ג'ורג' גאלאוויי

פוליטיקאי ומנחה בריטי ממוצא אירי וסקוטי, הנודע בהיותו אנטי-ציוני

ג'ורג' גאלאווייאנגלית: George Galloway; נולד ב-16 באוגוסט 1954) הוא פוליטיקאי, שדרן רדיו וסופר בריטי ממוצא אירי וסקוטי. היה חבר הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגות הלייבור וריספקט וב-29 בפברואר 2024 נבחר שוב לפרלמנט מטעם מפלגת הפועלים הבריטית אותה הקים. נודע בעיקר עקב דעותיו האנטי-ציוניות הקיצוניות.[1]

ג'ורג' גאלאוויי
George Galloway
גאלווי, 2007
גאלווי, 2007
לידה 16 באוגוסט 1954 (בן 69)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת דנדי, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סקוטלנד, הממלכה המאוחדת, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Harris Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת ריספקט, מפלגת הלייבור, מפלגת העובדים של בריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.georgegalloway.com
חבר הפרלמנט ה-50 של הממלכה המאוחדת
11 ביוני 1987 – 16 במרץ 1992
(4 שנים)
חבר הפרלמנט ה-51 של הממלכה המאוחדת
9 באפריל 1992 – 8 באפריל 1997
(5 שנים)
חבר הפרלמנט ה-53 של הממלכה המאוחדת
7 ביוני 2001 – 24 באוקטובר 2003
(שנתיים)
24 באוקטובר 2003 – 25 בינואר 2004
(94 ימים)
25 בינואר 2004 – 11 באפריל 2005
(שנה)
חבר הפרלמנט ה-54 של הממלכה המאוחדת
5 במאי 2005 – 12 באפריל 2010
(5 שנים)
חבר הפרלמנט ה-55 של הממלכה המאוחדת
29 במרץ 2012 – 30 במרץ 2015
(3 שנים)
חבר הפרלמנט ה-58 של הממלכה המאוחדת
29 בפברואר 2024 – מכהן
(81 ימים)
Tony Lloyd
חבר הפרלמנט ה־52 של הממלכה המאוחדת
1 במאי 1997 – 14 במאי 2001
(4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ורג' גאלאווי ב-5 במאי 2005
ג'ורג' גאלאווי ב-24 בפברואר 2007

קריירה עריכה

קריירה פוליטית עריכה

משנת 1987 גאלאוויי כיהן כחבר פרלמנט מטעם המחוזות גלאזגו הילהד וגלאזגו קלווין, מטעם מפלגת ממפלגת הלייבור (העבודה) הבריטית.

ב-2003 גורש גאלאוויי ממפלגת הלייבור של הממלכה, בעקבות התנגדותו להשתתפותה של הממלכה המאוחדת במלחמת עיראק[2] והקים סיעת יחיד בשם ריספקט. כנציג סיעה זו נבחר במאי 2005 לבית הנבחרים הבריטי מטעם מחוז בת'נל גרין ובואו בלונדון רבתי שבו האחוז הגבוה ביותר של מוסלמים בבריטניה (מעל 40%).

בבחירות 2010 התמודד גאלאוויי במחוז בחירה אחר (Poplar & Limehouse), והפסיד למועמד של מפלגת הלייבור. ב-2012 נבחר בבחירות הביניים שוב לפרלמנט כנציג מחוז הבחירה מערב ברדפורד, שהיה קודם לכן בשליטת הלייבור. בבחירות 2015 הובס גאלאוויי ואיבד את מקומו בפרלמנט.[3]

בשנת 2024 התמודד על מושב בפרלמנט שהתפנה במחוז הבחירה רוצ'דייל. ב-29 בפברואר 2024 זכה בבחירות וחזר להיות חבר פרלמנט,[4] את נצחונו הקדיש לעזה.[5]

קריירה כמנחה טלוויזיה ורדיו עריכה

בשנת 2008 החל להנחות תוכנית אקטואליה שבועית בשם "The Real Deal" ("העסק האמיתי") בערוץ החדשות הטלוויזיוני האיראני, PRESS TV, זרוע תעמולה בשפה האנגלית הממומן על-ידי ממשלת איראן. בשנת 2012 קיבל משרת מנחה בערוץ אל-מיאדין, המזוהה עם חזבאללה ועם משטר אסד.[דרוש מקור]

ב-2019 כשמועדון הכדורגל האנגלי שהוא אוהד, ליברפול, זכה באליפות אנגליה בסיום העונה, גאלאוויי החמיא בתוכנית הרדיו אותה הגיש בתחנת TalkRadio באותה עת לכך שבחגיגות האליפות לא נראו דגלים ישראלים כלל. לאחר מכן, גאלאוויי פוטר מעבודתו ותוכניתו בוטלה - כל זאת עקב מסריו האנטישמיים, למרות שהוא עצמו מחא על הגינויים כלפיו מכל צד - בנוסף לכך שגאלאוויי נודע כמתנגד נחרץ להגדרתו בתור "אנטישמי".[6]

עמדות עריכה

גאלאוויי הוא בעל תפיסות סוציאליסטיות ואנטי-אימפריאליסטיות.[7] הוא ידוע כמתנגד חריף לציונות ולאימפריאליזם אמריקאי. בין היתר, גאלאוויי הביע תמיכה בארגון הטרור חזבאללה,[8] קיבל דרכון פלסטיני מראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה,[9] הכריז על מחוז ברדפורד כאזור "נקי מישראלים"[10] ועזב דיבייט לאחר שגילה שיריבו בדיבייט הוא סטודנט ישראלי.[11] בעקבות הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, גאלאוויי טען כי ישראל מבצעת רצח עם.[12]

אף על פי השתייכותו של גאלאוויי לפוליטיקה שמאלנית, הוא מחזיק בתפיסות שמרניות,[13] תומך בממשלת איראן ומסרב לתמוך בזכויות להט"ב באופן מלא.[14][15][16]

חייו האישיים עריכה

גאלאוויי נשוי ברביעית ואב לשישה ילדים.[13] אשתו השנייה היתה ממוצא פלשתיני, אליה נישא בטקס מוסלמי ב-1994; אשתו השלישית היתה ממוצא לבנוני, וגם אליה נישא בטקס מוסלמי ב-2005.[17]

למרות שגאלאוויי גדל כנוצרי-קתולי ועדיין מזדהה ככזה, ב-2012 נטען במגזין הבריטי New Statesman כי הוא התאסלם בשנת 2000 בקילברן שבלונדון בטקס אמירת "שהאדה" שהתקיים בנוכחות חברים מאגודת המוסלמים של הממלכה המאוחדת. גאלאוויי הכחיש כי התקיים טקס שכזה וטען כי השקפתו האישית היא "עניינו הפרטי בלבד".[18]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' גאלאוויי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דן לביא, גל הפגנות ברחבי העולם נגד ישראל, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2014
  2. ^ חבר הפרלמנט ג'ורג' גאלאוויי סולק ממפלגת הלייבור, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2003
  3. ^ המחוקק האנטי-ישראלי שהובס: "הציונים חוגגים", באתר ynet, 8 במאי 2015
  4. ^ Tim Baker, Who is George Galloway, the new MP for Rochdale?. Sky New, 1 March 2024
  5. ^ ‘This is for Gaza’: George Galloway sweeps to victory in Rochdale byelection. The Guardian, 1 March 2024
  6. ^ Tzvi Joffre, Former British MP Galloway congratulates Liverpool for lack of Israeli flags, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2019-06-03 (ב־)
  7. ^ "Who is George Galloway? Latest comeback for a political maverick" (באנגלית בריטית). 2024-03-01. נבדק ב-2024-03-03.
  8. ^ George Galloway: Hizbollah is right to fight Zionist terror|29Jul06|Socialist Worker, web.archive.org, ‏2010-03-05
  9. ^ "UK MP given Palestinian passport" (באנגלית בריטית). 2009-03-12. נבדק ב-2024-03-03.
  10. ^ אזור בבריטניה הוכרז "חופשי מישראלים". צפו, באתר ynet, 8 באוגוסט 2014
  11. ^ מחוקק בריטי גילה שיריבו לעימות ישראלי - ונטש, באתר וואלה‏, 21 בפברואר 2013
  12. ^ ‘This is for Gaza’: UK politician wins by-election in blow to Labour Party, Al Jazeera (באנגלית)
  13. ^ 1 2   Gwyneth Rees, ‏Gaza is dominating the Rochdale by-election – and letting George Galloway outfox Labour, The Telegraph, 24 February 2024
  14. ^ News Desk, Rochdale by-election 2024: Who are the Workers' Party of Britain?, Mancunian Matters, ‏2024-03-01 (באנגלית בריטית)
  15. ^ Tony Grew, Galloway claims Iran executes sex offenders, not gays, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, ‏2008-03-14 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ The Morning Star’s not-so-secret support for Galloway | Workers' Liberty, www.workersliberty.org (באנגלית)
  17. ^ Wolfe-Robinson, Maya (2012-04-03). "How many wives does George Galloway have?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-04.
  18. ^ Pidd, Helen (2012-04-26). "George Galloway denies Jemima Khan's claims of Muslim conversion ceremony". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-04.