משתמש:דניאל צבי/כניסה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של דניאל צבי.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של דניאל צבי.

איסור כניסה לבית עבודה זרה הוא איסור הלכתי הנוגע למקומות בהם נוהג פולחן המוגדר ביהדות בתור עבודה זרה. האיסור אינו מיוחד רק למקדש בו מוצבת העבודה הזרה, אלא יכול במקרים מסויימים אף להתרחב ולהקיף את העיר כולה.

מהות האיסור

עריכה

בית העבודה זרה עצמו אסור בכניסה,‏‏[1] וחובה לשמור על מרחק ארבע אמות מהפתח.‏‏[2]

מקור איסור הכניסה לעיר הוא במשנה במסכת עבודה זרה:

עיר שיש בה עבודה זרה, חוצה לה מתר.

היה חוצה לה עבודה זרה, תוכה מתר...

עבודה זרה א, ד

בהמשך, ממשיכים המשנה והגמרא‏‏[3] ומפרטים שהמדובר באיסור מפני מראית העין, שההולך לעיר נראה כמי שהולך להשתתף בפולחן, או לכל הפחות, לחלוק כבוד, ולפיכך, אין איסור בהליכה לאותה עיר כשהאנשים שרואים את ההולך יכולים לתלות את הליכתו בסיבות אחרות, כגון שהדרך עוברת דרך אותה עיר אל מקום אחר‏‏[4], בין עיר שחוזר למקומו, או שיירה, שדרכה ללכת בכל מקום, בלא קשר לעבודה הזרה. התמוד הירושלמי מסייד את הדבר עוד יותר, ומבאר שאין איסור גורף להיכנס לעיר שקיים בה מקדש לאל אחר, אלא רק בזמן פסטיבל של אותו אל.

הראשונים הרחיבו בנושא, כתבו על סיבות לגיטימיות נוספות שיכולות לאפשר לאדם ללכץ לעיר שכזו, ודנו במקרים פרטיים.

הרשב"א,(יב, א?) ובעקבותיו פוסקים אחרים‏‏[5] פסקו שדין דומה קיים גם לגבי חצר המבנה של העבודה הזרה, אולם התירו עם החצר משמשת גם לצרכים אחרים מלבד העבודה הזרה, או שהיא משמשת כקיצור דרך. למרות היתר זה, חסידי אשכנז החמירו בנושא, וקבעו בתור כפרה על החטא של כניסה לחצר כנסייה, חייבו תענית בכל שנה יום השנה לעוון.‏‏[6]


הגדרת הדתות השונות כעבודה זרה

עריכה

מרבית הדתות נכנסות ללא קושי רב תחת ההגדרה ההלכתית של "עבודה זרה". לעמות זאת, ביחס לדתות המונותאיסטיות, ההגדרה ברורה פחות, והפוסקים במהלך הדורות התחבטו בשאלה:

הנצרות

עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:הפניה לערך מורחב

כפילות פרמטרים [ ערך ]

  ערך מורחב – עבודה זרה#היחס לנצרות

לשים לב בעיקר לחילוק בין סתם נוצרים לבין כנסייה ממש, גם לפי התוס' והמאירי(?)

האסלאם

עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:הפניה לערך מורחב

כפילות פרמטרים [ ערך ]

  ערך מורחב – עבודה זרה#היחס לנצרות

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ‏לבד מבמקרי פיקוח נפש, שאז לדעת מרבית הפוסקים, מותר לחפש מקלט אף בתוך בית עבודה זרה. ראו שו"ת הרא"ש יט, יז‏ (גירסה מקוונת) וכן בבלי שבת קטז, ג
  2. ^ בבלי עבודה זרה, יז, א; שולחן ערוך, יורה דעה קנ, א‏
  3. ^ ‏בבלי יא, ב; ירושלמי א, ד (דף ד, ב בדפוס וילנא)
  4. ^ ‏הרמב"ם הבין הלכה זו בצורה שונה, ראו במשנה תורה, הלכות עבודת כוכבים ט, י ובנושאי כליו‏
  5. ^ ‏ראו בשולחן ערוך, יורה דעה קמט, ב ובנושאי הכלים‏
  6. ^ ספר חסידים, תלה, וראו גם בסימן תתשנז‏

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.