נחמיה קין

אלוף בצה"ל, ראש אגף האפסנאות

נחמיה קין (28 ביוני[1] 19255 במאי 2008) היה אלוף בצה"ל, ראש אגף האפסנאות.

נחמיה קין
לידה 28 ביוני 1925
רומניה
פטירה 5 במאי 2008 (בגיל 82)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1941
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1943?–1974 (כ־31 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד בעיר טורדה, טרנסילבניה, שברומניה בשנת 1925. בפברואר 1941, בגיל 16, העפיל מנמל קונסטנצה עם אחיו הבכור, יוסף, על סיפון אוניית המעפילים "דאריין 2". האונייה הגיעה לנמל חיפה לאחר חודש והשניים נשלחו למחנה המעצר בעתלית. למד בבית ספר חקלאי במגדיאל. עבד כמסגר עבור הצבא הבריטי. לחם במסגרת ההגנה וצה"ל. במלחמת העצמאות היה מפקד מוצב באזור קיבוץ גבעת חיים, במסגרת גדוד 132 של חטיבת אלכסנדרוני.

שירת כקצין שלישות בגדוד 53 של חטיבת גבעתי ושל חטיבה 17. אחר כך שירת במטכ"ל כקצין מטה לארגון מילואים, כעוזר קצין שלישות של פיקוד המרכז, כמזכיר הפיקוד העליון, כראש לשכת ראש אכ"א בשנים 19511954 וכראש ענף תנאי שירות.

לאחר מבצע קדש מונה לקצין השלישות של פיקוד המרכז ובהמשך מונה לראש ענף באגף המטה.

שימש במגוון תפקידים באגף האפסנאות ובשנת 1964 מונה לקצין אספקה ראשי בדרגת אל"ם.[2]

בין השנים 1966‏–1969 שימש בתפקיד נספח צה"ל באיטליה, שווייץ ויוגוסלביה. הואשם על ידי ממשלת שווייץ כי היה שותף למבצע הברחת תוכניות הייצור של מטוס המיראז' 5 ששימשו את התעשייה האווירית לייצור מטוס הנשר. הוא הוכרז כאישיות בלתי רצויה בשווייץ, יחד עם צבי אלון, הנספח הצבאי באיטליה.

בשנת 1969 מונה ליועץ כספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, והועלה לדרגת תת-אלוף.[3]

באוקטובר 1972 מונה לראש אגף האפסנאות בדרגת אלוף[4] ושימש בתפקיד בזמן מלחמת יום הכיפורים.[5] השתחרר משירות צה"ל בשנת 1974, ולאחר שחרורו שימש כעוזר ראש אג"א בחירום.

שימש כמנכ"ל "כיתן" והשלים תואר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל.

ב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתוכנית חיונית לביטחון ישראל[6]. בערוב ימיו לקה במחלת אלצהיימר.

נפטר בגיל 83 ב-5 במאי 2008 בבית החולים שיבא בתל השומר. הותיר את רעייתו, אלה, והילדים מרים ומשה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נחמיה קין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה