מרדכי אזרחי

איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, בלשן ומתרגם
(הופנה מהדף מרדכי קרישבסקי)

מרדכי אזרחי (קרישבסקי) (י"ט בתמוז תרכ"ב, 17 ביולי 1862א' בתשרי תשי"ב, 1 באוקטובר 1951) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, ולימים יושב ראש הסתדרות המורים. מאנשי חוגו של אליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית וממקימי ועד הלשון. תרגם, עיבד וכתב ספרים רבים, בהם ספרי מדעי הטבע וספרי לימוד.

מרדכי אזרחי
לידה 17 ביולי 1862 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוקטובר 1951 (בגיל 89) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נולד בשם מרדכי קרישֶבסקי (יש הוגים: קריצ'בסקי) בכפר קוטובקה שבפלך יקטרינוסלב, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) לרחל לאה וחיים יעקב קרישבסקי, נצר למשפחה חסידית מחסידות חב"ד. קיבל חינוך מסורתי, תחילה ב"חדר" ואחר כך בישיבה.

רוחות ההשכלה שנשבו ברוסיה הגיעו גם לעירו, והוא נתפש לה והחל ללמוד לימודים חיצוניים. לאחר שהוסמך להוראה בגימנסיה הממשלתית בפולטבה שימש בהוראה בתלמוד תורה בפולטבה, יחד עם אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. בין תלמידיו היה יעקב זרובבל. כמו כן עסק בהפצת ספרים של הוצאות עבריות וכתבי עת עבריים כמו "תושיה", "אחיאסף" ו"השילוח". היה חבר פעיל באגודת בני משה מיום היווסדה וראש לשכת "מצפה" בפולטבה. נישא לבתיה, בת דודו משה טפלינסקי (נפטרה בכ"א בניסן תרפ"ח; 11 באפריל 1928, ונקברה בבית הקברות טרומפלדור).

במאי 1897 עלה לארץ ישראל והתיישב בראשון לציון, שם התגורר אביו, שעלה ארצה ב-1888. בשנתו הראשונה נשלח מטעם לשכת בני משה לשמש כמורה במושבה קסטינה (כיום באר טוביה). שנה לאחר מכן, ב-1898, עלה לירושלים ושימש מורה לעברית בבית הספר של כי"ח, עד 1904. היה המורה הראשון בבית חינוך עיוורים בירושלים. ב-1904 מונה למנהל בית הספר לבנות בנווה צדק. בשנת 1907 הגיע ארצה ד"ר ניסן טורוב, ומרדכי קרישבסקי העביר לו את ניהול בית הספר, ונשאר ללמד בו כמורה.

היה מראשוני התושבים של תל אביב. במלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את הארץ. עם קבלת הנתינות הטורקית עִברת את שמו ל"אזרחי". בשובו החל ללמד בבית הספר הריאלי בחיפה ובבית המדרש למורות על שם לוינסקי והתמיד בתפקידו במשך שנים רבות, עד פרישתו לגמלאות.

היה פעיל ציבור, ובין השאר שימש יושב ראש המועצה של בנק הלוואה וחסכון ביפו.

בהסתדרות המורים

עריכה

בשנת 1903 נערכה בזכרון יעקב ועידת היסוד של "אגודת המורים". אזרחי היה בין מייסדיה ונבחר לחבר המרכז. לימים שינתה האגודה את שמה להסתדרות המורים, ואזרחי נבחר ליושב-ראש שלה והיה פעיל מרכזי בכל פעולותיה.

בוועד הלשון העברית

עריכה

משנת 1926 היה אזרחי חבר בוועד הלשון העברית וחקר את השפה העברית. היה מן הראשונים שהורה את מדעי הטבע בעברית, ועקב התמצאותו בתחום זה עסק בעיקר בזיהוי שמותיהם העבריים של הצמחים. היה חבר בוועדות המקצועיות של ועד הלשון העברית למונחי צמחים, זואולוגיה וחקלאות. חיבר את "ילקוט הצמחים" (יחד עם פסח אוירבוך), שיצא בהוצאת ועד הלשון העברית.

משנת 1945 ואילך ערך (יחד עם יש"י אדלר) את המדור "לשוננו לעם" בהארץ שהופיע מטעם ועד הלשון, וכמו כן היה מעורכי המחזור הראשון של חוברות "לשוננו לעם".

כתיבה ועריכה

עריכה

אזרחי עסק בעריכת ספרים, וכמו כן פרסם פיליטונים, מאמרים, סיפורים ותרגומים, כולל תרגומים לסיפורי ילדים. כתב בעיתונות היומית ובכתבי עת רבים, והיה חבר מערכת כתב העת "החינוך". רבים ממאמריו פורסמו בשמות עט שונים: "פתחיה", "מר דרור", "בן יעקב", "בן חי" ועוד.

מרדכי אזרחי נפטר בראש השנה תשי"ב, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.[1]

משפחתו

עריכה
  ערך מורחב – משפחת קרישבסקי

אביו של אזרחי, חיים יעקב קרישבסקי, עלה לארץ ישראל בשנת 1888 והתיישב בראשון לציון, שם עבד בכרמיו ובאדמותיו של קרוב משפחתו יצחק אמציסלבסקי, מראשוני ראשון לציון. אחיו של אזרחי היה הרופא ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי, שעלה ארצה ב-1890 ושימש רופא במושבות הראשונות פתח תקווה, עקרון וראשון לציון. בתו של ד"ר קרישבסקי, יהודית, היא אמו של עזר ויצמן. אחיו השני של אזרחי היה ד"ר משה קרישבסקי, אף הוא רופא שכיהן בבתי חולים בברלין, בקהיר ובבית החולים רוטשילד בירושלים.

ילדיו

עריכה

ספריו, תרגומיו ועיבודיו

עריכה
  • הקנאי, או: שני יקטן-יקשן: מחזה צחוק בארבעה מעשים (=שני קונילמל) - מאת אברהם גולדפדן, תרגום לעברית מר דרור (=מרדכי אזרחי), ירושלים, תר"ס-1900 (לערך)
  • שני קוני למל: אופרטה בארבע מערכות מאת אברהם גולדפדן, תרגום לעברית מר-דרור, תל אביב, ת"ש-1940 (לערך)
  • מסיפורי היהודים - מאת זהר מזוך (=זאכר-מאזוך), תרגם מרדכי קרישבסקי, ירושלים, תרס"ג-1903
  • ניצנים: סיפורי ילדים, ורשה: תושיה, תרס"ז-1907
  • הרפגון: מחזה צחוק בחמש מערכות (=הקמצן) - מאת פ’ מולייר, תרגום חפשי ועיבוד מרדכי קרשבסקי, ירושלים, תרס"ח-1908
  • עזרת בעלי החיים זה לזה - עיבוד מרדכי קרישבסקי, יפו: דפוס אתין, תר"ע-1910
  • שעורי הסתכלות וידיעת המולדת, לשלוש שנות הלימוד הראשונות - מאת י’ אוזרקובסקי [=עזריהו], מ’ קרישבסקי [=אזרחי] וי’ יחיאלי, יפו, הוצאת קוהלת, תרע"ב-1912
  • הזית - על פי ספרי אנג’נר אגרונום א.ע. די מזיר, פרופסור ד. אגי, מתורגם על ידי מ. אזרחי (קרישבסקי), יפו, הוצאת ס. שושני, תרע"ז-1917
  • תרגילי חשבון, א’ פפר, מ’ אזרחי (קרישבסקי) וי’ יחיאלי, יפו, הוצאת קוהלת
  • אנגליה והאנגלים - תרגם ועיבד מ. אזרחי, יפו, דפוס הפועל הצעיר, תרפ"א-1921
  • גובסק, פצ’ינו קני: סיפורים - מאת א’ די בלזק, תרגם מ’ אזרחי, ירושלים, מצפה, תרפ"ח-1928
  • ספר המסעות - סווין הידן, תרגום מ’ קרישבסקי, יפו, הוצאת מולדת (-192)
  • ילקוט צמחים - פסח אוירבוך ומרדכי אזרחי, תל אביב, דפוס הארץ, תר"ץ-1930
  • ארץ האש - מאת טשרלס דרוין; תרגם מ. אזרחי, תל אביב, אמנות, תר"ץ-1930
  • פיזיקה - מאת בלפור סטיוארט, תרגם מ. אזרחי, תל אביב, קופת הספר, תרצ"א-1931
  • נדנודי גרמניה: לבקורת התרבות הגרמנית - מאת פייר וינו, תרגם מ. אזרחי, תל אביב, חברה, תרצ"ב-1932
  • כרמנו: ספר קריאה לתלמדים (סדרת ספרים לכיתות השונות) - מאת פ. אוירבך, מ. אזרחי וי. יחיאלי, תל אביב, דביר, תרצ"ד-1934
  • המלחמה הנצחית והשלום הנצחי: איך למנוע מחלת הסרטן בגוף האדם: מחקר על פי התנ"ך, התלמוד והמדע הנסיוני החדיש - מאת יהודה (יוליוס) בלימן, מתורגם על ידי אזרחי-קרישבסקי, תל אביב, דפוס הפועל המזרחי (-194)
  • הָאַרְגוֹנַוְטִים. מגרמנית מ' אזרחי. תל אביב, קֻפַּת הַסֶפֶר, אין תאריך. 34 עמ'.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מרדכי אזרחי באתר GRAVEZ