מרי קרטרייט

מתמטיקאית בריטית

דאם מרי לוסי קרטרייטאנגלית: Mary Cartwright; ‏ 17 בדצמבר 1900 - 3 באפריל 1998)[1] הייתה מתמטיקאית בריטית. ביחד עם ג'ון ליטלווד, הייתה אחת מהמתמטיקאים הראשונים שחקרו את התחום שמאוחר יותר נודע בשם תורת הכאוס.[2]

מרי קרטרייט
Mary Cartwright
Mary cartwright.jpg
לידה 17 בדצמבר 1900
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באפריל 1998 (בגיל 97)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים בריטניה
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט גודפרי הרולד הארדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט וולטר קורט היימן, Barbara J. Maitland, Carl Nestor Linden, Christopher Lancelot Thompson, Grainger Rabone Morris, James O. C. Ezeilo, Chike Obi, Lily (Brown) Atiyah עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (1947)
  • מדליית דה מורגן (1968)
  • גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (1969)
  • מדליית סילבסטר (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנותיה הראשונותעריכה

קרטרייט נולדה באינהו (Aynho), דרום נורת'האמפטונשייר. אביה, ויליאם דיגבי קרטרייט, היה כומר, דרך סבתה היא מיוחסת למשורר ג'ון דאן, והכומר מאיימן ויליאם מומפסון. היו לה ארבעה אחים, שניים מבוגרים ושניים צעירים: ג'ון (נולד בשנת 1896), נייג'ל (נולד בשנת 1898), ג'יין (נולדה בשנת 1905), וויליאם (נולד בשנת 1907).[3]

את לימודיה התחילה בתיכון לימינגטון בשנים (1912–1915), לאחר מכן בבית הספר גרייבלי מנור בשנים (1915–1916), ולבסוף השלימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר גודולפין בסולסברי (1916-1919).[4]

השכלהעריכה

קרטרייט למדה מתמטיקה בסנט יו קולג', אוקספורד, וסיימה את לימודיה לתואר ראשון בשנת 1923 בהצטינות (first class degree), זו הייתה רק השנה השנייה בה נשים הורשו לגשת לבחינות הסיום באוקספורד.

בחמש השנים הבאות לימדה בבתי ספר פרטיים לבנות: אליס אוטלי בוורצסטר וויקומב אבי בבקינגהמפשייר ורק בשנת 1928 חזרה לאוקספורד כדי ללמוד לדוקטורט. את עבודת הדוקטורט עשתה בהנחיית הארדי. במהלך השנה האקדמית 9–1928 הארדי שהה בפרינסטון, ואדוארד צ'ארלס טיטשמרש מילא את מקומו. תזת הדוקטורט שלה עסקה באפסים של פונקציות שלמות. ג'ון ליטלווד היה אחד הבודקים של התזה, זה היה המפגש הראשון שלה עם המתמטיקאי איתו היה לה בשנים הבאות שיתוף פעולה מתמשך.

קריירהעריכה

בשנת 1930, קרטרייט הצטרפה לסגל מכללת גירטון, אז מכללה לנשים, אחת המכללות של אוניברסיטת קיימברידג'. העסקתה התאפשרה תודות למענק מחקר על שם אלפרד יארו, בעל מספנות ופילנתרופ בריטי שמימן העסקה של נשים במכללת גירטון (Alfred Yarrow Research Fellowship of Girton College).[5] בתחילת דרכה במכללה הצליחה לפתור בעיה פתוחה שהציג ליטלווד. משפט קרטרייט, נותן אומדן על גידולה של פונקציה אנליטית על עיגול היחידה ליד מעגל היחידה בהינתן שהפונקציה מקבלת כל ערך לא יותר מ-  פעמים ובהינתן חסם על   מקדמי טילור הראשונים של הפונקציה.[6] כדי להוכיח את המשפט היא נקטה בגישה חדשה, ויישמה טכניקה שהוצגה על ידי לארס אלפורס על העתקה קונפורמית.[7]

בשנת 1936, קרטרייט הפכה למנהלת הלימודים במתמטיקה בקולג' גירטון, ובשנת 1938 היא החלה לעבוד על פרויקט חדש אשר הייתה לו השפעה משמעותית על כיוון המחקר שלה. המחלקה למחקרים מדעיים ותעשייתיים יצרה סוגים מסוימים של משוואות דיפרנציאליות אשר התקבלו ממידול גלי רדיו ורדאר.[8] הם ביקשו מהקהילה המתמטית הלונדונית עזרה במציאת מתמטיקאי שמעוניין לחקור את המשוואות האלה, וקרטרייט התעניינה בנושא. הדינמיקה שנכחה מאחורי הבעיות הללו לא הייתה מוכרת לקרטרייט, ולכן היא ניגשה אל ליטלווד וביקשה ממנו עזרה בנושא זה. הם החלו לשתף פעולה בלימוד וחקירת המשוואות. ליטלווד כתב:

”כדי לעשות משהו, המשכנו והמשכנו ללא סיכוי סביר כלשהו לתוצאות. לפתע כל הנוף הדרמטי של המבנה העדין של הפתרונות הופיע בפנינו.“

כיום, המבנה העדין אשר ליטלווד מתאר כאן הוא דוגמה טיפוסית של אפקט הפרפר. שיתוף הפעולה בינו לבין קרטרייט הוביל לתוצאות חשובות, שלהן יש השפעה רבה על הכיוון שבו פנתה התאוריה המודרנית של מערכות דינמיות.[9][10]

ב-1945, היא פישטה את ההוכחה האלמנטרית של הרמיט לאי הרציונליות של פאי. הגרסה שלה להוכחה פורסמה בנספח בספר מדעי המסקנה של הרולד ג. פריס. ב-1947, היא נבחרה להיות עמיתה של החברה המלכותית. אף על פי שהיא לא הייתה האישה העמיתה הראשונה בחברה, היא הייתה האישה הראשונה המתמטיקאית.

קרטרייט מונתה למנהלת של קולג' גירטון בשנת 1948.

היא נפטרה בבית אבות בקיימברידג' בשנת 1998.

מורשתהעריכה

קרטרייט הייתה האישה הראשונה:

היא גם קיבלה את מדליית דה מורגן של החברה בשנת 1968. ב-1968 היא נבחרה כעמיתת כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו. ב-1969 היא קיבלה את תואר הכבוד מהמלכה, והפכה לדאם מרי קרטרייט, מפקדת במסדר האימפריה הבריטית.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מ. קרטרייט, "פונקציות אינטגרליות" ב "עלוני קיימברידג' במתמטיקה ופיזיקה מתמטית" 44 (1956)
  • מ. קרטרייט, ג'.א. ליטלווד, "על משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות מסדר שני", ז'ורנל של הקהילה המתמטית הלונדונית 20:180 (1945)
  • מ. קרטרייט, "מאוסילאציות לא ליניאריות לדינמיקה טופולוגית", ז'ורנל של הקהילה המתמטית הלונדונית 39:1931 (1964)[11]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרי קרטרייט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Obituary: Mary Cartwright". The Times. 1998. 
  2. ^ Freeman J. Dyson, Mary Lucy Cartwright (1900–1998): Chaos theory, pp. 169–177, in Out of the Shadows: Contributions of Twentieth-Century Women to Physics, edited by Nina Byers and Gary Williams, 498 p. (Cambridge University Press, 2006); ISBN 0-521-82197-5
  3. ^ "Cartwright biography". www-history.mcs.st-and.ac.uk. University of St. Andrews School of Mathematics and Statistics. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2017. 
  4. ^ "Former Fellows of the Royal Society of Edinburgh 1783–2002" (PDF). Royalsoced.org.uk. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2015. 
  5. ^ Women in Mathematics: Celebrating the Centennial of the Mathematical Association of America, עמ' 30.
  6. ^ Cartwright's Theorem - Theorem of the Day
  7. ^ DeFuria, Jack (22 באוקטובר 2014). "Mary Lucy Cartwright". Prezi. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2017. 
  8. ^ "A Point of View: Mary, queen of maths". BBC News Magazine. 8 במרץ 2013. 
  9. ^ "Mistress of Girton whose mathematical work formed the basis of chaos theory". Obituaries Electronic Telegraph. 11 באפריל 1998. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2017. 
  10. ^ Walter Hayman (1 בנובמבר 2000). "Dame Mary (Lucy) Cartwright, D.B.E. 17 December 1900 – 3 April 1998". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society 46. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2017. 
  11. ^ "CWP Profile". UCLA. 2001. אורכב מ-המקור ב-2016-10-17. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2017.