבר באירופה הוא קבור עם סמלים מקסיקניים. בכך נעוץ ההסבר מדוע השם מקסימיליאן נפוץ במקסיקו עד היום.

ראשית חייו עריכה

 
מקסימיליאן בצעירותו

הנסיך מקסימיליאן נולד בארמון שנברון שבווינה שבאוסטריה ב-6 ביולי 1832 כבנם השני של פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה וסופי, נסיכת בוואריה. אחיו הבכור היה הקיסר פרנץ יוזף, וארבעת אחיו האחרים היו קרל לודוויג, מריה אנה וקרל ויקטור. אחותו מריה אנה נפטרה בשנת 1839 בגיל ארבע. מיום הולדו נשא את התארים ארכידוכס אוסטריה ונסיך הונגריה ובוהמיה. הוא נשא את שמו של קיסר אוסטרי מפורסם, מקסימיליאן הראשון, מראשוני בית הבסבורג במאה ה-15. תוארו הרשמי היה:

His Imperial and Royal Highness Ferdinand Maximilian Joseph, Prince Imperial and Archduke of Austria, Prince Royal of Hungary and Bohemia

מקסימיליאן נחשב לילד מחונן, ופיתח עניין מיוחד במדעים, בייחוד בבוטניקה[1]. מקסימיליאן הוכשר לחיל הים, בו שירת בהתלהבות רבה. למקסימיליאן היה חלק חשוב בהקמת הנמל הימי של העיר טריאסטה, והצי בו נחל האדמירל וילהלם פון טגטהוף ניצחונות במלחמות נגד איטליה.

ב-1855 ביקר בירושלים והעמיד פסל בכנסיית הקבר. ב-27 ביולי 1857 נישא לשרלוט, בתו של לאופולד הראשון מלך בלגיה, בטקס שנערך בבריסל, בירת ארצו של לאופולד. באותה שנה הוא מונה למשנה למלך לומברדיה-ונציה, בין השאר, היות שנחשב לליברל.

מקסימיליאן חי עם רעייתו במילאנו שבצפון איטליה, עד שסולק על ידי אחיו הקיסר פרנץ יוזף, היות שתמך במתנגדים הליברלים האיטלקיים של הקיסר. בקרבות שניהל פרנץ כנגד האיטלקים לאחר הפיטורים, איבדה אוסטריה את רוב עמדותיה באיטליה. לאחר הפיטורים עבר מקסימיליאן לחיות חיים פרטיים, בעיר טריאסטה, שם הקים את טירת מירמרה.

הכתר המקסיקני עריכה

 
דיוקן של הקיסר מאת פרנץ קסאוויר וינטרהאלטר

הקיסר הצרפתי נפוליאון השלישי העלה את הרעיון לשתף פעולה עם אוסטריה, בין השאר גם על ידי נישואין, נגד גרמניה וגם על ידי כך שימליכו נסיך אוסטרי על מדינה באמריקה. וכך תהיה לאוסטריה מושבה מעבר לים כמו שלבריטניה הייתה את המושבה הודו. במקסיקו הייתה מלחמת אזרחים בין הליברלים במקסיקו בראשו של בניטו חוארס לבין המקסיקנים השמרנים. השמרנים באו לטריאסטה לארמון מיראמר, בברכתו של נפוליאון השלישי, ובקשו ממנו לבוא להיות קיסר.

היה זה לאחר שבשנת 1862 פלש הצבא הצרפתי למקסיקו. מקסימליאן קיבל את המשרה בלחצם של נפוליאון השלישי והגנרל אלי פרדריק פורי כאשר לכל אחד מהם יש אינטרסים של יוקרה, התעשרות ואפילו יצירת ממלכה נוצרית קתולית בצפון אמריקה. בשנת 1863 הוכתר מקסימליאן למשרת הקיסר, לאחר אישורו של משאל העם שנערך במקסיקו. מקסימיליאן לא ידע על המצב המפוקפק בו נערך משאל העם[דרוש מקור].

מקסימיליאן למד את השפה הספרדית והגיע לעיר וראקרוס שבמקסיקו ב 28 במאי 1864. במקסיקו הוא נתקל בהתנגדות וסירוב להכרה בממשלתו בידי הליברליים והתנגדות זו הובילה למאבק מתמשך בין שני הכוחות.

הזוג המלכותי הוכתר באותה שנה בטקס שנערך בקתדרלת מטרופוליטנה, שבבירה מקסיקו סיטי. לאחר מכן קבעו את מקום מושבם בטירת צ'פולטפק (Chapultepec), השוכנת במרומי גבעה בפרבריה של מקסיקו סיטי, הנקראת באותו השם. מקסימיליאן אף יזם הקמת טיילת מטירת מושבו למרכז העיר. הטיילת, שבמקורה נקראה "שדרות הקיסרית", כיום הינה אלא טיילת "לה רפורמה" (Paseo de la Reforma) הנודעה.

היות שלא זכו מקסימיליאן ושרלוט בילדים משלהם, אמצו את אוגוסטין דה איטרובידה אי גרין וסלבדור דה איטרובידה אי מרזן, שניהם נכדיו של אוגוסטין הראשון, מי שהיה קיסר מקסיקו בשנות ה-1820. הזוג ייעד את אוגוסטין, בנם על פי החוק, ליורש העצר תחת התואר "הוד מלכותו, נסיך איטרובידה".

לימין המקסיקני, השמרנים, הקונסרבטורס, היו הפתעות מהקיסר שבחרו. הוא אימץ הצעות חוק של המפלגות הליברליות, כגון שינוי שיטת הבעלות על הקרקע, ביטול עבודת הילדים, קביעת שעות עבודה סבירות וחופש דתי. הוא אף הציע חנינה לחוארס עצמו בתנאי שישבע אמונים לשלטונו, אך זה סירב להצעה. לאחר שחוארס דחה את הצעתו, הורה מקסימיליאן להוציא להורג את כל תומכי חוארס שיתפסו; מהלך זה הווה טעות טקטית חמורה, אשר רק החמירה את המצב בו היה שרוי שלטונו.

עם סיום מלחמת האזרחים האמריקנית הביעה ארצות הברית נכונות לתמוך ברפובליקנים המקסיקנים וסיפקה להם נשק. ארצות הברית פלשה לשטחים דרומית מארצות הברית וכבשה שטחים בדרום ארצות הברית של היום (כגון טקסס), תוך ספיגת אבדות כבדות. דרישתה הייתה כי חצי הכדור המערבי חייב להיות בשליטה אמריקאית ולאירופה אין מקום בחלק זה של העולם וזאת לפי דוקטרינת מונרו. בשנת 1866 נסוג הצבא הצרפתי והסתבר כי היה זה האות לקץ הממשמש ובא, באופן זה או אחר, לשלטונו של מקסימיליאן, שאיבד כך משענת חשובה. הצבא הצרפתי שב לאירופה כדי לקחת חלק במלחמות שהתעוררו אז באירופה, בין פרוסיה בהנהגת ביסמרק לבין אוסטריה וצרפת.

רעייתו של מקסימיליאן, שרלוט, יצאה לאירופה על מנת לנסות לגייס תמיכה לשלטונו של בעלה, בפריז, וינה ולבסוף ברומא, אצל האפיפיור פיוס התשיעי. לאחר שכל מאמציה עלו בתהו, סבלה שרלוט ממשבר רגשי עמוק (יש אומרים: אי שפיות) ולא שבה מעולם למקסיקו. שנה לאחר מכן, כשהוצא בעלה להורג בידי חוארס ותומכיו, עברה לחיות חיי בדידות. תחילה בטירת מרמרה שבטרייסטה, אותה הקים בעלה, ולאחר מכן בטירת בוכאוט בעיר מייזה, בלגיה, שם נפטרה ב-19 בינואר 1927.

ההוצאה להורג עריכה

 
ציור של ההוצאה להורג, אדואר מאנה

על אף שנסיגת נפוליאון השלישי הגבירה את רוח ההתנגדות כלפיו, נותר מקסימיליאן במשרתו ובארצו. הוא נקרא לשוב לאירופה אך לא ויתר ונשאר נאמן למישרתו. בפברואר 1867, כשחש בסכנה הקרבה, נסוג לעיר קרטרו, עיר בעלת היסטוריה עתיקה, שם הושם במצור על ידי הרפובליקנים. לאחר כמה שבועות של מצור, ב-11 במאי, תכנן בריחה מן העיר למקסיקו סיטי, אך לאחר ארבעה ימים נפלה העיר, לפני שהספיקה התוכנית להתממש ומקסימיליאן נתפס חי.

 
קברו של מקסימיליאן בקריפטה המלכותית, וינה

לאחר משפט ראווה שנערך לו, נידון מקסימיליאן להוצאה להורג. שליטים ודמויות בולטות מאירופה (ביניהם הליברלים ויקטור הוגו וג'וזפה גריבלדי) שלחו מכתבים ובקשות להקלת גזר הדין, אך חוארס לא נשמע להם, כיוון שחפץ להעביר מסר ברור של "במקסיקו לא ישלוט אף כח זר", וגזר הדין בוצע במלואו ב-19 ביוני של אותה שנה.

ב-19 ביוני הוצא מקסימיליאן להורג יחד עם שני הגנרלים שלו ביריה. מילותיו האחרונות היו "קרלוטה המסכנה!". על אף ששיחד מקסימיליאן את היורים שלא יירו בראשו, אחד מהם עשה כך. גופתו של מקסימיליאן נחנטה, ונקברה בתחילת שנת 1868 בקריפטה המלכותית שבווינה.

הצייר הצרפתי אדואר מאנה צייר את הוצאתו להורג של הקיסר מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו. (ראו הציור לעיל). פרופ' מיכאל הרסגור מציין כי בגרסאות אחדות של הציור, החיילים היורים הם בעלי מדים צרפתיים. בכך ביטא הצייר את מורת רוחו מארצו, צרפת, שלא הושיטה עזרה לקיסר, ששלחה אותו למלוך על מקסיקו. התנהגותה גרמה בעקיפין לכך שכשיפול בשבי הרפובליקנים הוא יוצא להורג, לאחר שהקיסר הורה בעבר, כי שבויים רפובליקאיים יוצאו להורג.

אילן יוחסין עריכה

לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
מריה קרולינה מאוסטריה
 
פרידריך מיכאל, רוזן פפאלץ-צווייבריקן-בירקנפלד
 
מריה פרנצסקה, רוזנת פפאלץ-זולצבאך
 
קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
 
אמליה מהסן-דרמשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
מריה תרזה מנאפולי וסיציליה
 
 
 
 
 
מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה
 
 
 
 
 
קרולינה מבאדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סופי, נסיכת בוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הוא אף נסע פעם לברזיל כדי לבדוק איך גדלים הצמחים הטרופים


הקודם:
אין (מחזיק התואר האחרון: אוגוסטין דה איטרובידה)
קיסר מקסיקו הבא:
פירוק האימפריה