פתיחת התפריט הראשי

נח קפלינסקי

גינקולוג ישראלי
אין תמונה חופשית

נח קפלינסקי (1 ביוני 190925 באפריל 1993) היה פעיל ציוני, גינקולוג, יושב ראש ההסתדרות הרפואית בשנים 19651971, בין מייסדי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ודקאן משנה ראשון של הפקולטה לרפואה.

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת 1908 בסלונים שבבלארוס, רוסיה. בילדותו הצטרף לשומר הצעיר. סיים גימנסיה בברנוביץ, התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת וילנה.

בשנת 1932 סיים את לימודי הרפואה. עבד בעיר סקידל שבבלארוס. ב-1939 התמנה למנהל מחלקת היולדות בסלונים.

בזמן לימודיו היה פעיל ציוני. היה יושב ראש הסיעה היהודית בסקידל. כמו כן היה יו"ר ההסתדרות הציונית ויו"ר בית הספר "תרבות".

בזמן לימודיו נשא לאישה את זהבה לבית יוסלביץ, בנו אליעזר נולד ב-1936 ובתו יוכבד בשנת 1939.

מלחמת העולם השנייהעריכה

ב-26 ביוני 1941, בזמן כיבוש סלונים על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, היו רעייתו זהבה ובנו אליעזר בסנטוריום בקרים. בטבח שביצעו הנאצים ביהודי סלונים ב-17 ביולי 1941 לא נכללו הרופאים, אלה הורשו לגור מחוץ לרובע היהודי ולכן לא נשלחו להשמדה. קפלינסקי המשיך לעבוד בבית החולים.

בעדותו על גטו סלונים מספר קפלינסקי: "יום אחד פרצה שמועה בגטו שגירוש עומד להתרחש והנאצים רוצים לקחת את הילדים. התגובה הייתה עצומה וספונטנית. כל האמהות לקחו את ילדיהן ובעיצומו של יום חורף קשה, לקחו את הילדים על זרועותיהן וברחו מן העיר. זה היה מחזה אימים שהאמהות רצות לתוך העיר עם ילדיהן מכורבלים בשמיכות, בסדינים, ובמשהו אחר"[1][2]

בקיץ 1942 הצליח לעבור לרוז'נו, מחוז ביאליסטוק, שסופחה לרייך. משם עבר מספר חודשים למוסטי ויילקיה ומשם לוולקוביסק למחנה עבודה של היהודים, שם התאחד עם בתו דולי ואחיו.

בין ינואר 1943 ליולי 1944 הסתתר בקרמיאניצה. 8 חודשים לא התרחצו ולא החליפו בגדים[3].

לאחר השחרור ניהל קפלינסקי את בית החולים ואת מחלקת הנשים והיולדות בוולקוביסק[4].

בסוף אוגוסט 1944 נודע לקפלינסקי שרעייתו זהבה ובנו אליעזר הגיעו לארץ-ישראל עם ילדי טהרן.

קפלינסקי המשיך במסע הנדודים דרך ביאליסטוק, לובלין, שם צויד בתעודות מזויפות, עבר לקרפטרוס, (זקרפטיה), צ'כיה, הונגריה והפליג מנמל קונסטנצה, (רומניה), עם סרטיפיקט שזהבה השיגה.

בארץ-ישראלעריכה

הגיע לארץ ב-26 באוקטובר 1945 והשתקע בחולון. הקים והפעיל עם רעייתו בית יולדות עירוני בחולון.

נבחר למועצת פועלי חולון. ב-1950 נבחר למועצת עיריית חולון מטעם המפלגה הפרוגרסיבית[5].

במקביל היה חבר בוועד הארצי של ארגון רופאי קופת חולים[6], ויו"ר הארגון של רופאי קופ"ח.[7][8] משנת 1965 עד 1971 היה יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל.

קפלינסקי עבד במסגרת קופת חולים כללית ושל קופת חולים מכבי.

ב-1964 נבחר לדקאן משנה של הפקולטה לרפואה בתל אביב.

ד"ר אפרים סיני שכיהן כיו"ר ההסתדרות הרפואית קדנציה לפני קפלינסקי מוסיף: "במשך השנים הרבות שבהן שירת את הסתדרות הרופאים, הוא הוכיח את עצמו כמארגן מעולה ומנהיג אחראי שידו רבה לו בתחומי החיים הציבוריים וכבעל לשון מהירה וצחה ועט סופרים שנון. בד בבד שימש כדקאן משנה של בית הספר לרפואה בתל אביב וגם זאת בהצלחה רבה. כלפי תמיד היה הוגן, נאמן וידידותי וב-1970 הפקיד בידי את ארגון ונשיאות הקונגרס העולמי של ההסתדרות הרפואית שהתקיים בירושלים".[9]

לאחר יציאתו לגמלאות היה פעיל בראש וועדות בקרה ופרסים: פרס העבודה ע"ש יואל פלגי, פרס קנב, פרס חנה סנה, יקיר קופת חולים.

בזמן עבודתו בקופת חולים ערך כחמישים גליונות של "מידע לרופא".

נפטר ב-1993, בן 85 במותו. נטמן בבית העלמין הדרום (בת ים).[10]

עיריית חולון קראה רחוב על שמו.

מספריועריכה

  • קשת בענן / קורות משפחה אחת, הוצאת תמוז, 1991, (376 עמודים).

ממאמריועריכה

  • ד"ר וילהלמינה כהן, (עולמו של פנסיונר), "מידע לרופא" (כתב עת לבעיות הרפואה), 35, (1983), עמודים 35–37.
  • ד"ר דוד הוגו כהן 1898–1976, "לזכר נעדרים", ב-"דפי מידע לרופא".

משפחתועריכה

בנו פרופ' אליעזר קפלינסקי קרדיולוג, היה מנהל מכון הלב בשיבא ודיקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, היה נשוי לפרופ' נעמי קפלינסקי, מנהלת מחלקה פנימית באיכילוב שנהרגה בתאונת דרכים.

גם בנו הרב בועז קפלינסקי נהרג.[11]

בתו של פרופ' נח קפלינסקי, יוכבד קפלינסקי, פסנתרנית התמנתה למנהלת המחלקה לפסנתר בבית ספר ג'וליארד בניו יורק.

לקריאה נוספתעריכה

  • פרופ' נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמודים 372–373.
  • ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, תל אביב, 1994, עמודים 176, 194-196.
  • נח קפלינסקי, הרפואה, 125, יוני 1993, עמוד 56.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עדותו של נח קפלינסקי, ארכיון יד ושם, 2361(03)
  2. ^ דליה עופר, מדעי הרוח > היסטוריה > שואה, חיים יהודים בשנים 1939–1945, "אימהות בצל השואה: סוף דבר"
  3. ^ מכתב מסביבת באראנוביץ, דבר, 7 בספטמבר 1944
  4. ^ ידיעה מוולקוביסק, דבר, 17 בדצמבר 1944
  5. ^ אושר תקציב חולון, הצופה, 6 במרץ 1960
  6. ^ התפטרו 2 חברי וועד אירגון רופאי קופ"ח, על המשמר, 8 באוקטובר 1958
  7. ^ ד"ר א. סיני - יו"ר ההסתדרות הרפואית, דבר, 3 במאי 1961
  8. ^ ד"ר א. סיני לאמריקה, דבר, 2 בספטמבר 1962
  9. ^ אפרים סיני, "במלוא העין -מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, תל אביב, 1984, עמודים 194-195
  10. ^ נח קפלינסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  11. ^ אלי סניור, רענן בן צור ynet, "יום דמים בכביש 6", 27 באפריל 2005