משתמש:לינקולן/טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של לינקולן.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של לינקולן.

בית דין צבאי (ישראל) עריכה

 
תג יחידת בתי הדין הצבאיים
  • משפט כללי על מהו בית דין צבאי, איזה נורמות הוא אוכף ועל מי

יחידת בתי הדין הצבאיים (יבד"צ 205) היא יחידה של צה"ל המפעילה את בתי הדין הצבאיים, שיונקים את סמכות השיפוט שלהם מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ), תשט"ו-1955, המסמיך אותם לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"צ ובשאר העבירות הפליליות שבספר החוקים.

סדרי דין וכאלה עריכה

  • לבנות מתו משפט צבאי ולהפנות לשם.
  • נאשם בבית דין צבאי זכאי לייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
  • העמדה לדין בבית הדין תהיה בהתאם לשיקול דעת הפרקליט הצבאי או בעבירות חמורות שהדין המשמעתי אינו חל עליהן. התהליך מתחיל בחקירה של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) שממצאיה מועברים לפרקליטות הצבאית או לחלופין בחקירת קצין בודק מטעם היחידה (בעבירות קלות) שממצאיו מועברים אל הפרקליטות. אם הפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום הוא מועבר לבית הדין הצבאי.


מערכת בתי הדין הצבאיים עריכה

מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת משתי ערכאות. בערכאה הראשונה נכללים בתי דין קבועים (בתי דין מחוזיים, בית הדין המיוחד) ובתי דין המוקמים אד הוק (בית דין שדה ובית דין ימי). הערכאה השנייה (עראכת הערעור) מורכבת מבית דין צבאי לערעורים.

הערכאה הראשונה של בתי דין עריכה

  • מי ומה?

על פסק דינו של בית דין של ערכאה ראשונה אפשר לערער בפני בית הדין הצבאי לערעורים. על פסק דינו של זה ניתן לערער לבית המשפט העליון אם ניתנה ממנו רשות לערעור.

בתי דין מחוזיים עריכה

  • הסבר על בתי הדין המחוזיים.

בתי הדין המחוזיים הם:


בתי דין צבאיים מיוחדים עריכה

בית הדין המיוחד דן קצינים שדרגתם סא"ל ומעלה וכן נאשמים בעבירות שדינן מוות וכן מי שהואשם עם אחד מאלה באותו כתב אישום. מושבו של בית הדין המיוחד הוא בקריה בתל אביב.

    • לבדוק: אם המיוחד ה"רגיל" (סא"לים) יושב בקריה.
  • בית הדין הצבאי המיוחד, שמושבו בקריה
  • בית הדין הצבאי התורן, שמושבו במחנה צריפין
  • בית הדין הצבאי הימי
  • בתי דין שדה (המופעלים בזמן מלחמה)


בית הדין הצבאי לערעורים עריכה

בית הדין הצבאי לערעורים - בית הדין הצבאי העליון של צה"ל, שדן בערעורים על פסיקות בתי הדין הצבאיים המחוזיים ועל בתי דין צבאיים מיוחדים. בנוסף מהווה בית הדין ערכאת ערעור על מספר בתי דין צבאיים מיוחדים: בית הדין הצבאי לערעורים נמצא בקריה. נשיא בית הדין הוא קצין בדרגת אלוף. הנשיא הנוכחי של בית הדין הוא האלוף שי יניב, שמונה לתפקיד באוגוסט 2007, והחליף את אלוף ישי בר. על פסק דין שניתן בבית הדין הצבאי לערעורים ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון נותן רשות לערעור, במקרה שהפסק מעלה שאלה משפטית שיש בה חשיבות, חידוש, או קושי משמעותי.


נשיאי בית הדין הצבאי לערעורים, לדורותיהם עריכה

שם תקופת כהונה
אלוף איתן אבישר 1949 - 1953  
אל"ם נחום שדמי 1953 - 1958  
אלוף מיכאל בן-גל 1958 - 1965  
אלוף יעקב פרי (פרולוב) 1965 - 1969
תא"ל שמואל גודר 1969 - 1972
תא"ל יהודה גביש 1972 - 1974  
אלוף דני מט 1974 - 1979
אלוף חיים נדל 1979 - 1983  
אלוף דוד מימון 1983 - 1986  
אלוף בן ציון פרחי 1986 - 1996
אלוף אילן שיף 1996 - 2001  
אלוף ישי בר 2001 - 2007
אלוף שי יניב 2007 ואילך  


השופטים הצבאיים עריכה

בכל מחוז משרתים בסדיר מספר שופטים צבאיים-משפטאים, בדרגת רס"ן וסא"ל, ונשיא בית הדין בדרגת אל"ם. בבית הדין הצבאי לערעורים משרתים שופטים בדרגת אל"ם (ולעתים גם תא"ל) ונשיא בית הדין ומפקד היחידה בדרגת אלוף. בבית הדין המיוחד לא משרתים שופטים ונשיא בית הדין הצבאי המיוחד הוא נשיא אחד מבתי הדין, שנבחר לתפקיד. במקרה שבו נשפט קצין שדרגתו גבוהה מדרגת אב בית הדין (כגון אלופים במשפטי תעבורה), יענדו השופטים דרגת יצוג מקבילה למשך הדיון בלבד. השופטים הצבאיים-משפטאים בשירות סדיר מתמנים על ידי נשיא המדינה על פי המלצת ועדת בחירה בדומה לתהליך בו ממונים שופטים לבתי המשפט בישראל. שופטים שמונו לבתי המשפט או בתי הדין לעבודה עשויים להתמנות כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים.

בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), אך שני השופטים הנוספים (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הם במקרים רבים קצינים בדרגת סרן עד סא"ל חסרי הכשרה משפטית הנקראים "שופטי צד". במקרים רבים מזמנים קצין העוסק בחומר שהתיק מבוסס עליו להיות שופט צבאי.

שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות.


רישום פלילי עריכה

בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.

בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי בעניין התובע הצבאי הראשי נגד אטדגי[1], כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.

בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.

במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק", עם זאת לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.


ההבחנה בין בית-דין צבאי לבית-משפט צבאי עריכה

  ערך מורחב – בית משפט צבאי (ישראל)

בשטחים המוחזקים על ידי צה"ל (שטחי יהודה ושומרון, ובעבר גם רצועת עזה) הוקמה מערכת בתי-משפט צבאיים אשר בפניה מובאים נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור. זאת, בהתאם לסמכות המוקנית על-פי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 והמשפט הבינלאומי. בתי-המשפט הצבאיים, להבדיל מבתי-הדין הצבאיים, אינם דנים בתיקים כנגד חיילי צה"ל, אלא אך ורק בעניינם של נאשמים מקומיים.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה