משלמת בת חרוץ

מְשֻׁלֶּמֶת בַּת-חָרוּץ, היא דמות מקראית, אשת מנשה מלך יהודה אמו של אמון מלך יהודה. שמה נעדר מהתיאור המקביל המסופר בספר דברי הימים ב', פרק ל"ג. בנה אמון נישא לידידה בת עדיה מהיישוב בצקת.[1]

תל יודפת המזוהה עם היישוב יטבת, מקום מוצאה של משלמת בת חרוץ.

מוצאהעריכה

יש הסוברים כי מוצאה של מְשֻׁלֶּמֶת מהעיר יודפת בגליל התחתון. העיר נזכרת בכתובת תגלת-פלאסר השלישי. במידה שמקבלים זיהוי זה, ייתכן שמדובר בנישואים פוליטיים במטרה ליצור קשרים עם משפחות נכבדות מאזור הגליל.[2]

פירוש שמהעריכה

השם מְשֻׁלֶּמֶת מופיע פעם אחת בתנ"ך וייתכן ששמה מתפרש כשלום או שלמות. אחרים מפרשים את השם כתשלום, פיצוי על אבדן ילד שנפטר.[3] השם משלמת מופיע במכתבי יב.[4]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
  2. ^ בוסתנאי עודד, מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1994, עמ' 190
  3. ^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, עמ' 177
  4. ^ אציקלופדיה מקראית כרך ה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1968, עמ' 567