משתמש:קודקוד צהוב/ארגז חול/אבק דרכים

מבצע אבק דרכים
מערכה: הלחימה במחבלים, בין מלחמות לבנון
תאריכים 1990 – 30 במאי 1990
מקום גזרה דרומית חוף ישראל בים התיכון
תוצאה מניעת פיגוע בחופי הארץ שביית חוליות הטרור
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל

מפקדים

דן שומרון (רמטכ"ל)
מיכה רם מפקד חיל הים

כוחות
אבדות

אין אבדות.

4 הרוגים, 12 שבויים.

מבצע אבק דרכים הייתה פעילות בטחון שוטף מואמצת למניעת פיגוע גדול ממדים בדרך הים. בפעילות לקחו חלק כלי שיט ומטוסים רבים, הסתיימה בחג השבועות בהצלחה. מרבית התוקפים נשבו וחלקם נהרגו, ללא נפגעים או נזק בצד ישראל.

רקע כללי עריכה

ב-1990 היו ארגוני המחבלים נפוצים בעולם יאסר עראפת נמצא בטוניס. בשטחים התחוללה האינתיפדה הראשונה. ארגון החזית לשחרור פלסטין בראשות אבו עבאס נסתפח חזרה לפת"ח אך נתמך לוגיסטית וקיים אימונים בלוב ובסוריה. החוף הישראלי המאוכלס בצפיפות ומרחבי הים יצרו אצל המחבלים תחושה של אפשרות לפיגוע פוטנציאלי רב ממדים.

מנתוני מודיעין מאוחרים עולה כי הרעיון לפיגוע באמצעות סירות מהירות התגבש אצל אבו עבאס בשנת 1988, אך כשנודע על כך ליאסר עראפת דחה את מועד הפיגוע. ההכנות נמשכו. בתקופה מאוקטובר 1988 עד אפריל שנת 1990 התגבשה בלוב קבוצה של 20 מחבלים שעסקו באימונים בהדרכה ופיקוח של הצבא הלובי.

התוכניות לפיגוע עריכה

תכנית המחבלים הייתה להוביל שש סירות מהירות מאוד על אוניית אם שתצא מלוב. ותוריד את הסירות בטווח 120 מיל ימי שנחשב מעבר לסיורי המטוסים הישראליים. סירות הנשק ינועו במהירות לכיוון חוף תל אביב תוך תדלוק בדרך מאחת הסירות. במטרה לפגוע ולהרוג מתרחצים בחוף הים. להפגיז מטרות בחוף כולל השגרירות האמריקאית. לנחות ולהשתלט על בית מלון לצורך הרג מטרה משנית הייתה לפגוע בכלי שיט של חיל הים הישראלי המסיירים מול חופי תל אביב. בהגעת המחבלים לחוף יפוצצו את הסירות ימלטו בכלי רכב לשטחים או לרצועת עזה. העיתוי שנבחר לבצע את הפיגוע בחג השבועות, חג בו צפויים הרבה מתרחצים ונופשים בחוף הים.

האימונים ובנין הכח נעשו בלוב בידיעה וסיוע השלטונות. מחנה האימונים נמצא בחוף הים התיכון בכפר זליטן כ-50 מיל מזרחית לטריפולי (לוב).

תוכניות המגננה עריכה

האינדיקציה הראשונה לכך שמתבצעות הכנות לפעולת חבלה ימית רבת ממדים הגיעה למודיעין הימי האמצע חודש פברואר 1990. הוגדרה שאיפה לפגוע באונייה המובילה בטווח רחוק עוד בטרם ישלחו ממנה סירות התקיפה. השערות לגבי מועד התקיפה היו לא מבוססות. ההערכה הייתה כי תידרש פעילות ממושכת ויש צורך בהשקעת שעות ים ואוויר רבות. השאיפה לבצע תקיפה מונעת בבסיס היציאה לא התממשה מחוסר מודיעין פרטני.

אזור הירוט חושב להיות כמאה מיל ימי מחופי הארץ. לגילוי וזיהוי הופעלו מטוסי שחף מטוס הוק איי בעומק הים וסיור מטוס עגור בקרבת החוף. מסוקי תקיפה הועמדו בכוננות בבסיס בקו החוף. ארבעה סטי"לים וששה דבורים קיימו סיורים או הועמדו בכוננות מיידית. הנחה שכיוון התקיפה יהיה מול מרכז המדינה אך נלקחו בחשבון אפשרויות שאניית האם תגיע באיגוף מכיוון קפריסין או מחופי מצרים.

מערך הגילוי החופי העומד בכוננות ומופעל כל ימות השנה בצע ריענון כשירות כולל בדיקות טווחי גילוי מכ"מים ואמצעי ראיית לילה.נפרשו תחנות מכ"ם ניידות באזורי התפר בחוף ותצפיות עין.
כוחות נוספים - חיל הים העריך כי אינו יכול להיות בטוח שיעצור את המתקפה הרחק מחופי המדינה. לכן נתבקש המטה הכללי זוג מסוקי קרב בכוננות וסיורי ג'יפים באופן רצוף בקו החוף.

בתחילת מאי הוגברו סיורי האוויר ובים נמצאו כחמישה ספינות טילים. באמצע מאי הייתה רגיעה וירד רצף הסיורים. בסוף החודש נערכה הערכת מצב לפני מפקד חיל הים והוחלט על תגבור סיורי סטי"לים ומטוסים. השקעת שעות הים של ספינות טילים ודבורים לצורך חסימת אבק דרכים עד צהרי ה-29 בספטמבר הייתה: אלפיים שעות ים ספינות הטילים ו-305 שעות ים דבורים, מעבר לסיורי בטחון שוטף הרגילים.[1]

פרטי האירוע עריכה

ההכנות והאימונים נעשו במחנה מיוחד בזליטן כ-50 מיל ימי מזרחית מזרחית לטריפולי (לוב). המתקפה תוכננה באמצעות שש סירות מהירות דגם מרינה –מרין מתוצרת לוב. מפקד הקומנדו הימי של חיל הים הלובי לשעבר פיקח על האימונים ואבו עבאס עצמו ליווה את ההכנות. ב-27 באפריל 1990, התקיים תרגיל מסכם בו השתתפו סירות התקיפה ושני כלי שיט של הצי הלובי שימשו מטרות.

אונית האם הייתה אונית סוחר לובית שהופעלה כנראה על ידי אנשי צי לוביים. נראה במחבלים לא ידעו או תודרכו לספק פרטים כוזבים. השבויים מסרו שמות שונים Tiny Star או Seven Star או אטרטין או סיזירוס שהניפה דגל תורכי. הייתה מספיק גדולה לשאת עליה שש סירות ומצויידת במנופים חזקים להוריד אותם בלב ים.
האניה יצאה מנמל בלוב ועליה שש סירות מהירות כאשר אחת מהן לא הייתה חמושה ומשימתה לשאת דלק לאחרות. ב-26 במאי יצאו המחבלים מבסיס הקבע בזליטן והוסעו באוטובוס כתשע שעות עד למפרץ שומם בין בנגזי לטוברוק. לאחר שיחת פרידה מאבו עבאס הועברו 18 מחבלים לאנייה. משלחי הפיגוע באנייה היו מפקדי הכח הצבאי והימי של ארגון החזית לשחרור פלסטין וקצין בכיר מהקומנדו הימי הלובי. ביום 27/5 שעה 10:00 יצאה לדרך מזרחה לאורך החוף המצרי. רק בהיותם באנייה נודע למחבלים שתקיפת כלי שיט חיל הים הישראלי היא מטרה משנית או אילוץ ויעד התקיפה הוא חוף תל אביב.

המידור והסודיות בכל שלב האימונים היו קפדנים. להמודיעין הימי הישראלי היו פערי מידע רבים.[2] שינוי עם זאת בצהרי יום 29/5 הגיע המודיעין הימי למסקנה שהמתקפה עלולה לצאת לפועל עוד באותו הלילה.
נקודת ההורדה תוכננה כ-120 מיל מהיעד. המתקפה תוכננה להתבצע בשעות הבוקר כדי לפגוע במתרחצים בחופים. מועד ההורדה תוכנן לפנות ערב כדי שכל שעות החשיכה ינוצלו לתנועה תוך חדירת הסיורים הימיים. מפקדי הפעולה מהחזית לשחרור פלסטין והקומנדו הימי הלובי ידעו שלא ניתן היה להסוות אנייה קטנה ועליה סירות מהירות באור יום ממטוסי תצפית ומכלי שיט מסיירים גם בלילה. ב-29/5 שעה 17:00 הורידה האניה את ששת הסירות ורק -17 מחבלים היות ואחד סירב להמשיך בפעולה. ההורדה נעשתה בשעה המתוכננת אך המרחק היה גדול בהרבה מהמתוכנן מעל כ-150 מיל ימי מחופי ישראל. לא ברור אם הייתה טעות בניווט האניה או מסיבות אחרות. האנייה פנתה מערבה לאלכסנדריה או ללוב.

סירות המחבלים בדרכן תדלקו פעמיים מהסירה המלווה. היות ואניית האם הורידה אותם במרחק רב הדרך נעשתה ארוכה יותר באופן משמעותי והדלק לא הספיק. לאחר התדלוק השני שנעשה בשעה 22:00 פנתה סירת התדלוק דרומה לכיוון החוף המצרי. ויתר הסירות החמושות המשיכו מזרחה. במהלך התנועה התגלו תקלות מנוע באחת הסירות. הסירה טובעה ואנשיה התחלקו בין יתר הסירות שהמשיכו בביצוע הפעולה.[3]

'פיצול ארבעת הסירות החמושות המשיכו מזרחה לכיוון החוף הישראלי. באמצע הלילה הבחין המוביל "אבו יאסר" כי האחרים אינם עוקבים אחריו וסירתו נעה מזרחה לבד. לקראת אור ראשון נגמר הדלק בסירת המוביל והיא נעמדה במרחק גדול מהחוף מול געש. חמשת המחבלים בסירה הבחינו במטוס של חיל האוויר שלא גילה את הסירה וניסו לירת בו טיל סטרלה אך המשגר היה רטוב והטיל לא פעל.[4]
יתר שלושת הסירות נעו בנתיב דרומי לכיוון רצועת עזה. בהיות הסירות כ-25 מייל ימי מול תל אביב נגמר הדלק בשתי סירות. המחבלים היו מותשים והחליטו לנוח עד הבוקר. מבלי מלדעת סייעה להם העמידה בכך שהציגו מטרת מכ"ם קטנה ולא נכנסו לגזרת החיפוש של הסטי"ל אח"י קוממיות שחיפש אותם דרומה יותר. בבוקר התרכזו אחד עשר המחבלים לסירה אחת והמשיכו בדרכם לכיוון רצועת עזה. ולמצוא מסתור בקרב האוכלוסיה המקומית. < gallery > </gallery>

פעילות חיל הים

התרעה בחיל הים ב-29 במאי המודיעין הימי הגביר את עצמת ההתרעה מפני הפיגוע. אח"י קשת (סער 4.5) יצאה לסיור בשעה 16:00 בדרכה זיהתה שלוש אניות סוחר שאינן אונית האם. בחצות ליל 29/30 עורר המודיעין הימי את המערכת שהגיע למסקנה שהפיגוע מתרחש בקרבת הזמן המיידית. סגל פיקוד חיל הים הוזעק ומרבית כלי השיט הכשירים הועלו כוננות מיידית.

הכוחות החוסמים – הצבר הכוחות בים בבוקר ה-30 במאי היה: 3 ספינות טילים: אח"י קשת (סער 4.5), אח"י מזנק (סער 2), אח"י קוממיות ושמונה דבורים. במהלך היום הופעלו כוחות נוספים. מפל"ג 31 זאב ינובסקי יצא עם אח"י יפו (סער 4) ועליה חוליה משייטת 13 וחוקר שבויים. אח"י שמרית נשלחה לסייר באזור אשדוד.
בזירת ים סוף לאור האפשרות הקלושה שהפיגוע יגיע דרך הים האדום נערכו אח"י רשף ושלושה דבורים לסיורים מאיזור שראם א-שייח' ודרום מפרץ אילת.

גילוי ראשון ומעצר מול געש

בבוקר ה30/5 בשעה 06:00 גילתה תחנת המכ"ם בתל אביב מטרה 16 מיל ימי מערבית לגעש. המטרה נראתה עומדת במקום. דבור 901 בפיקוד סגן שי שמש הוכוון למטרה. שמש נמצא בסיור מול תל אביב מיום קודם והיה מודע להתרעה שהתקבלה בערב הקודם. ניגש למטרה במהירות מירבית – 18 קשר. גילה בטווח 3 מיל ימי את המטרה וכשהתקרב ראה בעין סירת מנוע ירוקה עם כיסויים. שמש הקיף בזהירות את הסירה ודיווח שזו מטרה חשודה ביותר ועליה 4 אנשים לבושים בכעין מדים חומים. כשהתקרב יותר גילה אדם חמישי ובשעה 07:00 הוכרזה הסירה כפח"ע ודאי הזיהוי הועבר לכל המערכת הצה"לית.
שמש התקרב לטווח צעקה והודיע ברמקול הדבור להרים ידיים ולהתרכז לחרטום. האנשים בסירה בצעו את ההוראות. מפקד חיל הים מיכה רם עמד בקשר ישיר עם שמש. רם חשש ממטענים מוחבאים והוראתו שהועברה להתפשט ולקפוץ למים. ההודעה הועברה ולאחר שכנוע בירי באוויר קפצו החמישה למים בשמירה של הדבור והסירה הריקה נסחפה ברוח לכיוון החוף.{ש|מודיעין הימי]] הישראלי היו פערי מידע רבים.[2] שינוי עם זאת בצהרי יום 29/5 הגיע המודיעין הימי למסקנה שהמתקפה עלולה לצאת לפועל עוד באותו הלילה.
נקודת ההורדה תוכננה כ-120 מיל מהיעד. המתקפה תוכננה להתבצע בשעות הבוקר כדי לפגוע במתרחצים בחופים. מועד ההורדה תוכנן לפנות ערב כדי שכל שעות החשיכה ינוצלו לתנועה תוך חדירת הסיורים הימיים. מפקדי הפעולה מהחזית לשחרור פלסטין והקומנדו הימי הלובי ידעו שלא ניתן היה להסוות אנייה קטנה ועליה סירות מהירות באור יום ממטוסי תצפית ומכלי שיט מסיירים גם בלילה. ב-29/5 שעה 17:00 הורידה האניה את ששת הסירות ורק -17 מחבלים היות ואחד סירב להמשיך בפעולה. ההורדה נעשתה בשעה המתוכננת אך המרחק היה גדול בהרבה מהמתוכנן מעל כ-150 מיל ימי מחופי ישראל. לא ברור אם הייתה טעות בניווט האניה או מסיבות אחרות. האנייה פנתה מערבה לאלכסנדריה או ללוב.

סירות המחבלים בדרכן תדלקו פעמיים מהסירה המלווה. היות ואניית האם הורידה אותם במרחק רב הדרך נעשתה ארוכה יותר באופן משמעותי והדלק לא הספיק. לאחר התדלוק השני שנעשה בשעה 22:00 פנתה סירת התדלוק דרומה לכיוון החוף המצרי. ויתר הסירות החמושות המשיכו מזרחה. במהלך התנועה התגלו תקלות מנוע באחת הסירות. הסירה טובעה ואנשיה התחלקו בין יתר הסירות שהמשיכו בביצוע הפעולה.[3]

'פיצול ארבעת הסירות החמושות המשיכו מזרחה לכיוון החוף הישראלי. באמצע הלילה הבחין המוביל "אבו יאסר" כי האחרים אינם עוקבים אחריו וסירתו נעה מזרחה לבד. לקראת אור ראשון נגמר הדלק בסירת המוביל והיא נעמדה במרחק גדול מהחוף מול געש. חמשת המחבלים בסירה הבחינו במטוס של חיל האוויר שלא גילה את הסירה וניסו לירת בו טיל סטרלה אך המשגר היה רטוב והטיל לא פעל.[4]
יתר שלושת הסירות נעו בנתיב דרומי לכיוון רצועת עזה. בהיות הסירות כ-25 מייל ימי מול תל אביב נגמר הדלק בשתי סירות. המחבלים היו מותשים והחליטו לנוח עד הבוקר. מבלי מלדעת סייעה להם העמידה בכך שהציגו מטרת מכ"ם קטנה ולא נכנסו לגזרת החיפוש של הסטי"ל אח"י קוממיות שחיפש אותם דרומה יותר. בבוקר התרכזו אחד עשר המחבלים לסירה אחת והמשיכו בדרכם לכיוון רצועת עזה. ולמצוא מסתור בקרב האוכלוסיה המקומית. < gallery > </gallery>

פעילות חיל הים

התרעה בחיל הים ב-29 במאי המודיעין הימי הגביר את עצמת ההתרעה מפני הפיגוע. אח"י קשת (סער 4.5) יצאה לסיור בשעה 16:00 בדרכה זיהתה שלוש אניות סוחר שאינן אונית האם. בחצות ליל 29/30 עורר המודיעין הימי את המערכת שהגיע למסקנה שהפיגוע מתרחש בקרבת הזמן המיידית. סגל פיקוד חיל הים הוזעק ומרבית כלי השיט הכשירים הועלו כוננות מיידית.

הכוחות החוסמים – הצבר הכוחות בים בבוקר ה-30 במאי היה: 3 ספינות טילים: אח"י קשת (סער 4.5), אח"י מזנק (סער 2), אח"י קוממיות ושמונה דבורים. במהלך היום הופעלו כוחות נוספים. מפל"ג 31 זאב ינובסקי יצא עם אח"י יפו (סער 4) ועליה חוליה משייטת 13 וחוקר שבויים. אח"י שמרית נשלחה לסייר באזור אשדוד.
בזירת ים סוף לאור האפשרות הקלושה שהפיגוע יגיע דרך הים האדום נערכו אח"י רשף ושלושה דבורים לסיורים מאיזור שראם א-שייח' ודרום מפרץ אילת.

גילוי ראשון ומעצר מול געש

בבוקר ה30/5 בשעה 06:00 גילתה תחנת המכ"ם בתל אביב מטרה 16 מיל ימי מערבית לגעש. המטרה נראתה עומדת במקום. דבור 901 בפיקוד סגן שי שמש הוכוון למטרה. שמש נמצא בסיור מול תל אביב מיום קודם והיה מודע להתרעה שהתקבלה בערב הקודם. ניגש למטרה במהירות מירבית – 18 קשר. גילה בטווח 3 מיל ימי את המטרה וכשהתקרב ראה בעין סירת מנוע ירוקה עם כיסויים. שמש הקיף בזהירות את הסירה ודיווח שזו מטרה חשודה ביותר ועליה 4 אנשים לבושים בכעין מדים חומים. כשהתקרב יותר גילה אדם חמישי ובשעה 07:00 הוכרזה הסירה כפח"ע ודאי הזיהוי הועבר לכל המערכת הצה"לית.
שמש התקרב לטווח צעקה והודיע ברמקול הדבור להרים ידיים ולהתרכז לחרטום. האנשים בסירה בצעו את ההוראות. מפקד חיל הים מיכה רם עמד בקשר ישיר עם שמש. רם חשש ממטענים מוחבאים והוראתו שהועברה להתפשט ולקפוץ למים. ההודעה הועברה ולאחר שכנוע בירי באוויר קפצו החמישה למים בשמירה של הדבור והסירה הריקה נסחפה ברוח לכיוון החוף.{ש]] אח"י יפו (סער 4.5) ועליה מפל"ג זאב ינובסקי הגיעה למקום בשעה 08:45 הורידה סירת גומי עם לוחמי שייטת 13 ואספה אליה את המחבלים. הייתה דחיפות עליונה לקבל מידע על הסירות האחרות חוקר השבויים החל בחקירה. מסוק אנפה הגיע והוריד חוקר שבויים נוסף לסיפון הדבור. המודיעין הימי לא הסתפק בחקירה בים ומסוק קרנף הגיע ואסף 4 מחבלים לחקירה במתקן החקירות בחוף. גוררת מנמל אשדוד יצאה לאסוף את סירת המחבלים הנטושה.

גילוי סירת התדלוק - דבור 868 בפיקוד סגן דוד פשר החל ב29/5 בבוקר בסיור קו הגבול עזה לאל עריש. ב30/5 בשעה 08:30 הבחין בסירה מהירה שונה מסירות הדייג שהיה רגיל לראותן באזור. בעת הגילוי חצתה את המשך קו הגבול למצרים במרחק 15 מיל ימי מהחוף. מפקד הדבור נכנס לרדיפה וביצע ירי אזהרה באוויר, אך לא היה ביכלתו להשיגה. דיווח למוקד אשדוד והציע לבצע ירוט באמצעות מסוקי הקרב. המטרה שהייתה סירת התדלוק עברה בין ספינות מכמורת המצריות והמשיכה לכיוון דרום מערב. הצעה לשימוש במסוקי הקרב לחוף המצרי לא התקבלה.

רדיפה והחפה בניצנים עריכה

בשעה 09:55 התגלתה במכ"מ תחנת ארז מטרה כ-11 מיל ימי מצפון מערב במרחק של 4.5 מיל ימי מהחוף. דבור 909 בפיקוד רוני שדה שיצא מבסיס אשדוד כחצי שעה קודם לכן הוכוון למטרה. שדה בדבור גילה את המטרה רדף אחריה ופתח בירי אזהרה באוויר המטרה לא נעצרה. מטוס עגור שנשלח לסיור חופים הגיע למקום. הצופה הימי רב חובל שייקה מור הבחין במטרה קטנה ומהירה והפנה את תשומת לב הטייסים. הטייסים דיווחו והדגישו שלא מדובר בדבור אלא במטרה אחרת. הטייס אל"מ ישראל בן חיים דיווח למפקדת חיל האוויר ודרש מטוסי קרב. המחבלים בסירה נופפו בידים למטוס ליצור רושם מוטעה. אך מהמטוס הבחינו במדים ובחימוש. בחימוש הסירה היה טיל סטרלה אך הוא לא נורה אל המטוס.[5] הדבור המשיך במרדף את הסירה, שמהירותה כמעט כפולה ממנו, וביצע ירי אזהרה שני ושלישי. הסירה שהוגדרה כפח"ע ודאי פנתה אל החוף ונחתה בשטח מטווח 608 מדרום לחוף הרחצה בניצנים. המתרחצים בחוף ניצנים חזו במהלך הרדיפה והירי. ג'יפ של צה"ל הורה למתרחצים להתפנות.

הטייסים בעגור עקבו אחרי סירת המחבלים והבחינו ב-11 אנשים עוזבים את הסירה ורצים לתוך הדיונות. למקום הגיעו שני מסוקי קרב דגם צפע. המחבלים הסתתרו בין השיחים התפצלו לשתי קבוצות. חמישה הרימו ידיים וצעדו על השביל וששה הסתתרו בשיחים. קברניט המטוס הטיס אותו נמוך מעל השיחים כדי להטריד את המחבלים ולסמן למסוקי הקרב שהגיעו את מקומם.
רוני שדה בדבור התקרב לחוף ועקב אחרי המחבלים פתח עליהם האש מהים. מסוקי הקרב זיהו את הקבוצה המסמנת כניעה וגם את הקבוצה המסתתרת בשיחים מסוק אחד ירה אל השיחים והדליק אותם והמסוק השני ריחף מעל חמשת הנכנעים עד שהגיעו כוחות הקרקע. את אישם. המשטרה סגרה את הכבישים בין כפר סילבר לאשדוד ופינתה חופי רחצה באזור. כח של חטיבת גבעתי שהוזנק מרצועת עזה הגיע וערך חיפוש עד ששני המחבלים האחרונים נתפסו.
שני צוותים של סיירת מטכ"ל בפיקוד תא"ל נדב פדן הגיעו לחוף במסוקי יסעור ואספו את חמשת הנכנעים.

בסיכום הארוע בניצנים 4 מחבלים הרוגים, חמישה נכנעו, ועוד שנים נתפסו. לכוחות הישראליים לא היו נפגעים. סירת המחבלים נגררה שקעה בדרך והיה צורך להנציל אותה. לבסוף הגיעה לנמל אשדוד והורמה לרציף.

פעילות אווירית עריכה

באירוע חסימת המחבלים השתתף סד״כ רב של מטוסים ומסוקים במגוון משימות. ב-30/5 בבוקר הוזעק מטוס קרנף נושא ציוד תצפית ובשעה 05:00 החל לבצע סיור מעל הים. מסוק אנפה הביא חוקר שבויים ומסוק קרנף עם אנשי יחידה 669 אסף את אנשי הסירה מול געש לחקירה בחוף.

מטוס עגור הופעל לסיור אוויר מעל הים. מוטס על ידי ישראל בן חיים טייס המשנה שלו יואש קושניר זכו לצל״ש. במהלך האירוע הוזנקו ברצף 12 מסוקי קרב "צפע". שני מסוקים הגיעו לתצפית על הסירה שנתפסה מול געש, הצוותים שירו על המחבלים בחוף ניצנים היו נועם נחמני/גיל ינאי ואודי אורי/צבי נעמן.
חיפוש אוניית האם - פעילות חיפוש האניה נמשכה. מטוס קרנף מצויד באמצעי גילוי ימיים ביצע סיור ארוך עד קו אורך אלכסנדריה. אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4) ביצעו סיורים בעומק הים התיכון. אוניית האם לא נמצאה.

בצהרי היום גילה מטוס שחף שתי סירות מהירות נטושות. כ-25 מיל ימי מערבית לתל אביב. אח"י יפו (סער 4.5) התקרבה וזיהתה שתי סירות הדומות לסירות המחבלים. מסוק יסעור העביר חבלנים מילת"מ שערכו ביקורת וקבעו שהסירות אינן ממולכדות. אחת מהסירות טבעה והנותרת נגררה על ידי אח"י יפו לאשדוד.

סיום עריכה

שנים עשר המחבלים שנתפסו ישבו במאסר בישראל עד ששוחררו בשנת 1999.[6]

חימוש המחבלים כלל: בנוסף לסירות מנוע מהירות 8 טילי נגד מטוסי סטרלה, 3 תותחי 23 מ"מ, 2 מקלעי 14.5 מ"מ 3 מקלעים, 3 מטולי קטיושות, עם 20 רקטות, 10 מטולי RPG-7 עם 35 פצצות, 130 רימונים, 22 רובי סער קלשניקוב ושני אקדחים. שלוש סירות מהירות וכמחצית מהחימוש נאסף על ידי ספינות חיל הים הובא לבסיס אשדוד.

גלריה עריכה

מדינות ערב שגריר מצרים בישראל מוחמד בסיוני טען שיאסר עראפת לא ידע על הפעלה ולא היה מאשר אותה. עראפת סירב לגנות את הפיגוע אך טען שלאש"ף לא היה קשר איתה. בפסגה הערבית שנערכה אותה עת בבגדד זעם שליט לוב מועמר קדאפי על כשלון הפעולה ויחל לנקמה בישראל.

הפלסטינים - החזית לשחרור פלסטין השקיעה מאמצים רבים להפקת הפיגוע טרחה להציג כשלון מבצעי להישג פוליטי.אבו עבאס סיפר בפסגה בבגדד שהכנת הפיגוע נעשתה שלוש שנים בהוצאה של 3 מיליון דולר. ועוד אמר סיפר שהפיגוע היה נקמה על הרג הפועלים על ידי עמי פופר בראשון לציון. כתבות מאוחרות מתפארים המחבלים בהישגיהם לשמור על מידור וסודיות במשך שנים נגד החדירה של המוסד. בכך שאוניית האם לא התגלתה. ובכך שהסירות הצליחו לחדור את מערך הגנת החוף והמחבלים שהגיעו איתה ”מימשו את זכות השיבה.”[7]

חיל הים הישראלי שהשקיע מאמצים רבים לאורך זמן רב הבחין כי חדירת המחבלים נמנעה לא מעט מתוך שגיאות הפלסטינים. הוכח כי אבטחת החוף מחייבת כלי שייט רבים בעלי מהירות גבוהה מאוד. מערך הדבורים כולו הוחלף בדבורות וספינות שלדג מהירות.

