נואסטרה סניורה דה סנטה אנה

נואסטרה סניורה דה סנטה אנהספרדית: Nuestra Señora de Santa Ana) הוא מיסיון ישועי שפעל בצפון-מזרח ארגנטינה, בתחומי פרובינציית מיסיונס של ימינו, במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17. ב-1983 הוכרז המיסיון, יחד עם מיסיונים ישועיים נוספים בארגנטינה ובברזיל כאתר מורשת עולמית.

נואסטרה סניורה דה סנטה אנה
Misión jesuítica de Nuestra Señora de Santa Ana
Santa Ana Jesuit-Guarani mission 1.jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 4
שטח האתר 37 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך המיסיונים הישועיים של הגוארני עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות הורחב ב-1984
מידע כללי
סוג אתר ארכאולוגי, חורבות, המיסיונים הישועיים של הגוארני, מורשת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מרים, אם ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סנטה אנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מידות
שטח 37 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 27°23′26″S 55°34′51″W / 27.3906017°S 55.5807445°W / -27.3906017; -55.5807445
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרידי הכנסייה בסנטה אנה

היסטוריהעריכה

המיסיון הוקם ב-1633, הועתק לגדות נהר הפרנה ב-1638, ולמיקומו הנוכחי, כ-45 ק"מ מזרחית לפוסאדס, ב-1660. בדומה למיסיונים ישועיים אחרים, הוקם בסמוך לו רדוקסיון – יישוב שבו התגוררה האוכלוסייה הילידה שהמיסיון יועד כלפיה, במקרה זה בני הגוארני. בשיאו, התגוררו ברדוקסיון של סנטה אנה כ-7,000 תושבים, והכיכר המרכזית שלו הייתה גדולה יחסית, באורך 140 מ'. ב-1767 גורשו הישועים מהמושבות הספרדיות והמיסיון ננטש. רבים מהמבנים שבו נהרסו עם הזמן וכוסו בצמחייה, ואולם חלקים מהכנסייה, ובהם עמודי השיש, נותרו על תלם. בית העלמין המשיך לשמש את תושבי הכפרים באזור עד אמצע המאה העשרים. ב-1982 הוחל בשיפוץ ובשיקום המיסיון.

קישורים חיצונייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארגנטינה ובנושא אתרי מורשת עולמית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.