פתיחת התפריט הראשי

משולם פייבוש הלר

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה. מחבר אחד מספרי החסידות הראשונים - יושר דברי אמת.

רבי משולם פייבוש מזברז'
לידה 1742 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1794 (בגיל 52 בערך)
כ' בכסלו ה'תקנ"ה
זברז', האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות זברז'
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, המגיד ממזריטש
חיבוריו יושר דברי אמת, דרך אמת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

משולם פייבוש הלוי הלר נולד בשנת תק"ב (1742) או קודם לכן למשפחה מכובדת בקרב יהדות גליציה שבניה כיהנו כרבנים ופוסקים מפורסמים. מצד אביו[1], היה מיוחס לרבי יום טוב ליפמן הלר (מחבר "תוספות יום טוב") ולמקובל רבי שמשון מאוסטרופולי. אביו, רבי אהרן משה, שימש אב בית דין בסניאטין. אחיו המבוגר, רבי אברהם נח הלוי הלר (מחבר הספר "זריזותיה דאברהם"), ודודו מצד אביו, רבי יהודה הלוי הלר מאלקסניץ, נמנו עם חברי הקלויז המפורסם של ברודי.

רבי משולם פייבוש הלר נישא פעמיים. רוב שנותיו חי בעיירה זְבַּרַז' (Збараж) שבגליציה המזרחית, סמוך לעיר ברודי. ככל הראה לא כיהן במשרה רשמית. הוא הצטרף לחבורה החסידית של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב והיה לתלמידו המובהק. כמו כן, נסע פעם אחת למגיד ממזריטש ופעמים ספורות לרבי מאיר מפרמישלאן.

הלכה משמו הובאה בפתחי תשובה[2] בעניין מקווה שמחובר לנהר שלא היו בו ארבעים סאה שרבי משולם פייביש אסר לטבול בו שלא כדעת השולחן ערוך והרמ"א.

"יושר דברי אמת"עריכה

"יושר דברי אמת" הוא אחד מספרי החסידות הראשונים שנכתבו. רבי משולם פייבוש הלר, שתואר על ידי גרשם שלום כ"אחד מסופריה המעולים של החסידות", תיעד את קורותיה ואת עיקרי תפיסתה של החצר החסידית שהתקבצה סביב רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בשתי איגרות ששלח לידידו בארץ ישראל. על פי ד"ר מור אלטשולר האגרות נשלחו לארץ ישראל לרבי יואל, גיסו של רבי משולם פייבוש, שהיה מחשובי העולים בעליית החסידים בשנת תקל"ז (1777).

 
יושר דברי אמת, מהדורה ראשונה מונקאטש, 1905

כתבים אלו נדפסו לראשונה בספר "ליקוטים יקרים" בשנת תקנ"ב (1792). בשנת תרס"ה (1905) נדפסו האיגרות בנפרד, תחת הכותרת יושר דברי אמת הלקוחה מן הפתיח של האיגרת הראשונה.

בפתח האיגרת הראשונה מנמק המחבר את סיבת כתיבתה בפרידה מידיד נעורים: "אני הכותב למען אהבת אמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ד' ויראתו לפי קט שכלינו וגבה טורא [הר] בינינו ובעת הפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רה"ק [רוח הקודש] אשר עינם ראו ולא זר כמלאך אלהים פחדם ויראתם. ובעת היפרדו מאתו בקש ממני להעלות הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור".

  • על לימוד תורה לשמה כתב: "ובאמת רבים מבני עמינו המדומים בעיניהם ובעיני העולם חכמים גדולים בתורה בנגלה ובנסתר ומדומים ביראה בכל הדברים וסוברים שבאו לקצת תורה ויראה אבל באמת עדיין לא זכו אפילו לידיעה קטנה מתורת אלהינו... כי הם לומדים רק חיצוניות התורה, דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו על ידי התורה... כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי"ת ומה זה אהבה ויראה, כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה, והאיך אפשר זה... אלא ודאי אין צריך לפנים שעניין אהבת השי"ת ויראתו הוא עניין אחר שהוא בלב האדם שיהיה לבו מפחד וירא מהשי"ת תמיד ויהי' בוער אהבתו בלבו תמיד... וזה אין האדם קונה ומתגבר בה כ"א על ידי התורה לשמה, ועיקר מקודם כל התפלה בדביקות ובהתלהבות הלב ובכפיות כל כחותיו למחשבות זכות וטהורות להשי"ת תמיד ובפרישות כל התענוגים ואצ"ל פרישות עבירות קלות וחמורות וכל דקדוקים ובנקיון כל האיברים ושמירתם בהקדושה השייכה להם כמו שכתבו הספרי מוסר... אבל כמו שהם נוהגים ומזלזלים בתפלה האיך יהיה להם דביקות בה' על ידי התורה ובאמת אינם לומדים רק מצות אנשים מלומדה למען יחכמו... ועיקר התורה היא לשמה לבוא להתדבק במי שנעלם בה" (אות ח)

תלמידיועריכה

בין תלמידיו של רבי משולם פייבוש נמנו:

שושלתועריכה

  ערך מורחב – שושלת אוזריאן-לשקביץ

לקריאה נוספתעריכה

  • מור אלטשולר, משנתו של ר' משולם פייבוש הלר ומקומה בראשית התנועה החסידית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ה-1994.
  • יצחק אלפסי, החסידות, מהדורה ב מעודכנת, תל אביב: ספרית מעריב, 1977, עמ' 85-86.
  • Miles Krassen, Uniter of Heaven and Earth: Rabbi Meshullam Feibush Heller of Zbarazh and the Rise of Hasidism in Eastern Galicia, Albany: State University of New York Press (SUNY series in Judaica), 1998.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אביו, רבי אהרן משה, היה בנו של רבי מאיר אב"ד ברדשין, בן רבי שמשון, בן רבי אברהם בן ה"תוספות יום טוב" (יושר דברי אמת, ‏כתב היחס בהוצאת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר HebrewBooks).
  2. ^ יורה דעה, סימן ר"א סעיף קטן ל"ח.