נורית דאבוש
נורית דאבוש (נולדה ב-23 באוגוסט 1966) היא מרצה בקריה האקדמית אונו לאסטרטגיה תקשורתית. לשעבר יושבת ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ודירקטורית בבנק יהב.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
23 באוגוסט 1966 (בת 57) אשקלון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה באשקלון לאברהם וניצה (טוני), שעלו מלוב בשנת 1949. בתחילה הגיעו לירושלים ואחר כך עברו לאשקלון. הצעירה במשפחה של שמונה אחים ואחיות. גדלה באשקלון.
למדה בתיכון דתי רוגזין. כנערה השתתפה בתוכנית הטלוויזיה 'זהו זה', בפינה שבה הגשימו חלומות. את השירות לאומי עשתה כמדריכה במד"צים.
היא סיימה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה וחינוך בלתי פורמלי באוניברסיטה בר-אילן, נבחרה לאגודת הסטודנטים ושלוש שנים הייתה פעילה. התמודדה ליושבת ראש האגודה אך הפסידה. במקביל עבדה במחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. והייתה בין המגבשים את הצעת חוק הסיעוד הממלכתי.
לאחר מכן עבדה כעוזרת דובר משרד השיכון תחת שר הבינוי והשיכון אריאל שרון. בהמשך נבחרה לשמש כדוברת האגודה למען החייל. שימשה יועצת אסטרטגית לפרויקטים לאומיים. ב-1995 החלה להרצות בתחומי תקשורת, דוברות, יחסי ציבור והסברה. בחוג לתקשורת בבר-אילן ובמכללת עמק יזרעאל. בבחירות 1996 עבדה עם זבולון המר כחלק מהמערך האסטרטגי.
שימשה סגנית יו"ר תיאטרון הבימה במשך שנתיים וחצי ויו"ר דירקטוריון תיאטרון הבימה במשך כשלוש שנים וחצי. כמו כן שימשה דירקטורית בחברת ממ"ן (מסוף מטענים) ובחברות רבות, בהן חוצה ישראל, המשקם, וקרן קיסריה.
שימשה חברה בוועדה לבחירת מדליקי המשואה וכשנתיים נציגת ציבור בוועדה לסל התרופות, בוועדת האיתור לדירקטוריון תאגיד השידור הציבורי כאן ובוועדה לבחירת הרבנים הראשיים לישראל.
בשנת 2004 מונתה לחברת מועצת הרשות השנייה. ב-20 בנובמבר 2005 מונתה על ידי שרת התקשורת דליה איציק לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. במהלך כהונתה פתחה במכרזים לרדיו הציבורי ובהם הקמת שתי תחנות רדיו: קול ברמה וגלי ישראל. בשנת 2020 מונתה כחברה במועצה של המוסד לביטוח לאומי.
שימשה כיו"ר חברת גני יהושע.
כיום היא מרצה לאסטרטגיה תקשורתית בקריית־אונו ודירקטורית בבנק יהב. ונשיאת איגוד דוברי רשויות המקומיות לשעבר. אם לבת ומתגוררת ברמת גן.
קישורים חיצוניים עריכה
- טלי ליפקין-שחק, תחנות בזמן עם נורית דאבוש, באתר nrg, 26 במאי 2006
- ליאת רון, פורטפוליו / נורית דאבוש, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2006
- ירעם נתניהו, שליפות עם נורית דאבוש, באתר nrg, 16 בינואר 2007
- מוריה זלצר-וולשטיין, נורית דאבוש: קודם ישראלית, אחר-כך דתית, באתר ynet, 30 בינואר 2008
- שרי מקובר-בליקוב, אלוהים שלי: נורית דאבוש, באתר nrg, 6 במרץ 2009
- דיאנה בחור ניר, ד.נ.א: נורית דאבוש למדה מאבא לדבר עם אלוהים, באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2016
מירי בן־דוד ליוי, יחד לתמיד, באתר "ידיעות אחרונות", 19 באפריל 2017- טליה לוין, נורית דאבוש: "מרצה תקשורת לחרדיות, כי כל המגזרים צריכים להיות מיוצגים", באתר מעריב אונליין, 18 ביולי 2018
- רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם נורית דאבוש, באתר ערוץ 7, 22 במאי 2019
