משתמש:Effib/משנה ויקיפדית
בעד לכתוב את האמת העירומה והכואבת ביותר, באופן האלגנטי והאסתטי ביותר.
מי ראוי לערך? עריכה
הקריטריון המרכזי לדעתי הוא "עניין הציבור". אבל לא כמו המשטרה, כל נושא, מושג או אישיות שיכול לציבור להיות עניין בו, בשל ייחודיותו ראוי לערך. אצל בני אדם הייתי מחפש אישיות שמהווה מקור השראה לחברה או לאנושות. בקריטריון של עניין לציבור נכלל כל מושג שעוזר להכיר את העולם ולהתמצא בו בכל היבט מהיבטיו: פיזי, נפשי, רוחני, תרבותי וכדומה, וכל ידע שמרחיב את התודעה של האדם, כולל מושגים מופשטים שקיימים אך ורק בתודעתם של בני אנוש, כמו אמונות דתיות, מושגים פילוסופיים, תיאוריות מדעיות, ואף פנטזיה ומדע בידיוני.
מה אמור להכתב? עריכה
לטעמי יש לכתוב מ"המסד ועד הטפחות", ובסדר הזה. קודם כל הבסיס, ועליו קומות קומות של ידע עד לגג ועד ל"אנטנות" שעל הגג. לעיתים נראה לאנשים שהידע שהם נגישים אליו הוא טריוויאלי ונטול ערך ולא ראוי להכתב והם מעדיפים לעסוק רק בחידושים מרעישים ו"שפיצים" של ידע, בתחומם, ללא כל ה"אלף בית" הנדוש והידוע לכל. אבל זו יכולה להיות טעות. דבר שנראה למומחה נדוש ומובן מאליו, בשל עיסוק רב שנים, לאדם אחר שאינו בתחום יכול להיות חדשני ומאיר עיניים. ובכלל, למחקרים חדשניים, שלעיתים שנויים במחלוקת, בדרך כלל יש כתבי עת מיוחדים או אתרים שסוקרים אותם.
איך כותבים? עריכה
לדעתי אנו צריכים להיות מתעדים. כמו פקידים אפורים ללא כל אג'נדה וללא ניסיון ליפות את מה שקיים. כמו צלמים שמנסים ל"צלם" את המציאות כפי שהיא קיימת (או לפחות נראית בעיניים חשופות) ולא כמו ציירים שמנסים לתאר את המציאות כפי שהם רואים אותה בעיניהם האומנותיות. להצמד ולדבוק באותה מציאות חשופה ועובדתית, עם תופעות שאנחנו אוהבים, ועם תופעות שאנחנו מתעבים, עם עניינים שאנחנו מבינים, ועם דברים שנשגבים מבינתנו. לכלול הכל. לנסות להשבית את המנגנון השיפוטי בזמן הכתיבה, ולנסות להעביר עולם ומלואו, על כל מורכבותו, תוך הצמדות לעובדות, ללא כל צינזור לדורות הבאים. לא לכתוב ב"אקדמית גבוהה" ולא ב"דמגוגית נמוכה" אלא בלשון ששווה לכל נפש. אין לדרוש משום אדם מומחיות מיוחדת בנושא המדובר, ומושגים מקצועיים, טוב שיהיו מפושטים ומבוארים, והסברם יהיה נתון בצידם, בכדי שהקורא יוכל להמשיך את הקריאה עם הבנה מסויימת. למשל "באסכטולוגיה שהיא תורת הגאולה ישנן כמה שיטות".
ערך לא בערך עריכה
לא כדאי לכתוב בנושא שאותו זוכרים בערך. כדאי לפני כן לפתוח את המסמכים הרלבנטים ולכתוב באופן מדויק. כתיבה של "בערך" אין לה תועלת רבה. וכבר אמרו מי שאמרו ש"לבערך אין ערך". והדבר יפה שבעתיים באנציקלופדיה שאמורה לתת נתונים בהירים, ברורים ומדוייקים.
צורת הגשת המידע עריכה
תפקידה של האנציקלופדיה לתת תמונה טובה על העניין הנסקר. בגדר תמונה טובה יש לכלול שתהיה בהירה, פשוטה, רחבה ועמוקה כמידת האפשר. בהירה לעומת עמומה ומעורפלת, פשוטה לעומת מסורבלת ומסובכת, רחבה לעומת צרת הקף ומצומצמת, ועמוקה לעומת שטחית ורדודה. כמובן שלעיתים תכונה אחת סותרת את השניה, וצריך להגיע לאיזון ביניהן. מכיוון שעמקנות יתר, תבוא בדרך כלל על חשבון הבהירות והרחבות, ופשטות תתנגש עם עמקות. יש להצמד לעובדות כהוויתן באופן מדוקדק ואף להסבירן, ומשם להמשיך לפרשנות אם נדרשת.
אין בפרט אלא מה שבכלל עריכה
משפט ראשון בכל פסקה צריך להיות משפט פתיח מנחה וכללי שמהווה הקדמה לכל הפסקה, וכולל בתוכו באופן תמציתי את כל הפסקה כמו שנהוג לעשות בשפות האנגלית והגרמנית. ככה יוכל הקורא לבחור האם הפסקה מעניינת אותו או שמא הוא יכול לדלג עליה מכיוון שהוא מחפש משהו אחר.
סקירת מכלול עריכה
בכל עניין יש להביא את המכלול הקיים בו, ולהמנע מסיקור מחד צדדי. בכל מקרה שיש בו מחלוקת ידועה בין תפיסות שונות יש לסקר את התפיסות השונות על המגוון שכלול בהם ולהימנע משפיטה. למשל בשאלת האמונה באלוהים, יש להביא את הדעות והתפיסות הרווחות, אבל להימנע מ"לתת ציונים" למאמינים או לאתאיסטים. קל וחומר בעניינים ארציים יותר, מחלוקות בנושאים מוסריים, ובנושאים מדעיים.