ציונים לשבח עריכה

האיום הממשי החמור השפיע על כל המשתתפים לערנות ותשומת לב רבה ביותר. במהלך הפעילות הארוכה בחודשיים שקדמו וביום הארוע. צוותי הים והחוף של חיל הים כמו גם צוותי האוויר פעלו בשיתוף פעולה בצורה טובה ביותר. חלק מהאנשים צוינו לשבח במיוחד:

  • סרן ניר פרס קצין התורן במספן המודיעין זכה למכתב הוקרה ממפקד חיל הים אלוף מיכה רם על ערנותו שגילתה את הפעולה בתחילת התרחשותה..[8]
  • רס"ן יואש קושניר ואל"מ ישראל בן חיים הטייסים במטוס העגור שאיתר את המחבלים בים ועקב אחריהם לחוף וגם כיוון את מסוקי הקרב זכו למכתב ציון לשבח ממפקד חיל האוויר.[9]
  • צופי הים במטוס עגור רב חובל שייקה מור וסימן טוב חממי קיבלו מכתבי הוקרה על פעילותם לזיהוי הסירה מדרור אלוני, מפקד יחידת השליטה הימית בחיל הים. צופי האוויר קיבלו מכתב מהטייסים שהם רואים אותם שותפים לציון לשבח.

בעלי תפקידים בעת האירוע עריכה

בעלי תפקידים בארוע
תפקיד ושם מקום תרומה ופעילות
שר הביטחון [[משה ארנס הגיע לאתר הדיונות
ראש המטה הכללי רב אלוף דן שומרון מוצב הפיקוד העליון
מפקד חיל הים אלוף מיכה רם מפקדת חיל הים
אלוף פיקוד המרכז יצחק מרדכי הגיע לאיזור הדיונות
ראש מספן הים תא"ל עמי אילון מפקדת חיל הים
ראש מחלקת מבצעים ים אל"מ אריה גביש מוצב שליטה ימי
ראש מספן המודיעין אל"מ ידידיה יערי מפקדת חיל הים
קצין תורן סרן ניר פרס מוקד המודיעין הימי הבחנה בתנועה ואזעקת המערכת
מפקד יחידת שליטה ימית סא"ל דרור אלוני מוצב שליטה חיל הים תיאום ומעקב השליטה על הכוחות בים.
מפקד בסיס אשדוד אל"מ חיים געש מוקד שליטה אשדוד
מפל"ג שליטה בסיס אשדוד רס"ן יהודה יפה מוצב שליטה זירתי באשדוד
מפקד פלגה 31 בשייטת ספינות הטילים סא"ל זאב ינובסקי על אח"י יפו ריכז את פעילות הסט"ילים בים במהלך הארוע
סרן שי שמשמפקד דבור 901 מול חוף געש עצר את חולית המחבלים בסירה שנעמדה
מוכמת אחראית משמרת תחנת מכ"ם תל אביב גילוי מטרה ואכוונת דבור 901
דבור 909 בפיקוד רוני שדה מדרום לאשדוד רדף את סירת המחבלים בירי עד חוף ניצנים.
הטייסים יואש קושניר ואל"מ ישראל בן חיים מטוס עגור בסיור ימי עקב אחרי המחבלים עד שהגיעו לחוף וכיוון אליהם מסוקי קרב.
סימן טוב חממי ו ר/ח ישעיהו מור צופי אוויר ים במטוס עגור גילו וסייעו לזהות את סירה הבורחת דרומה.
הטייסים נועם נחמני עם גיל ינאי ואל"מ אודי אורי עם צבי נעמן בשני מסוקי קרב צפע הוזנקו תקפו את המחבלים בחולות נצנים.
דבור 868 בפיקוד דרור פשר מול דרום רצועת עזה גילה את סירת התדלוק המתחמקת ורדף אחריה עד שנכנסה בין סירות דייג מצריות בחוף המצרי.
כתב קול ישראל משה נוסבאום רחץ עם משפחתו בים בחוף הים בניצנים דיווח את הארוע מעדות ראשונה

לוח זמנים עריכה

לוח ארועים
-
זמן בשנת 1990 מקום תיאור האירוע
1989 חוף זליטן מזרחית לטריפולי (לוב) סדרת אימונים ארוכה ל-24 מחבלים.
18 בפברואר מפקדת חיל הים המודיעין הימי פירסם לראשונה על התארגנות מחבלים פלסטינאים לפיגוע גדול בדרך הים.
8 באפריל חיל הים בים התיכון תחילת הפעלת תוכנית חסימת מחבלים "אבק דרכים"
27 באפריל מזרחית לטריפולי (לוב) תרגיל אימון מסכם למחבלים בשיתוף כלי שיט של הצי הלובי.
25/26 במאי נמלטריפולי (לוב) אניית משא לובית העמיסה את הסירות ויצאה לים.
27 במאי חוף מזרחית לבנגזי המחבלים מועברים לאניית האם בסירות גומי והיא יוצאת לדרך.
29 במאי 16:00 מפקדת חיל הים התראה לפיגוע שעלול להתרחש עוד באותו לילה. אח"י קשת (סער 4.5) יצאה לים
29 במאי 17:00 כ-150 מיל ימי מחוף ישראל הסירות יורדות מאונית האם ויוצאות לדרך סירה אחת טובעת
29 במאי 22:00 בדרך לישראל גמר תדלוקים סירת התדלוק עוזבת ארבע ממשיכות
30 במאי 01:00 כ- 60 מיל ימי מחופי הארץ פיזור בין סירות המחבלים המובילה נשארת לבד. שלוש יורדות לכיוון רצועת עזה.
01:30 מול החוף בין חיפה לנתניה אח"י מזנק (סער 2) יוצאת לסיור הגנת החוף
03:00 כ-25 מיל ימי מול תל אביב לשתים משלושת הסירות נגמר הדלק המחבלים מותשים ועוצרים למנוחה.
03:00 מול החוף בגזרה אשדוד נתניה אח"י קוממיות יצאה מבסיס אשדוד לביצוע הסיור
05:45 16 מיל ימי מול געש לסירת מחבלים המובילה נגמר הדלק והיא נעמדת במקום
06:00 16 מיל ימי מערבית לגעש מכ"מ תל אביב מגלה מטרה ושולח למקום דבור 901.
06:55 16 מיל ימי מול מול געש שי שמש מפקד דבור 901 מזהה את הסירה כפח"ע ודאי.
07:30 25 מיל ימי מול תל אביב המחבלים לאחר מנוחה עוברים לסירה אחת ונעים לכיוון עזה.
07:55 מול געש מסוקי קרב חברו לדבור, עשו הכרה עם הסירה ושוחררו.
08:35 בגבול מצרים אל עריש דבור 868 מגלה את סירת התדלוק ורודף אחריה בירי אך לא משיגה.
08:59 מול געש החבלנים מהסירה מועלים לאח"י יפו (סער 4.5) לתחילת חקירה
09:55 מדרום לאשדוד מכ"ם ארז מגלה מטרה מהירה ומפנה אליה את דבור 909 וגם מטוס עגור מגלה את המטרה.
10:09 בשטח אש 608 מצפון לחוף ניצנים סירה עם 11 מחבלים נוחתת בחוף המחבלים מסתלקים לדיונות מטוס עגור עוקב אחריהם
12:35 חוף ניצנים הארוע הסתיים 11 המחבלים 4 נהרגו 5 נשבו שנים עדיין מחפשים.
13:31 25 מיל ימי מערבית לתל אביב גילוי שתי סירות נטושות, גוררת נשלחה מאשדוד להביאם.
18:09 25 מיל ימי מתל אביב אנשי ילת"מ בדקו שהסירות הנטושות אינן ממולכדות.

מקורות וקישורים עריכה

ראה גם - חסימת אגיוס דמטריוס

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ליאת לרר, סיכול נסיון פיגו פח"ע ע34.
  2. ^ המידע על פעילות המחבלים התקבל מחקירת שבויים. בחקירות הראשוניות נמסרו פרטים מטעים. צפויים פערים וסתירות שיושלמו עם התגלות פרטים נוספים.
  3. ^ קיימות סתירות בדברי השבויים אם התקלות והטבעת הסירה הסירה ארעו מיד בתחילת הדרך או לאחר התדלוק השני.
  4. ^ בבדיקות החימוש שנערכו לאחר הארוע נמצאו הטילים ראויים לשימוש.
  5. ^ בבדיקות החימוש שנערכו לאחר הארוע נמצאו הטילים ראויים לשימוש.
  6. ^ [ http://moreshetyamit.net/?p=3002 פסח מלובני] באתר משמר המורשת הימית.
  7. ^ לואי מוחמד עיסא, כדי שלא נשכח – פרטי מבצע ירושלים הימי של חזית השחרור הפלסטיני תרגום ועיבוד אל"מ פסח מלובני באתר משמר המורשת הימית.
  8. ^ תעודת הוקרה לסרן ניר פרס באתר הגבורה.
  9. ^ ציון לשבח לאל"מ ישראל בן חיים באתר הגבורה.

[[קטגוריה:1990 בישראל [[קטגוריה:חיל הים הישראלי: קרבות ומבצעים [[קטגוריה:פת"ח