פתיחת התפריט הראשי

נחום רכל

אמן ישראלי

הרב נחום רכל (נולד ב-כ"ח בתשרי ה'תש"ד, 27 באוקטובר 1943) הוא נשיא ישיבת רמת השרון וצייר ישראלי, פעיל למען ההתיישבות בארץ ישראל.

נחום רכל
הרב נחום רכל, התשע"ה
לידה 27 באוקטובר 1943 (בן 76)
כ"ח בתשרי ה'תש"ד
רחובות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד ברחובות בכ"ח בתשרי תש"ד, הוריו עלו מפולין. הוא התחנך בבית הספר הממלכתי בעיר על שם משה סמילסקי, ולאחר מכן למד בתיכון הדתי ברחובות. בסיום לימודי התיכון התגייס במסגרת גרעין נח"ל 'חלוצי שלוחות' של "בני עקיבא"; תפקידם היה לאייש את היאחזות 'בארותיים'. שירת במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת כרם ביבנה, אליה נשלח מטעם הגרעין במסגרת מסלול 'הסדר'. לאחר סיום השירות הצבאי החל ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק. נחשב לאחד מגדולי תלמידיו ורואה בו כרבו המובהק. ב-1965 נשא לאישה את שולמית לבית שטיינברגר; לזוג 13 ילדים.

ב-1971 נשלח על ידי הרב צבי יהודה ללמד בישיבה ביד בנימין, לאחר שהצוות החינוכי שם ביקש עזרה. לאחר חמש שנים נתבקש להקים ישיבה גבוהה ביישוב קדומים שבשומרון. יחד עם משפחתו עבר להתגורר ביישוב ושימש שם כראש ישיבה מספר שנים.[1] בקדומים הציג רכל את תערוכת הציורים הראשונה שלו, הקים סטודיו להדפסי משי והדפיס את יצירותיו.

בהמשך עבר עם משפחתו למושב עצמונה בחבל ימית בסיני. לאחר שפונה החבל ב-1982 הם עברו ליישוב הקבע בני עצמון שבגוש קטיף, שם המשיך הרב רכל ליצור באמנות ושימש כרב היישוב. באותה תקופה גם לימד בישיבות שונות את כתבי הרב קוק.

לאחר מכן עבר עם משפחתו לגור בעיר דוד, כדי להיות קרובים לכותל המערבי - חלום שחלם תמיד. כשנה לפני פינוי גוש קטיף חזרו להתגורר ביישוב בני עצמון כדי לחזק את הקהילה. לאחר הפינוי ב-2005, עברו יחד עם תושבי היישוב אל עיר האמונה בנתיבות, שם התגוררו באוהלים במשך מספר חודשים עד שקיבלו בתים בשומריה אשר בחבל לכיש.

ב-2009 התבקש על ידי הרב ראובן ששון, ראש ישיבת רמת השרון, לשמש כנשיא הישיבה. לאחר כשנה ששימש בתפקיד עבר עם אשתו להתגורר בעיר. כיום הוא משמש גם כרבה של קהילת "ראשית" ברמת השרון.

תורתועריכה

הרב רכל כתב פירוש לספר 'אורות התחיה' של הרב קוק. בספר באים לידי ביטוי רבים מביטויי רוחו ומשנתו הרוחנית. הרב כממשיך דרכם של הרב קוק ובנו הרב צב"י, נותן מבט עמוק, מלא אמונה ועין טובה על מהלך הגאולה של עם ישראל ותחייתו; "לראות את אור ד' ההולך ומופיע בישראל בתהליך גאולתו זה לא כל כך פשוט, זה כלל וכלל לא פשוט.." "זאת היא אחת המגמות של המאמר הגדול 'אורות התחייה': ללמדנו שהתהליכים שאנחנו עוברים הם תהליכים אלוקיים". "אנו מתרגלים להסתכל מתחת לפני השטח, ולהבין שלמרות כל הדברים הנוראים והקשים שעוברים עלינו, במשבר הדת והאמונה ובמשברים אחרים, קול ד' נשמע לנו מתוך התהליכים האלה..". "...אנו לומדים להבין איך מכל הבלבול וההפך משם שמים, הולכת וצומחת גאולת ישראל לקידוש שם ד' בישראל ובעולם..." (מתוך הספר, הובא בגב הכריכה)

ציוריועריכה

שני מוריו העיקריים של הרב רכל היו הציירים צבי גרא ומשה מודלינגר, אך הוא התפתח בעיקר באופן עצמאי. ציוריו מתאפיינים בסגנונות ציור שונים: סגנון נטורליסטי לציורי הנוף של ארץ ישראל, סוריאליסטי לציורי המשל בהם הוא מבטא רעיונות אמוניים עמוקים ממקור חז"ל וכתבי הרב קוק, וסגנון פיגורטיבי-מופשט לרעיונות באותו תחום. בולטים בציוריו הצבעים השמחים, שיש בהם אופטימיות ותקווה לגאולה, לתקומת הארץ, לגאולת העם בארצו ולבניין בית המקדש. בצדן השני של התמונות כתב הרב מספר מילים המתמצתות את משמעות הציור. על ציוריו הוא חותם בשם "זעירא". רבים מציוריו נמכרו לציבור, וחלקם שימשו כתמונות על כריכות ספרים חדשים שתוכנם לקוח מאותם מקורות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עפרה אליגון, חדש ימינו כקדום, מעריב, 17 בדצמבר 1976, עמ' 20 ו-30 (חלק 1, חלק 2); אלון מורה: משלט התיישבותי בפיתחת שכם, שם, 15 ביוני 1979, עמ' 19 ו-39 (חלק 1, חלק 2)