משפחת ספרא

משפחת ספרא היא משפחה של בנקאים סוחרים ופילנתרופיים יהודים שמוצאה בעיר חלב שבסוריה. עיקר הצלחתם הפיננסית של בני המשפחה החל לאחר שהיגרו לביירות, לבנון. בני המשפחה נחשבים בין היהודים העשירים בעולם, ומגזין פורבס העריך כי בסך הכל מנהלת המשפחה עסקים בהיקף של 200 מיליארד דולר.

לוגו המשפחה

היסטוריהעריכה

מוצאה של משפחת ספרא הוא מהעיר חלב שבסוריה. פירוש השם "ספרא" בערבית הוא צהוב או זהב. למרות הדיסקרטיות הקיצונית של תולדות המשפחה הנשמרת על ידם בקנאות עד ימינו, בתחילת דרכם עסקו ככל הנראה במסחר בזהב שמקורו בשיירות הגמלים שעברו באזור בתקופת האימפריה העותמאנית[1].

באמצע המאה ה-19 הוקם בחלב "בנק האחים ספרא" שעסק במימון זעיר של המסחר המתפתח בין אירופה והמזרח התיכון. לפני כ-100 שנה החלה פעילותה העסקית של המשפחה להתפתח במהירות ובניה החלו לעסוק גם בבנקאות מודרנית. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר יעקב ספרא מייסד השושלת המודרנית לעיר ביירות ושם החלה הצלחתו העסקית הגדולה: ספרא פתח את "בנק דה קריט נשיונל" תוך שהוא מנצל את הפיכתה של העיר למרכז עסקי במזרח התיכון[2]. בניו של יעקב, אדמונד ומואיז, אשר נולדו בלבנון, עברו למילנו באיטליה ב-1949 שם הקימו חברה למסחר במטבעות זרים, זהב ומתכות יקרות אחרות[2].

בשנת 1952 עברה המשפחה לברזיל, ובשנת 1957 הקימו שם את "בנקו ספרא". בתחילת דרכם בברזיל התמקד ספרא בניהול נכסים עבור בעלי הון ובהלוואות לעסקים ואנשים פרטיים אשר יכלו בתמורה להציע ביטחונות מוצקים כגון נדל"ן. אופן פעילות זה איפשר לו להתגבר על חוסר היציבות הפוליטית שאפיינה את המדינה בתקופה זו ביחד עם אינפלציה גבוהה וסביבה כלכלית בלתי יציבה. ספרא החל ברכישה של בנקים קטנים שאותם מיזג לתוך הבנק המשפחתי והחל להשקיע גם בחברות ריאליות בתחומי הטקסטיל והתאית. בני המשפחה המשיכו להרחיב את הפעילות העסקית שלהם וב-1998 קיבלו זיכיון להקמת חברת טלפון סלולרי בברזיל בשותפות עם חברת בלסאות מארצות הברית[3]. אולם ב-2003 מכרו את החברה בהפסד לאחר השקעות עתק שבוצעו בו[4].

בשנת 1956 התיישב אדמונד ספרא בז'נבה, שם הקים את Trade Development Bank תוך פיתוח קשרים אישיים והענקת יחס אישי לבעלי הון מרחבי העולם. הבנק גדל מהון ראשוני של מיליון דולר להון של 5 מיליארד דולר. בשנת 1966 הקים אדמונד ספרא גם את "ריפבליק בנק ניו יורק" - Republic National Bank of New York. בשנות השמונים, החזיק הבנק ב-80 סניפים בניו יורק וסביבתה. בשנת 1983 מכר את Trade Development Bank לקבוצת אמריקן אקספרס תמורת יותר מ-550 מיליון דולר. במסגרת הסכם המכירה מונה ליושב ראש הפעילות הבינלאומית של אמריקן אקספרס[5]. לאחר המכירה החל מאבק משפטי בין שני הצדדים, שבמסגרתו זכה בהתנצלות פומבית של אמריקן אקספרס על פתיחת מסע הכפשות נגדו, ובפיצוי של 8 מיליון דולר שתרם לצדקה[6].

בשנת 1988, לאחר שפג הסכם אי-תחרות שחתם עם אמריקן אקספרס[7], הקים אדמונד ספרא את "ריפבליק הולדינגס" - Safra Republic Holdings S.A, חברת החזקות אירופית, שהוקמה עם הון של מיליארד דולר על בסיס סניפי "ריפבליק בנק ניו יורק" באירופה. הקבוצה התמקדה בשרותי בנקאות פרטית ללקוחות עשירים[8]. ב-1996 רכש את בנק מרקורי בשווייץ[9]. במאי 1999 מכר את "קבוצת ריפבליק", שכללה את "ריפבליק בנק ניו יורק" בארצות הברית ו"ריפבליק הולדינגס" באירופה, לקבוצת הבנקאות הרב-לאומית HSBC, תמורת 10.3 מילארד דולר במזומן[10]. השלמת העסקה התעכבה במשך מספר חודשים, והיא נסגרה לבסוף בנובמבר 1999 לאחר שויתר על 450 מיליון דולר[11].

ב-3 בדצמבר 1999 נספה אדמונד ספרא בשריפה בדירת הפנטהאוז שלו במונקו[12].

בשנות ה-2000עריכה

ביולי 2006 רכש גוז'ף ספרא את מניותיו של אחיו מואיז בעסקים המשותפים[13].

באוגוסט 2014 רכש גוז'ף ספרא את חברת צ'יקיטה (במקור חברת הפירות המאוחדת ששלטה בגידול וסחר בבננות ביבשת אמריקה) תמורת כ-610 מיליון דולר[14].

בנובמבר 2014, רכש גוז'ף ספרא, תמורת 726 מיליון ליש"ט את "מגדל המלפפון" (בניין רחוב סנט מרי אקס 30) בלונדון[15].

באפריל 2016 הוגש כתב אישום נגד ג'וזף ספרא, לפי האישום ספרא היה מודע לתוכניות מנהלים בחברתו לשלם שוחד כדי להפחית את מסי החברה[16].

באפריל 2018 מכר בנק הפועלים את תיק לקוחות הבנקאות הפרטית שלו בשווייץ לבנק ספרא[17].

פעילות בישראלעריכה

בשנת 1986 רכש את הבנק הבינלאומי הראשון לישראל קרוב משפחת ספרא, ז'אק נאסר (ז'ק נאסר היה בן דודו של רחמו נאסר שהיה נשוי לאוולין ספרא[18])[19]. תחילה הכחישו האחים ספרא שהם קשורים לעסקה (בעיקר עקב רצונם לא לפגוע בקשרים שלו בעולם הערבי), אך בהמשך נודע כי משפחת ספרא סיפקה את המימון לרכישה[20].

ב-1990 השליטה בבנק הבינלאומי עברה באופן רשמי מנאסר לאחיו ג'וזף ומואיז ספרא[21]. על אף שרשמית ג'וזף ומואיז היו בעלי פ.י.ב.י. אחזקות המחזיקה בבינלאומי, ואדמונד ספרא היה בעל השליטה בקבוצת ריפבליק, השתייך הבינלאומי ל"קבוצת הבנקים של ספרא" והלוגו של המשפחה שולב בסמל הבנק. כאשר אדמונד ספרא ביקש ב-1993 לרכוש את השליטה בבנק לאומי, דרש בנק ישראל, כי המשפחה תתחייב למכור את הבינלאומי. בסופו של דבר, ספרא נסוג מהעסקה[22]. אחר כך פרץ סכסוך משפטי בין נאסר לאחים ספרא על כספים שכביכול היו חייבים לו[23], ועלתה הטענה שאדמונד ספרא הוא השולט בפועל בבנק הבינלאומי, בניגוד לאמור בתשקיפי הבנק לרשות לניירות ערך[24]. יורשי נאסר הפסידו לבסוף בתביעה[25].

ב-1994 רכשו האחים ספרא 35% ממניות חברת סלקום וב-1998 היו בעלי 20% בקבוצת כרמלטון שזכתה במכרז להקמת מנהרת הכרמל[26]. משפחת ספרא גם ניהלה משא ומתן על רכישת בנק דיסקונט ואי די בי חברה לאחזקות[27][28].

בשנת 2003 מכרו האחים ספרא את הבנק הבינלאומי לצדיק בינו שהיה בעבר מנכ"ל הבנק ומקורב למשפחה[29].

בשנת 2005 מכרו האחים ספרא את חלקם בסלקום לנוחי דנקנר[30].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספרא: משפחה עם מסורת בנקאית עתיקה, מעריב, 16 בנובמבר 1990
  2. ^ 1 2 דוד ליפקין, בנקאי בצל. אדמונד ספרא, מעריב, 19 במאי 1989
  3. ^ מאת אפי לנדאו, ‏ממשלת ברזיל מכרה 12 חברות טלפון וסלולר ב-18.85 מיליארד ד', d מעל יעד המינימום, באתר גלובס, 2 באוגוסט 1998
    שירות גלובס, ‏הסכם בין האחים ספרא לבל-סאות', באתר גלובס, 4 באפריל 2002
  4. ^ דפנה מאור, ספרא ובלסאות מנהלים מו"מ למכירת חברת הסלולר BCP למתחרתה הברזילאית Oi, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2003
    רונן לב, ‏ספרא ובלסאות במו"מ למכירת אחזקותיהן במפעילת הסלולר הברזילאית BCP, באתר גלובס, 24 בפברואר 2003
  5. ^ דוד לפקין, אמריקן אקספרס רכשה בנק ב־550 מיליון דולר מיהודי יליד לבנון, מעריב, 21 בינואר 1983
  6. ^ ירון סבוראי, באמריקן אקספרס ניהלו מסע השמצות נגד אדמונד ספרא, חדשות, 25 בספטמבר 1990
    התנצלות חסרת תקדם של אמריקן אקספרס בפני הבנקאי אדמונד ספרא, מעריב, 30 ביולי 1989
  7. ^ אלעזר לוין, אדמונד ספרא ניהל משא ומתן לקניית בל״ל כבר לפני שנה, חדשות, 26 במאי 1989
  8. ^ אדמונד ספרא חוזר לאירופה, מעריב, 30 בספטמבר 1988
  9. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏אדמונד ספרא רכש את בנק מרקורי בשווייץ, באתר גלובס, 5 בדצמבר 1996
  10. ^ אליהו חסין ואיתמר לוין, ‏HSBC יהפוך לאחר רכישת ריפבליק בנק לקבוצה המובילה בעולם בנכסים בנקאיים, באתר גלובס, 11 במאי 1999
    אורנה רביב, ‏לא צפוים שינויים בעיסקי ספרא בישראל; הערכות: המכירה - בשל מחלת אדמונד ספרא, באתר גלובס, 11 במאי 1999
  11. ^ בלומברג, לונדון, ‏אדמונד ספרא ויתר על 450 מיליון דולר כדי להאיץ את מכירת ריפבליק ל-HSBC, באתר גלובס, 8 בנובמבר 1999
  12. ^ שירות בלומברג, מונאקו, ‏האח הרפואי של ספרא, שהודה בהצתה, תואר "מסור ומהיר חימה", באתר גלובס, 7 בדצמבר 1999
  13. ^ שירות גלובס, ‏האחים ספרא מסיימים שותפות בת 50 שנה: גוז'ף ספרא קנה את מניותיו של אחיו, מואיז, באתר גלובס, 25 ביולי 2006
  14. ^ פייננשל טיימס, ‏המיליארדר שאהב בננות, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2014
  15. ^ שירות גלובס, ‏בניין "המלפפון" בלונדון נמכר למשפ' ספרא תמורת 726 מ' ליש"ט, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2014
  16. ^ רויטרס, ניו יורק טיימסהמיליארדר היהודי, האימפריה הסודית והחשד לשוחד מס, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2016
  17. ^ עירית אבישר, ‏ספרא ירכוש את תיק הלקוחות של פועלים שווייץ בכ-80 מ' ש', באתר גלובס, 12 באפריל 2018
  18. ^ אורנה רביב, ‏נפטרה אוולין ספרא-נאסר, באתר גלובס, 15 באפריל 1997
  19. ^ אלעזר לוין, הבינלאומי נמצא בשליטת נאסר, חדשות, 15 בפברואר 1987
  20. ^ אלעזר לוין, בינו עשוי להצטרף לבנק הפרטי הגדול באירופה, חדשות, 23 בספטמבר 1988
  21. ^ האחים ספרא: אנו שולטים בבנק הבינלאומי, חדשות, 16 בנובמבר 1990
    אודי נחשון, האחים ספרא רכשו עוד 9%; מהון המניות בקבוצת הבינלאומי , מעריב, 18 בנובמבר 1990
  22. ^ אורנה רביב, ‏אדמונד ספרא יתמודד שוב על בל"ל; מבקש מהאוצר לקיים מיכרז מחודש, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1996
  23. ^ איתמר לוין ואורנה רביב, ‏הבינלאומי לביהמ"ש: השליטה בבנק אינה בידי אדמונד ספרא, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1996
  24. ^ יצחק דנון, ‏אלמנת נאסר: אדמונד ספרא הוא השולט בפועל בבנק הבינלאומי, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1996
    האחים ספרא לביהמ"ש: השליטה בבנק הבינלאומי אינה ולא היתה בידי אדמונד, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
  25. ^ יואב יצחק, ‏בורר בשווייץ קבע: ז'ק נאסר לא היה איש קש של ספרא לצורך רכישת הבנק הבינלאומי, באתר גלובס, 5 ביוני 2001
  26. ^ אפי לנדאו, ‏מנהרות הכרמל: יש זוכה, באתר גלובס, 7 בספטמבר 1998
    הדר חורש, משפחת ספרא מחפשת קונים שיתחרו בדנקנר על עסקת סלקום: פנתה לבנק ההשקעות מורגן סטנלי, באתר הארץ, 14 ביוני 2005
  27. ^ מנחם רהט, הרב עובדיה יוסף הכריע בשיקולי אדמונד ספרא להתחרות על רכישת דיסקונט, מעריב, 24 במאי 1989
    שמואל רוזנבלום, במשפחת ספרא שוקלים לרכוש את בנק דיסקונט, חדשות, 15 במאי 1989
  28. ^ יואב יצחק, הבנקאי אדמונד ספרא יתמודד על רכישת השליטה בקבוצת אי.די.בי., מעריב, 15 במאי 1989
  29. ^ איתמר לוין, ‏פרופ' יורם עדן: האחים ספרא מכרו בזול, צדיק בינו עשה עסק מצוין במחיר מציאה, באתר גלובס, 28 באפריל 2003
  30. ^ הדר חורש, האחים ספרא נפרדים מההשקעה האחרונה בישראל, באתר הארץ, 19 ביוני 2005