כלל קודם לפרט עריכה
יש לנסות לתת תמונה כוללנית על הערך, ומידע רחב הקף שמיועד לתת לו את המהות של הערך, ולא לרדת מיד לפרטים ופרטי פרטים ולהציף את הקורא במידע פרטני ודקדקני שמייגע אותו. שקיעה והתבוססות יתירה בפרטים, וציון מופרז של עובדות או פרטי פרטים עלול לפגום בערך, ויהפוך את הערך לסוג של רשימת מכולת משעממת וטרחנית. כך למשל אפשר לציין שתרופה מסוימת ניתנת למחלה כזו ואחרת, אך אין צורך לציין את כל התרופות למחלה על כל סוגיהן, את זה אפשר להשאיר לאתר תרופות או לרוקח, ואת המינון המדויק, רצוי להותיר לרופאים שלומדים 7 שנים, ולא לקפח את פרנסתם (מעבר למסוכנות שבדבר).
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים עריכה
עם זאת, כתיבה כוללנית ללא הוספת פרטים קונקרטיים היא כתיבה חסרה, שראשה בשמים ורגליה אינן נוגעות בארץ. אם למשל מציינים אירוע יש לציין תאריך מדויק. כך הקורא יוכל לבנות תמונה מדויקת על רצף אירועים, ואת סדר הקדימויות שלהם. ומכאן אפשר ללמוד ליתר הדברים. כדאי לציין סדרי גודל מדויקים. אפשר לכתוב שהארטילריה הישראלית ירתה "המון" או "הרבה מאוד" פגזים במלחמת לבנון השנייה, וזה לא יתן שום קנה מידה לקורא, ואפשר לכתוב שהיא ירתה 160 אלף פגזים, זה יתן סדרי גודל ויכולת השוואה לאירועים דומים.
כמו גם למשל בנושא ההתבצרות ולקיחת בני ערובה בכנסיית המולד במבצע חומת מגן, אפשר לכתוב על הנושא באופן כללי מבלי פרטים, אבל מצד שני נתינת פרטים כמו תאריכי התחלה וסוף, מספר אנשי הטרור המעורבים ומספר בני הערובה, הכוחות שהשתתפו ומשך האירוע, יכול לשפר במידה נכרת את תמונת המצב.
איזון - כלל ופרט וכלל עריכה
לכן צריך שיהיה איזון טוב בין כללים לפרטים, מכיוון ששילובם למסכת אחת נותן את מירב המידע. וליקוי באחד מהם יתן תמונת חסר של הנושא הנסקר.
עזרי המחשה עריכה
ללוות ערכים בתמונות, תרשימים, מפות, קטעי אנימציה, קטעי וידאו, וקטעי אודיו. למשל אם הנושא הוא חתול, בנוסף למידע הטקסטואלי שיש לתת על החיה כמו אופיה, צורת גופה, דרכי התנהגותה, המזון שממנה היא ניזונה, ועוד פרטים רבים, מידע וידאו על התנועה של החתול, מידע באנימציה על איזון גופו בעת נפילה למשל, קולות של ייללות שונות ומשמעותן "בתקשורת החתולית", יתרמו להבנת חיה זו, למי שאינו מכירה וגם למי שמכירה. ובכלל יש לציין שבתחומים אלו של דיאגרמות, וידאו ואנימציה הויקי עדיין חלשה מאוד, ויש לנסות למצוא דרכים לתגבר אותה.
הויקי כמקום לדיאלוג אינטלקטואלי עריכה
בעיני בעריכה מרובה של הערכים, על ידי גורמים רבים, ובהסכמה ההדדית על הערך, מתוך התפשרות והפנמת התפיסה שכנגד, במיוחד בערכים שבהם ישנה לאדם דעה קדומה או תפיסה ראשונית, יש דיאלוג ושיח תרבותי ברמה גבוהה, דבר שלא מתאפשר באנציקלופדיות היוקרתיות ביותר, ששם "המומחה בתחומו" כותב בפריזמה צרה של הסתכלות, ואיננו מתקשר עם הצדדים שכנגד והנרטיב שלהם, וכך הערכים יוצאים לרוב מקצועיים מאוד אבל גם חד צדדיים מאוד, עם איזו מסיכה של כוללניות מזויפת. בויקי לעומת זאת באמצעות "הדיאלוג האינטלקטואלי" אפשר לשקלל ולאזן את הערכים.
הויקי כמארג של נרטיבים עריכה
לא רק צירוף תיעוד של הרבה אנשים יכול להיות בו, אלא פזל ומארג של נרטיבים שונים. כיום מי שיותר מומחה בתחום מסוים - משתקע יותר בתוך הנרטיב שלו, ורואה בו חזות הכל, תוך שהוא מבטל את כל היתר. זהו למשל המצב באנציקלופדיה העברית שם לכל ערך יש נספח בצורת האגו הגדול של המחבר. ידוע הסיפור על פרופ' ישעיהו ליבוביץ' שטען הוא אחראי רק עד הערך של אריסטו אותו כתב פרופ' קלויזנר, מכיוון שלא הסכים איתו. כאן בדרך כלל, האגואים השונים יותר קטנים, ויש יותר נכונות לשיתוף פעולה ולאיזון הדדי. וכך קיימת אפשרות לחבר ואפילו לאחד את הסיפורים הרבים לכלל סיפור אחד גדול, שיהיה מאוזן בשיקוף שלו את הדברים. אם למטבע יש שני צדדים, ישנם דברים במציאות שיש בהם שש ועשר צדדים שונים. יהיה מעניין לראות איך תפיסות עולם שונות ומגוונות יוצרות תמונה אחת רבגונית ועשירה. כאן ישנה אפשרות להביא מגוון דעות, מבלי לנסות להכריע ביניהם, בכדי שהקורא הנבון (וגם זה שאיננו) יקבלו את המידע הדרוש, והם בעצמם יצטרכו לעשות הכרעות אינטלקטואליות.
