אהרן מגד
אַהֲרֹן מגד (12 באוגוסט 1920, כ"ח באב ה'תר"ף – 23 במרץ 2016, י"ג באדר ב' ה'תשע"ו) היה סופר, מחזאי ופובליציסט ישראלי. חתן פרס ישראל לספרות (2003).
לידה |
12 באוגוסט 1920 כ"ח באב ה'תר"ף ולוצלאווק, הרפובליקה הפולנית השנייה |
---|---|
פטירה |
23 במרץ 2016 (בגיל 95) י"ג באדר ב' ה'תשע"ו תל אביב-יפו, ישראל |
שם לידה | אהרון גרינברג |
מדינה | ישראל |
לאום | ישראלי |
מקום קבורה | בית הקברות כנרת |
עיסוק | סופר, מחזאי |
מקום לימודים | הגימנסיה העברית "הרצליה" |
שפות היצירה | עברית |
תקופת הפעילות | 1943–2016 (כ־73 שנים) |
בן או בת זוג | אידה צורית |
צאצאים | איל מגד, עמוס מגד |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהנולד בשם אהרן גרינברג בוולוצלאווק שבפולין, עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1926, בגיל שש. גדל במושבה רעננה, שם ניהל אביו את בית הספר. אחר כך למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב והיה חבר בתנועת הנוער המחנות העולים. כשסיים את לימודיו בגימנסיה עבר הכשרה בקיבוץ גבעת ברנר, והיה חבר קיבוץ שדות ים בשנים 1938–1950.
בשנת 1940 עבר עם הקיבוץ למקומו הנוכחי, דרומית לקיסריה העתיקה. את סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", כתב בשנת 1943. לאחר מכן שהה בארצות הברית בשליחות, ושב לישראל בשנת 1948 עם קום המדינה. בשנת 1950 כתב את ספרו הראשון, "רוח ימים". באותה שנה עזב את שדות ים ועבר לגור בתל אביב. בשנת 1952 נמנה עם מייסדי השבועון "משא" עם קבוצת חברים-סופרים, וערך אותו במשך 20 שנה[1]. עבד כעורך ספרותי בעיתונים "למרחב" ו"דבר". בין השנים 1968–1971 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון[2].
בשנת 1971 הופקה הסדרה העלילתית הראשונה של הטלוויזיה הישראלית, "חדווה ושלומיק", המבוססת על הרומן פרי עטו "חדוה ואני". ב-1977 וב-1978 היה סופר-אורח במרכז אוקספורד ללימודי עברית ויהדות שליד אוניברסיטת אוקספורד. פעמים אחדות יצא למסע הרצאות בארצות הברית, והיה סופר-אורח גם באוניברסיטת איווה שבארצות הברית.
מגד פרסם יותר מ-30 ספרים במהלך חייו. מחזותיו הוצגו ב"הבימה", ב"אהל" ובתיאטראות נוספים. ספריו תורגמו לשפות זרות והופיעו באנגלית (בתרגומו של רוברט וייטהיל-בשן), בספרדית, בצרפתית, ברוסית (בתרגומו של אברהם יהושע אלינסון), ובשפות נוספות.
נקבר בבית הקברות כנרת.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו, ברחוב רופין 26.
חיים אישיים
עריכההיה נשוי לסופרת אידה צורית, ובניהם הם הסופר איל מגד ועמוס מגד, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. אחיו הצעיר, מתי מגד, היה סופר וחוקר ספרות.
פרסים והוקרה
עריכה- 1954 – פרס אוסישקין על ספרו "חדווה ואני"[3]
- 1957 – פרס ברנר[4]
- 1963 – פרס שלונסקי[5]
- 1965 – פרס אוסישקין על ספרו "החי על המת"[6]
- 1973 – פרס ביאליק, על ספריו "מחברות אביתר" ו"על עצים ואבנים"
- 1979 – פרס פיכמן[7]
- 2003 – פרס ישראל לספרות
- 2013 – יקיר העיר תל אביב-יפו
מגד זכה בפרסים רבים נוספים, בהם פרס עגנון וכן שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים[דרוש מקור].
בדצמבר 2022 נקרא בתל אביב רחוב על שמו של אהרן מגד[8].
מספריו
עריכהסיפורת
עריכה- רוח ימים (1950), סיפורים
- חדווה ואני (1954)[9]
- ישראל חברים (1955), סיפורים[10]
- מקרה הכסיל (1959)[11]
- הבריחה (1962)
- החי על המת (1965)[12]
- היום השני (1965), סיפורים
- החיים הקצרים (1972)
- מחברות אביתר (1973) איורים: גלי הוס
- חצות היום (1973), סיפורים, איורים: גלי הוס
- על עצים ואבנים (1974)
- העטלף (1975)
- היינץ ובנו והרוח הרעה (1977)
- עשהאל (1978)
- מסע באב (1980)
- הגמל המעופף ודבשת הזהב (1982)[13]
- מעשה מגונה (1987), סיפורים
- פויגלמן (1987)
- מבחר סיפורים (1989)
- יום האור של ענת (1992)
- געגועים לאולגה (1994)
- עוול (1995)
- דודאים מן הארץ הקדושה (1998)
- פרספונה זוכרת (2000)
- עד הערב (2001)
- נקמת יותם (2003)
- ירחי הדבש של פרופסור לונץ (2005)
- זבובים (2008)
- עשרת הימים הנוראים (2010)
- קברות התאווה (2013)
ספרי עיון ומסות
עריכה- מסע הילדים אל הארץ המובטחת (1984)
- אזור הרעש (1985)
- שולחן הכתיבה (1988)
- ארץ אבנים (2011)
ספרי ילדים
עריכה- אל הילדים בתימן (1946)
- אהבת נעורים (1980)
- נדב ואימו (1988)
מחזות
עריכה- חדוה ואני, במאי ישראל בקר, הוצג בהבימה, ספטמבר 1954
- חמש חמש הוצג בתיאטרון האהל, נובמבר 1956[14]
- בראשית, במאי א. קבצ'ניק, הוצג בהבימה, יולי 1962
- חנה סנש, במאי אברהם אסיאו, הוצג בהבימה, מאי 1958
- איי לייק מייק, במאי ישראל בקר, הוצג בהבימה, אוגוסט 1956[15]
- בדרך לאילת, במאי שרגא פרידמן, הוצג בהבימה, דצמבר 1951
- העונה הבוערת, במאי א. קבצ'ניק, הוצג בהבימה, ינואר 1967
- פויגלמן, בעיבודו ובבימויו של יורם פאלק, התיאטרון היידי, 1991[16]
לקריאה נוספת
עריכה- נורית גוברין, אהרון מגד: חסד החיים, דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי, הוצאת כרמל, ירושלים, תשע"א 2011
- נורית גוברין. פרס ישראל לספרות לאהרן מגד. בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ד', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח 2008, עמ' 65–68
- נורית גוברין. אהרן מגד. חמישה פרקים על אהרן מגד. בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה 2015, עמ' 390–420
- אביבה מהלו, וכי עירום אתה?! - אמת ומיתוס בסיפורי דור הפלמ"ח, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008
- גרשון שקד, החכם על הכסיל — על יצירתו של אהרן מגד, דפים למחקר בספרות 7, 1990, עמ' 163–188. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- דורי, נ' (2020). בין סופרים לרעיותיהם: עיון משווה ברומן עוול למגד וברומן בחזרה מעמק רפאים לבאר. כעת ד'. עמ' 139 – 157.
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של אהרן מגד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אהרן מגד, באתר פרס ישראל
- מידע על אהרן מגד בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- אהרן מגד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אהרן מגד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- כתבי אהרן מגד בפרויקט בן-יהודה
- אהרן מגד, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אהרן מגד, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של אהרן מגד, באתר "סימניה"
- אהרן מגד באתר האקדמיה ללשון העברית
- אהרן מגד, הספרות ותחיית הלשון העברית, לשוננו לעם, כרך מט חוברת ג (תשנ"ח), עמ' 110–116, באתר האקדמיה ללשון העברית
- שיחה עם אהרן מגד, על יחסי אדם-מכונה, מחשבות 18, אוגוסט 1966, עמ' 5–17
- גיטה אבינור, "עינוי עצמי לתיאבון" (על עצים ואבנים), בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975
- יפה ברלוביץ, "הבריחה מן הזמן" (על מסע באב לאהרון מגד), משא לספרות, אמנות ועיון, בתוך: דבר, כ"ו טבת תשמ"א, 2 בינואר 1981, עמ' 18.
- יפה ברלוביץ, "הדטרמיניזם בעיצוב דמותו של בן הדור השני ביצירתו של אהרון מגד", עיתון 77, ירחון לספרות ותרבות, גיליון 28, אב התשמ"א, אוגוסט 1981, עמ' 38–39.
- יפה ברלוביץ, "הסיפור הקצר של אהרון מגדר וזיקתו לרומן (מבוא)", בתוך: אהרון מגד, מבחר סיפורים, בחרה והוסיפה מבוא: יפה ברלוביץ, אגודת הסופרים, תל אביב, 1989, עמ' 9 – 33.
- יפה ברלוביץ, "מסע: מיום כיפור לשיחות קמפ דייוויד" ( על מסע באב לאהרון מגד), בתוך: יפה ברלוביץ, הטקסט המוסף, תל אביב, 1992, עמ' 108 – 115.
- שוש אביגל, לא סרתי ימינה - ראיון עם אהרון מגד, חדשות, 26 ביולי 1991
- אלי אשד, אהרן מגד / ירחי הדבש של פרופסור לונץ
- אלי אשד, מה הקשר בין התרבות האמורית הקדומה ומצב חיי נישואין בראשית המאה ה-21?, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 25 במאי 2005
- פרקים ראשונים מתוך הספר "החי על המת" באתר עם עובד
- מרב יודילוביץ', לעג לרש, באתר ynet, 11 בדצמבר 2007
- לפימחברים/מגדאהרון.aspx מאמרי אהרן מגד(הקישור אינו פעיל) באתר נתן אלתרמן
- ורד לי, ארון הספרים של אהרן מגד, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2008
- איל מגד, תרבות וספרות: בית רוחני לאדם היהודי, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
- מחווה לאהרן מגד במלאת לו תשעים שנה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2010
- רועי ארד, ריאיון לרגל 'עשרת הימים הנוראים'
- עמרי הרצוג, "עשרת הימים הנוראים" מאת אהרן מגד - אות הקוממיות, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2010
- יעל גבאי, אותיות פורחות באוויר, באתר ynet, 31 באוקטובר 2010
- אריק גלסנר, על "עשרת הימים הנוראים", של אהרן מגד, הוצאת "חרגול", פורסם במוסף לספרות של "מעריב" בספטמבר 2010
- כרמית ספיר ויץ, אביר המילים והידע: על "עשרת הימים הנוראים", באתר nrg, 18 בנובמבר 2010
- אריק גלסנר, על "זבובים", של אהרן מגד, הוצאת "אחוזת בית", פורסם במוסף לספרות של "מעריב", 1 בנובמבר 2008
- שרי שביט, אהרון מגד: "בארץ שלנו יש ריקבון שמתפשט", באתר ynet, 28 בינואר 2012
- אהרון מגד בארכיון העתיד, סרטון באתר יוטיוב
- נורית גוברין, שירי הילדות של אהרן מגד, באתר הארץ, 15 בפברואר 2013
- אהרן מגד, יד ושם, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- יד ושם - שיחה של איריס לביא עם אהרן מגד, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- כרמית ספיר ויץ, הסופר אהרן מגד: "הפוליטיקה של היום מעוררת בי גועל", באתר nrg, 23 בפברואר 2013
- ירין כץ, ביקורת על קברות התאווה מאת אהרן מגד, בבלוג קורא בספרים, 11 במרץ 2013
- אריק גלסנר, על שלושה רומנים של אהרן מגד זכרו לברכה
- אהרן מגד, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- סדרת ראיונות של אהרן מגד ליגאל וילפנד בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
- אהרן מגד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אהרן מגד, דף שער בספרייה הלאומית
- אהרן מגד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אהרן מגד, בארכיון הבימה
- אהרן מגד, חדוה לבדה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2024
- יוני ליבנה, ריאיון עם אהרן מגד, ידיעות אחרונות, 5 בספטמבר 2008
- אהרן מגד, ממואר - אבא מסתתר בספרים, באתר הארץ, 16 באפריל 2019
- אהרן מגד, הגדת העצמאות של צה"ל, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מאי 2019
- אביבית משמרי, מכתבים נסערים של אהרן מגד, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ינואר 2021
- זיוה שמיר, התאבדותו של סופר: על "עוול" (רומאן)", ידיעות אחרונות, 17 במאי 1996, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- ארץ העברים, תל אביב, ה'תשי"א, באתר הספרייה הלאומית – ישראל
- זיוה שמיר, על סופר עברי גדול ועל חבורת "משָׁרתיו" הנאמנה- על ספרו "מחברות אביתר", אתר מב"ע, דצמבר 2023
בעקבות מותו:
- שני ליטמן, הסופר אהרן מגד מת בגיל 95, באתר הארץ, 23 במרץ 2016
- רן בוקר ומרב יודילוביץ ועמי פרידמן, פרידה מאהרן מגד: "חי לעומקה את ההוויה הישראלית", באתר ynet, 23 במרץ 2016
- צור ארליך, מגד, שיר שנכתב עם פטירתו של מגד, באתר "מידה", 23 במרץ 2016
- נורית גוברין, הכתיבה לא היתה רק אורח חייו, אלא חייו, באתר הארץ, 30 במרץ 2016
- מיכל עילם, בשמי הערב כבה כוכב: שבוע למותו של אהרן מגד, באתר וואלה, 1 באפריל 2016
- אידה צורית, מעזה לא יצאה תורה, ודבר אדוני לא מחאן יונס, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ "משא" נפרד מאהרון מגד, דבר, 30 ביוני 1972
- ^ ח"כ ורדיגר תובע החזרתו של אהרן מגד מלונדון, למרחב, 21 במרץ 1969
- ^ הסופרים אהרן מגד וחנוך ברטוב זכו בפרס אוסישין לספרות, זמנים, 11 באוקטובר 1954
- ^ "פרס ברגר" לאהרן מגד, דבר, 14 במרץ 1958
- ^ אהרן מגד וישראל גוטמן - חתני פרס שלונסקי, למרחב, 7 באוקטובר 1965
- ^ חולק פרס אוסישקין, דבר, 10 באוקטובר 1965
- ^ פרס פיכמן לאהרון מגד ובונים הלר, מעריב, 14 באוגוסט 1979
- ^ אידה צורית, עם הסרת הלוט משלט רחוב על־שמו בשכונת בבלי, באתר הארץ, 1 בפברואר 2023
- ^ ביקורות:
גדעון קצנלסון, "חדוה ואני" של אהרן מגד, הארץ, 27 באוגוסט 1954
ברוך קרוא, "חדוה ואני" של אהרן מגד, הַבֹּקֶר, 26 בפברואר 1954 - ^ ביקורות:
משה פלאי, אהרן מגד: ישראל חברים", הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1955
ש"י פנואלי, ישראל חברים" של אהרן מגד, דבר, 6 באפריל 1956 - ^ ברוך קרוא, סיפורו החדש של אהרן מגד, הַבֹּקֶר, 4 בדצמבר 1959
- ^ אורי קיסרי, אהרן מגד על החיים והמתים, מעריב, 7 באוקטובר 1965
- ^ מיכאל דק, גמל מעופף בחלל ריק, כותרת ראשית, 29 ביוני 1983
- ^ מיכאל הרסגור, חמש מתחת לאפס, קול העם, 30 בנובמבר 1956
- ^ השבוע הצגת בכורה של "איי לייק מייק", הארץ, 6 בדצמבר 1960
- ^ מגד בתיאטרון היידי, חדשות, 18 ביולי 1991
שוש אביגל, הצגה / נועז יחסית, חדשות, 8 באוקטובר 1991
הקודם: אברהם רגלסון |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אברהם קריב 1973 |
הבא: ישראל כהן |