משה ליטוינסקי

משה (מוריס) ליטוינסקי, בנקאי ומקים המושבה תל ליטוינסקי

משה (מוריס) ליטוינסקי (12 ביוני 188816 בספטמבר 1952), בנקאי ומקים המושבה תל ליטוינסקי (כיום ברמת גן).

משה ליטוינסקי
לידה 1888
יפו, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1952 (בגיל 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרסומת ל"תל ליטוינסקי"

ביוגרפיה

עריכה

ליטוינסקי נולד בעיר יפו בשנת 1888 לסוחר הקרקעות והעסקן האמיד יעקב אלחנן ליטוינסקי ולשרה ביילה לבית פינקלשטיין, במשפחה בת שלושה בנים. כבר בצעירותו נמשך אחר עידוד התיישבות עברית עצמאית והיה בין מייסדי אחוזת בית יחד עם יוסף אליהו שלוש, ובהמשך פעל להקמתה של תל אביב. היה ממקימי בית הכנסת הגדול (תל אביב).

בעת מלחמת העולם הראשונה, עם גירושם של תושבי תל אביב, עברה המשפחה לעיר קהיר שבמצרים. שם הכיר ליטוינסקי את רבקה קארמן ונשא אותה לאישה. לשניים נולדו שני בנים, חיים ואברהם, ובת, ז'קלין (1922-1929). רבקה נפטרה ב-1945. באותה שנה נישא בשנית לאלה בת משה ליבונטין.

 
גן ליטוינסקי במפה [1]משנת 1944

עבד כמנהל החשבונות הראשי של בנק אנגלו-פלשתינה ביפו (כיום בנק לאומי לישראל). בין השנים 19181929 היה סוכנה הראשי בארץ ישראל של חברת הדלק הבריטית "רויאל דאטש של". באותה העת, היה ממייסדי "בנק קופת עם" ושימש כנשיא מועצת הבנק הראשון. משנת 1930 ועד סיפוח אסטוניה לברית המועצות ביוני 1940 שימש ליטוינסקי גם כקונסול כבוד מטעם ממשלת אסטוניה ובמסגרת זו זכה אף למדליית הצלב האדום של אסטוניה. משרדי הקונסוליה האסטונית שכנו בקומה השנייה של בית ליטוינסקי ברחוב אחד העם 22 בתל אביב. דגלה של אסטוניה התנוסס מעל ביתו של ליטוינסקי. במהלך השנים, כבן הארץ יצר ליטוינסקי קשרים עם נכבדי הערבים, ובעקבות זאת עלה בידו לרכוש אלפי דונמים אדמה בחלקים שונים בארץ. המקום המזוהה ביותר עם משפחת ליטוינסקי, הוא המושבה "תל ליטוינסקי" אותה הקים בשותפות עם אחיו אמיל. השטח שרכש ב-1933 מערביי הסביבה התפרס על פני 1,770 דונם ולתכנון המושבה הוזמן בכיר האדריכלים בארץ ישראל באותה העת, ריכרד קאופמן. כמו כן נרכש שטח של למעלה מ-500 דונמים ובמרכזו בית בצורת טירה - "גן ליטוינסקי" ליד קיבוץ געש, במטרה להקים בו בתי קיץ לרוכשי הווילות של תל ליטוינסקי. בשטח ניטע פרדס גדול ובתי הקיץ לא הוקמו מעולם. מאוחר יותר נמכר השטח לקיבוץ.[2]. ליטוינסקי רכש עם אחיו כ-1800 דונם בכפר ג'יוס שבשומרון. על 300 דונם מהם נטע פרדס. בסוף שנת 1950 יצא לחו"ל לגייס שותפים להשקעות בישראל.

ליטוינסקי נפטר בפריז, שם התגורר אחיו הצעיר ריימונד, בט"ו באלול תשי"א, ונטמן שם. הותיר אחריו את רעייתו השנייה ושני בנים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קטע מגליון 13-18 של מפה מנדטורית 1:20,000, 1944, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ אלעזר לוין, ‏בדיוק ביובל, קיבוץ געש הוא רק שותף של סקום, באתר גלובס, 22 ביולי 2001