נבחרת יפן בכדורגל

נבחרת לאומית

נבחרת יפן בכדורגל מייצגת את יפן במשחקי כדורגל בינלאומיים. נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות ביותר באסיה. הדירוג הנוכחי של נבחרת יפן ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-24 בעולם, נכון ל-23 ביוני 2022; הניקוד הוא 1,552.77 - ירידה של 0.67 נקודות לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 9 נמדד לראשונה[2] בפברואר 1998, והדירוג הנמוך ביותר 62 נמדד לראשונה[2] בפברואר 2000.

נבחרת יפן בכדורגל
Japan national football team crest.svg.png
מידע כללי
כינוי הסמוראים הכחולים
התאחדות התאחדות הכדורגל של יפן
השתייכות קונפדרציית הכדורגל של אסיה
מאמן האג'מה מוריאסו
קפטן מאיה יושידה
מירב השערים קונישיגה קמאמוטו (75)
מירב ההופעות יסוהיטו אנדו (152)
www.jfa.jp
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
יפןיפן יפן 0 - 5 סין הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
טוקיו, יפן; 9 במאי 1917
הניצחון הכי גדול
יפןיפן יפן 15 - 0 הפיליפינים הפיליפיניםהפיליפינים
טוקיו, יפן; 27 בספטמבר 1967
ההפסד הכי גדול
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 15 - 2 יפן יפןיפן
טוקיו, יפן; 10 בספטמבר 1917
גביע העולם בכדורגל
הופעות 6 (הראשונה ב-1998)
ההישג הטוב שמינית גמר: 2002, 2010, 2018
גביע אסיה
הופעות 9 (הראשונה ב-1988)
ההישג הטוב מקום ראשון: (1992, 2000, 2004 ו-2011)
קופה אמריקה
הופעות 2 (הראשונה ב-1999)
ההישג הטוב שלב הבתים (1999,2019)
נבחרת יפן לפני המשחק מול פולין במונדיאל 2018

הנבחרת הופיעה 6 פעמים בגביע העולמי, והעפילה 3 פעמים לשלב שמינית הגמר (בשנים 2002, 2010 ו-2018), הישג השיא שלה בטורניר. נבחרת יפן היא שיאנית הזכיות בגביע אסיה בו זכתה 4 פעמים (בשנים 1992, 2000, 2004 ו-2011). כמו כן, העפילה הנבחרת לגמר גביע הקונפדרציות בשנת 2001.

היסטוריהעריכה

הישגה המשמעותי הראשון של נבחרת יפן הגיע באולימפיאדת מקסיקו סיטי בשנת 1968, כאשר זכתה הנבחרת במדליית הארד. אף שההישג הגביר את ההכרה לה זכה הכדורגל ביפן, היעדר ליגת כדורגל מקצוענית עיכב את התפתחות הענף ביפן, והנבחרת העפילה לראשונה לגביע העולמי רק כעבור 30 שנה.

בשנת 1991 החליטו בעלי ליגת הכדורגל היפנית לפרק את הליגה, שהייתה ליגה חצי מקצוענית, והקימו במקומה את הג'יי ליג, ליגת כדורגל מקצוענית, בין היתר כדי לשפר את תדמית הענף ולחזק את הנבחרת היפנית. עם השקת הליגה בשנת 1993, עלתה ביפן רמת ההתעניינות בענף ובנבחרת הלאומית.

בשנת 1992 אירחה יפן את בגביע אסיה וזכתה בטורניר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על ערב הסעודית במשחק הגמר. נבחרת יפן כשלה בניסיונה להעפיל למונדיאל 1994, לראשונה כנבחרת המורכבת כולה משחקנים מקצוענים. במשחקה האחרון בטורניר המוקדמות הייתה זקוקה יפן לניצחון על עיראק, על מנת להבטיח את העפלתה לגביע העולמי, לראשונה בתולדותיה, אולם ספגה שער שוויון בתוספת הזמן של המשחק, אשר הסתיים בתוצאה 2-2. את מקומה של יפן בטורניר תפסה קוריאה הדרומית אשר סיימה את בית המוקדמות עם מספר נקודות זהה לזה של יפן, אך עם הפרש שערים טוב יותר.

