פתיחת התפריט הראשי

משה (מוריס) ליטוינסקי (12 ביוני 188816 בספטמבר 1952), בנקאי ומקים המושבה תל ליטוינסקי (כיום ברמת גן).

משה ליטוינסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1888
יפו, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1952 (בגיל 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
משה מוריס ליטוינסקי V05 2390.jpg
פרסומת ל"תל ליטוינסקי"

ביוגרפיהעריכה

ליטוינסקי נולד בעיר יפו בשנת 1888 לסוחר הקרקעות והעסקן האמיד יעקב אלחנן ליטוינסקי ולשרה ביילה לבית פינקלשטיין, במשפחה בת שלושה בנים. כבר בצעירותו נמשך אחר עידוד התיישבות עברית עצמאית והיה בין מייסדי אחוזת בית יחד עם יוסף אליהו שלוש, ובהמשך פעל להקמתה של תל אביב. היה ממקימי בית הכנסת הגדול (תל אביב).

בעת מלחמת העולם הראשונה, עם גירושם של תושבי תל אביב, עברה המשפחה לעיר קהיר שבמצרים. שם הכיר ליטוינסקי את רבקה קארמן ונשא אותה לאישה. רבקה נפטרה ב-1945. לשניים נולדו שני בנים, חיים ואברהם, ובת, ז'קלין (1922-1929). באותה שנה נשא בשנית לאלה בת משה ליבונטין.

עבד כמנהל החשבונות הראשי של בנק אנגלו-פלשתינה ביפו (כיום בנק לאומי לישראל). בין השנים 19181929 היה סוכנה הראשי בארץ ישראל של חברת הדלק הבריטית "של". באותה העת, היה ממייסדי "בנק קופת עם" ושימש כנשיא מועצת הבנק הראשון. מתחילת שנות השלושים ועד סיפוח אסטוניה לברית המועצות ביוני 1940 שימש ליטוינסקי גם כקונסול כבוד מטעם ממשלת אסטוניה ובמסגרת זו זכה אף למדליית הצלב האדום של אסטוניה. משרדי הקונסוליה האסטונית שכנו בקומה השנייה של בית ליטוינסקי ברחוב אחד העם 22 בתל אביב. במהלך השנים, כבן הארץ יצר ליטוינסקי קשרים עם נכבדי הערבים, ובעקבות זאת עלה בידו לרכוש אלפי דונמים אדמה בחלקים שונים בארץ. המקום המזוהה ביותר עם משפחת ליטוינסקי, הוא המושבה "תל ליטוינסקי" אותה הקים בשותפות עם אחיו אמיל. השטח שרכש ב-1933 מערביי הסביבה התפרס על פני 1,770 דונם ולתכנון המושבה הוזמן בכיר האדריכלים בארץ ישראל באותה העת, ריכרד קאופמן. כמו כן היה בבעלותם פרדס גדול ובמרכזו בית בצורת טירה - "גן ליטוינסקי" ליד קיבוץ געש[1]. ליטוינסקי רכש עם אחיו כ-1800 דונם בכפר ג'יוס שבשומרון. על 300 דונם מהם נטע פרדס.

ליטוינסקי נפטר בפריז, שם התגורר אחיו הצעיר ריימונד, בט"ו באלול תשי"א, ונטמן שם. הותיר אחריו את רעייתו השנייה ושני בנים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלעזר לוין, ‏בדיוק ביובל, קיבוץ געש הוא רק שותף של סקום, באתר גלובס, 22 ביולי 2001