משתמש:עוז גבריאל/טיוטה-ניסויים
גיאולוגיה
עריכה
_(9578246096).jpg)
דוגמאות מעולם הגאולוגיה (מימין למעלה, בסיבוב השעון): 1. מאובן בקיר האמוניטים במכתש רמון; 2. סלעי לבה בתחתית האוקיינוס; 3. הריסות בהאיטי לאחר רעידת האדמה בשנת 2010; 4. שכבות גאולוגיות בפרו; 5. הר הגעש פואגו בגואטמלה; 6. צורות סלעים עגולות על חוף בקליפורניה (Bowling Ball Beach); 7. נטיפים וזקיפים במערת אבשלום; 8. תצוגה של מינרלים שונים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת הפרסומים של עוז גבריאל/טיוטה-ניסויים, בקטלוג הספרייה הלאומית.
- רשימת המאמרים של עוז גבריאל/טיוטה-ניסויים באתר רמב"י.
- הרב ד"ר אלחנן שפטלוביץ, יסודות האמונה בתקופתנו, הצופה, 15 ביולי 1949 – כתבה על ספרו של הרב וינברג: "Das Volk der Religion".
- הרב ד"ר אלחנן שפטלוביץ, שרידי אש, הצופה, 24 במאי 1963.
- שי"ן, שריד אש, הצופה, 28 בינואר 1966.
- הרב חיים חייקל גרינברג, מגדולי הדור! במלאת שנה לפטירתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל: פרקים לזכרו וזכרונות אישים מפי גדולי הדור, תל אביב, תשכ"ז, באתר אוצר החכמה.
- הרב אברהם אבא וינגורט, איש אמת לאורך כל ימיו, באתר ערוץ 7, ד' בשבט, תשע"ו.
- 'וויינברג, ר' יחיאל־יעקב ב"ר משה', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 46 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1244).
- יוסף יצחק ליפשיץ, הפוסק שסירב לחתוך: בעל 'שרידי אש' ומדינת ישראל, השילוח.
- אור המזרח, ניסן תשכ"ו, עמוד 189.
- הרב יחיאל וינברג, תנועת הנוער ישורון, ילד שאין יודעים מי אביו, נישואי תערובת, מקבץ מתשובותיו - אתר דעת.
- ,Shapiro, Marc B. Scholars and Friends: R' Yechiel Ya'akov Weinberg and Prof. Samuel Atlas, January 1, 1997.
- אורי קראוסהר, בבדידות ובדוחק, מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, כ"ה בניסן תשע"ז.
אמצעים צליליים הם אמצעי שיח הכוללים שימוש בצלילי העיצורים והתנועות, וביניהם:
| האמצעי | דוגמאות | |
|---|---|---|
| חריזה | משוכללת או פשוטה. | |
| משחקי צלילים (אָלִיטֵרַצְיָה) | חזרה על צלילי עיצורים, תנועות, הברות או קבוצות שלהם. |
|
| לשון נופל על לשון בו קשה לבטא את הביטוי בגלל חילופי הצלילים. |
| |
הסמלים בהם השתמשו המצרים כמספרים
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המספר: | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הסמל: |
|
|
|
|
|
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משמעות הסמל: | המספר הכתוב הוא כמספר הקווים הרשומים (קו אחד – 1, שני קווים – 2, וכן הלאה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המספר: | 1,000,000 | 100,000 | 10,000 | 1,000 | 100 | 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הסמל: |
|
|
|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משמעות הסמל: | אדם ושתי ידיו מורמות |
סליל חבל |
עול של בקר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אקולוגיה – מונחים
עריכה- Adaptive behavior
- Allee effect
- Alpha diversity
- Animal communication
- Applied ecology
- Insular biogeography
- Population ecology
- Autopoiesis
- Benthos
- Beta diversity
- Biogeochemistry
- Biogeographic realm
- Biological dispersal
- Biomagnification
- Biotic potential
- Canopy (biology)
- Chemical ecology
- Climate change and ecosystems
- Colony (biology)
- Competition
- Competitive exclusion principle
- Conifer מחטנאים
- Conservation biology
- Consumer (food chain)
- Coral reef
- Courtship display
פוסטמודרניזם
עריכהלהוסיף:
- ספרות פוסטמודרנית (אנ'), אדריכלות פוסטמודרנית, קולנוע פוסטמודרני (אנ'), מוזיקה פוסטמודרנית (אנ'), אומנות פוסטמודרנית (אנ'), פילוסופיה פוסטמודרנית (אנ') וכו'.
- מטא-נרטיב
- לכלול בראשית הערך פרק של הגדרות, שבו הגדרות שונות של המושג יובאו בשם אומרם (כלומר, ששם המגדיר יופיע בערך עצמו). הפרק הזה יכול לכלול הבחנה הדוקה יותר בין פוסטמודרניזם (גישה) ופוסטמודרניות (תקופה/מצב).