דמוקרטיזציה של הידע עריכה
יאללה. הקביעה עברה ברוב קולות ללא מתנגדים. איזה מזל שאנחנו לא מבינים את תורת היחסות הכללית.
עד כה היה מונופול ושלטון על החכמה והידע בקרב של מגזר מאוד קטן של מלומדים מהאוכלוסייה. ההיסטוריה האנושית והמורשת התרבותית כפי שאנחנו מכירים אותה, היא נרטיב של מעט מאוד מלומדים עצמאיים, או כאלו שהיו בחסות שלטונית ועבדו בשירותה. הסיפורים שהועברו היו של המנצחים ולא של אלו שהוכחדו. סיפורים ונרטיבים שלא תאמו קווי מחשבה של אלו נדחקו החוצה, צונזרו, נמחקו ונעלמו בתהום הנשיה. אפשר לתאר שהיו למשל אנשים ליברליים בתקופת התנ"ך, ובתקופת שלטונה של הנצרות, או לכל הפחות בעלי תפיסות שונות, שנקודת המבט שלהם כלל לא סופרה. אנו יודעים בוודאות שרק בתקופת ימי בית שני היו אינספור קבוצות ודמויות צבעוניות, ססגוניות ורבות ועצמה שחיו באותה תקופה ולא עמדו בקריטריונים של חכמי המשנה והתלמוד ונדחקו לשוליים. שתורה שבעל פה כפי שאנחנו מכירים אותה מייצגת גישה אחת מתוך כולם, וגם הגישות האחרות שנעלמו, מסופרות מתוך מבטה של זו שהכחידה אותם. אילולי רבי עקיבא גורלו של שיר השירים היה עלול להיות כספר חיצוני לתנ"ך ואולי אף אובד. הויקיפדיה פותחת צוהר קטן והופכת אותו לפתח ענקי, שבו כל אחד יכול לספר את הסיפור של הידע כפי שהוא תופס אותו, במה שנראה כניסוי האנושי הראשון בהיסטוריה לשתף את ההמונים בכתיבת מקורות הידע באופן רחב היקף.
כולם בשביל כולם עריכה
הפרוייקט של ויקימדיה על מיליוני ערכיו בשפות השונות, ועל מיליוני קבצי המדיה השונם, והטקסטים והערכים המילוניים, הולך להיות מפעל התיעוד האנושי הגדול בהיסטוריה, שבו אלפי ועשרות אלפי עיניים ומוחות מכל רחבי הגלובוס אוחזים ידיים ביחד.
היתרון הגדול של ציבור רחב על מוחם הקודח של אריסטו, ניטשה, ישעיהו ליבוביץ' ואלברט איינשטיין, בנגישות הגדולה שלו לפרטים ופרטי פרטים, והיכולת לתקוף עניין או נושא מזוויות רבות ושונות, ולהביא ידע ו"לבשלו" באופן שאדם אחד מוכשר ככל שיהיה, לא יוכל לעולם לבצע, בשל מוגבלות הידע שלו, צורת הביטוי והסגנון שלו, כמות האנרגיה המוגבלת שלו, ועוד הגבלות שונות שמוטלות על בן-אנוש מעצם טבעו האנושי, באשר הוא בן אדם שטווח הקיום שלו בעולם של מיליוני שנים, הוא לכל היותר (לבעלי הגוזמא) 120 שנים.
אפשר לראות בויקיפדיה מפעל של ערבות הדדית של ידע. "תעניק לכולם מהידע שלך, על מנת שלכשתצטרך ידע, יהיה מישהו שישים אותו בשבילך". יש הרואים בויקיפדיה גמ"ח של ידע, שבו אנשים מנדבים מהידע שלהם לאחרים, ללא כל בקשת תמורה, מכל סוג שהוא. ועל זה בין היתר נאמר במסכת אבות (שהיא אוצר בלום של הגות ומוסר), "על שלשה דברים העולם עומד על התורה (הידע והתוכן שאצור), ועל העבודה (של הויקיפדים העמלנים) ועל גמילות חסדים (החינמיות והנגישות של התוכן)".
כוורת אנושית עריכה
שיתוף פעולה בטבע נפוץ לא מעט במטרה להישרדות והוא מצוי בצורות שונות, החל מחרקים כמו נמלים ודבורים וכלה בדולפינים ובקופי אדם כמו שימפנזים ובונובו. אפשר לראות בויקיפדיה סוג של כוורת אנושית שבו פועלים הרבה "חרקים" שיש להם "כנפיים" למען יצירת "דבש". בסוג כזה של פעילות צריך להיות ביטול מסוים של האגו האנושי שלעתים מפריע ליצירת דברים גדולים. שכן יש נטייה ורצון אנושית ידוע, להנציח את קיומו האינדיבידואלי של הפרט האנושי.
הויקי כשמיכת טלאים וכפאזל עריכה
הויקי הינה כמו שמיכת טלאים, שבה המוני המונים של חייטים "תופרים" את הידע שלהם מתחום התמחותם ומידע כללי לשמיכה, שהופכת לבסוף להיות תוצר שלם. צריך לקרות נס קטן שבו השמיכה תהפוך בסופו של דבר לערך שלם, אינטגרלי, שמקיף ומכסה את כל התחומים שבו הנושא אמור לגעת, ולא לשמיכה בלויה, ממורטטת ועקומה, שאי אפשר כלל להתכסות בה. צורת הכתיבה צריכה להיות מכוונת לשיתופיות, והמגיהים צריכים ללטש ולשייף את החיבורים שבין הסגנונות השונים. דימוי נוסף הוא פזל, אם הידע הכללי נמשל לפזל, כל חתיכת אמת מהידע הגדול צריכה להשתלב עם ידע שכבר קיים ללא סתירות. לעיתים רואים איך בעל אג'נדה או תיזה אונס את פרטים בכדי שיתאימו לתיאוריה הכללית שלו. ואילו כאן ניכרים דברי אמת. לעיתים נראה איך מקורות ממקורות שונים, מתאימים, מצטלבים ומחזקים אחד את השני.
יתרונות עריכה
- "אחיזת ידיים" של מתנדבים למען הנחלת ידע, נראה דבר מוצלח, כמו מודל הקוד הפתוח. ריבוי מקורות ידע ושילוב תרומה של הרבה מאוד אנשים, יכול להביא לתוצאות מרשימות בהחלט.
- פרוייקט מידענות מקצועי. להפוך את הויקי לפרוייקט-על של מידענות, שבו אוספים מידע, מגבשים ומזקקים אותו, לכלל מוצר נגיש ואמין, שבו המקצוענות הקרה והאנליטית תופסת מקום רב יותר מהדעות הקדומות והרגשות האישיים שעלולים להיות משורבבים לעניין.
- כתיבה שיורדת אל העם. הכתיבה בויקי לרוב מובנת, הבעיה בכניסת מומחים לויקי שקשה להם ל"רדת אל העם" בערכים שמתמחים בהם וכתיבתם מקצוענית וגבוהה מדי, ובכדי להבין את דבריהם, צריך לעיתים לעשות קורס שלם בעניין. מקווה שיכול להיות שיפור בעניין, שהרי בסופו של דבר, כמעט כל נוסחה אפשר לתרגם לרעיון מילולי וכל רעיון מופשט אפשר להמחיש. מקווה שבהמשך שילוב של אנימציות, סכימות ותרשימים להמחשת רעיונות יתפוס תאוצה.
- מפגש בין-תרבותי. הויקיפדיה בכללותה מאפשרת מפגש בין תרבויות שונות מרחבי העולם, אך במיוחד מאפשרת מפגש בין תתי תרבות אף באותה תרבות, ובכך יש העשרה והפריה של האינדבידואלים השונים באותה תרבות, וראיית דברים מזויות שונות.
חסרונות עריכה
- כל דאלים גבר. לא תמיד קיים שיקוף של כל הדעות והתפיסות, ובמיוחד בנושאים פוליטיים. ולא תמיד יש הצגה ריאלית וניטרלית של המציאות, ולטעמי ישנן קצת הטיות פוליטית פה ושם. לעיתים רבות הדעתנים והעקשנים קולם ודבריהם נשמעים הרבה יותר מהוותרנים והפשרנים, שלא בהכרח פחות צודקים. ואין מנגנון שיבקר את הדבר הזה. לעתים תחת מסווה של שמירה על ערך, הכוח להשפיע על הערך עובר בעצם לידי המפעילים. לעתים נוגעים בדבר נחושים לתקן ערכים הקשורים אליהם, ובגלל עיקשותם הרבה ומסירותם לעניין הם מצליחים ליצור הטיות לטובתם, והסרת הנימה הביקורתית מהדבר שהם דוגלים בו.
- הסיזיפיות של הויקיפדיה. כתיבה על חול או על מים. אדם יכול להשקיע בערך הרבה מאוד, ולעתים אף לעשות עבודת מחקר קטנה, ופתאום הוא מגלה (באקראי) שמאן דהו החליט מסיבות השמורות אתו, להשמיט פסקה שלמה או תוכן רב, מבלי לומר על כך אפילו חצי מילה, ומבלי שתהיה לך אפשרות למחות על כך (אלא אם אתה בלש מדופלם שעוקב אחרי עריכות במשך כל היום). פשוט לרדוף אחרי הרוח. ואני לא מדבר על בעיה שהעלה אורי בזמנו, שאחרי ליטוש מאמר והפיכתו ליצירת אומנות זוטא, פתאום אתה מגלה שהוא השתבש כולו. צריך לבקש מויקיפדים בעיקר מהתברואנים, שינקו את הערכים מזבל באופן יותר עדין ומתחשב. וכאשר יש בערך שושן שסביבו כמה עשבים שוטים, שלא יעקרו את הכל.
- חתירה לניטרליות לוקה בחסר. במערכת כמו הויקיפדיה אין אפשרות לדעת מי שרבב מה, ובמיוחד כאשר מדובר בעריכה אנונימית. באנציקלופדיות סגורות כאשר מישהו אחראי לערך, יש נקיטה במשנה זהירות. אבל בויקי יכול להיות מצב שבעל מוצר יגנה את החברה המתחרה, ואף יכניס נימוקים שלמראית עין יראו נכונים, ולעתים מישהו ישמיץ את יריביו ושונאיו וישתמש לשם כך בחומרים ידועים שהתפרסמו, כל זאת כאשר הצד המותקף והמגונה איננו יודע בכלל שהוא צריך להתגונן, ומבלי שיש לו זכות תגובה. לעתים הסתמכות על אמצעי התקשורת שדשו בנושא מסוים באופן מעוות, עלולה להביא לערכים מוטים, במיוחד בהקשר למיעוטים אבל לא רק.
- כתיבה למען השלטת תפיסות. לעיתים יכולים להיות כאלו שכתיבתם נעשית באופן מגמתי ומכוון אך ורק בכדי להשליט את תפיסותיהם בעולם, והדבר פחות שקוף מכאלו שמנסים להפוך את הויקיפדיה קרדום לחפור בו באמצעות פרסומת או לינקים. יתכן שאין אדם שיכול להיות אובייקטיבי וניטרלי, וכולנו נגועים במידה כזו או אחרת, אבל לפחות יכולה להיות חתירה לדבר, שסימניה הם סובלנות, התחשבות בדעות אחרות, כוללניות, ואף הצגת דעות ותפיסות שבאופן אישי אתה מתנגד להן.
- האנונימיות ובעיותיה. אנונימיות של הויקיפדים וחוסר ההכרות האישי גורם ללא מעט חיכוכים. המפגש האמצעי ולא הישיר, שקיים בויקיפדיה עלול לגרום לתקלות רבות. ישנה קלות הבלתי נסבלת של פגיעה איש ברעהו, בשל העובדה שלצד השני אין פנים ודמות ממשית אלא כינוי מופשט וכתובת IP. בנוסף האנונימיות גורמת לאנשים להוציא דברים שהם לא היו מוציאים מעצמם אילו זהותם ופניהם היו חשופים וגלויים לעיני כל. האנונימיות והקשר האמצעי כאן היא בעוכרינו, וצריך לדעת איך להתמודד עם הדבר הזה.
דרך ארץ ומידות טובות עריכה
דברי חכמים - בנחת נשמעים
אחת הבעיות המטרידות בויקיפדיה הוא הכמות הגדולה של התכתשויות ופולמוסים. לעיתים נאמרים דברים שאיש לא היו מעיז לומר אותם פנים אל פנים. האם אין דרך להוריד את מפלס החיכוכים ולהפוך את הויקיפדיה למקום נעים, של שיתוף פעולה, שנחמד וכיף להיות בו? יתכן שצריך לקבוע כללים לדרך ארץ, שמי שיחרוג מהם יחסם לאלתר.
מעבר לדרך ארץ בסיסית, אחד הדברים הנחוצים ביותר לעבודה קהילתית שאין בה היררכיה ברורה כמו הויקיפדיה הוא מידות טובות. מידות טובות הן בדרך כלל כושר בסיסי לחיים, אך במקום שבו כולם מתנדבים וכולם שווים יש בהן צורך מיוחד.
- רגישות. מישהו טרח על השינוי שאתה כרגע רוצה למחוק. לפעמים הוא לא סתם לחץ על כפתור ה"עריכה" והתחיל לכתוב, אלא הלך לקרוא מאמר, עשה עבודת מחקר קטנה. אסף תמונות, ועוד כל מיני צעדים. תחשוב איך היית במקומו, אם מישהו היה בלחיצה קטנה מבטל את העבודה שלך. זה בטח היה לא נעים מאוד. האם זה באמת הכרחי לבטל את ההוספה או השינוי שלו?
- שיויון רוח. מידה אחרת שנדרשת היא שיויון רוח למול כעסנות ורתחנות. אמנם מידה זו אף שמקשה על עבודה שיתופית ניתנת לתיקון. מכיון שניתן לגשר בין פערים וניתן להתדיין, ובעיקר מפני שניתן להתנצל על דברים שנעשו ב"עידנא דריתחא". לעיתים ניתן לראות כי שינויים שנעשו על ידי אחרים, אף שהם מבטלים את אשר נכתב על ידך, הם משפרים ומתקנים את הכתוב בערכים.
- שיקול דעת. מידה אחרת בעייתית היא הפזיזות - "פחז כמים", במקום לעשות דברים בשיקול דעת מיושב ועמוק. מייד כאשר מבחינים במשהו שלא לרוחנו רצים לשנות אותו, עוד לפני שנעשו בדיקות, האם השינוי באמת ישפר את הערך או יקלקלו. לעיתים תגובה מהירה ופזיזה גורמת למהומה גדולה בתוך הכוורת. לכן לפני שעושים שינוי כדאי לדבר עליו בדף השיחה. לשיחה יש אפקט מרגיע על כל התהליך. ואם אין הסכמה - לא חייבים לשנות מייד. אפשר לחכות כמה שבועות עד שמגיעים להסכמה.
- רוח של שיתוף פעולה. לנסות לעשות דברים בהתייעצות ותוך כדי הסכמה רחבה. "אל תהיה דן יחידי - שאין דן יחידי אלא אחד". אם יש מיעוט של עוררין על הדבים, יתכן שיש בהם איזה ליקוי, ואולי במקום להתווכח צריך לתקן, באופן שיהיה ניסוח כוללני וטוב יותר.
- ענווה. בראשן של המידות הטובות עומדת הענווה, שעשתה עקב לסולייתה, ממה שעשתה החכמה עטרת לראשה כפי שאמרו חז"ל. אמנם אי אפשר לצפות מאנשים לכזו מידה נאצלת, אבל אפשר לצפות לחוסר יהירות ושחצנות. מהניסיון מתברר כי לאנשים יהירים ובעלי אגו מנופח, קשה לצמצם את נוכחותם מעט ולתת מקום לאחרים, קשה מאוד להסתדר עם הקהילה, ולהשלים עם השיטה הדמוקרטית בה אין כאלו ש"שוים יותר". למידה זו בדרך כלל אין תקנה. מי שנגוע בה באופן רציני, יעדיף לייסד לעצמו אנציקלופדיה אישית, או לכתוב מאמרים לאיזה עיתון פופולרי. אבל בכל זאת תמיד כדאי לפקפק, האם כל מה שאתה יודע הוא האמת לאמיתה? האם יכול להיות מעט צדק אצל הזולת? אולי לא נחשפתי בנושא זה או אחר לכל האמת? אולי הטעם האסתטי שלי הוא על הפנים?
תמונות עריכה
לתמונות בערכים מספר מטרות:
- א. קצה חוט שנועד לגרות את הגולש לקריאה ולהתרכזות במלל.
- ב. להמחיש דבר אבסטרקטי או מעורפל ולהסבירו.
- ג. להבליט עניין שצריך הדגשה מיוחדת.
- ד. לעטר את הערך, להעביר חוויה אסטית ותחושה נעימה.
- ה. לתת פסק זמן ומנוחה לעין מקריאה.
לכן לתפיסתי התמונות צריכות להיות מפוזרות על פני כל הערך ולפי הקשר של הערך. כאשר עורמים ערימת תמונות בתחילת הערך אחד מעל גבי השני, ומייתמים את שאר הערך מתמונות הערך כולו נראה לא מאוזן. הגולש נתקל בחלק של הערך במלא תמונות בעוד חלק אחר מיותם לגמרי מתמונות. התמונות בדרך כלל מסתדות באופן אקראי וללא הקשר. נושא אחר הוא תמונה שמוכנסת כפי שהיא ללא כיתובית והופכת להיות ל"תמונה אילמת". לעיתים הגולש צריך לנחש מהי התמונה ומדוע הוכנסה לערך? ולעיתים נעלם ממנו הסיפור שמאחוריה. ויש גם פספוס. באמצעות התמונה היה אפשר לספר איזה עניין, או להדגיש משהו מיוחד בפירוט, והדבר היה לוכד את עינו של הגולש.
ציטוטים עריכה
באופן כללי נגד ציטוטים. ריבוי של ציטוטים גולמיים הופך את הערך למסה ולסוג של עבודה במקרה הטוב, ולדף מקורות סתמי במקרה הרע. במקום לכתוב על עושים עבודה קלה ומעתיקים משהו שאמר נשוא הערך ממקום כלשהו (לרוב מהאינטרנט, כך שלא צריך להתעייף בהקלדה). למשל הדבר בלט בערכים תנ"כיים, שבהם הובאו ציטוטים ארוכים מהתנ"ך (למשל בערך דבורה הנביאה צוטטה כל שירת דבורה) כטקסט גולמי ללא שום התייחסות פרשנית. חלק מהציטוטים הקיימים אפשר לסכם ולתמצת ללשון אנציקלופדית. יש שני פרוייקטים אחרים בויקי שמיועדים להביא דברי מקור וציטוטים ושם מקומם של הציטוטים. יש להביא ציטוטים, רק אם מדובר בניסוח אלמותי, של דברי שירה וספרות כמו למשל הציטוט אצל ביאליק: "וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! / אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ / הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ – /יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!". או משהו מיוחד במינו, או שיש בו להבהיר עניין באופן יוצא דופן, וגם אז לעשות זאת בקיצור, בכדי לא לייגע את הקורא.
כתיבה תקינה עריכה
מאמץ את דבריו של רותםליס לכתיבה בעייתית:
- (1) כשיש סטיה ממדיניות הנייטרליות.
- (2) שימוש בטרמינולוגיה מקומית לא מתאימה לאנציקלופדיה ("המדינה").
- (3) כשמשתמשים בגוף ראשון או שני.
- (4) כשיש חוסר איזון קשה בערכים כלליים בין ישראל ובין שאר העולם.
הייתי מוסיף לכך שכאשר מתמקדים בטפל ולא בעיקר. אנציקלופדיה של חצי מיליון ערכים שמתוכה 400 אלף עוסקים במנחי תוכניות ילדים, דוגמניות, תוכניות ריאלטי, אומנים מדרג ג' שפופולריים בעיקר במשפחה שלהם, רחובות ותחנות רכבת, וכדומה, תהיה אנציקלופדיה נחותה מאוד.
ביורוקרטיה עריכה
לגבי הנהלים של הויקיפדיה בעד פשטות ונגד סיבוכיות, שהכללים יהיו תואמים כמה שאפשר ל"שכל הישר" ולא למודלים מתמטיים מסובכים או לדברים שרירותיים. הפסיכולוג הנודע אריך פרום כותב אודות קונספירציה כלל עולמית, שכל אדם נורמלי היה אמור לנווט את חייו בהחלטות פשוטות ומתוך ידע מינימלי, אך המקצוענים סיבכו את המערכות בכדי שהאדם יהיה תלוי בהם לשבט ולחסד. דבר מעין זה נתן לראות בעולם ההלכה היהודי שהתחיל במקרא ובמשנה שהיו יחסית פשוטים וסבירים, והסתבך בתלמוד ואחר כך בפרשנות הראשונים והאחרונים לו, באופן שרק מתי מעט (אנשים חריפי שכל במיוחד שמשקיעים בהתמדה רבה עשר ועשרים שנות לימוד) יכולים למצוא בו את הידיים ואת הרגליים, וגם זה בקושי רב מאוד. (והרמב"ם שעשה ניסיון דרמטי לפשט את התלמוד חטף לא מעט על הראש בשל כך) האם יתכן שבשביל להיות ישר ולדעת לעשות טוב ולא לעשות רע, צריך ללמוד עשרים שנה ויותר? המהר"ל מפראג קובע שהאל הוא "פשוט בתכלית הפשיטות" ואם האדם צריך להדבק בו ולהדמות לו, הוא צריך לברוח מהסיבוכיות והמורכבות ולחתור לפשטות.
כאשר אני מתבונן בדרך ההתפתחות של הויקיפדיה התחלתי להבין את מהותה של הביורוקרטיה. כל אחד רוצה לייעל את המערכת בשל כוונות טובות וכתוצאה מאירועים מקומיים ומוסיף חוק נוסף שמייעל או מטפל במקרה שקרה, וכך נוצרת מערכת סבוכה של חוקים, "יער", שרק אלו ששוקדים ללמוד אותה היטב מבינים בה, ויש להם פור על האחרים שעוסקים בדברים המהותיים. בדומה לכך כך הכללים של הויקיפדיה הולכים ומסתבכים משנה לשנה. במקום שיהיה מנגנון עם כללים פשוטים ואינטואטיביים שמובנים לכל אחד, יש ערימה של כללים שצריך להשקיע בהם זמן רב בכדי להבין אותם עד הסוף.
אם בשנה הראשונה היה אפשר לקרוא מספר שעות על מהות הויקיפדיה ולהתחיל לכתוב, היום צריך לשבת מספר ימים במקרה הטוב, בכדי להבין כיצד מתנהלים בויקיפדיה. המצב לפעמים הופך להיות אבסורדי, דברים מהותיים מועברים ונמחקים רק בשל העובדה שלא עמדו באיזה קריטריון במקום שבו נכתבו. יש מדינות בעולם שנהוג בהן לא להוסיף יותר ממספר חוקים בשנה, דבר שכדאי לאמץ בכנסת הישראלית ובויקיפדיה. נראה שיש צורך שמישהו יפשט את מערכת החוקים הקיימת, שכבר התחילה לה להסתבך, לבל יווצר ג'ונגל עבות שניתן לפלס דרכו דרך רק במצ'טה.
משחק דמוקרטי או לא עריכה
אחרי רבים להטות (שמות כג ב, תוספתא ביצה ב ח, תוספתא ברכות ד יב), אבל לא אחרי רבים לרעות.
יש כאלו שאומרים שלא באנו לכאן לעשות ניסויים בדמוקרטיה, אלא לכתוב אנציקלופדיה, משפט שגוי בעליל בעיני, כיוון שהעיקרון שבו הרוב מחליטים על התנהלות המסגרת שהם כלולים בו הוא דבר הגיוני, נורמטיבי ואף מעוגן בתנ"ך ובמסורת היהדות. הדבר מתאים מאוד לרוחו של מיזם חופשי, שנושבת בו רוח שיויונית, שמבקש שהציבור הרחב יחלוק את ידיעותיו עם כולם. ראשית דרכה של הויקי היה בהסכמת הרוב. ראוי לציין שאפילו הביורוקרט נבחר על ידי רוב מסוים ולא הונחת מלמעלה על ידי יוצרי הויקיפדיה. קשה לומר שיש צידוק לצמצם את הרוח הדמוקרטית לניהול תברואה ומים ושאר פכים קטנים, ולומר שהדבר איננו תופס לחקיקה של המדינה וליחסי החוץ. פעם בראשית ימיה של הויקי במאבק כנגד המריטוקרטים קראתי לויקי "כבשת הרש של ההמון", דבר שנותר תקף עד היום, אם כי היום הכבשה כבר הפכה לפרה, או לפחות לעגלה 
. ולמי שזה לא משכנע יש גם נימוק פרקטי, שהאלטרנטיבה עלולה להיות פרישה של חלק מהנוכחים לטובת הקמת פרויקט מתחרה, כמו שקרה במיזמים אחרים. תוצאה גרועה אחרת מתרחשת בוודאות, והיא נשירה של אנשים חשובים ואיכותיים, מכיוון שלא מקשיבים להם ולא מביאים בחשבון את דעותיהם. מי שתורם מידיעותיו להעשרת בויקיפדיה, יש לו זכות להכריע גם כיצד היא תתנהל, במגבלות של מחזיקי המיזם.
אני כשלעצמי הייתי מאמץ את רוחו של רבי עקיבא, שבתור תלמיד צעיר העיז לקפוץ לפני רבן גמליאל ולומר לו אנא במטותא ממך, יישם הלכה למעשה את הכלל של אחרי רבים להטות ואל תשאיר אותו ככלל מופשט.
- "מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין ביריחו, הביאו לפניהם כותבות (תמרים מיובשים) ואכלום.
- ונתן רבן גמליאל רשות לברך (ברכה אחרונה).
- קפץ רבי עקיבה וברך ברכה אחת מעין שלוש.
- אמר לו רבן גמליאל: עקיבה מה לך אתה מכניס ראשך בין המחלוקת?
- אמר לו: למדתנו רבינו אחרי רבים להטות, אע"פ שאתה אומר כך וחביריך אומרים כך, הלכה כדברי המרובין." (תוספתא ברכות ד,יב)
שאלה גדולה שצריכה להישאל. האם כל מי שתרם תרומה מזערית לויקיפדיה, דינו כמי שתרם תרומה רבה ומכרעת. האם מישהו חדש שיש לו בסך הכל כמה מאות עריכות, או תוכן דל ביותר, יכול להיות שווה למי שמניותיו בויקי כוללת עשרות אלפי עריכות, או תכנים מרובים מאוד. לעתים הדבר דומה לשיעור מתקדם בתחום מסוים, שמופיע בו תלמיד חדש וירוק, שמשבש בשאלותיו ודבריו את כל מהלך השיעור. גם לדבר הזה יש לתת פתרון, לא רק בהצבעות קריטיות אלא אף בעריכה פשוטה.
חתירה לקונצנזוס ועשן לבן עריכה
כמובן שחתירה לקונצנזוס היא יותר טובה מהכרעת רוב מול מיעוט. לצורך כך לא רק החזקים צריכים ללכת לקראת החלשים, אלא גם להפך החלשים צריכים ללכת לקראת החזקים, ולקיים בעצמם "לא תהדר פני דל בריבו". הטיעון: אנחנו חלשים ולכן אנחנו צודקים הוא טיעון מאוד גרוע. מסחור מסכנות ובכיינות לירית זה לא מתכון טוב להגיע רחוק.
פעם הייתי בטיול יומיים בעמק יזרעאל עם מדריך נפלא ודי ידוע בשם מוקי צור. והוא סיפר כי בביתניה עילית שהיה ניסיון התיישבות הראשון של השומר הצעיר (1920), בכל פעם שהיו צריכים לקבל החלטה, הם היו יושבים שעות על גבי שעות, עד השעות הקטנות של הלילה, כי לא רצו לקבל החלטה שכופה את דעת הרוב על דעת המיעוט, וחתרו להגיע לקונצנזוס מלא, ועד שלא היה קונצנזוס לא היו מפסיקים את הדיון. לימים אותו גרעין קטן ואיכותי מאוד שבסך הכל מנה כמה 27 חברים, השפיע השפעה גדולה על דמותם וצביונם של חלק ניכר מישובי השומר הצעיר. אני מניח שקשה ליישם כזה דבר בויקיפדיה, אבל לפחות אפשר לשאוף אליו, להגיע למכנה משותף רחב ככל האפשר. ולחתור לשמוע את הקולות השונים והמצוקות שלהם ולא לבטל אותם מעמדת כוח.
ויקי כתוצר פוסטמודרניסטי עריכה
אף שבחלק מהמאפיינים של הויקי הוא ממשיך את הגישה המודרנית וחותר לרציונאליות, אמונה בקדמה, ואמונה במיון וקטלוג של עולם אמיתי, בחלק אחר הוא תוצר מובהק של התפיסה הפוסטמודרניסטית. מי היה נותן בעולם מודרני ראציונלי לחבורת כותבים אלמוניים ולעיתים אף אנונימיים שאין איש מכירה, ל"שווק" את המידע להמון. ערכים רבים הם תרכובת של ותפיסות שונות ואף נארטיבים שנוצקים בכור ההיתוך של הויקיפדיה ליצירה חדשה. המסורת של היררכיה של הידע כבר אינה קשוחה כבשנים עברו, שבה מספר מצומצם של מומחי תחום כפרופסורים ורבנים היו אחראים וממונים על אוצרות הידע והמידע, שהיו נשמרים אצלם קרוב לחזה. גם צורת הכתיבה שאיננה מסודרת ומאורגנת וכל כותב מוסיף ומטפל כאוות נפשו בערכים ש"בא לו" לעסוק בהם, ללא סדר יום מאורגן, וללא כל התויה של מדיניות ברורה, היא המשכה של מגמה זו. לעיתים נתקלים בתהיה ואף בגיחוך, של מי שמקובעים בגישה הישנה: "מה כל אחד יכול לכתוב?". והתשובה היא כן. כל אחד יכול לכתוב, מתי שבא לו ועל מה שבא לו, ואיך שבא לו, כל עוד הוא ידייק בעובדות, וימסור את המידע באופן אמין, קריא ונגיש.
ערך ארוך או פירוק לריבוי ערכים עריכה
ערך ארוך עריכה
- יתרונות
- פשטות בארכיטקטורה וחד ערכיות. לכל נושא יש ערך. דומה לחוקי הנרמול של בסיסי נתונים.
- נגישות לידע ובהירות. ידיעה שהתוכן הרלבנטי מרוכז במקום אחד. מה שקיים קיים ומה שלא לא.
- ניווט קל. קל למצוא את תת הפסקה הרלבנטית (תוכן עניינים וגם באמצעות חיפוש בדף)
- חסרונות
- קשה לקרוא ערך ארוך מאוד
- עלול להרתיע קוראים מלהתחיל לקרוא (צריך ללמד גולשים שאינם חייבים לקרוא הכל אלא רק מה שרלבנטי להם)
- יצירת עומס מלאכותי על התעבורה של אתרי ויקי (אנשים שרוצים לקרוא 10K מידע, שולפים 200K בכל פעם).
ערכים קצרים עריכה
- יתרונות
- ערך קצר יותר קריא ופחות מבהיל
- פחות עומס בתעבורה של הויקי
- חסרונות
- ארכיטקטורה מסורבלת וריבוי ערכים מלאכותיים. (תוכן של נושא אחד מפוזר בהרבה מקומות)
- סירבול בניווט באיתור תוכן שנמצא באחד מהערכים וקפיצות מיותרות, בין דפים.
- קושי במציאת תוכן מסוים בגלל הפירוק.
אחרון אחרון חביב - הקושיא של פסח עריכה
לאחר שניתן כל המידע שאפשר להנתן על הערך, יש להפוך אותו לייחודי ומעניין. שיהיה אפשר לומר עליו "מה נשתנה הערך הזה מכל הערכים". שיהיה בו משהו מושך, מרתק ויוצא דופן שיתפוס את הקורא, כך שהקורא שיתחיל לקרוא אותו, יהיה לו חשק להמשיך לקרוא אותו עד תומו ולא לעבור לערך אחר או לאתר אחר. לא ברור מה יכול להפוך ערך לכזה? יתכן תוכן שאינו שגרתי וטריוויאלי. יתכן הוספת דוגמאות מושכות במיוחד. יתכן תמונות יוצאות דופן שכיתובן בצידן. זאת נראת המשימה הקשה ביותר להעניק לערך "אישיות" יחודית. לא סתם ערך גדוש שנותן לו מידע אלא תוכן שתופס את הקורא במעיים שלו, כמו ספר טוב.