הנרי פורד

תעשיין אמריקאי

הנרי פורדאנגלית: Henry Ford;‏ 30 ביולי 18637 באפריל 1947) היה תעשיין רכב אמריקאי ומייסד חברת פורד, אחת משלוש יצרניות הרכב האמריקניות הגדולות (יחד עם ג'נרל מוטורס וקרייזלר).[1]

הנרי פורד
Henry Ford
Henry ford 1919.jpg
הנרי פורד בשנת 1919
לידה 30 ביולי 1863
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1947 (בגיל 83)
דירבורן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת מייסד חברת פורד, בעל מספר פטנטים בתחום בניית רכב
השכלה Detroit Business Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1891 - 1945 (כ־54 שנים)
מקצוע מהנדס
בן או בת זוג קלרה ג'יין פורד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית אליוט קרסון (1928)
  • מסדר העיט הגרמני (1938)
  • היכל התהילה הלאומי של התעופה (1984)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (1982)
  • מדליית הולי (1936)
  • פרס וושינגטון (1944)
  • המדליה הבינלאומית ע״ש ג'יימס ואט (1939)
  • מסדר הכתר הרומני עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Henry Ford Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פורד נולד בפרבר של דטרויט שבמישיגן, בנם הבכור של ויליאם ומרי פורד. אביו הוא ממוצא אירי, ואמו נולדה במישיגן אך הוריה היגרו מבלגיה.

בנעוריו התעניין בשעונים והפך למתקן שעונים. מאחר שלא הצטיין בלימודיו, החליט בגיל 16 לעזוב את בית הוריו והחל לעבוד בדטרויט כשוליית מכונאי, תוך שהוא ממשיך לעזור להוריו בחוותם ולתקן מנועי קיטור וציוד מכני. בשנת 1888 נישא לקלרה בראיינט, ולפרנסתו פתח מנסרת עצים.

ב-1891 החל לעבוד כמהנדס בחברת אדיסון (אנ') לתאורה, החלטה שעודדה אותו לפנות אל התעשייה. קידומו למהנדס בכיר בשנת 1893 איפשר לו להקדיש זמן וכסף לנושא מנוע הבעירה הפנימית, בו התעניין, עד שב-1896 בנה את הרכב הממונע הראשון שלו, פורד קוואדריסייקל.

פורד השתתף במרוצי מכוניות מ-1901 ועד 1913. בשנת 1902 בנה את פורד 999. הוא נכנס להיכל התהילה של הספורט המנועי של אמריקה ב-1996 ונבחר ב-1999 כאיש העסקים של המאה ה-20 על ידי המגזין "פורצ'ן".

יחד עם שותפים הקים את חברת קדילאק לייצור מכוניות, אולם עזב אותה בגלל סכסוך עם שותפיו. הקים ב-1903 את חברת פורד למכוניות, בשנת 1904 בנה פורד את פורד מודל B. פורד שיכלל את הייצור ההמוני של המכוניות בשיטת הסרט הנע, ושילם לפועליו שכר גבוה מהמקובל באותה עת. פורד האמין כי המכונית היא מוצר צריכה בסיסי, והביא למהפכה של ממש בכך שהגשים חלומו של כל אדם: "רכב לכל פועל". "מודל טי", המכונית שייצרה חברת פורד (החל מ-1908), נחשבת לאחת המכוניות הנמכרות בכל הזמנים (15.5 מיליון מכוניות). זכורה גם אמרתו המשעשעת של פורד "תוכל להזמין פורד טי בכל צבע שתחפוץ, ובלבד שיהיה זה שחור".

פורד ניהל רומן עם מזכירתו שהייתה צעירה ממנו בכ-30 שנה. כאשר הרתה לו אילץ אותה להינשא לאחד משומרי ראשו, ומעולם לא הכיר בבנו.

נוסף על כך, היה פורד בונה חופשי[2].

פורד לקה בהתקף לב ב-1938. הוא נפטר ב-1947, בגיל 83 מדימום תוך-גולגולתי.

מלחמת העולם הראשונהעריכה

פורד התנגד נחרצות להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה משום שהוא ראה בה בזבוז כסף.[3] הוא היה ביקורתי בייחוד כלפי ממשלות וארגונים שהיו מוכנים לתמוך כלכלית במלחמה.[4] פורד התנגד למלחמה עד כדי כך שהסכים לממן, ב-1915, משלחת של פעילי שלום שתצא מארצות הברית לאירופה. פעיל השלום האמריקאי לואיס לוכנר והעיתונאית רוזיקה שווימר והובילו את המשלחת ופורד שכר את ספינה שכונתה ספינת השלום. הם קיוו ליצור הד ציבורי רחב על מנת לעודד את הצדדים הניצים לכנס ועידת שלום ולשים סוף למלחמה.[5] אולם, היוזמה קבלה חשיפה שלילית והושמה ללעג על ידי העיתונות, אשר התייחסה לספינת השלום כ"ספינת השוטים".[6] חילוקי דעות בין הפעילים, וזלזול של העיתונאים שהצטרפו למסע פגעו במסע.[7] ארבעה ימים אחרי הגיעה לנורווגיה, פורד עזב את הספינה חולה ומוטרד וחזר לארצות הברית.[8] השאיפה של פעילי השלום לעורר דיון ציבורי ולסיים את המלחמה לא צלחה והיוזמה חיזקה את המוניטין של פורד כמי שתומך ביוזמות יוצאות דופן.[9]

מלחמת העולם השנייהעריכה

פורד התנגד לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה והאמין שעסקים בינלאומיים יכולים לייצר שגשוג שימנע מלחמות. פורד התעקש שמלחמה היא תוצר של בעלי הון חמדנים שביקשו להרוויח מהרס אנושות. בשנת 1939 הוא הרחיק לכת וטען כי ספינות סוחר אמריקאיות שטורפדו על ידי צוללות גרמניות היו תוצאה של פעילויות קונספירטיבית שתוכננה על ידי בעלי עניין כלכלי במלחמה.[10] בעלי ההון אליהם התייחס היה שם קוד של פורד ליהודים; הוא האשים את יהודים גם בפרוץ מלחמת העולם הראשונה.[11]

לפני כניסת ארצות הברית למלחמה, פורד קיים קשרי מסחר עם גרמניה הנאצית, כולל ייצור ויצוא מוצרים ששימשו ללחימה.[12] במקביל, הוא הסכים לבנות מנועים למטוסי קרב לממשלת בריטניה.[13] לאחר כניסת ארצות הברית למלחמה, הנחה פורד את חברת פורד להקים מפעל רחב ידיים חדש לייצור המוני של מטוסים בווילו ראן (Willow Run הידוע גם בכינוי Air Force Plant 31) ליד דטרויט, מישיגן. המפעל הוקם באביב 1942, ו- B-24 הראשון היה מוכן כבר באוקטובר 1942.[14]

יחסו ליהודים ולאפרו-אמריקאים ואישיותועריכה

 
מדליית "צלב מסדר הנשר הגרמני הגדול", פרס שהוענק לפורד על ידי גרמניה הנאצית

הנרי פורד היה גזען בכלל ואנטישמי בפרט. הוא התבטא פעמים רבות מאוד נגד האוכלוסייה האפרו-אמריקאית ונגד היהודים, כאשר טען שהם מפיצי הקומוניזם באמריקה הצפונית.

במהלך השנים 19201922 הוציא לאור ארבעה כרכים של ספר אנטישמי בשם "היהודי הבינלאומי" (The International Jew).[15] והפיץ אותם בחצי מיליון עותקים.[16]

ב־1919 פורד רכש את השבועון בשם The Dearborn Independent שיצא לאור עד 1927. העיתון הגיע לתפוצה של 900,000 עד שנת 1925, שני רק לניו יורק דיילי ניוז, בעיקר בגלל דרישה מסוחרי פורד למכור את העיתון.[17] חלק מהפרסומים בעיתון התבססו על "הפרוטוקולים של זקני ציון".[17] [18][19] במרץ 1927 הגיש עורך הדין היהודי, אהרון שפירו תביעה אזרחית נגד העיתון [20] בעניין פרסומים אנטישמיים שפורסמו. הפרסום השלילי גרם לפורד לסגור אותו ולפרסם התנצלות על פעילותו נגד היהודים, חזר בו מההאשמות והתנצל.[17]

פעילותו של פורד זכתה להערכתו של היטלר, שאף ציין את שמו בספרו "מיין קמפף". ב-1938 קיבל פורד מהיטלר את מדליית "צלב מסדר הנשר הגרמני הגדול", שהיה העיטור הגבוה ביותר שניתן להעניק למי שאינו אזרח גרמני, כאות הוקרה לפעילותו לטובת הנאציזם בגרמניה.[21] היטלר גם תלה את דיוקנו על קיר משרדו במינכן.[22]

פעילותו האנטישמית של פורד עוררה התנגדות רבה כלפיו באמריקה. בשנת 1921 פורסמה עצומה שכללה את הנשיא המכהן וודרו וילסון ואישים רבים נוספים בעלי השפעה, שהגדירו את האנטישמיות תופעה לא-אמריקנית ויצאו נגדה. פורד סירב לפגישה עם פרדיננד פורשה, שהצטרף אל המפלגה הנאצית ואל שורות האס אס. בזמן מלחמת העולם השנייה החליט פורד לתמוך במאמץ המלחמה האמריקני נגד הנאצים באירופה.

בתרבות הפופולריתעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פורד קוואדריסייקל - היסטורית רכבי "פורד" corporate.ford.com/history
  2. ^ Masonic Order of Universal Co-Freemasonry, Masonic Biographies | Henry Ford, Universal Co-Masonry (באנגלית)
  3. ^ Examining the American peace movement prior to World War I, America Magazine, ‏2017-04-06 (באנגלית)
  4. ^ Henry Ford and the World Wars – Military History of the Upper Great Lakes (באנגלית)
  5. ^ Watts, Steven (2005). The People's Tycoon: Henry Ford and the American Century. New York: Alfred A. Knopf. עמ' 228. 
  6. ^ Traxel, David (2006). Crusader Nation: The United States in Peace and the Great War 1898-1920. New York. עמ' 206. 
  7. ^ Watts, Steven (2005). The People's Tycoon: Henry Ford and the American Century. New York: Alfred A. Knopf. עמ' 234. 
  8. ^ Watts, Steven (2005). The People's Tycoon: Henry Ford and the American Century. New York: Alfred A. Knopf. עמ' 235. 
  9. ^ Henry, Jim (15 ביוני 2003). "Noble cause becomes a farce ; Peace Ship cements Henry Ford's image as a well-meaning but naive do-gooder". Automotive News. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2012. (הקישור אינו פעיל)
  10. ^ Watts, Steven, 1952-, The people's tycoon : Henry Ford and the American century, New York: A.A. Knopf, 1st ed, 2005, עמ' 505, ISBN 0-375-40735-9
  11. ^ Ford's Anti-Semitism | American Experience | PBS, www.pbs.org (באנגלית)
  12. ^ Michael Dobbs, Washingtonpost.com: Ford and GM Scrutinized for Alleged Nazi Collaboration, www.washingtonpost.com, ‏November 30, 1998
  13. ^ Jayaraman, P., Management icons, New Delhi: Excel Books, 1. ed, 2007, עמ' 27, ISBN 81-7446-545-6
  14. ^ Willow Run and the Arsenal of Democracy - Michigan History - The Detroit News, web.archive.org, ‏2018-06-25
  15. ^ הספר היהודי הבינלאומי - מקוון באתר האנטי-יהודי ג'ו וואטש
  16. ^ Ford's Anti-Semitism | American Experience | PBS, www.pbs.org (באנגלית)
  17. ^ 1 2 3 Rosenbaum, Robert A., 1926-, Waking to danger : Americans and Nazi Germany, 1933-1941, Santa Barbara, Calif.: Praeger, 2010, עמ' 41, ISBN 978-0-313-38502-5
  18. ^ Henry Ford Invents a Jewish Conspiracy, www.jewishvirtuallibrary.org
  19. ^ Dinnerstein, Leonard,, Antisemitism in America, New York: Oxford University Press, 1994, עמ' 81, ISBN 0-19-503780-4
  20. ^ Rohan Pavuluri, Sapiro vs. Ford: The Mastermind of the Marshall Maneuver, Exposé, 2015
  21. ^ http://rotter.net/forum/scoops1/96805.shtml שליחיו של היטלר מעניקים לפורד את מדליית ההוקרה
  22. ^ אנטוני ביוור, מלחמת העולם השנייה, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 2014, עמ' 321