- לכלול פרק על היסטוריה של המושג עצמו (כמו בוויקינגליש).
- כדאי להגיד משהו על זה שהמושג צמח לא רק מתוך פילוסופיה, אלא גם מתחומים אחרים כגון ארכיטקטורה (צ'ארלס ג'נקס (אנ')). (עוד מקור).
- כדאי להגיד משהו על זה שהמושג לאו דווקא פותח על ידי הוגים "פוסטמודרניסטיים", אלא בהרבה מקרים על ידי הוגים שהתייחסו למושג באופן שלילי - לדוגמה, פרדריק ג'יימסון.
- פרק על השפעות מוקדמות, לפני העיסוק בהיסטוריה של פוסטמודרניזם פרופר.
- להדגיש יותר את החשיבות של ז'אן פרנסואה ליוטר להתגבשות של המושג וספציפית להתנגדות לגראנד-נראטיבים.
- להדגיש בחלק ההיסטורי את ההתפתחות ההיסטורית של הגישה כתגובה לשואה (בהקשר הזה גם יחסים מורכבים עם היידגר) ולקומוניזם; ולהבדיל, לליברליזם ול"מהפכה" של שנות ה-60 של המאה ה-20 (וזה במקום הפרק על קץ האידיאולוגיה - עוד על זה בהמשך). חלק מהאמור בפרק על "תהליכים חברתיים רלוונטיים" גם יכול להיכנס פה כהשפעה היסטורית (וגם על זה עוד אחר כך).
לשכתב:
- ניימדרופינד: פחות ניימדרופינג ויותר הסבר היסטורי על התפתחות המושג. אם זורקים שם, אז בדרך כלל כדאי להגיד בקצרה מה אותו מחבר תרם להתפתחית הגישה.
- שרכים כמו "יש לציין ש...", "כאמור,..."
- ביאורים מיותרים. לדוגמה, "פרט - אדם כלשהו"; "מִקְצוֹעָנוּת (פרופסיונליזם)"
- שם הפרק "עקרונות הפוסטמודרניזם (השיח הפוסטמודרני)"
- להבחין באופן ברור יותר בין מקורות הגותיים מוקדמים, או השפעות, לבין ההתגבשות של "פוסטמודרניזם" כגישה בחלק השני של המאה ה-20.
- פרק על אתיקה פוסטמודרנית, או להרחיב אותה ולהוסיף עליה כחלק מההתפתחות ההיסטורית של הגישה.
- תת הפרק "שיח של יחסיות ולא של אמת" - אני חושב שהפרק מציג את הגישה במילים יותר מידי פסקניות. גישות פוסטמודרניות לא שוללות את קיומה של אמת, אבל הן כן שוללות גישות מסוימות להבנת האמת (כגון פוזיטיביזם). המונח המתאים (במקום "רלטיביזם", מושג שחלק מההוגים הפוסטמודרניים יתנגדו לו) הוא אנטי-יסודנות (או התנגדות ליסודנות, (Anti-foundationalism)) ושלילת תאוריית ההתאמה של האמת (Correspondence theory of truth). המאמר של עדי אופיר שמצוטט בערך יכול לעזור בהגדרת היחס של פוסטמודרניזם לאמת.
- תת-הפרק "קץ האידיאולוגיה" - לא ברור לי מה התפקיד של הפרק הזה. בל עצמו הוא לא "פוסטמודרניסט" על פי שום הגדרה, והפרק מתאר יותר מצב או תקופה מאשר גישה. מה שרלוונטי לרעיונות של הגישה יכול להיות מובהר טוב יותר במסגרת הדיון על הגישה של הפוסטמודרניזם למטא-נרטיביים. מה שרלוונטי להתפתחות הגישה, ניתן להסביר בצורה טובה יותר בפרק ההיסטורי.
- דחיית הרצף ההיסטורי - כדאי לתת ליחס של הגישה להיסטוריה תת-פרק משלו. במסגרת זה אפשר לאזכר גם גנאולוגיה (Genealogy (philosophy)).
- "כיצד נראית חברה על פי ההשקפה הפוסטמודרנית?": אפשר לפרש את השאלה הזאת בשתי דרכים - (1) איך נראית החברה כיום על פי אינטלקטואלים פוסטמודרניסטיים? אם זו הייתה השאלה היה לה בהחלט מקום, והיא הייתה מובילה להצגה של גישות פוסטמודרניות במדעי החברה וביקורת פוסטמודרנית על החברה בת זמננו; אבל לא לשם הערך מוליך, אלא לאפשרות (2): אם הייתה חברה שמתנהלת על פי ההשקפה הפוסטמודרנית, איך היא הייתה נראית? זאת שאלה לא אנציקלופדית, אבל לשם פחות או יותר הערך מוביל, ברוח הביקורת על הפוסטמודרניזם, תוך טענה שיש הלימה בין החברה כיום לבין ההגות הפוסטמודרנית.
- הבחנה בין פוסטמודרניזם לבין פוסטמודרניות כמאפיין של תקופה - אמנם ההבחנה קיימת במוצהר בערך, אבל בהרבה מקומות לא ברור במה מהם הערך עוסק. לדוגמה, "ההגות הפוסטמודרנית מקשרת פעמים רבות בין השינויים הכלכליים, החברתיים והתקשורתיים שעברה החברה המודרנית והרעיונות הרלטיביים והספקניים של הפוסטמודרניזם". האם הכוונה להגות בעידן הפוסטמודרני או להגות תחת כותרת הגג פוסטמודרניזם? ואם הכוונה לפוסטמודרניזם, אז יש כאן איזה היפוך מוזר - קודם כל, לוקחים את הביקורת על ההוגים שמכונים פוסטמודרניסטים (ניהיליזם, אדישות, שטחיות) והופכים אותה למצב האובייקטיבי של החברה; שנית, טוענים שהפוסטמודרניות (השלילית) הזו מתנהלת על פי הערכים של הפוסטמודרניסטים עצמם. בקיצור, יצאתי מבולבל.
- פסקנות יתר - לדוגמה, "מאפיין נוסף ומקביל של החברה המודרנית [?] הוא הניהיליזם, זאת משום שהתפיסה הניהיליסטית שוללת את אמתותם של ערכים, אמונות ואת קיומם של המוסדות המסורתיים". שוב, הביקורת על הפוסטמודרניזם הופכת לתיאור של החברה, אבל יותר מזה האמירה שהחברה היא ניהיליסטית היא פסקנית מידי ולא ברור על מה היא מתבססת.
- תתי-הפרקים "טשטוש הבחנות היררכיות" ו"פקפוק באובייקטיביות מדעית" - שוב, יש כאן טענה לא מגובה שהתוכן של ביקורת הפוסטמודרניזם על המודרניות הפך הלכה למעשה למאפיין של החברה הפוסטמודרנית.
- הפרק "תהליכים חברתיים רלוונטיים" - אם תתקבל דעתי שכל הפרק "מאפייני החברה הפוסטמודרנית" לא מתאים לפה, אז אפשר כן לשלב תמצית של הפרקים "החברה הפוסט־תעשייתית" ו"הקפיטליזם המאוחר והגלובליזציה" בפרק ההיסטוריה בתור השפעות. הנקודה היא שהגות הפוסטמודרניזם מגיבה לתופעות האלה (ולא יוצרת אותן). לעומת זאת, תתי הפרקים על העידן החדש ועל הפוליטיקה של פוסט אמת לא ממש קשורים לפה לדעתי.
להוריד:
- "כיצד נראית חברה על פי ההשקפה הפוסטמודרנית?"
- הטענה שקאנט הוא ראשון הפוסטמודרניסטיים היא אנאכרוניזם מוחלט. - אותו הדבר לגבי ניטשה, פמנולוגיה, אקזיסטנציאליזם ודה-סוסייר (ולצורך העניין גם הגל, והוגים שמזוהים עם תאוריה ביקורתית/אסכולת פרנקפורט).
- בשלב מסוים [מתי?] החלה לצמוח גם אתיקה פוסטמודרנית [מה זה אומר?], מותאמת לערכים [אז כבר היה כזה דבר ערכים פוסטמודרניים?] ולהגות הפוסטמודרניים
- החשיבה הפוסטמודרנית לעומת זאת נוטה לתפיסה רלטיביסטית, רב־תרבותית, "אנטי־רציונליסטית" וניהיליסטית של המציאות האנושית"
תוספות כלליות:
- חידוד המקורות
- להביא יותר ספרות מחקרית, במיוחד ספרים שעוסקים בהגדרה ובהיסטוריה של הפוסטמודרניזם.
חלקים נוספים מהביקורת:
- מאפייני החברה הפוסטמודרנית - כאן בעצם הערך הופך לערך אחר, שעוסק לא בגישות בתוך הפוסטמודרניזם אלא בפוסטמודרניות כמאפיין של תקופה ושל חברה. אני בכלל לא בטוח שיש מקום לפרק הזה בערך, ואם הוא נכלל אז יש לערוך אותו בצורה מקיפה. בוויקיפדיה האנגלית יש ערך נפרד, Postmodernity. מעבר לזה שמדובר בשני נושאים שונים, הבעיה היא שהתיאור של "החברה הפוסטמודרנית" שמוצג בערך בעצם מייחס לחברה בת זמננו מאפיינים שמודגשים על ידי ביקורת הפוסטמודרניזם, ולא על ידי האינטלקטואלים שמכונים פוסטמודרניסטיים (אלא אם מתייחסים לטענה המופרכת שאינטלקטואלים פוסטמורניסטים הם הגורם למאפיינים שמוצגים).
| פוסטמודרניזם - מקורות |
|---|
* ו
|