מכתש רמון

מכתש רמון
	מכתש רמון
מידע כללי
סוג	מכתש אירוזי
נתונים ומידות
קוטר	40 ק"מ אורך על 9 ק"מ רוחב
עומק	350 מטר
מיקום
מיקום	הנגב, ישראל
קואורדינטות	30°34′43″N 34°49′04″E / 30.578611111111°N 34.817777777778°E
	(למפת צפון הנגב רגילה) מכתש רמון

מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם. הוא מצוי בישראל ומהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב, ואחד מחמישים "שמורות אור כוכבים בינלאומיות" בעולם^[1]. נופו של מכתש רמון הוא ייחודי. על שפת המכתש הצפונית מצויה העיירה מצפה רמון.

אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. במזרח, מחולק המכתש על ידי הר ארדון לשתי בקעות: בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו של המכתש מנוקז על ידי נחל רמון, שנקרא בערבית "ואדי א-רוּמאן", ייתכן משום שרומאים עברו באזור זה, בדרך הבשמים.

היווצרות המכתש

המכתש נוצר משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש.

ככלל, נוצרו המכתשים בנגב בתהליך מורכב, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר אסימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

בשלב הראשון הורבדה אבן חול רכה.
לפני כ-50-250 מיליון שנים^[2], הצפת ים טתיס הביאה להרבדת "שריון" קשה של סלעי משקע ימי - גיר ודולומיט - מעל החול.
לחיצת לוח אפריקה אל אסיה יצרה קמטים. הקערים שבין הקמרים המשיכו להתמלא בסלעי משקע ימיים רכים (חוואר קירטון ומעט צור), וגם רוב שטח הקמרים נקבר ונעלם תחת כיסוי סלעי המשקע הימיים (ראשי הקמרים עברו בתקופה זו כנראה מעט ארוזיה שפגעה בעובי ה"שריון").
עם התרוממות הנגב ונסיגת הים נגדע ונסחף לכיוון הים חלקו העליון של חתך השכבות שכיסה את הנגב ונוצר משטח ארוזיבי נרחב ודי שטוח. הגידוע הסיר יחד עם שאר הסלעים גם את הסלעים שכיסו את ראשי הקערים והקמרים ובראש הקמרים נחשף מחשוף מעוגל ושטוח של סלעי אבן חול הרכים.
נחלים שזרמו על המישור הארוזיבי החלו לסחוף את הסלעים הרכים, שהיו חשופים, לכיוון הבקע הסורי-אפריקאי. הסלעים שנסחפו כללו אבן החול שבראשי הקמרים וסלעי חוואר וקירטון שבקערים שבין הקמרים. באופן זה הובלטו סלעי השכבות הקשות שיצרו את השריון הסלעי שמקיף את הקמר בעוד אבן החול שבתוך הקמר והחוואר שמחוץ לקמר נסחפו.
עם העמקת ההתחתרות והסחיפה של פנים הקמר התגלו בקרקעיתו שכבות יותר ויותר עתיקות, ואילו הצעירות נותרו חשופות במצוקים שמסביב.

החי במכתש רמון

יעל בנוף המכתש

יעל בוגר במכתש רמון

יעל נובי במכתש רמון

במכתש רמון יש עושר רב של צומח וחי. בתקופה הביזנטית שגשגה החקלאות ליד המכתשים באזורי הערים הביזנטיות אולם מחסור בשטחי מרעה בתוך המכתשים מנע רעיית יתר וכך השתמרה הצמחייה המקורית. לפני 20 שנה שוחררה במכתש קבוצה של פראים (חמורי בר) ומאז הם התרבו והתפשטו למקומות נוספים בנגב.

בעלי החיים במכתש רמון מותאמים למדבר: נחשים, לטאות וכן בעלי חיים גדולים כגון דורסי יום, יעלים שנוטים גם להיכנס לשכונות של העיר עצמה, פראים שהובאו בשנות השישים והתרבו בהצלחה במכתש, תן זהוב, זאב מצוי, צבוע מפוספס, שועל מצוי, שועל הנגב, נמר המדבר וצבי הנגב.

שמורות טבע וגנים לאומיים באזור המכתש

כיום, חלק ניכר מהמכתש מוגן באמצעות שמורות טבע וגנים לאומיים^[3]. אלו הם:

שמורת הר הנגב – שמורה מוכרזת הכוללת בתחומיה את שטחו המערבי של המכתש.
שמורת מצוק הצינים – שמורה מוכרזת הכוללת בתחומיה את שטחו המזרחי של המכתש.
גן לאומי צבעי מכתש רמון – גן לאומי מוכרז^[4].
שמורת לב הרמון – שמורת טבע מוכרזת^[5].
גן לאומי לב הרמון – גן לאומי מוכרז.

בספטמבר 2017 התאחדות הבינלאומית לחשכת הרקיע (אנ') הכירה במכתש רמון כשמורת אור כוכבים^[6], הכרה שנותנת תוקף לחשיבות זיהום אור הנמוך בסביבה (לתיירות אסטרונומיית חובבים ולמצפה הכוכבים על שם וייז). זהו האתר הראשון שהוכר ככזה במזרח התיכון.

כמו כן, בסביבת המכתש מספר חניוני יום וחניוני לילה^[7].

אתרים ותופעות במכתש

מרכז המבקרים – על שפתו של המצוק הצפוני הוקם מרכז מבקרים המשקיף אל עבר המכתש, המצוק הצפוני הוא תלול מאוד, עד כדי אנכי. מרכז המבקרים מכתש רמון מציג הסבר על תופעת המכתשים בנגב, כמו כן משמש גם כאתר הנצחה ממלכתי לזכרו של אילן רמון. שכבתו העליונה של המצוק עשויה סלעי גיר ודולומיט, וחלקו התחתון עשוי סלעי אבן חול רכים יותר.
חי רמון - גן חיות קטן במצפה רמון, בו שהו כ-40 מינים של בעלי חיים, בעיקר מדבריים. נסגר עקב החלטת רשות הטבע והגנים שלא להחזיק בעלי חיים בשבי לשם תצוגה^[8].
המִנְסָרָה (גם הנגרייה) – מרבץ של אבנים מוארכות בגודל 10–20 ס"מ. אלו הם שברים של אלפי עמודים שנוצרו מגושי קוורץ שהותך על ידי סלע מאגמאתי לוהט שבקע ממעמקי האדמה.
נחל ארדון – למרגלות הר ארדון, בחלקו המזרחי של מכתש רמון עובר נחל ארדון. הנחל מתחבר לנחל נקרות המנקז את המכתש. בקירות הנחל ניתן לראות דייקים, ושכבות סלע וחול אדמדם. בנחל ניתן לראות גיאודות של סלסטין^[9].

מראה בנחל נקרות

זריחה במכתש רמון

קיר האמוניטים – חלק ברכס הדרומי של מכתש רמון, שבו טבועים מאובנים של אמוניטים (בעלי חיים ימיים בעלי יכולת שחייה, מספר זרועות ושלד חיצוני גירני) בגדלים שונים. קיר האמוניטים הוא שכבה גאולוגית שהושקעה בים והתרוממה למצבה הנוכחי (זווית של כ-45 מעלות) כחלק מהפעילות הגאולוגית שגרמה להיווצרות המכתש. הקיר הוא אחד מני רבים באזור, המכיל שרידי מאובני אמוניטים. למרות האיסור, מספר אנשים הוציאו מאובנים מהקיר.
נחל רמון – הנחל המנקז את רובו של מכתש רמון. הנחל זורם מקצהו המערבי של המכתש לרגלי הר רמון, לאורך ציר הקמר הסחוף, כמעט לכל אורכו, יוצא דרך שער סלע בשפתו הדרום-מזרחית של המכתש, ונשפך לנחל נקרות.
עין סהרונים - באפיקו של נחל רמון, לפני יציאתו מן המכתש, נובע עין סהרונים. באזור המעיין צמחייה רבה, אך למעיין ספיקה לא סדירה, ורוב ימות השנה זהו אזור של מי תהום גבוהים בלבד.
חאן סהרונים - אכסניית דרכים נבטית, אחת מתחנות דרך הבשמים, על גבעה ליד עין סהרונים.
חאן בארות - חניון לילה הממוקם בלב מכתש רמון.
הר ארדון - הר משאר בשפתו המזרחית של המכתש, שמפריד בין בקעת מחמל שמצפונו, לבקעת ארדון שמדרומו. קמר מחמל לאורכו חתור המכתש, מתפצל במזרחו לשני קמרי משנה. הסחיפה לאורך ציר הקמר חתרה את הבקעות מצפונו ומדרומו, והשאירה את הר ארדון ביניהם, בתהליך שמכונה "היפוך תבליט".
גיא זוחלים - מקום מציאת שלדיהם של זוחלים שוכני ים מעידן המזוזואיקון^[10].
הר רמון - מעל הפינה הדרום מערבית של המכתש בגובה 1,037 מטר מעל פני הים, השלישי בגובהו בישראל.
נחל ניצנה - מתחיל בצידו הצפוני של המכתש וזורם מערבה לכיוון הים התיכון.
שן רמון - הר בשוליו הדרומיים של המכתש. ההר הוא סדן מגמתי הבולט בגוונו הכהה על רקע הסביבה הבהירה.

ב-2020 נחנך שביל סובב מכתש רמון באורך של כ-130 ק"מ^[11]^[12].

כרייה ושימור

כבשן חרסית שנותר במכתש רמון כתזכורת לפעילות המחצבות במקום

במכתש רמון התבצעה שנים רבות כרייה של מחצבים כגון: חרסית, גבס, בנטוניט (סוג של חרסית) וחול. עד שנת 1994 לא היו נהלים ברורים להסדרת הכרייה והחציבה במכתש רמון ובמכתשים האחרים, ושנים של כרייה בהם הביאו להצטברות של השפעות סביבתיות שליליות: רעש, אבק, שפכים ופגיעה ויזואלית בנוף. ב-1994, ביוזמתו של השר לאיכות הסביבה יוסי שריד, אימצה ממשלת ישראל את המלצותיה של ועדה שקבעה הסדרים לפעילות הכרייה ושימור אזור המכתש.

מיזם החלוץ של שיקום המכתש החל בשנת 1998, כאשר הקרן לשיקום מחצבות ביחד עם רשות הטבע והגנים החליטה לשקם שבע מחצבות נטושות באזור המכתש. המחצבות היו שונות מהותית זו מזו, ולכל אחת נדרשה תוכנית מיוחדת משלה. מיזם ראשוני זה, שתוכנן על ידי אדריכלית הנוף עמית סגל, שימש כמודל תכנוני שבעקבותיו שוקמו מחצבות נוספות באזור על ידי מספר משרדי תכנון שונים. בשנת 2004 הוחלט על מהלך נוסף של שיקום פיזי רחב של שטחים חצובים ומופרים במחצבות הקאולין והחול. מיזם השיקום שם דגש על האיזון בין שימור אקולוגי ונופי מחד ובין גישה לקהל מטיילים מאידך, והוא נחשב כפריצת דרך בתחום שמסקנותיו משמשות כבסיס לעבודות שיקום אחרות^[13].

בשנת 2012 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום תוכנית המסדירה את שינוי ייעוד הקרקע שבה שכנה בעבר המחצבה. נקבע כי השטח יחולק לשניים כך שחלק אחד יהיה מתחם קמפינג בבעלות יזמים פרטיים והחלק השני יהיה שטח ציבורי פתוח שישמש לקיום פסטיבלים ומופעים בהיקף של עד 3,000 משתתפים. בתוכנית נקבע כי אין לאפשר הקמת מבני קבע בחלק הציבורי של השטח, ואין בה אזכור לאפשרות להקים שם אמפיתיאטרון^[14]. למרות זאת, ב-2020 החלה מועצה מקומית מצפה רמון בשיתוף עם משרד התיירות והחברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) לקדם בניית אמפיתיאטרון בנוי, פרויקט האמפיסטאר^[15]. בעקבות מחאה של ארגוני סביבה, תנועת שומרי המכתש ועמותת קשת^[16], בסוף 2021 הורה שר התיירות יואל רזבוזוב להשהות את בניית האמפיתיאטרון עד לבחינת אלטרנטיבות^[17]. בפברואר 2022 הודיע שר התיירות שהתכנית תצא סופית מתחומי המכתש^[18].

מפת המכתש

מבט מהר גמל לעבר מכתש רמון זרוע צלי עננים.

מפת המכתש

גלריה

תמונה פנורמית של מכתש רמון

עננים גולשים למכתש רמון
עננים גולשים למכתש רמון
חצב יבש על שפתו הצפונית של מכתש רמון.
גבעת הפריזמות במכתש רמון
"המנסרה"
מבט מקרוב על עמודי "המנסרה"
מבט אל עבר המכתש והר גמל
שכבות חול צבעוני במכתש
תנועת הכוכבים ממכתש רמון (צילום בחשיפה ארוכה)
מחצבת הקאולין המשוקמת באתר אבן-רוח-מים
גבעת געש

קיר האמוניטים

קיר האמוניטים, מבט מלמטה למעלה
קיר האמוניטים, מבט מהצד
אמוניט גדול (כ-45 ס"מ קוטר)
מספר אמוניטים גדולים

בתרבות

הרומן "המנהרה" מאת א.ב יהושע עוסק במנהרה שאמורה להיכרות בגבעה במכתש רמון, בחלק מכביש סודי שיעבור במכתש.

ראו גם

המכתשים בנגב - על תהליכי היווצרותם ושימורם של חמשת המכתשים בנגב
מכתש סחיפה
הנגב
המכתש הגדול (מכתש חתירה)
המכתש הקטן (מכתש חצרה)
מכתשי עריף

קישורים חיצוניים

רשימת מאמרים על מכתש רמון באתר רמב"י
ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם
תיאור היווצרות מכתש רמון באתר מט"ח
מכתש רמון והר הנגב באתר מט"ח
צבי גילת, שלווה דרומית: טיול באזור מכתש רמון, באתר nrg‏, 14 באפריל 2012
nrg מעריב, איתות מהמכתש: מצלמים את מכתש רמון מכל זווית, באתר nrg‏, 17 במאי 2012
מחצבת מכתש רמון, נגב מינרלים, 1957
טיול אל קיר האמוניטים, באתר מגדיר המאובנים של ישראל
יעל זילברשטיין ברזידה, מטיילים במכתש רמון והסביבה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2022
איתן לשם, ביקור במכתש רמון ובאתרי המים שלו, באתר הארץ, 3 בינואר 2023
מכתש רמון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
משה גלעד, הוסרו עמודי מתח גבוה מהנוף הבראשיתי של מכתש רמון, באתר הארץ, 27 במאי 2024

הערות שוליים

^ תאגיד השידור הישראלי, אנשי הלילה של מכתש רמון גאים בהכרה הבינלאומית | מתוך חדשות השבוע 13.10.17, באתר יוטיוב, ‏13 באוקטובר 2017
^ Rachel Wood, Tethys Ocean, Dordrecht: Springer Netherlands, 2011, עמ' 1084–1086, ISBN 978-90-481-2638-5. (באנגלית)
^ שמורת טבע ומרכז מבקרים מכתש רמון – רשות הטבע והגנים, באתר www.parks.org.il
^ גן לאומי צבעי מכתש רמון – רשות הטבע והגנים, באתר www.parks.org.il
^ שמורת לב הרמון, באתר iNature
^ לראות את האור באתר רשות הטבע והגנים(הקישור אינו פעיל, 12.5.2020)
^ חניוני לילה ללא תשלום, באתר www.parks.org.il
^ החי רמון סגור למבקרים, באתר רשות הטבע והגנים
^ Michael Anenburg; Or M. Bialik; Yevgeny Vapnik; Hazel J. Chapman; Gilad Antler; Yaron Katzir; Mike J. Bickle (2014). "The origin of celestine–quartz–calcite geodes associated with a basaltic dyke, Makhtesh Ramon, Israel". Geological Magazine. 151 (5): 798–815. doi:10.1017/S0016756813000800.
^ מקור: http://www.adssc.org/press-releases/דינוזאורים-וזוחלים-אחרים-בהר-הנגב(הקישור אינו פעיל, 12.5.2020)
^ סובב מכתש רמון - העמוד הראשי, באתר נאקב
^ סובב מכתש רמון - המדריך הרשמי השלם • מצפה רמון - החוויה המצפאית, באתר מצפה רמון - החוויה המצפאית, ‏2020-03-31
^ ראו את המאמר "אתרי כרייה: ספינת הדגל של השיקום" שהופיע בעיתון "גלובס" ב-5 ביוני 2008, עמוד 38. המאמר מצטט את סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים גלעד גבאי, הטוען ש"עבודות שיקום הטבע במכתש רמון משמשות כמעבדה לפיתוח שיטות ודרכים לשיקום נוף ולשיקום אקולוגי, והתובנות מיושמות בפרויקטים אחרים בארץ."
^ אלמוג בן זכרי, משרד התיירות מתכנן להקים אמפיתיאטרון במכתש רמון, ארגוני הסביבה זועמים, באתר הארץ, 27 ביולי 2021
^ שי דיין, שיקום ופיתוח האמפיסטאר - מצפה רמון, באתר www.haganot.co.il
^ מצילים את מכתש רמון!, באתר עמותת קשת, ‏2021-10-02
^ אילנה קוריאל, מחשש לפגיעה סביבתית: שר התיירות עצר בנייה של מתחם הופעות במכתש רמון, באתר ynet, 24 באוקטובר 2021
^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏בוטלה הקמת האמפיתיאטרון במכתש רמון, באתר גלובס, 7 בפברואר 2022

[1] תאגיד השידור הישראלי, אנשי הלילה של מכתש רמון גאים בהכרה הבינלאומית | מתוך חדשות השבוע 13.10.17, באתר יוטיוב, ‏13 באוקטובר 2017

[2] Rachel Wood, Tethys Ocean, Dordrecht: Springer Netherlands, 2011, עמ' 1084–1086, ISBN 978-90-481-2638-5. (באנגלית)

[3] שמורת טבע ומרכז מבקרים מכתש רמון – רשות הטבע והגנים, באתר www.parks.org.il

[4] גן לאומי צבעי מכתש רמון – רשות הטבע והגנים, באתר www.parks.org.il

[5] שמורת לב הרמון, באתר iNature

[6] לראות את האור באתר רשות הטבע והגנים(הקישור אינו פעיל, 12.5.2020)

[7] חניוני לילה ללא תשלום, באתר www.parks.org.il

[8] החי רמון סגור למבקרים, באתר רשות הטבע והגנים

[9] Michael Anenburg; Or M. Bialik; Yevgeny Vapnik; Hazel J. Chapman; Gilad Antler; Yaron Katzir; Mike J. Bickle (2014). "The origin of celestine–quartz–calcite geodes associated with a basaltic dyke, Makhtesh Ramon, Israel". Geological Magazine. 151 (5): 798–815. doi:10.1017/S0016756813000800.

[10] מקור: http://www.adssc.org/press-releases/דינוזאורים-וזוחלים-אחרים-בהר-הנגב(הקישור אינו פעיל, 12.5.2020)

[11] סובב מכתש רמון - העמוד הראשי, באתר נאקב

[12] סובב מכתש רמון - המדריך הרשמי השלם • מצפה רמון - החוויה המצפאית, באתר מצפה רמון - החוויה המצפאית, ‏2020-03-31

[13] ראו את המאמר "אתרי כרייה: ספינת הדגל של השיקום" שהופיע בעיתון "גלובס" ב-5 ביוני 2008, עמוד 38. המאמר מצטט את סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים גלעד גבאי, הטוען ש"עבודות שיקום הטבע במכתש רמון משמשות כמעבדה לפיתוח שיטות ודרכים לשיקום נוף ולשיקום אקולוגי, והתובנות מיושמות בפרויקטים אחרים בארץ."

[14] אלמוג בן זכרי, משרד התיירות מתכנן להקים אמפיתיאטרון במכתש רמון, ארגוני הסביבה זועמים, באתר הארץ, 27 ביולי 2021

[15] שי דיין, שיקום ופיתוח האמפיסטאר - מצפה רמון, באתר www.haganot.co.il

[16] מצילים את מכתש רמון!, באתר עמותת קשת, ‏2021-10-02

[17] אילנה קוריאל, מחשש לפגיעה סביבתית: שר התיירות עצר בנייה של מתחם הופעות במכתש רמון, באתר ynet, 24 באוקטובר 2021

[18] מיכל רז-חיימוביץ', ‏בוטלה הקמת האמפיתיאטרון במכתש רמון, באתר גלובס, 7 בפברואר 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

מכתש רמון
מידע כללי
מכתש רמון
סוג	מכתש אירוזי
נתונים ומידות
קוטר	40 ק"מ אורך על 9 ק"מ רוחב
עומק	350 מטר
מיקום
מיקום	הנגב, ישראל
קואורדינטות	30°34′43″N 34°49′04″E / 30.578611111111°N 34.817777777778°E / 30.578611111111; 34.817777777778
(למפת צפון הנגב מוגדלת) מכתש רמון (למפת צפון הנגב רגילה) מכתש רמון (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מכתש רמון (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מכתש רמון

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: מכתש רמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכתש רמון