מרדכי יפה-שלזינגר
הרב מרדכי יפה שלזינגר (י"ב בטבת ה'תרס"ט, 5 בינואר 1909 - י"ח באייר ה'תשנ"ח, 14 במאי 1998) היה רבה של אייזנשטט, רב קהילת חוג חת"ם סופר בתל אביב, אב בית הדין הרבני בעיר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
 | |
| לידה |
5 בינואר 1909 י"ב בטבת ה'תרס"ט זלאטה מוראבצה (אנ') האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 1998 (בגיל 89) י"ח באייר ה'תשנ"ח |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| תאריך עלייה | ה'תרצ"ט |
| תקופת הפעילות |
? – 14 במאי 1998  |
| רבותיו | הרב יהושע בוקסבוים, הרב עקיבא סופר |
| חיבוריו | מירא דכיא, שפת מעיל, בגדי מרדכי, ואוד מוצל מאש |
| בת זוג | שושנה רייזל קליין; ראצע הגר; חווה דינה בארי |
| אב | הרב שמואל מרגליות יפה שלזינגר |
| אם | בילא לבית איש שלום |
| צאצאים | הרב אברהם יפה שלזינגר |
| חותנים | הרב עקיבא כ"ץ קליין; הרב יעקב משה חרל"פ |
  | |
תולדות חייו
עריכהנולד בזלאטה מוראבצה (אנ') (אז באימפריה האוסטרו הונגרית, כיום בסלובקיה) לבילא והרב שמואל מרגליות יפה שלזינגר, רב העיר. אביו היה בנו של הרב משה לייב יוסף יפה מרגליות, רבה של רגנדורף, וצאצא ישיר של רבי מרדכי יפה (בעל ה"לבוש")[1]. אמו הייתה בתו של הרב אברהם איש שלום, רבה של דרזניץ, ונכדתו של הרב שלמה דייטש מנייטרה. בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת סבו ברגנדורף. בגיל 13 עבר ללמוד בגלנטה בישיבתו של הרב יהושע בוקסבוים, ולאחר מכן בישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר, ונסמך לרבנות מידי שניהם. בשנת ה'תרצ"א (1930/1931) נשא לאשה את שושנה רייזל, בתו היתומה של הרב עקיבא הכהן קליין, רבה של אייזנשטט[2]. והתמנה לכהן תחתיו כרבה של אייזנשטט.
לאחר סיפוח אוסטריה לרייך השלישי ב-1938, הוכרח בידי השלטונות הנאציים, בתור רבה של בירת בורגנלנד, לפרסם כרוז המורה ליהודי החבל לעזוב את האזור. הוא יצא למסע נדודים, במהלכו התמנה לתקופה קצרה לרב בעיר הולדתו זלאטה מוראבצה, תחת אביו שנפטר באותה העת. לאחר נדודים נוספים, עלה לישראל בשנת ה'תרצ"ט (1938/1939) והתיישב בשכונת בתי אונגרין בירושלים. לאחר שנקלע למצוקה כלכלית חריפה, החל ללמד בישיבת עץ חיים, והיה מקורב לרב יוסף צבי דושינסקי. באותה העת החל לכתוב מאמרים בבטאון אגודת ישראל בירושלים "קול ישראל", ולנאום בכינוסי האגודה.
בשנת 1942 עבר לתל אביב שבה כיהן כרב קהילת "חוג חת"ם סופר" וכדיין בבית דינו של הרב מאיר קרליץ. עם הקמת בית הדין הרבני בתל אביב, התמנה לאב בית הדין. בלחץ האדמו"ר מגור, הצטרף כחבר למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשנת 1946 ערך ביקור במחנות המעצר בקפריסין, כדי לחזק את האסירים.
נפטר בי"ח באייר ה'תשנ"ח, מאי 1998, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
עריכהלאחר פטירת אשתו בשנת 1969 (ה'תש"ל)[3] נשא את ראצע, אלמנת הרב חיים יהודה מאיר הגר מווישווא, ועבר להתגורר בביתה (שהיה לפני כן ביתו של רבי אליעזר הגר). לאחר פטירתה בשנת 1975 נשא את חווה דינה בארי, בת הרב יעקב משה חרל"פ ואלמנת הרב ישראל בארי, רבה של נס ציונה (נפטרה בשנת 1994[4]).
בנו הרב אברהם יפה שלזינגר (חתן הרב בצלאל שטרן) כיהן בעבר כרב קהילת "מחזיקי הדת" בז'נבה, כיום רב קהילת "בצל החכמה" בירושלים. בנו הרב שמואל עקיבא כיהן כרב קהילת "עץ חיים" בשטרסבורג[5].
ספריו
עריכה- ואוד מוצל מאש - חידושים על 17 אגדות (כמניין "ואוד").
- מירא דכיא (שני כרכים) - דרשות על התורה.
- שפת המעיל (שני כרכים) - יישובים לקושיות שהקשה בעל תוספות יום טוב על רבי מרדכי יפה.
- משברי ים - על סוגיות הש"ס.
- בגדי מרדכי - חידושים על פרשות השבוע והמועדים, דרשות לשבת שובה ושבת הגדול, חידושים על הש"ס והשולחן ערוך, אגרות ועוד. יצא לאור מכתבי ידו לאחר מותו.
לקריאה נוספת
עריכה- הרב דוד אברהם מנדלבוים, הגאון הגדול רבי מרדכי יפה מרגליות, מבוא לספר "בגדי מרדכי" חלק א, ירושלים תשס"א, עמ' כא - מח.
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו את השושלת אצל הרב ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר, "מילי דאבות", תשל"ו, עמ' 559 - 560
- ^ חתנו של הרב משה שמואל גלזנר מקלויזנבורג, שהיה נשוי לנכדת החת"ם סופר.
- ^ ראו מודעה על פטירתה, הצופה, 1 בדצמבר 1969
- ^ קברה של הרבנית שלזינגר-בארי, באתר "חברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים".
- ^ משה ויסברג, 40 שנה אחרי: האחים הרבנים שלזינגר - השלימו, באתר בחדרי חרדים, 25 בדצמבר 2012