נבחרת יפן ערכה את הופעת הבכורה שלה בגביע העולמי בשנת 1998. יפן הוגרלה לבית ח' של הטורניר יחד עם נבחרות ארגנטינה, קרואטיה וג'מייקה, אולם הפסידה בכל משחקיה והודחה מהטורניר.[3] בשנת 1999 הוזמנה יפן להשתתף בקופה אמריקה, ובכך הפכה לנבחרת הראשונה והיחידה עד כה מחוץ ליבשת אמריקה שמשתתפת בטורניר. שנה מאוחר יותר, זכתה יפן בגביע אסיה לאחר ניצחון בתולדה 1-0 על ערב הסעודית. בשנת 2001 הגיעה יפן לגמר גביע הקונפדרציות בו הפסידה בתוצאה 1-0 לצרפת.

בשנת 2002 אירחה יפן את מונדיאל 2002 במשותף עם קוריאה הדרומית. לראשונה בתולדות הגביע העולמי נערך הטורניר באסיה, ולראשונה נחלק האירוח בין שתי מדינות שונות. יפן שובצה בבית ח' יחד עם נבחרות בלגיה, תוניסיה ורוסיה. אף על פי שסיימה בתיקו 2-2 מול בלגיה במשחקה הראשון בטורניר, העפילה הנבחרת לשלב שמינית הגמר, לאחר שגברה בתוצאה 1-0 על רוסיה ובתוצאה 2-0 על תוניסיה. בשלב שמינית הגמר הפסידה יפן לטורקיה בתוצאה 1-0 והודחה מהטורניר.[4] בשנת 2004 זכתה יפן גביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 3-1 על סין. הייתה זו זכייתה השלישית של יפן בתואר והשנייה ברציפות.

ב-8 ביוני 2005 העפילה יפן למונדיאל 2006 לאחר שגברה בתוצאה 2-0 על צפון קוריאה במשחק שהתקיים במגרש נייטרלי בבנגקוק. יפן הוגרלה לבית ו' של הטורניר יחד עם נבחרות ברזיל, אוסטרליה וקרואטיה, וסיימה במקום האחרון בבית לאחר הפסד 1-3 לאוסטרליה, תיקו 0-0 עם קרואטיה והפסד 1-4 לברזיל.[5]

יפן העפילה למונדיאל 2010 בו רשמה הופעה רביעית ברציפות. הנבחרת הוגרלה לבית ה' יחד עם נבחרות הולנד, דנמרק וקמרון. יפן סיימה במקום השני והעפילה לשלב שמינית הגמר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על קמרון במשחקה הראשון בטורניר, הפסד 0-1 להולנד וניצחון 3-1 על דנמרק. בשלב שמינית הגמר הודחה יפן לאחר שהפסידה 3-5 לפרגוואי בדו-קרב בעיטות עונשין (0-0 בתום הארכה).[6]

בשנת 2011 זכתה יפן בפעם הרביעית בתולדותיה בגביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 בתום הארכה על אוסטרליה. באותה שנה אמורה הייתה יפן להשתתף גם בטורניר הקופה אמריקה, אך בעקבות רעידת האדמה בסנדאי החליטה התאחדות הכדורגל היפנית לבטל את השתתפות הנבחרת בטורניר.

יפן העפילה למונדיאל 2014 בפעם החמישית ברציפות. הנבחרת הוגרלה לבית ג' יחד עם נבחרות חוף השנהב, יוון וקולומביה. יפן סיימה אחרונה בבית לאחר שהפסידה 1-2 לחוף השנהב, סיימה בתיקו 0-0 עם יוון והפסידה 1-4 לקולומביה.
יפן העפילה למונדיאל 2018 בפעם השישית ברציפות. בשלב הבתים ניצחה את קולומביה 1-2, סיימה בתיקו 2-2 עם סנגל והפסידה לפולין 1-0. יפן סיימה במקום השני בבית במאזן זהה לסנגל השלישית, אולם דורגה לפניה בזכות קריטריון "המשחק ההוגן" עקב צבירת כמות כרטיסים צהובים נמוכה יותר מזו של סנגל בסך כל משחקי הבית. בכך הפכה יפן לנבחרת הראשונה בהיסטוריית המונדיאל שמעפילה לשמינית הגמר בזכות קריטריון "המשחק ההוגן". בשלב זה הפסידה יפן 3-2 לבלגיה והודחה.

כל גביעי העולםעריכה

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואי  1930 לא נרשמה - - - - - -
הממלכה האיטלקית  1934 - - - - - -
צרפת  1938 פרשה - - - - - -
ברזיל  1950 לא נרשמה - - - - - -
שווייץ  1954 לא העפילה - - - - - -
שוודיה  1958 לא נרשמה - - - - - -
צ'ילה  1962 לא העפילה - - - - - -
אנגליה  1966 לא נרשמה - - - - - -
מקסיקו  1970 לא העפילה - - - - - -
גרמניה  1974 - - - - - -
ארגנטינה  1978 - - - - - -
ספרד  1982 - - - - - -
מקסיקו  1986 - - - - - -
איטליה  1990 - - - - - -
ארצות הברית  1994 - - - - - -
צרפת  1998 סיבוב ראשון 3 0 0 3 1 4
קוריאה הדרומית  יפן  2002 שמינית גמר 4 2 1 1 5 3
גרמניה  2006 סיבוב ראשון 3 0 1 2 2 7
דרום אפריקה  2010 שמינית גמר 4 2 1 1 4 2
ברזיל  2014 סיבוב ראשון 3 0 1 2 2 6
רוסיה  2018 שמינית גמר 4 1 1 2 6 7
קטר (מדינה)  2022 העפילה
סה"כ 6/21 21 5 5 11 20 29

כל גביעי אסיהעריכה

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
הונג קונג (1876–1959)  1956 פרשה - - - - - -
קוריאה הדרומית  1960 - - - - - -
ישראל  1964 - - - - - -
איראן (1964–1979)  1968 לא העפילה - - - - - -
תאילנד  1972 פרשה - - - - - -
איראן (1964–1979)  1976 לא העפילה - - - - - -
כווית  1980 פרשה - - - - - -
סינגפור  1984 - - - - - -
קטר  1988 סיבוב ראשון 4 0 1 3 0 6
יפן  1992 מקום ראשון 5 3 2 0 6 3
איחוד האמירויות הערביות  1996 רבע גמר 4 3 0 1 7 3
לבנון  2000 מקום ראשון 6 5 1 0 21 6
הרפובליקה העממית של סין  2004 מקום ראשון 6 4 2 0 13 6
אינדונזיה  מלזיה  תאילנד  וייטנאם  2007 מקום רביעי 6 2 3 1 11 7
קטר  2011 מקום ראשון 6 4 2 0 14 6
אוסטרליה  2015 רבע גמר 4 3 1 0 8 1
איחוד האמירויות הערביות  2019 מקום שני 7 6 0 1 12 6
הרפובליקה העממית של סין  2023 העפילה
סה"כ 9/17 48 30 12 6 92 44

קופה אמריקהעריכה

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
1916 - 1997 לא הוזמנה
פרגוואי  1999 סיבוב ראשון 3 0 1 2 3 8
2001 - 2007 לא הוזמנה
ארגנטינה  2011 פרשה
צ'ילה  2015 פרשה
ארצות הברית  2016 לא הוזמנה
ברזיל  2019 סיבוב ראשון 3 0 2 1 3 7
ארגנטינה  קולומביה  2021 לא הוזמנה
סה"כ 2/46 6 0 3 3 6 15

