משה צין

קצין ישראלי

משה צין (נולד ב-3 באפריל 1955) הוא קצין בדימוס בצה"ל, שכיהן כמפקד חטיבת גולני ומפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, השתחרר בדרגת תת-אלוף. בין השנים 2017–2022 כיהן כראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון.

משה צין
משה צין מדבר באירוע "בעקבות לוחמים" ברמת הגולן, אוקטובר 2018
משה צין מדבר באירוע "בעקבות לוחמים" ברמת הגולן, אוקטובר 2018
לידה 3 באפריל 1955 (בן 69)
הרצליה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19732001 (כ־28 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

צין נולד בהרצליה, לאב יליד פולין ואם ילידת ארץ ישראל. התגייס לצה"ל באוגוסט 1973 ושירת כלוחם וכקצין בחטיבת גולני. היה מפקד מחלקה בחטיבה, סגן מפקד פלוגה, קצין מבצעים ומפקד פלוגה בגדוד 12 (ברק). לאחר תפקיד זה השתחרר והתגייס שוב לקבע לאחר שישה חודשים. צין שירת כסגן מפקד גדוד 13 וכקצין אג"ם של החטיבה במהלך מבצע שלום הגליל. ביולי 1982 הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד גדוד 13 (גדעון) במקום מפקד הגדוד מוטי מזרחי שנפצע במלחמה. ב-1984 מונה לסגן מפקד החטיבה, שוב במקומו של מזרחי שנפצע.

ב-1986 מונה למפקד חטיבת החרמון (810) בדרגת אלוף-משנה[1] וב-1988 למפקד עוצבת חירם (חטיבה 769). בפברואר 1990 מונה למפקד חטיבת גולני[2] אותה הוביל בפעילות מבצעית בדרום לבנון[3]. צין שימש בתפקיד זה עד ספטמבר 1991. בשנים 19931995 שירת כקצין אג"ם של פיקוד המרכז, תקופת יישום הסכמי אוסלו ותחילת נסיגת כוחות צה"ל מערים ואזורים ביהודה ושומרון, ואירוע טבח מערת המכפלה.

באפריל 1995 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד אוגדת יהודה. בתפקידו הבא שירת כסגן ראש אגף התכנון[4] ובתפקידו האחרון בשירות הקבע היה מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בשנים 1999-2001[5]. במילואים שימש צין כסגנו של אלוף פיקוד הצפון לתכנון אופרטיבי[6].

לאחר שחרורו, מונה ב-2002 למנכ"ל החברה העירונית לאמנות, תרבות וספורט בחיפה. בהמשך מונה למנהל כפר הנוער רמת הדסה. ב-2010 מונה למנכ"ל עיריית צפת, אך התפטר לאחר חודשים אחדים בתפקיד. ביוני 2011 מונה לראש אגף השיקום במשרד הביטחון[7] ובפברואר 2017 לראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון[8]. במסגרת תפקידו זה היה אחראי, בין היתר, על העברת הפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה מידי צה"ל לידי משרד הביטחון[9]. בחודש אוקטובר 2022 סיים את תפקידו באגף הביטחוני-חברתי[10].

צין בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נשוי לעידית והם הורים לשתי בנות ובן.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה צין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג-1993, עמוד 297.
  2. ^ אביחי בקר, "בעיית אמינות : אל"ם קובי מרום", הארץ, ‏ 22.09.2000.
  3. ^ אהוד ערן, תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, ידיעות ספרים, 2007, עמודים 130-131.
  4. ^ זזים, באתר גלובס, 28 באפריל 2002.
  5. ^ אמיר אורן, "טעם השיבה", הארץ, ‏ 26.05.2000.
  6. ^ אמיר אורן, ההחלטה הקשה של חלוץ, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006.
  7. ^ אחיקם משה דוד, הסכם חדש בין נכי צה"ל למשרד הביטחון, באתר nrg‏, 19 ביוני 2011.
  8. ^ מירב ארד, ראשי אגפים חדשים במשרד הביטחון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בפברואר 2017
  9. ^ איתי בלומנטל, הוחלט: הפנימייה הצבאית באור עציון תיסגר, הפנימייה בחיפה תמשיך לפעול, באתר ynet, 1 בספטמבר 2016
  10. ^ דליה ינקו החליפה את משה צין בראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2022
משה צין - תבניות ניווט