גביע הקונפדרציותעריכה

שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודית  1992 לא העפילה
ערב הסעודית  1995 זוכת גביע אסיה 1992 סיבוב ראשון 2 0 0 2 1 8
ערב הסעודית  1997 לא העפילה
מקסיקו  1999
קוריאה הדרומית  יפן  2001 מארחת מונדיאל 2002 ומחזיקת גביע אסיה בכדורגל 2000 מקום שני 5 3 1 1 6 1
צרפת  2003 זוכת גביע אסיה 2000 סיבוב ראשון 3 1 0 2 4 3
גרמניה  2005 זוכת גביע אסיה בכדורגל 2004 סיבוב ראשון 3 1 1 1 4 4
דרום אפריקה  2009 לא העפילה
ברזיל  2013 זוכת גביע אסיה 2011 סיבוב ראשון 3 0 0 3 4 9
רוסיה  2017 לא העפילה
סה"כ 5/10 16 5 2 9 19 25

שחקנים מפורסמים (שנות פעילות בנבחרת)עריכה

סגל הנבחרתעריכה

סגל הנבחרת ונתוני ההופעות והשערים מעודכנים ל-2 ביוני 2022, לאחר המשחק מול פראגוואי בגביע קירין 2022 (ניצחון 1:4 ליפן)

עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער אייג'י קוואשימה 20 במרץ 1993 94 0 צרפת  שטרסבורג
12 שוער שואיצ'י גונדה 3 במרץ 1989 31 0 יפן  שימיצ'ו אס פולס
23 שוער דניאל שמידט 3 בפברואר 1992 8 0 בלגיה  סנט טרוידן
28 שוער קייסוקה אוסאקו 28 ביולי 1999 2 0 יפן  סאנפרצ'ה הירושימה
2 הגנה מיקי ימנה 22 בדצמבר 1993 9 1 יפן  קווסאקי פרונטלה
3 הגנה שוגי טניגוצ'י 15 ביולי 1991 9 0 יפן  קווסאקי פרונטלה
4 הגנה קו איטקורה 27 בינואר 1997 9 1 אנגליה  מנצ'סטר סיטי
5 הגנה יוטו נגטומו 12 בספטמבר 1986 134 4 יפן טוקיו
16 הגנה טאקהירו טומיאסו 5 בנובמבר 1998 28 1 אנגליה  ארסנל
20 הגנה יוטה נקאיאמה 16 בפברואר 1997 14 0 בלגיה  זוולה
22 הגנה מאיה יושידה (קפטן) 24 באוגוסט 1988 116 12 איטליה  סמפדוריה
26 הגנה הירוקי איטו 12 במאי 1999 1 0 גרמניה  שטוטגרט
27 הגנה יוקינארי סוגווארה 28 ביוני 2000 1 0 הולנד  א.ז. אלקמאר
6 קישור וטארו אנדו 9 בפברואר 1993 37 2 גרמניה  שטוטגרט
7 קישור גאקו שיבסאקי 28 במאי 1992 57 3 ספרד  לגנס
8 קישור גנקי הראגוצ'י 9 במאי 1991 71 11 גרמניה  אוניון ברלין
9 קישור דייצ'י קמאדה 5 באוגוסט 1996 17 5 גרמניה  איינטרכט פרנקפורט
10 קישור טאקומי מינאמינו 16 בינואר 1995 39 17 אנגליה  ליברפול
11 קישור טקפוסה קובו 4 ביוני 2001 16 0 ספרד  ריאל מדריד
13 קישור הידמיסה מוריטה 10 במאי 1995 16 2 פורטוגל  סנטה קלרה
14 קישור ג'וניה איטו 9 במרץ 1993 33 9 בלגיה  ראסינג גנק
15 קישור קאורו מיטומה 20 במאי 1997 4 3 אנגליה  ברייטון אנד הוב אלביון
17 קישור או טנאקה 10 בספטמבר 1998 10 2 גרמניה  פורטונה דיסלדורף
21 קישור ריטסו דואן 16 ביוני 1998 23 3 הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן
18 חלוץ טאקומה אסאנו 10 בנובמבר 1994 35 7 גרמניה  בוכום
19 חלוץ קיוגו פורוהאשי 20 בינואר 1995 13 3 סקוטלנד  סלטיק
24 חלוץ דייזן מאאדה 20 באוקטובר 1997 5 0 סקוטלנד  סלטיק
25 חלוץ אייסה אואדה 28 באוגוסט 1998 8 0 יפן  קשימה אנטלרס

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נבחרת יפן בכדורגל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה